[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/240064645″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
כמו שאמרנו, לכל חברה יש אלוקים, אם לא במובן הפשוט של המילה אז במובן של אידאולוגיה. לפעמים יש חברה שמנסה להגיד את עצמה כחברה חילונית, ככופרת במציאות האל. הרב אומר שחברה כזאת לא יכולה להתקיים לאורך זמן. אידאל אנושי, שאין לו קשר לאלוקים- הוא זמני משום שאין לו קשר לנצח אלא רק למציאות החומרית . בגלל שהאידאל האנושי הוא זמני ולא נצחי גם החברה הבנויה על אידאל זה היא זמנית ועתידה ליפול. הרב כתב מאמר זה, בתחילת ה120, למניינם, שהו השלב של שיא פריחתה של התפיסה הקומוניסטית. בתקופה זו היה נראה שהתפיסה הקומוניסטית(שאין לה קשר לדת) היא יציבה. כבר אז הרב אומר שאין שום סיכוי לחברה כזאת להחזיק. ואכן, כיום אנו רואים ששיטה זו נמחקה כליל. אמנם זה לא מספיק שתהיה אמונה דתית וודאי שיש פגמים רבים באמונה הנוצרית או המוסלמית. אך עם זאת כל חברה דתית עדיפה על חברה חילוניות הכופרת במציאות האל. זאת משום שחברה כזאת (חברה דתית) קושרת את עצמה לחיי הנצח. דווקא הניסיון לחנוק את הדת שהיה מאוד חזק במאה הקודמת מביא לצמיחתה של הדתיות בימינו. אפשר לראות זאת גם במדינת ישראל, שלמרות כל ההשפעה של התקשורת ומערכת החינוך- ישנם אנשים רבים שממשיכים להצביע למפלגות דתיות. הצד הדתי הוא היסוד של כל אדם. אצל הפרט הדברים פחות ניכרים אך אצל עמים אפשר לראות זאת בצורה בולטת. חלק מהסיבה לכך שלמרות הרצון לאלוקות עדיין יש כפירה בדורנו הוא משום שהעולם התורני הוא מצומצם ומגביל את כוחות החיים. יש תחושה שעולם הרוח הוא מנותק ולא יכול להתמודד עם המציאות החומרית. שעולם התורה לא יכול להתמודד עם ניהול של צבא או של מדינה. היום, 100 שנה מאז שנכתב המאמר, הפערים מצטמצמים אך עדיין יש עוד דרך לעשות (עקרון זה מובא בצורה יותר מפורטת ב’מאמר הדור’)