[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/232952493″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
“דברים לכבוד יום פטירתו ה-75 של הרב קוק.
הגמרא במסכת שבת שואלת מדוע אותיות המילה “שקר” קרובות זו לזו, בניגוד לאותיות המילה “אמת”, שרחוקות זו מזו, ועונה: “שיקרא שכיח, קושטא לא שכיח”-כיוון שהשקר מצוי אותיותיו קרובות, וכיוון שהאמת לא מצויה אותיות המילה רחוקות. לכאורה מה הקשר לתשובה?
הרב קוק אומר בעין אי”ה שבכל דבר יש נקודת אמת. לכן, מה שיהפוך אמת לשקר זה המינון. כאשר מנפחים יותר מדי אמת (או להפך), היא מיטשטשת והופכת לשקר.
בעולם שלנו יש כמה מדרגות. נתייחס במשל הבא לשלוש המדרגות התחתונות: דומם, צומח, חי.
דומם-כאשר לוקחים גרגר אבן מסלע גדול, אין שינוי מהותי לא בסלע ולא בגרגר.
צומח-כאשר לוקחים ענף ומנתקים אותו מהעץ, כעבור זמן מה הענף ימות, אבל העץ יישאר.
חי-כאשר לוקחים שוק של תרנגולת ומנתקים אותו ממנה, השוק יסריח ויירקב, וגם התרנגולת תאבד דם ותמות.
כלומר, ככל שמדרגת החיים עליונה יותר, היא כוללת יותר. בדומם לא קרה לא לכלל ולא לפרט שום נזק מניתוקם. לעומת זאת, במדרגת הצומח הפרט נפגע בניגוד לכלל שנשאר, ואילו במדרגת החי, גם הפרט וגם הכלל נפגעו מניתוקם זה מזה.
בניגוד לאמת, שהיא כוללת, השקר הוא מפוזר ומפורד. הוא פרטי וקטן וכולל רק את הדברים הקרובים אליו, ולכן האותיות המרכיבות אותו קרובות מאוד בסדר האותיות, בנוסף לכך שהן מסודרות בסדר מבולגן, שרק מוסיף לשקר את שקרו. ומפני שהשקר הוא פרטי ומפורד, הוא גם לא יכול להתמיד. הוא נמצא באופן ספציפי ופרטי במקום מסוים, אך לא לנצח (בניגוד לאמת).
עכשיו ברור מדוע אומרת הגמרא שאותיות המילה שקר קרובות כיוון שהוא שכיח-כיוון שההסתכלות על העולם ממבט קרוב ולא כולל שכיחה מאוד. ולכן גם אותיות המילה אמת רחוקות זו מזו-כיוון שההסתכלות הרחבה והמקיפה על החיים לא שכיחה.
מכאן למדנו שככל שהחיים יותר מאוגדים, יותר כוללים, הם יותר אמיתיים.
באדר היקר במאמר עבודת א-לוהים, הרב מתאר מצב של דור שבו “המושגים הכלליים”-החכמה הכללית וכד’ התעלו והתפתחו, בניגוד ל”מושגים האלוקיים” שנשארו מאחור. כך נוצר “בקע דתי”, ונוצר למעשה החילון. וכיצד מתקנים את אותו נזק? עונה הרב: “בעבודה שכלית מרובה בעומק הצד הפנימי שבתורה”, עד שהמושגים האלוקיים יתרוממו למדרגת המושגים הכלליים של הדור. “על כן אין לשער כמה גדולה היא החובה עכשיו על גדולי תלמידי חכמים, וכל מי שיש לו כישרון ונטייה לדברים רוחניים ונשגבים, לקבוע עיקר הלימוד והעיון במרומי החכמה האלוקית, שהיא כוללת האגדה בכללה”.
לימוד הלכה הוא ספציפי, בניגוד ללימוד אגדה (או “הקבלה” או “האמונה” בלשוננו) שהוא כולל.
כדי ליצור חברה מאוגדת צריך לצאת מתוך תפיסת עולם מאוגדת, מתוך תורה מאוגדת. ואת זה אנחנו לומדים במקצוע האגדה, מקצוע האמונה.”