“שמע אלהים קולי בשיחי” – מה זה כוונת התפילה שיעור ראשון בסדרה

כשאנחנו רואים מה חז”ל אמרו לנו לעשות בזמן התפילה, אפשר להישרף מבושה! לא כוונות עליונות ע”פ ספרי חסידות או האר”י, בשו”ע : המתפלל צריך שיכווין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו; ויחשוב כאלו שכינה כנגדו; ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתישאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו; ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכווין בהם יפה לבל יכשל, קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב”ה שהוא חוקר כל המחשבות. וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה. אם אני לא מגיע לכזאת מעלה, אני בכלל צריך להתפלל? איך אני לא יתייאש? לכן אומר הרשב”א : וחס ושלום למנוע מהתפלל כל מי שאינו יודע לכוין בכונות שמכונים אליהם גדולי החכמים. ולא לרפות ידיהם שאם אתה אומר כן נמצאו הקטנים והנשים ועמי הארץ נמנעים מן התפלה ומן המצות. ולא אלו בלבד אלא אפילו כל המון ישראל זולתי אחד או שנים בדור. וכבר אמרו חכמי האמת ז”ל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. [בדור של הרשב”א היו אחד או שניים!] בכלל, מה זה כוונה? או לא כוונה? מ