הנה איזה יופי, אנחנו ממשיכים
בלימוד ספר מסילת ישרים
את רבנו הרמחל בפרק
ידיע א', בפרטי מידת הנקיות
והגענו אל...
אנחנו בעניינים הקשורים בחברת ביני אדם
והגענו ל... הרכילות
כיוון שיש פה מהדורות שונות, אז אי
אפשר להגיד עמוד פלוני כי זה לא יעזור
רק ואולי במהדורה שאני
מחזיק בה כעת זה בעמוד עין זין
הרכילות ולשון הרע
כן, אנחנו מדברים פה על דיני נקיות,
אז נקיות זה שייך בפרטים רחוקים
זאת אומרת, פרטים לא מדובר על העבירה הגלויה
כל אחד יודע שלמשל להגיד על חברו
האיש הזה הוא גנב מדופלן, זה לשון הרע
אבל יש כל מיני ענפים רחוקים שלא
תמיד שמים לב עליהם, גם הם בכלל אייסור
וזה נחל למידת הנקיות, הרכילות ולשון הרע
כבר חומרו נודע וגודל ענפיו קירבו מאוד
עד שכבר גזרו עומר חכמנו ז'ב במאמר
שכבר הזכרתי וכולם באבק לשון הרע
עכשיו, לגבי לשון הרע, זה דבר
מעניין שזה אמנם איסור בתורה
לא תלך רכיל בעמך וגם לא תיסע
שם עשיו שאסור לקבל לשון הרע
זה שני לווין חמורים וחפץ חיים הרבה
מאוד ברשימת הלווין הקשורים ללשון הרע
יחד עם זאת מפתיע הדבר
שזה לא כתוב בשולחן ארוך
השולחן ארוך לא הביא ללכות לשון הרע
למרות שהרמב״ם כתב מפורש
ללכות לשון הרע, איסור ללשון הרע בלכות דעות
בפרק ו' נדמה לי
והשאלה היא למה בשולחן ארוך זה לא מובן
הרי בשולחן ארוך כתובים כל
ההלכות של דינים הנוהגים בזמן הזה
אז כאילו שזה בא לומר
שלשון הרע לא נוהג בזמן הזה
מעניין שבסימן כף כף א' נדמה לי
אז שם מובא בשם המגן אברהם
המגן אברהם מעריך מאוד בלכות לשון הרע
וגם החפץ חיים במשנה ברורה
מביא שם בלכות לשון הרע
אבל זה כאילו שזה נשמט
אז אפשר להגיד את זה בכמה אופנים
קודם כל זה כל כך ברור שאסור לדבר לשון הרע
שלא כתבו את זה
דבר נוסף אפשר להגיד אולי
שבזמן הגלות אמנם אסור לדבר לשון הרע
אבל אי אפשר להימלט מזה
כלומר הדיבור של היהודי
בזמן הגלות הוא דיבור מקולקל
הדיבור של היהודי בזמן הגלות
מוכרח להיות דיבור מקולקל
כי הגלות מקלקלת אותנו
ולכן לא ייתכן שלא יהיה לשון הרע
אז אולי כבבחינת מובטב
שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין
כאילו שההשגחה סדרה
שהושמט עניין לשון הרע מהשולחן ערוך
כי היהודי הגלותי לא יוכל להימלט מזה
אולי אני אגיד אפילו קצת יותר חריף
אולי זה בא לומר שמותר לדבר לשון הרע בגלות
אז זה מותר, ברור שזה נשאר אסור
אבל זאת לא הנקודה המרכזית
מאחר ואנחנו נמצאים בגלות במציאות שפלה כל כך
אז הדיבור הוא פחות משמעותי
למשל למה הדבר דומה?
לכללות, אסור לכלל, נכון?
זה ממש לא יפה לבריאות
זה ממש לא יפה לכלל
אבל יש הבדל באיזה מסגרת הוא שמיע הכללה
כלומר אם אדם יעמוד על בימת הכנסת למשל
ובאמצע נאום שכל הכנסת נמצאת
הוא מוציא איזה דבר כללה
אז זה יהיה בכותרות הראשיות
והאיש הזה גם כנראה יצטרך להתפטר
יהיה משבר קואליציוני, לא יודע מה
מה שאין כן, אם זה בזמן שצריך
להחזיר את הנשק להפסנאות
כשכולם עומדים בתור ויש חום וכו' וכו'
אז שם מושמעים, נדמה לי, אני לא בטוח
אבל עשויות להישמע ביטויים אלה או אחרים
וזה לא כל כך נורא, על ידי אותו אדם
שלמחורת הוא גם ידבר במימת הכנסת
זאת אומרת שיש הקשר מסוים
עוד דבר לגבי הלשון הרע
לשון הרע זה תמיד אסור
השאלה היא מהו עיקף הפעולה
יש תקופות בהיסטוריה
שבהן הדיבור הוא חזק מאוד
יש תקופות שבהן הדיבור חסר משמעות
כשאנחנו בארצנו ובכל מלוא עצמאותנו
הדיבור שלנו הופך להיות יותר חשוב
בגלות הדיבור שלנו חסר משמעות
אפילו מבחינת הדיבור כלפי אומות העולם
ההשפעה האוניברסלית של עם ישראל
בזמן הגלות היא אפסית ומטה
מ-0 עד מינוס 5
לעומת זה, ברגע שאנחנו חוזרים לארץ ישראל
מה שאנחנו אומרים זה חשוב מאוד
העולם כולו שומע אותנו
כן?
אבל מה נותן למידי אם אני בגלות או בגאולה
שאני מדבר למשל על חבר שלי לשון הרע או לשכן
זה ברור שגם שאתה בגלות או גם שאתה בגאולה
לדבר לשון הרע או לשכן זה מזיק לו
הבעיה היא מהוי העוצמה של הנזק
אז מה שאני אסביר
אדם שמשל הדיבור שלו הוא חזק
משמעותי, אז מילה אחת שלא משנה את הכל
אתה רואה למשל איך שעשיו כל כך נבהל
מדיבורים שסך הכל אמר יצחק ליעקב ולא לא
נכון? סך הכל מה אמר יצחק?
וייתן לך האלוהים מטל
השמיים ו... זה מילים
ובגלל זה יש שנאת מוות בין האחים לדורות עולם
כנראה שהדיבור של יצחק
מקובל בתור משהו משמעותי מאוד
לעומת זה שאחד ככה תוך כדי נסיעה
ההוא חתך אותו מימין, אומר לו שתסרף
מה אכפת לו? זה לא כך משנה, נכון?
אז גם לשונה רעה כנראה יש לו עוצמה אחרת
זאת אומרת
שמה שאני אומר כרע על חברי
יפעל יותר רע על חברי
כשאני במצב של גאולה, משל כשאני במצב של גלות
כי ממלא מה שאני אומר נבלה
בתוך השפלות של הגלות,
בתוך האווירה האחורה שיש שם
אפשר להגיד את זה גם על כל המצוות?
אפשר להגיד את זה גם על כל המצוות
כן, הרי אנחנו מבינים שהמצוות
בחוץ לארץ זה לא המצוות שלנו
אבל במיוחד הדיבור, כי מה שקורה בארץ ישראל
זה שנפתח הפה
כן, הרי הגאולה זה השחרור של הדיבור קודם כל
הפה שח, הפה נפתח
הרי כל זמן שאתה בגלות
אתה יכול לדבר מה שאתה
רוצה, לא מקשיבים לך בכל מקרה
זה מה שאמר מלך כוזר
די לי לראות את היהודים
מושפלים, אין מה לשמוע מהם
אגב, מעניין מאוד לראות שבספר במדבר
בפרשת מתות, שהיא פרשה של יציאה מן המדבר
יש הלכות נדרים
מה המשמעות של מה שהאדם רוצה מפיף
רוצה מפיף
או למשל, הרב צדד מציין את זה
שלקראת שיבת ציון
ההשגחה סדרה שיגיע החפץ חיים
ויכתוב ילכות לשון הרע
יש ספר שלם של ילכות לשון הרע, חפץ חיים
כל זה כדי לתקן את הדיבור
הישראלי לקראת חזרתו לארץ
כן
יכול להיות שכל הקשר של עניין לשון
הרע זה קשור לא רק לגלות לבן אדם
כי יכול להיות, למשל כל הקטע, רב
נתן את הדוגמה של בן אדם שמוצא ברכב
אז יכול להיות גם פה וגם בגלות
שבן אדם שהוא רגוע, יקבל את זה בשמחה
ובן אדם אחר זה יכול
להסתיים ברצח כמו שהוא רגע
כן
שאלה אם זה קשור לא רק לגלות לבן אדם
כן, כי ברגע שדבר הוא יותר
חזק אני מרגיש שהוא יותר חזק
זאת אומרת שאם מישהו מוציא כללה
וזה אדם שכללתו לא כל כך חזקה
אז מלא גם זה יורגש כך על ידי השומע
לעומת זה, הרי כללת חכם,
אפילו על חינם, היא מתקיימת
אז כללת חכם, השומע גם מתרשם מזה יותר חזק
כן, בבקשה
מה היה בשלב שלנו לספר שלחן ארוך
זה נשמע כאילו אני בא הפוך
אני בא ואומר, הוא לא כתב את ההלכה
אבל אני יודע שיש הלכה,
בוא נתחיל לחשוב למה הוא
מה אתם רוצים ש... בטוח יש הלכה
פשט הוא שוב לא כתב, אין הלכה
עכשיו אני אומר, לא לא אני יודע שיש הלכה
בוא נחשוב אתם רוצים למה
יפה
למה אני לא מידע על כל המצוות
זה שאלה מתעודית מה שאתה אומר
איך אתה בעצם אומר שאתה
יודע שאיסור דיבור לשון הרע
אולי שלחן ארוך יודע יותר טוב ממך
הוא אומר שאין איסור לזה
עובדה שהוא לא כתב, נכון?
איך על יסוד ידיעה שכביכול יש לי
ידיעה מוקדמת
אני מקשה על הספר שלחן ארוך
הרי הוא זה שמנמד אותי את ההלכה
תשובה, את ההלכה אנחנו
לא יודעים מה שלחן ארוך
את ההלכה אנחנו יודעים מתורה שבעל פה
ממסורת של דורי דורות
והיא גם עובדת בשלחן ארוך
ולכן כאשר השלחן ארוך משמיט דין
אז יש מקום לשאלה מדוע ישמיטו
מובן?
אז עושים את זה על כל השלחן ארוך?
אני עושה כל הזמן בעין
ביקורתית על השלחן ארוך
לראות למה לא פספס
לא, אתה צריך לעשות דווקא
לעבור עם העין ביקורתית
כי אתה צריך להספיק גם
ללכת לעבודה ועוד כך
ולקחת את הילדים לגן
אז יש לך עוד הרבה דברים לעשות
אבל הרבנים, בשביל זה מקבלים מזכורת
כדי לדעת מה התורה אומרת
זה ודאי שזה חלק מעבודתם לדבריה
מדוע השלחן ארוך ישמיט
וזה דבר מצוי מאוד בספרות ההלכתית
ששואלים מדוע רמבה משמיט
מדוע השלחן ארוך ישמיט
וכדומה
כן
זה קשה אם אנחנו מבינים
שהעבודה של השלחן ארוך
זה הכנה לקיבוץ כאלויות
זאת אומרת קובץ ההלכה לגוף אחד
זה גוף העבודה לקיבוץ כאלויות
משהו שזה לא הלכה לגלות
אלא זה הלכה לארץ ישראל
של העתיד
הדבר השני
ההסבר הזה מובן
ביחס של אמירות לישראל
תלפי אומות העולם
אבל בין אדם לחברו
בתוך ישראל הנזק
הוא עדיין קיים
זאת אומרת לא מספיק
חזק התעוז של עוצמת הדיבור
בתוך העדה עצמה
אז שוב על שתי שאלותיך
השאלה הראשונה היא
דווקא השלחן ארוך הוא לא ספר גלותי
כי דווקא קיבוץ כל ההלכות
בידי סמכות אחת
ספר אחד
זה הכנה לשיבת ציון
דבר נוסף
זה שיש הבדל בין עוצמת הדיבור הישראלי
כלפי אומות העולם
בין בארץ וחוץ לארץ
בסדר אבל פה מדובר על
אם אני מזיק לשכן שלי
זה אותו נזק גם פה וגם שם
עד כאן שתי שאלותיך
תשובה
נכון
השלחן ארוך נכתב על מנת
לאפשר את שיבת ציון
זאת הייתה אחת המטרות
המוצהרות אפשר לומר
של כתיבת הספר הזה
כי רצו ליצור איזשהו ספר
שיאחד את האומה
יחד עם זאת
הוא החליט שהוא כותב שם
רק דברים הנוהגים בזמן הזה
כלומר בגלות
נכון
ככה הוא כתב
דבר שני
אז יכן יש פה
מזה ומזה
דבר נוסף
לגבי הנזק שאני עושה לחברי
זה נכון שבאופן נקודתי
כשאני מדבר על השכן שלי
עם השכן האחר
אני גרמתי את אותו הנזק
אבל בכל זאת
כשאני פועל
במסגרת הקהילה שלי
נגיד שאני חי בקהילה פלונית
באיזה אזור מרוחק
במדבר סהרה
אז זה נכון שאני גרמתי
נזק חמור מאוד לאותו אדם
שיושב לידי
אבל
בעולם היהודי כולו
אף אחד לא יודע שאני קיים אפילו
ומה שאני עושה
הנזקים שאני עושה
הם לא יהיו נזקים בעלי
משמעות לדורות
מה שאין כן
כשאנחנו בארץ ישראל
פה נקבעת ההיסטוריה
ופה
המריבות הן מריבות מאוד רציניות
ביש אנחנו עסוקים
בבניין לדורות
ולכן זה מאוד מאוד חשוב
לא להגיד לשונרה על פלוני פה
בארץ כי א' כל העולם היהודי
ידע
לא רק הגויים, כל העולם היהודי
ב' אני מעכב אותו
מלתרום את חלקו
בבניין הדורות
אז זה נכון
טוב, כן, מה?
יש מישהו כמו חפצחיים
או יותר קודם הראשונים
גם חזק על אלחות לשונרה
זה משהו מיוחד?
האם יש עוד מישהו חוץ מחפצחיים
שדיבר חזק
על אלחות לשונרה
כן, התלמוד
הרמב״ם
באופן ספקי רצי קובץ מיוחד
קובץ מיוחד, אני לא יודע
אבל לא, אף אחד לא כתב
ספר רק על אלחות לשונרה
אבל המגן אברהם
הוא עריך בזה הרבה
מה היחס
כיום לגבי
יו שוגגין ואל יום מזידין
לגבי נגיד שעושים
מכרעות נגיד נגיד חילול שבת
או דברים כאלה
זה נושא אחר, אתה עדיין עכשיו
בסודיה של מתי אומרים מוטב
יו שוגגין ואל יום מזידין
זו שאלה רחבה מאוד
שהיא עומדת מחוץ לנושא הנלמד ולכן
לא תזכה
שלעזור להתייחסות
טוב, כן
אבל מה תחומרה שלה ומה ההשפעה שלה
בקריטריון למה לכתוב
הלכה בשולחן ארוך?
בוודאי
תראה
אם השולחן ארוך
הוא היה ספר שמקיף את כל
התורה כולה
והוא היה מכסיר דין זה או אחר
היה מקום לקושייה
אבל מאחר שהשולחן ארוך
הבינו מקיף את כל התורה כולה
אז הוא ידבר
על משהו יותר חשוב ודחוף
למשל יש לנו דוגמה מפורשת לזה
בעלכות פסח
שיש כל מיני דיני אחברים
אחבר נכנס ואחבר יוצא
עם חמץ בפה
שבמפורש השולחן ארוך לא כתב אותם
למרות שזה בעלכות פסח
וכיצוד שם במפורש
אחבר
שם יש את זה הערה עם כוכבית בשולחן ארוך
אחבר נכנס
אחבר יוצא
ישמיתו הרב
הרב מרדכי יעוקבן
הוא מספר
במקרה מקודם אבל
בחדר השירותים של זוהרי חמה
במחנה יהודה
יש שם נכנסים הרבה
נכנסים יוצאים
ויש שם איזה רב אחד
שחיכה אבל לא
עבדתו לו את הכבוד נכנסו יצאו
הוא אמר אחבר נכנס אחבר יוצא
ישמיתו הרב
בסדר טוב
עריכילות ולשון הרע
אז בואו נקרא עכשיו
מפני
עריכילות ולשון הרע כבר
חומרו נודע
וגודל הנפף כי רבו מאוד
עד שכבר גזרו עומר חכמנו
זכרונם לברכה במאמר שכבר
הזכרתי
וכולם בעבק לשון הרע ואמרו
איך היא דמה
עבק לשון הרע הרי אמרנו
שלשון הרע ממש יש להניח
שהרבה אנשים ניזרים לא
הייתי אומר שכולם אבל יש הרבה
ניזרים אבל עבק לשון הרע
אז מה זה
איך הכיגונדה אמר
איך המשטחך נורה אליו בפלניה
אני חושב שכבר
למדנו את זה אבל טוב
או שיספר טובתו
לפני שונאיו
אתה אומר לו פלוני הוא אדם
נפלא אתה יודע שכשאתה אומר
את זה אתה אומר דבר אמיתי
אבל אתה יודע שאתה משמיע את זה לאוזניים
של מי ששונא אותו ואתה יודע שאתה מזמין
את זה שהוא ידבר לשון הרע
כי אני לא אמרתי לשון הרע
רק אמרתי דברים טובים
אבל אני אביא את האדם השני
לומר לשון הרע
אף על פי שנראים דברים קלים או רחוקים
מן הרכילות אלא באמת
מאבק שלא הם
אז איזה אני מספר שבח
על בן אדם ששונה בפני שונאיו
זה לא אמר בשון הרע בגלל
שאני יודע שהוא יחשוב על סוג ישר
יחשוב על הבחרת ובראש שלו
יש מטרה לפעמים
שאני דווקא מדבר שבח בפני שונאיו
כי אני רוצה לשנות את השונא
אבל פה מדובר
אז הכל הולך אחרי כוונת הלב
אבל אם אני סתם יודע
לי הוא עשה טובה
אבל אני יודע שזה יביא את השני לגדרה
אז
אם זה לא הולך אחרי להביא
אותו לגדרה אלא לחשוב רע
זה גם אבק לשון הרע?
אם זה יביא אותו לחשוב רע
זה לא אבק לשון הרע
זה דבר אחר, זה גם כן לא בסדר
אבל זה לא בגדר אבק לשון הרע
זה לא לפני או לפני מרשוק?
זה לא דווקא לשון הרע
אז אולי יש פה בעיה של לפני עבר
כן, נכון
אבל כן, אבל למשל איך המשתקח נורה
אלה בפלניה זה לא בדיוק לפני עבר
נותן מחשב, אבל זה קצת
מה?
למה לא שאלת בבעיה הראשונה מהשלושה?
רק עכשיו קיבלת אור
איך המשתקח נורה אלה בפלניה
הכוונה
איפה תמצא אש אלה אצלו
כן, כלומר, אתה אומר שם כל הזמן
מבשלים, כל היום בבית הזה
רק שעותות
על האש כל היום, אתה רוצה אש?
חפש שמה
אז בעצם בא לרמוז
איפה יש אש? כן, יש אש אצלו
אתה מתכוון כאן
לגנותו בסופו של דבר
כלומר, מה שקובע זה לא התוכן
של האמירה, אלא מה האמירה הזאת עושה
אם היא גורמת
לגנאי או לא גורמת לגנאי
כללו של דבר
הרבה דרכים
זה כמו שפעמים, אתה יודע
יש פלוני
אני יודע, כל העיתונות
שמעה על איזה פרשייה שקשורה
ואני בדרך אגב
מזכיר את השם שלו בהקשר מסוים
גורם לי כל מיני בעיות
טוב, זה כמו שפעם שאלו
היה איזה מקרה באנגליה
היה איזה שר
שר בממשלת
אנגליה שנעף
והיה צריך להתפטר בגלל זה
אז שאלו את
דוד בן גוריון בזמנו
מה הייתה עושה אם זה היה נודע
על אחד השרים שלך
הוא אמר הייתי מוציא לו את העין השנייה
כן
אז זה סוג של אבק לשונרה
כן, טוב
כן, כללו של דבר
מה
כללו של דבר
הרבה דרכים
ליצר
אבל כל דבר שיוכל
להיוולד ממנו נזק
או בזיון לחברו
בין בפניו, בין שלו בפניו
הרי זה בכלל לשונרה
אז סנוי ומתועב לפני המקום שאמרו עליו
כל המספר לשונרה
כאילו כופר בעיקר וקרקטיב
מלא שני בסטר ראהו אותו עצמית
טוב, אז כאן הוא פשוט
בלי להיכנס לפרטים, הוא מזמין אותנו
ללמוד פרטי הלכות לשונרה
לפי דקדוקיהם וכו'
אגב, שאלה כללית
אסור לדבר על לשונרה?
אסור לדבר?
לפעמים מותר, לפעמים חובה
זה כמו שאתה מדבר
האם מותר להרוג?
תלוי, לפעמים מותר, לפעמים אסור
לפעמים מצווה
תלוי בזה מצב אתה נמצא
למה אני אומר את זה?
בגלל שאנשים אומרים
אני לא רוצה ללמוד ללכות לשונרה כי
אם ככה אני לא אוכל לפתוח את הפה
אז זה לא נכון, ההפך
כשאתה לומד מה מותר
ומה אסור, אז אתה יודע מתי כן לפתוח את הפה
ואז אפשר
לדבר יותר בחופשיות
לגבי זה, לא תרצה הפעם
הכתוב, פתוח הפעם הכתוב בכמת
נכון, יפה
גם
עכשיו אנחנו עוברים כאן לרשימה נוספת
של הנזקים
שבאים מחברת בני
האדם
גם הסנאה
והנקימה
כתוב בתורה, לא תסנה
את אחיך בלבביך
וגם נאמר בתורה
תקום
ולא תתור את בני העמך
אז קשה מאוד
לשימלת מבנה לב ותל
לאשר לבני האדם
כי האדם מרגיש מאוד
באלבונותיו
ומצטער צער גדול
והנקימה לא מתוקה
מדווש
כי היא מנוחתו לבדה
אני מצפה
לחכה לו בסיבוב
עוד חמש עשרה שנה
נמתין
בינתיים שומר את זה
ועל כן
כשיהיה בכוחו לעזוב מה שטבעו
מכריח אותו ויעבור על מידותיו
ולא יסנה
מי שירבו השנאה
ולא ייקום ממנו בהזדמן לו
שיוכל לנקם ולא יתור לו
אלא את הכל ישכח
ויסיר מליבו כאילו לא היה
חזק ואמיץ הוא
והוא קל
רק למלאכי השרת
שאין ביניהם המידות הללו
לא אל שוכני בתי חומר אשר בעפר
יפסו דם
אמנם גזירת מלאכית
נכון זה לא קל אבל זה לא בלתי אפשרי
אם זה היה בלתי אפשרי זה לא היה מצווה
אז זו שאלה ששאלו את רבנו
סעדיה גאון האם אפשר שאדם
יקיים את כל המצוות אומר רבנו סעדיה
אם אי אפשר היה לקיים את כל המצוות
לא היה הקב' רחו מצווה אותן
אז אמנם
זה קשה מאוד לקיים
עד לא תיקום
אבל זה אפשרי
רק צריך ללמוד גם בזה את ההלכות של לא תיקום
יש לי למשל אדם
כל יום
כשאני עובר הוא
זורק עליי בלי מים
של הספונג'ה כל יום
אני עובר דרך מתחת לחלון
שלו הוא רק מחכה לי
האם יש איסור לא תיקום? לא אין כמו שהוא
לא איסור לא תיקום צריך פשוט לבוא עם התריעה
קודם כל ואני אשפריץ עליו בחזרה נכון?
זה בסדר
זה אפילו רצוי
כדי שהוא יפסיק לנהוג איתך בצורה הזו
אתה רואה ששנו שמל על הנרפסת
שיחלק שהוא בא לעשות את זה? מה זה?
אתה רואה ששנו שמל על הנרפסת
שיחלק שהוא בא לעשות את זה?
אם אתה שם שמל על הנרפסת כשהוא
עושה את זה כדי שיחליק יש בעיה כי
אתה יכול להיות שאתה גורם לו
נזק הרבה יותר גדול מה שהוא גרם לך
יכול שהוא ימות
הוא בחריך את זה
זה לא
לב הוטל זה מלשון מהטלה?
זה מלשון שהוא עושה איתנו משבר?
לב הוטל פירושו לצון מתלוצץ
מהטלה
אבל כשזה לא כך אז יש דברים פורשים
והמקראות גלויים בערת תו ואינם
צריכים פירוש לא תסנה את אחיך בדבביך
לא תיקום ולא תתעור את בני העמך
אי אפשר לסנות
אותו אחד שזרק על העתדים
לאחר שנגמר כל הפרשי אני חייב לסגור אחרון?
מי שפגע בך והוא ביקש ממך מחילה
לא ביקש ממך מחילה אתה לא צריך למחולות
אתה לא צריך לסנות אותו
אתה לא צריך למחולות
אבל מתי נקרא שאתה באמת מחזיר או
שאתה ממש שוכח את זה או שאתה גם זוכר
או אתה לא מחזיר לו באותה מידה שאתה רוצה
יש שני דברים יש לשכוח ויש לסלוח
והרי היה החולצה שכתוב עליה לא נשכח ולא נסלח
זאת אומרת שזה שתי פעולות שונות
אפשר לסלוח ולא לשכוח אפשר לשכוח ולא לסלוח
אפשר שניים
זאת אומרת אם זה עדיין מפנים
אצלך ואתה זוכר את מה שהוא עשה לך
זה עדיין משפיע על היחס שלך אליו
זה הוא יסביר בהמשך
אנחנו נראה
אתה תשמע ממני שישה ממני
לסלוח, לשכוח ולצמוע
אין חובה לנכון או כי
המקורי גרעת שמר על המיטב?
אתה שואל האם אין חובה לסלוח?
לא, אין חובה, כלומר אם
הוא לא ביקש ממך נכילה
אתה לא חייב לסלוח, אתה
יכול לסלוח, אין איסור לסלוח
אבל אני קורא את זה לפני השינה
אם אתה קורא את זה לפני השינה
ואתה מתכוון מה שאתה אומר
אתה לא יכול לשקר
אתה יכול גם להגיד, אני
שולח לכולם חוץ מפלוני
אתה יכול לעשות את זה
ראיתי פעם איזה נוסח כזה שכתב חכם אחד ממרוקו
לקראת יום הכיפורים היה
קורא שהוא מוכן לכל מי שפגע בו
חוץ ממי שחייב לו כסף
ככה הוא כותב
חוץ ממי שחייב לי כסף, שעל זה אני לא מוכן
כי הוא רוצה את הכסף
העניין הנקימה
מה זה לסנוא?
זה לא דבר פשוט
זה לא אהוב פחות
זה כפידה כזאת
זה לא שנאה שמוציאה אותי
מדעתי והעריר נוזל לי מהלשון
והציפורניים פתאום מזדקפות
לא, זה לא זה
אלא מדובר שיש לי יחס של ריחוק אליו
זה נקרא לסנוא
זה דבר מאוד קשה מה שכתוב כאן
תערו לסוכם את הדבר הזה
טוב
מה?
עם העריר והציפורניים
זה נקרא לסנא
כתוב, הלוא מסנאיך
השם מסנא
ויש לסונא
בוקר טוב לרב
אם אני מבקש מאדם לעשות לי טובה והוא לא רוצה
אך בגלל גושה כלפי הזולת הוא יעשה
ואני יודע זאת
האם זה לא תיתן מכשול לפני עיוור יום מקסימי
השאלה היא למה
איזה מכשול פה נתתי לפני עיוור
אתם מבינים את השאלה?
אני גורם למישהו לעשות לי טובה
רק בגלל שלא נעים לו להגיד לי לא
כן?
אז האם זה משום לפני עיוור? למה?
צריך למצוא פה איזה איסור
באיזה איסור?
הונאה
כמו חמאס
איזה הונאה?
עשיתי לו מניפולציה
זה כן?
זה לא חמאס?
לא, אני מבקש מין הוא טובה
אני אומר לו, תשמע, אני צריך
מישהו שיחסים לי את זה בטבעת הדואר
אתה מוכן בבקשה
לעשות סיבוב של חמש דקות נוספות
כדי לעבור לטבעת הדואר ולעשים
ועכשיו מאוד לא נעים לו להגיד לי לא
אבל זה קצת מטריח אותו
האם הדבר הזה הוא אסור או לא?
אני יודע מפורש שלא נוח לו
שהוא מצידו היה אומר לי לא, אבל
רק בגלל שלא נעים לו הוא יעשה את זה
ובכלל אני לא רואה באיזה שהוא מיסור
מה ששנע עליך לא תעשה אז
אז אולי אני עברתי ואהבתי לראה לך כמוך
אבל לא על לפני עיוור, אני לא תתן לי למחשב
כי השאלה הייתה אם זה לפני ו...
אז אולי אני עברתי ואהבתי לראה לך כמוך
אולי
אבל יש איסור חמאס גם
חמאס זה משהו אחר
זה שיש פה ממון
אני בעצם מכריח אותו לעשות
איתי עסקה שהוא לא רוצה
זה כשממון מעורף בזה
אבל פה לא מדובר על ממון
זה דווקא ממש מעניץ אותו
לעשות את כל מה שאני עושה
זה ממש ואהבתי לראה לך כמוך
במקום שאני אליך הוא...
טוב, אתה כאילו אחראי על החינוך שלו
זה אפשר להסתדר גם בלי
ולכל גל גדול
זה, לצד מחנכים בכלל צריך ללמוד את זה
שזה יצר הרע לחנך
לא, צריך מאוד להיזהר
לא לחשוב שאתה אחראי על החינוך של מישהו
כשאתה בא לחנך אותו
דבר קצת מורכב מה שאני אומר
אבל זה אמיתי
כלומר, אתה מביא לפני האדם את הנתונים
שעל פיהם הוא יחליט מה לעשות
אם טוב או רע
הוא צריך לדעת מה טוב ומה רע
זה אתה מודיע לו, זה טוב, זה רע
גם ילדים?
גם ילדים
ודאי, גם אצל ילדים
הילד הוא המחליט בסופו של דבר
על סמך המידע שנתת לו
האם הוא יעשה את הטוב או יעשה את הרע
איך הוא מחליט אם הוא לא בר דעת?
איך הוא מחליט אם הוא לא בר דעת?
אתה שואל, נכון?
תשובה
כל אדם בין בר דעת
בין לא בר דעת
הוא בר דעת
בדרגה זאת או אחרת
כלומר, אם אתה מתייחס אל ילד
אל תינוק למשל
כאל גוש בשר
אתה יודע, זה גוש בשר
אז אתה בעצם נתת לה מבינו את האנושיות
אם אתה מתייחס אליו כאל אישיות
אז הוא יגיב אליך בתור אישיות
כמובן?
אני אספר לכם סיפור בהקשר הזה
סיפרתי אותו כאן פעם
אתם זוכרים את זה?
אם אתם לא
אז אני לא אספר את זה
לא, לא, אם אתם זוכרים, אני לא אספר
מה? אמרת שאתה זוכר
אמרתי כן תספר
אה, כן תספר, אה
אז זהו, זהו
בסדר, זה בסומץ, הבחור חזק
עכשיו, תראו, אני זוכר פעם אחת
התארח אצלי זוג
בליל שבת
עם ילד בן חודש
בסדר, עשינו קידוש, התחלנו לאכול
חילקנו את האוכל
פתאום אני רואה שהאימא
כל הזמן מחזיקה את הילד ביד
אמרתי למה את לא שמה אותו במיטה?
אז הוא לא שמה עכשיו לאכול סודת שבת, נכון?
היא אמרה לי כי אם לא הוא יפקה
אמרתי לה תביאי לי את הילד
היא פחדה ממשפט שלמה, לא יודע מה
אבל כיוון שאני סמכותי
היא נתנה לי את הילד
לקחתי את הילד ביד
אמרתי לו, חמודי
עכשיו הגיע הזמן לישון
אז תלך לישון
שמתי אותו במיטה נרדם
היא לא האמינה למראה עיניה
עכשיו אני אסביר לך מה הרציונל מאחורי הדברים
היא חשבה שהילד
הוא משהו עם כוחות בלתי נשלטים
מסכן, הוא בריא שעוזרים אותו
הוא בוכה, ככה הוא בנוי
אז היא לא התייחסה אליו כאישיות
אני פשוט קיימתי דיאלוג עם הילד
אמרתי לו תשמע, בוא נהיה רציונליים
הגיע הזמן לישון, זה הזמן לישון
אז הילד נשעה
הילד קיבל את העדיה
זה לא שהוא מבין עברית
אבל הוא הבין מה שאומרים לו
זה עובד דורי הזמן?
זה עובד דורי זמן?
זה עובד תמיד
הוא יכול להחליט שהוא לא יסכים לזה
אבל זו החלטה, החלטה שלו
זה מאוד חשוב
להבין שאנחנו מדברים עם בני אדם
עם אנשים
מאוד לא ברור לי, אני הרבה פעמים מנסה לדבר
ולהבין, ולהסביר
ולהסביר
ואני לא מצפה שמייעשו
זה בכלל לא רומן תשיעה
טוב, רגע, בוא נחזור על השאלה שאתה
הרבה פעמים אני מנסה
לדבר עם הילדים
וזה לא הולך, תשובה, כי אתה מנסה
מה הכוונה?
בריאה שאתה מנסה לעשות משהו
אתה כבר הכנת על עצמך את הכשלות
ניסיתי
מה סמוי בזה?
זה לא ילך
זה מה שסמוי בזה
אני חושב שבפעם הראשונה שניסיתי
לא הייתי אומר את המילה
ניסיתי, אלא דיברתי
ואז אחרי חמש פעמים שדיברתי
וזה לא הצליח, התחלתי לנסות
כלומר
אבל אמא, דיברת
על זה רק חמש פעמים
את רגילה לי לדבר תשש פעמים
עד שאני מבין
אמא, למה
את כועסת?
אמרת לי רק חמש פעמים
לנסות את זה, בדרך כלל צריכה
להגיד לי איזה עשר פעמים, אז לכן
חמש פעמים, אז למה את כועסת?
מה המונח מאחורי זה?
שכל הפעמים הראשונות, אתם חסרות משמעות
אז מה רב מציע?
אתה אומר משהו לילד
והוא קופץ מהגג
יפה, כלומר
אתה אומר משהו לילד והוא קופץ מהגג
לא יודעי שזה שיעור הגבל חינוך ילדים
כן
הוא צריך לדעת שלכל מעשה יש תוצאות
כלומר
זאת הבחירה שלו, אם הוא יודע
אם הוא יעשה דבר פלוני יש עונש
או יעשה דבר פלוני יש שכה
אבל אחרי שבררת שהוא יודע
כן
אז זה כבר חלטה שלא
כלומר הדבר היחיד שאתה צריך להיות בטוח
זה שהאינפורמציה הוא עברה
יכול להיות
שהוא לא שמע אותך
אבל אתה צריך להיות בטוח שהוא המרוכז
והוא שמע, הוא הבין
שדבר זה הוא אסור
מכאן ואילך יש אני שם
כלומר
הוא צריך לדעת שלדבר כזה נהנה שים
אם הוא לא
עכשיו אם אתה אומר לו אבל אמרתי לו את זה רק
ארבע פעמים
אז זה סימן שהמילה שלך היא חסרת משמעות
סימן שאתה בעצם לא אתה
זה הרציונל הזה שייך בילד בגיל חודש?
הרציונל הזה
אני אמרתי שהוא שייך בילד בגיל חודש
זה נכון
למרות שאני בזה נורא מקל
זאת אומרת אתה צריך להגיד ילד כבר שרק נולד
ברגע שילד נולד
הגיע אל העולם
הוא כבר מקיים איזושהי אינטראקציה
איזשהו דיאלוג עם העולם
הוא מוסר מסרים
הוא מקבל מסרים והוא מגיב ביתם
אז זה צריך להיות
ערות ספר ביתם
זאת אומרת אני לא יכול לשדר
במערכת
שתקשורתי תרבה יותר
מסובכת מה שהוא יכול להבין
ברור אתה צריך לדבר בשפה שהוא שומע
אבל השפה צריכה להיות ברורה
כלומר הוא מבין שפה
בסדר?
אגב נעשו מחקרים על זה
על קולות של תינוקות
ויתברר שיש הרבה מאוד מילים שם
אופנים שונים של הבעת
ורצונות וחוויות
ורגשות
דבר אחד אין לו
שכל
חצי שנה תשע חודשים ואוכלים להבין דימום ממש
זה נכון
טוב
בואו נחזור לנושא של
אה יש פה שאלה
שלום לרב שרק
כאשר ידוע ובטוח
שאיש ציבור אינו מכת השקרנים
עבר ים וחיוצה בזל
ואנשים המהותרים וזקנים
מתפללים בשבת בבית הכנסת ונראים כצדיקים
תומכים בו
מה דינם
ומה מעמדם של אנשים מהסוג הזה
תודה
אני לא יודע
מאיפה אתה יודע
אם אתה אומר שיש אנשים עם זקנים
שמותרים כצדיקים
שהם תומכים באדם
שאתה אומר שידוע ובטוח שהוא מכת השקרנים
אז אולי זה סימן
שאותם הצדיקים לא חושבים שהוא שקרן
לא יודע
זאת אומרת זה דבר שצריך לבירור
אני לא בא עכשיו לקבוע לגבי אדם זה או אחר
אני אפילו לא יודע על מי אתה רומז
אבל אני אומר שזה שאומרים
ידוע ובטוח שפלוני שקרן
זה עוד לא אומר כלום
יש גם האנשים ההפוכים שאומרים
ידוע ובטוח שהם
צדיקים ואוהבי שלום
יש גם
אני לא אשכח כמה זמן בעיתונות
אחרי הסכם האוסלו
דיברו על
ערפאת ימח שמו ויזכרו לעולמי עד
שאמרו עליו
השטן שהפך לאדם
הוא אוהב שלום
וכו' אפילו שרים הממשלה
האמינו את זה
שלום הרב
זה היה לוי אשכול שאישאל
מי אחראי למחדל
שבמלחמת קדש לא השתמשו
בקצין מצרי בכיר שבוי
בתור קלט מכוח לשחרור
שמי פרשת לבון
הוא ענה שאינו יודע
אבל אילו ידע היה מוציא לו גם את העין השנייה
טוב אין פה ראייה
שלא הייתה התקה
טוב
וזה לא רשום נראה להגיד
שלוי אשכול לאתיקים בן גוריון
מותר להתיק
טוב
לא במתחנה
בואו נמשיך בספר
ועניין הנקימה
והנטירה ידוע
דהיינו נקימה
אגב שאלה לפני שאנחנו אומרים את זה
מותר לנקום?
יפה
סוף סוף יודעים לענות
לפעמים יש מצווה
לפעמים אסור לנקום
כל ספר פעילים
כן אז זאת אומרת שכמו כל דבר
אף פעם לא להיות פשטני
יש לפעמים שמותר לפעמים שאסור
כל בוקר אנחנו אומרים אין לי כמות השם
למה שאמרים כל בוקר אין לי כמות השם
גם ביהודים?
אני לא נכנסי לפרטים אבל אני רק אומר
יש כל דבר צריך לבחון לגופו
דהיינו נקימה
לימנע מהתיב
למי שלא רצה להתיב לו
או שאירה לו כבר
ומתירה
להזכיר בעת שהוא מתיב
למי שאירה לו איזה זיכרון מן הרע
שעשה לו
כן
למשל מה הלכה אומרת
אדם זקוק
האם אתה יכול
בבקשה להשאיל
לי את המברג
אומר
לא
אני לא משאיל לך את המברג
אז הוא לא רצה להתיב לו
זה מאחורת אותו אדם שלא רצה להשאיל
אומר
אתה יכול
לתת לי רגע את
המכשיר רדיו שלך
אני רוצה לשמוע חדשות
אינני משאיל מכשיר רדיו
למי שלא משאיל
מברג
זה נקרא
זה נקימה
הנקימה
אם תתראה זה הפוך
בבקשה תשתמש במברג שלך
זה נקימה זה למעשה
אני חושב שבלי קשלה הייתי נותן לו
כלומר אני עכשיו עם הרדיו
בלי קשלה לא נותן לו
הנקימה שלא נותן לו את הרדיו בגלל
זה במוחשבה
לא זה הסיבה
מדוע אני לא משאיל לו את המכשיר
בגלל שהוא לא משאיל את
המברגים שלו
אני לא נותן לך בגלל או שמספיק
לא לא לא גם אם אתה לא אומר לו
אלא שאתה עושה את זה בגלל זה
כן
אז אם ברגע שאני נותן לו את זה
ואם אני מוכרח אותו
אתה רוצה להוכיח אותו
אתה יכול להוכיח אותו בהזדמנות אחרת
כלומר עוד לפני שהוא מבקש ממך טובה
אתה יכול להגיד מדוע עשית לי כך וכך
זה משהו אחר
נכון
צריך לנתק זה מזה
כן
אתה בעצם רוצה ללמד אותו
שיש לך עבודה שדהיינו אתה רוצה להיות
המחנך שלו
זה אחד הדברים שאמרתי שאסור
לאחד האנשים
אז אם אנחנו מציבים את הטובה
אז אתה מציב לו
הוא לא הילד שלך
הוא גם לא הפקוד שלך
שום כלום
לא הוא חייב לך
אז גם אם שאין את זה מהמשוואה שלו
ולפי שהיצר
הולך ומרתיח את הלב
הוא מבקש תמיד להניח
לפחות איזה רושם
או איזה זיכרון מן הדבר
ואם לא יוכל להשאיר
זיכרון גדול
ישתדל להשאיר זיכרון מועט
יאמר דרך משל לאדם
אם תרצה לתן לאיש הזה
את אשר לא רצה הוא לתת לך
כשנצרכת
כלומר זה אישור לא לתת לו את המכשיר
לפחות לא תתנאו בסבר
פנים יפות
כלומר אתה נותן לו את מכשיר הרדיו
עם פנים חתומות
או
אם אינך רוצה
להראה לו
לפחות לא תתיב לו טובה גדולה
ולא תסייענו סיוע גדול
או
אם תרצה גם לסייעו הרבה
לפחות לא תעשו בפניו
שהוא לא ידע שאתהפת עמו
או לא תשוב להתחבר
עמו ולהיות לו לרעה
אם מחלת לו שלא תראה לו
לאויב די בזה
ואם גם להתחבר
אם הוא תרצה אך לא תראה לו כל כך
חיבה גדולה כבר ראשונה
לכן כל כך יוצא בזה
במיני החריצות שבייצר
מה שהוא משתדל לפתות
את ליבות בני האדם
על כן באה התורה וחללה כללה
שהכל נכלל בו
ואהבת לרעך
כמוך
כמוך בלי שום מפרש
כמוך בלי חילוקים
בלי תחבולות ומזימות
כמוך ממש
כל הסעיפים שאמרנו שלפחות
כל זה יצר הרע
כל הסעיפים האלה
זה יצר רע
לא התפשרויות?
לא לא זהו
במידת הדיקיות הוא לא בא לדבר על מידת חסידות
במידת חסידות זה משהו אחר
פה הוא מדבר על עיקר הדין ממש
אני לא אומרת שזה קל
אבל כבר
פסקו רבותינו
שהחיים לא פיקניק
ומאחר והחיים הם לא פיקניק
אנחנו צריכים פה לעשות
זה מה שצריך לעשות
לפני מידות חסידות כל מיני דברים כאלה
כן
הנדיעה
רצה להגיד משהו
כן כן
כשגדורו בנת כל העולמו
נכון
זה זמן שהעשייה היא העיקר
עכשיו
זה אם כן לגבי דיני
נקימה ונתירה
עכשיו
במלחמת
המפרץ הראשונה
שהייתה בזמני
אני זוכר
אז
זרקו על מדינת ישראל
טילים
כמה זרקו?
39
40 יקד
אז שלחו לנו
טילים
וטיל אותיות
40 חסר 1
ואני אוכל
אני זוכר שבאותם
היה לחץ בינלאומי גדול מאוד
על מדינת ישראל שלא להגיב
מדינת ישראל
מרוב שהייתה נחמדה
הסכימה לא להגיב
והגדיל לעשות
באותם היום צריך לומר
שהיינו פופולריים בעולם
חבל על הזמן
כל העולם אהב אותנו
במשך חודש וחצי שנשאכה המלחמה
כל העולם היה בעדינו
ממש
ולא קיבלנו ולא
הרזרנו
רק שנגמרה אותה המלחמה
ביום, מיד אחרי הטיל האחרון
מיד
כולם התחילים, מדינה פלסטינאית
נפטרות הסכסוך במזרח התיכון
בנייה התנחלויות מה פתאום
מיד חזר
אבל זה הייתה תקופה כזאת
מה שמעניין
שההגדיל לעשות
אחד הרבנים
כתב בעלון שלו
שאסור להגיב לטילים
משום שנאמר בתורה
לא תקום
שכן
רב
אני עכשיו לרב חשוב, כתב
באחד מהלוני פרשת השבוע
אסור להשיב לטילים
שנאמר לא תקום
גם איך כתוב
ברור שזה שטויות
ממין סגבניות
אפילו אם יהודי נותן לך
מותר להחזיר בלוא מקות
זה דבר מינימלי וטבעי
כאן רחוב אומר
כשאומרות העולם תוקפים את מדינת ישראל
שזה לא רק שזה מותר
זה אפילו
מצווה
שנאמר נקום נקמת בני ישראל
נכון?
ונתתי נקמתי בדם
ביד עמי ישראל
כתוב
ונתתי נקמתי בדם
ביד עמי ישראל
אם מישהו מרביץ לך
ואתה מחזיר לו, זה לא נקימה?
אם מישהו מרביץ לך
ואתה מרביץ לו, האם זאת לא נקימה?
ודאי שזאת נקימה
זאת נקימה מותרת
זאת נקימה מותרת
אלא מה שאמרנו, הנקמה אסורה זה בממון
שהוא רצה להשאיל לך
שאתה רצית שהיא ישאיל לך
והוא לא ישאיל
ואז אתה לא משאיל לו
שביקשת על מינות טובה ולא עשה
על זה יש איסור נקמה
אם הוא עשה לך רעה, זה משהו אחר לגמרי
הוא עשה רעה אקטיבית
נותן לך מכות או כללות
מותר להעקוט או לקללו
באותה המידה
אתה צריך למדוד בדיוק
רגע, נתת לי חמש מכות
בצד ימין
וגם
גם שמת לי רגל
בדיוק
להיות דייקן
אם הוא מחזיר עם ריבית, אז כבר...
מחזיר עם ריבית, איסור ריבית
מה אתה אומר?
שן תחת שן ועין תחת עין
טוב, זה במשפט
שן תחת שן ועין תחת עין
זה במשפט
כן, אבל זה במשפט
זה משהו אחר לגמרי
הוא עושה משפט לעצמך?
האם מותר לאדם לעשות דינה לנפשי
אין אבי דין, אין דינה לנפשי
זה תלוי במה, יש דברים שכן, דברים שלא
זה קשה
אני רוצה שאתה אומר לו
שישה תחת עולם ישיר
אבל אתה עדיין זוכר
שאתמול הוא לא עשה את לחטת המברך
מה ההבדל, מה עושה את זה
שכאן עברת על לא תטור
לכאן לא עברת על לא תטור
על לא תטור זה הכוונה
שאני מזכיר לו את זה
לא, לא הזכרת לו
אין בזה איסור לא תטור, יש בזה בעיה של
לא תסנה אחיך מלבביך
מה, הזיכרון שהוא
זיכרון, כן, אז זה נאמר
לא תסנה את אחיך מלבביך
למשל, אם אני
גלה למישהו שאני שונא אותו
אני אומר לו אני שונא אותך
אז אמנם זה עבירה
ואהבת לרחק המוחה אבל אין בזה איסור
לא תסנה את אחיך מלבביך כיוון שאמרתי לו
במפורש, זאת אומרת זה ירד מהדרגע
טוב
אם מישהו ירביץ לך וכבר הסכנה חלפה
הוא עזב את המקום
ירביץ לך והסכנה חלפה, האם מותר לחפש אותו
לתת לו מכות, התשובה היא מותר
מצב שאתה כן
טוב, אבל
זה לא תמיד רצוי
גם לא כן, לפעמים
איך אומרים, כן, גם לכל הדברים
אשר אמרו אל תשת לי בך
מה אכפת לך, אז מה
אתה עושה מעצמך כזה חשוב
ש... טוב
אולם, השבועות
אנחנו מדינאי
שבוע עכשיו, כן, גם כן זה נולד
מחברת בני אדם
אולם השבועות, אף על פי
אגב, לגבי דיסן, נקמה אונטירציה
אז כן, יש גם מה שנקרא גוהל אדם
זה אפילו מצווה בתורה
בדיני רציחה, אפילו, יש דבר כזה
נקימה, כן, בבקשה
הנקמה צריך להבין, זה חלק
מעשיית הצדק, אלא
שהתורה מבחינה
בין נקימה
או נקמה, זה יצור, לבין
נקמנות, המידה
של הנקמנות היא מידה רעה בנפש
אבל הנקמה
בתור חלק מעשיית הצדק
אדרבה, זה בסדר
זה טביעה
שעשיית הצדק
ויש סיפור
שהפסיכואנליסט
ברונו בטלהיים מספר
מכיף את הסיפור של שלגיה
הסיפור של שלגיה
זה בסוף מסתיים בזה
שהמלכה הרעה
נידונה לרקוד
בנעלה ברזל מלובנות
זה אחזריות
של הגויים
אז בטלהיים מספר
שאיזה אבא רצה
לספר סיפור לפני השינה לילד
והילד ביקש את שלגיה
אז הוא סיפר, אבל האבא
החליט להשמיט את הקטע הזה
השמיטו הרב
והילד
התקומם בכל
כוחות נפשו, זה לא בסדר
מדוע היא לא
רוקדת עם
בנעלה עם המלובנות
זה פגע בחוש הצדק
אפשר להבין את הנקודה הזאת
שהיא נקמה, זה חלק מהסיעת הצדק
אלא מה שלא צריך לראות
זה ההנאה הסדיסטית
והרגש
של הנקמנות שיש בזה
שזו מדערה, כיוון שהיא מוציאה
את האדם משיבויו
אבל אין לה מין הצדק, לא מין ההגנה
הילד הנה מהצדק משהו אחר
כתוב, ישמח צדיק
כי חזן נקם
הצדיק שמח שהיית נקם
יש המשך לפסוק
פעמיו ירחץ
בדם הרשע
זה כלום לעומת
שירים פלסטינאים בבית ספר
כן, מה?
רב, אז ממש אתה נותן לבית ספר הצדק
להשמע
אתה אומר, במילו זה
המצב מתאזן
לא, אתה לא חייב, זאת אומרת
זה לא טוב תמיד לנקום, זה
לא עושה לך טוב על הנשמה
לפעמים אתה צריך
בגלל שצריך שהצדק ייעשה בעולם
אבל זה לא מצד שלך יש חשבון אישי
חשבון אישי זה סוג של גאווה
אבל זה תפקיד של כל אחד לעשות צדק?
כל אחד מאיתנו צריך לעשות צדק בעולם, לא?
אלא כל אחד בעמדה שבו הוא יכול
ודאי שאנחנו
הצדק הוא חשוב לנו
כי יחם לבבו דווקא
זה לגבי
לא, זה לגבי רוצח בשוגג
שאמרו כי יחם לבבו
שזה לא בסדר, כן?
כלומר, בסך הכל, האוטור אחד שוגג
לא שונא לו ולא מבקש רעתו
אבל אם זה היה רוצח במזיד
אז יש מצווה
זה מצווה על גוהל אדם, נכון?
אבל איך הוא ידע שזה מזיד?
אין גוהל אדם מוידע
יש רק מי שיחם לבובה צחריו עכשיו באותו רגע
מי אמר לך את זה?
האדם שרצח את זה בעוד חמש שנים
הוא יכול לבצע את המקימה הראשונה
בוודאי!
זה לא רשום, כתוב
אבל אני מזמין לך
איך אתה יודע שפלוגי הרצח במזיד?
איך אתה יודע את זה?
אתה יודע שבדין קבע את זה
היהודים והכל
אז זאת אומרת שאיפה הוא
נמצא הבן אדם הרוצח הזה?
הוא עכשיו נמצא בכלא
הוא רק מחכה לביצוע גזר הדין
אז מה זה שגוהל אדם יש לו מצווה?
הוא המוציא אל הפועל את גזר הדין של הבדין
זו הכוונה
אבל אם זה בשוגג, אף על פי שמותר לו
אז כיוון שעל זה אומרת התורה
כי ייחם לבבו אז מרגיעים אותו
בסדר
טוב, עד כאן להיון
תודה רבה