[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/233173688″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***
מותר למזוג תה מתיון עם רשת.
מותר לבזוק מלח ממלחיה שיש בה גרגרי אורז.
מותר להשרות פירות במים כי הלכלוך עליהם לא ממשי.
אבל אסור להשרות חסה בכלי עם מים כי הלכלוך שם ממשי, נוצרות שתי פאזות, חול וחסה.
אומר המשנה ברורה, עדיף לברור לפני שבת.
בעניין קילוף בצל והשארתו ללילה, אפשר להופכו לתבשיל ע”י ערבובו בשמן וכדו’.
לאלתר-שלוש דעות:
* בין ארוחה לארוחה
*סמוך לאכילה, פרק הזמן בו יש צורך להכין את כל המאכלים לסעודה
*הזמן בין יציאת בית הכנסת לסעודה
מותר לברור בין גדלים שונים של המאכל.
אסור לברור מתוך שני מינים, אלא להוציא את האוכל מהפסולת (=המאכל שאינו רוצה בו).
בשר צלי ובשר מבושל נחשבים שני מינים ולכן יש להוציא את מה שרוצים עכשיו לאכול.
יש לאדם קערה עם תפו”א ומעליהם קישואים והאדם חפץ בתפו”א, מותר להזיז את הקישואים כדי לקחת את התפו”א.
מצב זה מתקיים רק כשאי אפשר להגיע למאכל הרצוי.
אך אסור למיין ולברור כל מין של מאכל מתוך תבשיל אחד לצלחות שונות.(לדוג’ למיין בין העוף לבין התפו”א לבין השעועית בחמין)
מי שבורר פסולת מתוך אוכל ביד חייב מדין תורה, גם אם יש בכך טרחה מרובה (הוצאת 20 תמרים מתוך פסולת של 4 חרצנים).
בעניין אכילת דגים, יש דעות שצריך להוציא את הדג מהעצמות ויש דעות שזה דרך אכילת הדג, כמו בקילוף ולכן מותר לאכול את הדג ולהוציא את העצמות, בייחוד אצל ילדים.
מותר לקלף מאכלים שזה דרך אכילתם כמו ביצה, והמשנה ברורה אומר להוציא את הטוב מהרע.
נפה וכברה- כלים המיועדים לברירה ואסורים לשימוש מדאורייתא.
קלול ותמחוי- כלים שלא מיועדים לברירה, אך אסורים מדרבנן.
