פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

להשתמש גם בתאוות לעבודת ה’

Play Video
video
play-rounded-fill
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/232203937″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 12
כל התורה על רגל אחת
ענוה וסבלנות - שיעור סיום הסדרה
בשיעורים הקודמים ובשיעור הנוכחי עסקנו ונעסוק בשלושה סיפורים קצרים על הלל ועל ההתמודדות שלו מול גרים שבאים להתקבל לעמ”י: כאשר אדם רוצה להגיע לעמ”י- יש בכניסתו צד שלילי, ויש את דרך שמאי, שהוא מסנן את הצדדים השליליים. ויש את הלל לעומת זאת- שמצמיח את הטוב מתוך הצדדים השליליים. חז”ל מספרים על התפיסה שרוצה להתקרב לעבודת ה’ מתוך “ברקים ורעמים” ויש את התורה שבע”פ- שזה המימוש של התורה באופן פרקטי בחיים. אותו גר מייצג את כל אחד מאיתנו. הרעיון שעומד מאחורי הרצון של כל התורה על רגל אחת, נובע מחוסר הרצון להיכנס לעבודה קשה ורצון לתפוס את הכל בבת אחת, מלמעלה. פסיכולוגיה בגרוש- זריקת משפט וניסיון לפתור כך את כל הבעיות.. האמת קשה ומורכבת! להבין דברים עמוקים דורשים זמן ואריכות. הלל- כל מה ששנוי עליך אל תעשה לחברך. עצם הרצון הטוב להתחבר לתורה, להיות מוסרי וטוב- זה גרעין שאפשר לפתח אותו, ולמרות הבעייתיות בקיצור הלימוד- זה יכול להיות הבסיס להמשך. כ”ו. היה גוי ששמע מישהו שמתאר את בגדי הכהן הגדול שהיו מאוד מפוארים. הוא שאל: למי הם נועדו? אמרו לו לכהן הגדול. אמר אותו נוכרי: אני מוכן להתגייר, אם ישימוני לכהן גדול. אמר לשמאי, דחף אותו באמת הבניין שבידו- ביטוי לגבול. יש כאן דברים ברורים. אין אפשרות כזו. הלל- גייר אותו. אמר הלל- אם אתה רוצה להיות כהן אתה צריך ללמוד את העבודה כמו מלך שלומד תכסיסים, הלך ולמד תורה הגיע “לזר הקרב יומת” עשה קל וחומר לעצמו, והבין שברור שאינו יכול להיות כהן גדול. חזר להלל- ואמר שלמרות שמבין שהבקשה הייתה מוטעית, הענווה של הלל קירבה אותו לעולם התורה. בסיפורים הקודמים ראינו גרים, שכולם באו מאיזה רצון טוב- מתוך כוונה יזומה להתגייר, כל אחד מסיבות אחרות. זה נבע מתוך מודעות. כמו כן, הם ביקשו דבר קטן וחלקי- אבל זה היה משהו (למשל רק תורה שבכתב, או כל התורה על רגל אחת). במקרה שלנו- הנוכרי היה “עובר אחרי בית המדרש” זה היה מקרה ולא יזום. כל הגישה היא לא רצינית. דבר שני, מה הוא רוצה? הקודמים- רצו ללמוד, כאן- הוא רוצה כבוד, לא מעניין אותו לימוד התורה. וגם המקרה לא הצליח להעמידו על נקודה אמיתית ויסודית- הוא נתפס רק לדבר חיצונית, וזה לא קידם אותו למקום אמיתי יותר. ויש כאן קשר כפול- גם הצורה היא במקרה, וגם התוכן מאוד נמוך. יש בן אדם שמתנוצץ לו אור- לומד כי חווה חוויה רוחנית, זה בעייתי אבל זה בסדר. אבל יש אדם שכל המניעים שלו הם מניעים עלובים- כבוד, כסף, תחרות. אנחנו מוצאים את עצמינו לפעמים במקום כזה.. ואז החיים מנהלים אותנו. “תיוג חברתי”- זה נובע מרצון להיות חלק מחברה מסוימת.. לפעמים רוצים להתקרב לטוב, אבל ממניעים חיצונים וקטנוניים. שמאי- מעמיד מראה, ומראה את האמת שלנו. החידוש הוא של הלל- הגיור למרות המקרה והתוכן. “בא לפני הלל גייריה”: איך אדם ניגש לעבודת ה’? הלל מלמד אותנו שכאשר אדם הוא ענוותן, הוא מסוגל לראות את נק’ הפוטנציאל שקיימת בכל דבר במציאות. אדם שחי באמונה שהקב”ה נוכח בעולם בכל דבר- אין אצלו מקרה! המקריות בדברים שאנו נתקלים בהם הם שליחים מאת ה’. אם אד נמצא איפה שהוא נמצא- יש לזה איזושהיא סיבה. זה בסיס לאמונה. בנוסף, זה גם חלק מעבודת ה’. השאיפה- לעבוד את ה’ ממדרגה גבוהה, אבל- צריך לעבוד את ה’ גם מהמדרגה הנמוכה ביותר, שגם לזה יש מעלה! הנאה מלימוד תורה, וסיפוק (אפילו מבחינה חיצונית)- יש בזה ניצוץ וביטוי לכך שהנשמה שלו מתעוררת. הנאה ממשהו (כשהוא כשר ונכון)- זה נגיעה בעומק הנשמה. וצריך לטפח ולהעמיק את זה. ולעבוד את ה’ בדברים שאנחנו נהנים מאוד. ההתחברות במדדים נמוכים- זה הבסיס וההתחלה של הסולם שממנו אפשר להתפתח הלאה. תמיד צריך אדם להתחיל תורה שלא לשמה. כלומר, המציאות הטבעית היא שמתחילים מדברים שנעשים בשביל עצמנו ולא בשביל הקב”ה. הנשמה שלנו- כולה שייכת למציאות העליונה, אבל בעולם הזה קודם כל מופיעים הצדדים הנמוכים. איך בן אדם מתחתן? (ברמה הנשמתית- 40 יום וכו’) אבל בפועל, ממה נוצר הקשר הראשוני? מהמשיכה הפשוטה ביותר. מאהבה פשוטה ביניהם. זה הבסיס.. מקצוע- עוד לפני השאלה מה חשוב לעמ”י- צריך לשאול מה האדם רוצה. צריך להתחיל מהצדדים הבסיסיים של הנפש- כישורים וכו’ ואז אפשר לטפס למעלה. הבסיסיות של החיים, זה הבסיס של עבודת ה’. הצמיחה של האדם מתחילה קודם כל מלמטה. הגוי בסיפור מגיע מהרמה הנמוכה ביותר- מתוך כבוד. וזה גם משהו. הרצון של הדבר הנמוך זה ביטוי של דבר מאוד חיצוני של מפגש הנשמה שלו עם התוכן הרוחני. תמיד יש מטרה גדולה- אבל האידיאל זה לא להרגיש ניתוק, אלא האידיאל שאדם ירגיש את ההזדהות וזה מתחיל מהנק’ הזאת של הרצון האישי. בלי זה- זה איזושהיא נכות נפשית. שמאי- תפקידו להבהיר מה המטרה העליונה. הלל- נותן את המבט (אחרי האיזון של שמאי- לעליונות המטרה) להצמיח טוב מתוך הקטנות. והדברים הקטנים לא מנותקים מהדבר הגדול, וצריך לתת מקום לצדדים הבסיסיים בנפש. ההבנה הזאת, דורשת מהאדם להיות רגוע במקום בו הוא נמצא. לא “אני ואתה נשנה את העולם” אלא “אני ואתה לא נשנה את העולם, אם רק נשתנה בעצמנו קצת זה יספיק, בן אדם” הגוי הזה יכול היה לקבל גם כבוד ממקום אחר, אלא הוא מחפש את הכבוד דווקא בעבודת ה’. זה התנוצצות ראשונה של משהו אמיתי שמתעורר כאן בנפש. יש כאן הרבה תקלות שצריך לתקן, אבל יש כאן נקודה אמיתית. נק’ אמיתית שמחפשים- אנשים ששמחים ועושים את מה שהם עושים עם זיק בעיניים, לא אנשים כבויים. ועם הנקודה הזאת נעלה ונתקדם הלאה. זה רק ההתחלה ויש כאן מהו הרבה יותר עומק. הגוי הורגל לברק חיצוני והוא חייב את האסתטיקה של עבודת ה’ החיצונית כדי למשוך אותו. וכל המציאות כולה- אפילו הצדדים החיצוניים שלה, מוצאת את מקומה בעבודת הקודש. הר סיני התמלא כולו בפריחה, הקב”ה נתן בעולם גם את הצדדים היותר חיצוניים התפארת והפאר וזה הגיע ביחד עם מתן תורה. הרב מדייק, כתוב שהגר מברך את הלל א. “ענוותן הלל”. ב. “ינוחו לך ברכות על ראשך”. הגר גילה בהלל את הענווה מצד אחד- את המידה לא להתמלא בקצף, ולכעוס, אלא מסוגל להכיל. ובנוסף מצד שני, “על ראשך”- משהו שכלי. יש כאן חשיבה, הלל מבין בשכל שתחילת התהליך של הגוי- תוביל לדבר עמוק ועצום. והוא נותן לו אפשרות לצמוח, להתפתח ולהגיע לעומק. לסיכום, אנחנו רואים את הצורך בכך שהאדם יהיה מלא בכוח ובעוצמה מתוך הבסיס ואז עבודת ה’ תופיע ותתגלה בצדדים הגבוהים ביותר.
אורך השיעור: 56 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/232203937″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להשתמש גם בתאוות לעבודת ה’

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן