פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

איך מכריעים בין דעות שונות בתורה ?

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫טוב, שלום לכולם ולכולן. ‫אנחנו בשיעור מספר 28
‫בסדרת יסודות האמונה היהודית. ‫עוד שיעור אחד ואנחנו מסיימים.

‫והיום הכותרת שלנו זה ‫דעות שונות בתוך התורה,

‫או נקרא לזה, איך מכריעים ‫בדעות שונות בתוך התורה.

‫ובשביל להבין מה אנחנו הולכים לעשות היום,

‫דעתי זה שיעור, אומנם הוא נמצא בסוף התהליך

‫כי הוא בנוי על כל מה שראינו עד עכשיו,

‫אבל אני חושב שהוא עוסק ‫בנושא שרבים מאיתנו מוטרדים.

‫זאת אומרת, אני מניח שרבים ‫מהנוכחים ומהצופים של הסדרה הזו

‫הם בדרך כלל אנשים שכבר ‫הנושא הזה של אלוהים,

‫אמונם, תורה, מצוות, זה משהו שדי פשוט להם.

‫זה אולי עוזר להם לסדר ‫את הדברים ולברר אותם,

‫אבל ההתמודדות של חלק גדול מאיתנו זה ‫לא בשאלה האם אלוהים קיים או לא קיים,

‫ואפילו לא בשאלה האם ‫יהדות זה דבר נכון או לא נכון,

‫אלא בתוך היהדות עצמה, איפה אני ‫מוצא או איפה אני מוצאת את עצמי.

‫וזה הנושא של השיעור שלנו.

‫אז בואו ננסה כרגיל לעשות לנו ‫חזרה מסודרת מה ראינו עד עכשיו

‫ולאיפה הגענו.

‫אנחנו התחלנו, זה אני ‫כבר לא חוזר, אני רק אומר,

‫אלוהים, נקודת הקיימות ‫שבי, ומתוך כך שלמות אין סוף

‫שמופיעה בתוך כל המציאות, ‫שמביאה אותי לחיפוש אמת.

‫אמרנו, רצון אלוהי שווה ‫עמק, יותר חיים שווה כלליות.

‫זאת אומרת, אני לאט לאט מזהה ‫שבתוך החיים שאני נמצא בהם,

‫החיים האלוהים האין סופיים שאני נמצא בהם,

‫יש לי דרך לזהות איפה אני מופיע יותר אמת,

‫איפה האלוהים מופיע ‫יותר, שזה אמרנו, כלליות.

‫ככל שאני חורז יותר נתונים בקו אחד,

‫מעחד יותר דברים סביב ‫אחדות אחת, סביב כיוון אחד,

‫זה אומר שאני מזהה יותר את ‫הדרך שבה אלוהים מופיע יותר.

‫זה מוביל אותנו לחפש ‫איזושהי תיאוריה כללית.

‫לחפש פה עכשיו איזו תיאוריה, ‫איזו שיטה שתחיל את כל המציאות

‫באחדות אחת, שזה כמובן בלתי אפשרי,

‫ולכן אנחנו מחפשים משהו עמוק יותר,

‫לא תיאוריה כללית, לא איזו ‫מופשט כללי, אלא ייצור חיים כללי.

‫חפשים כלליות שלא תופיע ‫רק בעולם התיאורטי השכלי,

‫אלא משהו שהוא כללי, ‫שהוא חורז את כל המציאות,

‫גם את החי, גם הצומח, גם הדומה,

‫אם את כל הקוסמוס בקו אחד.

‫וזה מוביל אותנו בעולם שאנחנו מכירים,

‫לדבר הזה שנקרא אדם, ייצור האנושות,

‫אותו ייצור חיים שמכיל בתוכו ‫את כל גווני המציאות בקו אחד,

‫אבל אמרנו שאדם אחד ‫הוא כמובן לא יכול לשמש לנו

‫כמודל הכלליות המוחלטת, ‫כי אדם אחד הוא מוגבל

‫בחיים שלו, בכישרונות שלו, בהשוואות שלו,

‫ואחרי האנחנו מחפשים אדם גדול, שזה אומה.

‫מחפשים ייצור חיים גדול ‫שמקיף את כל גווני המציאות,

‫חי לנצח, לא רק לתקופה מסוימת,

‫אבל מחיל את כל ‫הכישרונות, את כל הקיום וכו',

‫ואז כשאנחנו מסתכלים על ‫המציאות, בוהקת מול עינינו

‫באופן פשוט האומה הישראלית.

‫כמו שאמרנו, זה לא... ‫דיברנו על זה לפני שני שיבורים,

‫זה לא משהו שצריך להיות גאון בשבילו,

‫זה לא משהו שצריך ללמוד את ‫כל התורה ואת כל הפילוסופיה

‫ואת כל ההיסטוריה של העולם.

‫יש פה קו מאוד מאוד בולט שאין בכלל מתחרים,

‫שבכל ההיסטוריה כולה ישנה אומה אחת

‫שהיא מאחדת את כל ‫המציאות כולה, גם בקיום שלה,

‫גם בכישרון שלה, גם בהשפעה שלה.

‫הפנומנה זה, התופעה הפעילית ‫הזו שנקראת האומה הישראלית,

‫והאומה הישראלית היא המקום שבו ‫אלוהים מתגלה באופן האיכותי ביותר.

‫שם זה הכלליות העוצמתית ביותר.

‫ועכשיו אנחנו מגיעים לשלב ‫האחרון, שלב אחד לפני האחרון,

‫שלאומה הישראלית יש ‫אור החיים שהתקבע לדורות,

‫שזה יהדות, החבנו על זה הרבה בשיעור שעבר,

‫מה זה אורח החיים הזה, זאת ‫אומרת, מה זה בעצם תורה,

‫תורה, יהדות, איך שלא נכנה את זה.

‫זה לא איזה טקסטים שאני ‫מנסה להוכיח את האמיתות שלהם

‫ומנסה לפלפל בהם מה ‫הטקסטים האלה אומרים לי,

‫אלא יהדות זה שיקוף של אורח החיים ‫שהתקבל על האומה הישראלית לדורותיה.

‫זה מה שעם ישראל קיבל לדורות,

‫שזה כמובן מאוגן במקורות של עם ‫ישראל ובטקסטים הקדומים של עם ישראל

‫וחכמי ישראל וכו', וכו'.

‫זה הופך להיות יהדות, זה הופך להיות תורה,

‫שאם ננסה לתמצת, אנחנו אומרים ‫פה עכשיו איזושהי הנחת מוצא,

‫לא הוכחתי את זה, אבל ‫אני מדבר עכשיו באופן כללי,

‫שאורח החיים שהתקבל על עם ישראל לדורותיו

‫זה מה שאנחנו מכנים יהדות אורתודוקסית,

‫זה כינוי, כמו שאמרנו, ‫אל תתפסו אותי במילה,

‫אני אומר כאן איזו הגדרה שאפשר להריב עליה,

‫אבל זה כמובן נאמנות לאורח ‫החיים של השולחן ארוך, בסדר?

‫הספר השולחן ארוך שהוא פחות ‫או יותר הספר ההלכה המקובל

‫על עם ישראל לדורותיו,

‫ונאמנות ל-13 עיקרי אמונה ‫של הרמב״ם בניסוח זהו אחר.

‫בסדר. ‫ואמרנו, אדם למעשה שאוחז באורח החיים הזה,

‫בתורה, במצוות, בהלכה, בעיקרי אמונה,

‫הוא חלק מהשרשרת הזו.

‫הוא מתחבר עכשיו אל החיים ‫האלוהים, הכלליות וכו'. עד כאן.

‫וכאמור, פה אנחנו עכשיו ‫עומדים בפני שאלה חדשה.

‫אדם אומר לעצמו, בסדר, ‫עברנו את כל התהליך הזה,

‫הלכנו יד ביד, אני קיים, ומתוך ‫שאני קיים ישנה קיימות אינסופית,

‫וישנה שלמות אלוהית שמחיה את הקיימות הזו,

‫והקיימות הזו מופיעה בכלליות, ‫והכלליות הזו מובילה אותי

‫לאומה הישראלית, והאומה ‫הישראלית מובילה אותי

‫לאורך החיים שאנחנו מכנים ‫אותו יהדות אורתודוקסית,

‫או איך שהוא נקרא לזה. ‫אבל, וכאן האבל הגדול,

‫אני עכשיו מגיע לשערי היהדות ‫האורתודוקסית, או איך שלא נקרא לזה,

‫ופה אני מוצא מגוון שלם של שיטות,

‫ומגוון שלם של דעות שונות בתוך היהדות,

‫שלכאורה סותרות זו או ‫את זו, נאבקות זו או את זו,

‫איך מחליטים פה? איך מכאן אני ממשיך הלאה?

‫זאת אומרת, יש לי כבר גבולות גזרה.

‫אני כבר יודע, משהו מחוץ לשולחן הרוח,

‫משהו מחוץ לאומה הישראלית ‫לדורותיה, זה כבר לא בדיון.

‫אבל עכשיו, בתוך המסגרת הזו אני מוצא שיטות

‫שכולן נאמנות לשולחן ‫הרוח, נאמנות לעיקרי האמונה,

‫נאמנות לאורך החיים של עם ישראל לדורותיו,

‫התקבלו על עם ישראל ‫לדורותיו, שיטות שכבר מאות שנים

‫עם ישראל נוהגותה, ויחד עם זה השיטות האלה

‫הן נלחמות אחת בשנייה.

‫זה יכול להיות כמובן הוויכוח בין ‫מה שנקרא הציונות דתית לחרדים,

‫זה יכול להיות ויכוח בין ‫עדות שונות ספרדים, אשכנזים,

‫זה יכול להיות ויכוח בין חסידים למתנגדים,

‫זה יכול להיות בדרדאים ל... ‫איך זה? האופציה השנייה.

‫אצל התימנים יש איזה שמים, בלדים, ‫אלה שהיו בנגד הזוהר, בעד הזוהר,

‫שכחתי את הדיון.

‫יש אין סוף ויכוחים מחלוקות בעם ישראל,

‫ועכשיו גם בלי קשר לזרמים מרכזיים.

‫אני הולך לרב מסוים, ‫אפילו פה בתוך המכון, נכון?

‫יכול להיות לשיעור מסוים שאומרים איקס,

‫לשיעור אחרי זה, הוא אומר וואי, מה עושים?

‫זה הנושא שלנו.

‫אז בואו נתחיל.

‫כמו תמיד אני רוצה להראות לכם ‫שכל מה שאנחנו אומרים פה עכשיו

‫זה דברים קיומיים, אנחנו לא נוכיחים,

‫לא מתפלצפים, לא כלום, אנחנו פשוט מצביעים

‫על משהו שכולנו עושים אותו באופן טבעי.

‫משהו שכולנו, נגיש ‫לכולנו, זאת אומרת, מה זה?

‫הדרך למצוא את אלוהים זה ‫לא משהו שהוא ליחידי סגולה.

‫אחרי זה כבר לא הופך להיות משהו כללי.

‫כל אדם, כל יהודי, ‫ובעובר כן הם גם לא יהודי,

‫כל יצור חיים יכול לגעת באלוהים,

‫למצוא בדיוק את תפקידו בכל רגע נתון

‫ברצף החיים האינסופי הזה שנקרא אלוהים.

‫תגידו לי אתם, אני עכשיו, כמו שתיארתי,

‫ניצב מול גלריה של שיטות, רבנים, רבניות,

‫שיטות שונות בעם ישראל ‫בתוך מה שנקרא היהדות.

‫איך אני מחכה?

‫מה הכלל שאיתו אני מתחיל?

‫שאיתו אני מתחיל לצוד בתוך היהדות.

‫איך אני בוחר עם איזה שיטה ללכת?

‫עם איזה רב, איזה רבנית ללכת?

‫נו?

‫התקיים היו כלליים? התקיים היו כלליים?

‫אתה אומר, הדרך לבחור זה ‫לבחור איזו שיטה הכי כללית,

‫אבל אני בתחילת הדרך.

‫לי יש יכולת להכריע איזו שיטה יותר כללית,

‫הרמבן או הרמבן.

‫אני יכול להכריע מי ‫צדק, הרב קוק או החזרניש.

‫איזה נפש אתה? -אה?

‫הרמבן, זאת אומרת, שהוא אומר את האמת.

‫את אומרת, לאן שהנפש שלך נמשכת.

‫איך קוראים לזה בישון חזל, באיזה ביטוי? ‫יש לליבו חפיץ, אני צודקים.

‫אבל לכלל יותר מדויק. מופיע במסכת אבות.

‫אבל חברה רצית לצאת? ‫-אה, שיידמל אחת למעלה חפיץ.

‫למעלה חפיץ.

‫אה, זה...

‫זה היה הגדרה שאתה...

‫הואים חכמים. איך אדם מתחיל את הדרך?

‫שוב, אני עוד לא יכול להכריע שום דבר.

‫אני מה, אני אכריע פה ‫עכשיו בין השולחן הרוך ל...

‫מהכל, כאילו... אני, עוד פעם,

‫הלכתי בצורה שדתית מסודרת, ‫אלוהים, אמונה, כלליות, עם ישראל,

‫אור החיים של עם ישראל לדורותיו. ‫טוב, אבל מה עכשיו?

‫שלב ראשון, חזל, עשה לך רב.

‫עשה לך רב זה כפשוטו, שימו לב, עשה לך רב.

‫שאת או אתה בוחרים רב, זה לא שאתם מכריזים

‫שהרב או השיטה הזו היא ‫עכשיו השיטה היותר כללית,

‫היותר צודקת, ואחרים פחות.

‫אתם אומרים, אני, מתוך מה ‫שאני מכיר, לשם אני נמשך.

‫למה אדם נמשך לרב או ‫לרבנית או לשיטה מסוימת?

‫זה לא חשוב. אמר לי פעם, תמיד חכם, חשוב,

‫שאלתי אותו, איך בוחרים רב? ‫אז הוא אמר לי, לפי הזקן.

‫שהוא רצה להגיד בצורה צינית ש... ‫אני לא יודע, צחן בעיניי.

‫למה אותו רב ואותה שיטה ‫מצחן בעיניי יכול להיות?

‫שבאמת על פי הזקן. ‫שפעמים איזה מישהו שלא יודע,

‫מי רשים אותי מבחינה חיצונית, ‫ולפעמים זה נגישות טכנית.

‫פשוט זה הרב שאני מכיר. ‫אני גדלתי במקום מסוים,

‫זה הדמות התורנית ‫שהכרתי וגדלתי שם, ובאופן...

‫לפעמים זה סוג של באמת משיכה נפשית.

‫אנחנו רואים את זה. ‫לפעמים שני אנשים נמצאים באותו שיעור,

‫אחד יוצא מהשיעור, אומר, ‫תשמע, בוא'נה, זה בדיוק דיבר אליי,

‫זה האמת, והשני יוצא, מה זה צריך להיות?

‫אין לו מסוגל לשמוע את זה. יש נפשות שונות.

‫אם אני אזכיר לכם שוב את הציר המחשבתי

‫שאנחנו מנסים לבנות עליו, זה לא מקרה.

‫זה שאת או אתה נמשכים ‫לשיטה מסוימת, זה לא במקרה.

‫זה אלוהים הביא את הבן אדם לשם.

‫אם בן אדם מגיע למצב כזה ‫שמאיזה סיבות שלא יהיה,

‫בגלל החינוך שהוא גדל בו, ‫בגלל הטראומות שהוא עבר בחייו,

‫בגלל הפסיכולוגיה שלו, בגלל ‫המציאות הטכנית שהוא גדל בה,

‫הוא מוצא את עצמו, נמשך לזרם מסוים,

‫זה אומר שזה בדיוק מה שמתאים לו בשלב הזה.

‫פה הוא מתחיל את הטיפוס של ‫החבל הגדול הזה שנקרא יהדות.

‫אם אין דבר כזה שבן אדם ‫טעה, בחרת פה רב לא בסדר,

‫בחרת פה שיטה לא נכונה, לא. לא.

‫זה מה שעכשיו מדבר אליי.

‫ותראו, כולנו ככה עבדנו.

‫זאת אומרת, עכשיו אני מניח ‫שחלקנו פה יכולים להיות חכמולוגים

‫ולהגיד כן, אני יכול להסביר למה זה.

‫שהתחלנו את דרכנו, מה שנקרא בעולם התורה,

‫אולי חלק מאיתנו נמצא ‫עכשיו בשלב הזה, למה אתם פה

‫ושומעים את השיעור שלי ‫עכשיו ולא לצורך העניין,

‫נמצאים במאה שערים ושומעים ‫שיעורים של רב מניטורי קרדע,

‫שמסביר שצריך לסרוף את דגי מדינת ישראל?

‫מה, בגלל שאתם בדקתם את שיטת הרב קוק

‫מול שיטת הרבי מסטמר ‫וגעתם למסקנה שהרב קוק צודק?

‫מסופקני, אם זו הסיבה.

‫סיבה היא שאם תעשו ניתוח, באיזשהו מקום,

‫נסיבות החיים שלכם הובילו ‫אתכם להתחבר יותר לרעיונות

‫שאנחנו מדברים פה,

‫כי גדלתם בבתים שהיה שם ‫איזה כיוון עקרוני של מה שנקרא

‫ציונות דתית, והרעיונות האלה ‫של מדינה וזה, זה מסתדר לכם.

‫בגלל שזכיתם להשכלה, ‫לא יודע, קצת פילוסופית,

‫או חשיבה מופשטת, ואז רעיונות ‫כמו של הרב קוק מתלבשים לכם

‫בדברים שגם ככה הסתדר ‫לכם, או בגלל הזקן שלי.

‫אני גם לא שולל את ‫האפשרות הזו, גם מגיטימי.

‫או בגלל שפשוט אתם ‫גרים פה באזור קיריית משה,

‫ומכון מאיר זה הבת מידע ‫שהכי קרוב למקום מגורכם.

‫זה לא מקרים. זה לא מקרים.

‫הסלך הרב זה משיכה אמיתית שבן אדם מרגיש

‫שפה אני פוגש את הקב".

‫אבל זה כאמור שלב ראשון.

‫אחרי שבן אדם מתחיל את דרכו, הסלך הרב,

‫והוא עכשיו הולך ומתעמק לו בתורה,

‫הוא מתחיל ללמוד את היהדות,

‫וביהדות יש כאמור הרבה שיטות.

‫אז בשלב ראשון, בן אדם פשוט רוכש ידע.

‫הוא נמצא בבית המדרש שלו, ‫מתחיל ללמוד עוד ספר ועוד ספר

‫ועוד רעיון ועוד שיטה, ‫כמובן, כל אחד בקצב שלו.

‫יש כאלה שזה המקצוע שלהם, ‫מה שנקרא, בחורה ישיבה

‫או בנות מדרשה בשנה או שנתיים או לישונו.

‫אחרי זה, מי שכבר לא ‫נמצא במסלול תורני כל היום,

‫אז הקצב הופך להיות יותר איטי, ‫הוא לומד לו, לא יודע, דף יומי

‫או איזה שיעור שבוי, ‫אבל כולנו לומדים ולומדים

‫ולומדים ולומדים.

‫ועכשיו, כשאדם לומד ולומד ‫ולומד, הוא כאמור רואה שיטות שונות.

‫איך הוא מתייחס עכשיו לשיטות השונות? ‫כמו שאמרנו, לא יש את האוגן שלו,

‫לא יש את הרב שלו, את ‫השיטה שלו, הוא חי איתו,

‫אבל הוא רואה שיש גם אחרים ‫בתוך היהדות שאומרים אחרת.

‫מה קורה אז?

‫שימו לב, איגרת מאוד ‫חשובה שהרב קור כתב אותה,

‫נקרא אותה ריה אין טט, שימו לב לציטוט הבא.

‫כלל גדול אומר לכבודו, ‫כלל לא זוכר למי האיגרת הזו,

‫ככה הוא כתב רפוא, כלל גדול אומר לכבודו,

‫שההשקפה היותר מאירה בענייני אמונות ודעות,

‫כמו בכל עניינים נשגבים, ‫היא לצאת מהחוג הצר

‫שבו נמצאים שיטות ‫מחולקות, הצוררות זו את זו,

‫ומבטלות אלו את אלו, ולבוא עד מרום הפסגה

‫שמשם נשקפות כל הדעות בשורשן.

‫אתם מה שם רואים?

‫שם רואים איך שכולן, כל ‫הדעות, עולות למקום אחד,

‫ורק שינוי צנעים באורחות החיים ‫ובמצב הנפשות הוא המחלק ביניהם.

‫שיש כאן עיקרון חשוב מאוד,

‫שרק בגלל שלמדנו קודם ‫את הנושא של הכלליות וכו',

‫אני חושב שאפשר יהיה ‫להבין אותו בצורה הנכונה.

‫הציטוט שהרב קוק עכשיו כותב ‫פה זה ציטוט כמעט מילה במילה

‫מספר שנקרא מסילות חוכמה.

‫ספר שכתב אותו תמיד ‫חכם בשם רבי מאיר פאפיוס.

‫הרב דוד הכהן, הרב הנזיר, מספר שהרב קוק,

‫יום אחד הוא נכנס לחדר של ‫הרב קוק והרב קוק קרא לו,

‫הראה לו את הספר הזה, ‫מסילות חוכמה ואת הציטוט הזה,

‫ואמר לו על הציטוט הזה, ‫זה מה שאני רוצה, משהו כזה.

‫זאת אומרת, זה האנשים שאני מחפש. ‫בניסוח זה או אחר.

‫מה המשפט הזה? ‫הוא אומר שאנחנו רואים אמונות ודעות.

‫השקפה היותר נהירה בענייני אמונות ודעות,

‫כמו בכל העניינים מסגבים, ‫היא לצאת מהחוג הצר

‫שבו נמצאים שיטות ‫מחולקות, הצוררות זו את זו,

‫מבטלות אלו את אלו, ולבוא עד מרום הפסגה

‫שמשם נשקפות כל הדעות בשורשן, ‫ומה אתה מבין מאותה נקודה?

‫שכל הדעות עולות למקום אחד, ‫ורק שינוי צנעים באורחות החיים

‫ומצב הנפשות הוא מחלק ביניהם. זאת אומרת,

‫כשאני מסתכל עכשיו על שיטות ‫שונות בתוך היהדות, אני מדגיש,

‫מדובר על שיטות שעברו את כל ‫המבחנים בשרשרת שהראינו קודם.

‫זאת אומרת, מדובר כאן ‫בשיטה שהיא מקורות תורנים.

‫שלא תבינו, לא הכוונה פה עכשיו ‫לכל אחד עם זקן שאומר איזה משפט,

‫זה הופך להיות עכשיו שיטה בעם ישראל. ‫לא על זה אני מדבר.

‫אני מזכיר לכם מה שאמרנו ‫בשורים הקודמים, מה זה תורה.

‫מדובר כאן בשיטה שיש לה מקורות.

‫מדובר כאן בשיטה שהיא מסתדרת ‫עם עיקרי האמונה של עם ישראל,

‫ומסתדרת עם השולחן ארוך.

‫והכי חשוב, שיטה שהתקבלה על עם ישראל,

‫שזה המדד שיש פה משהו אמיתי,

‫כבר אדם צריך לדעת שכל שיטה שעונה על ה...

‫שמכנסת לתוך החוג הזה, זו כבר תורה.

‫זאת אומרת, אדם יכול להיות ‫רגוע שהוא נמצא בשיטה מסוימת

‫והוא טוב לו איתו, וזה ‫ודאי חלק מתואה וכו'.

‫אבל המצב היותר שלם, אומר ‫הרב, שאדם לא נשאר ברמה הזו.

‫כלומר, של טוב, זה השיטה ‫שלי, זה השיטה שלו וכו',

‫וכולנו יחד.

‫אלא אדם מתחיל לאט-לאט לראות, ‫וכמו שאדם מתפתח מבחינת תורנית,

‫הוא מתחיל להכיל את עיקרון הכלליות ‫שלמדנו עליו בשיעורים הקודמים.

‫גם על השיטות בתוך היהדות.

‫כלומר, הוא מתחיל ‫לראות, ויכול להסביר את זה,

‫לא רק להגיד את זה בססמה, ‫כן, כל השיטות מתחברות,

‫זה לא חוכמה, אלא הוא מתחיל ‫ללמוד והוא יכול להראות את זה,

‫איך באמת כל השיטות בעם ‫ישראל הן למעשה עולות למקום אחד.

‫הן כולן מתכוונות לאותו דבר,

‫ורק שינוי תנאים באורחות ‫אחרים ובמצב הנפשות,

‫אני לא מחלק ביניהם,

‫אלא יש פה פשוט דגשים ‫שונים שנווים ממצב נפשות,

‫ממצבים, שינוי תנאים באורחות ‫חיים, תכף נביא דוגמאות,

‫שהם אלה שגרמו לחילוקים.

‫זאת אומרת, המבט היותר ‫שלם מבין שבעצם אין מחלוקת.

‫זה לא שיש פה שיטות שהן ‫סותרות זו את זו, מבטלות זו את זו,

‫אלא יש פה שיטות שהן למעשה ‫משלימות אחת את השנייה,

‫אלא שהן פשוט נאמרו בזמנים ‫אחרים או על ידי אנשים שונים,

‫ולכן הן נראות לנו כסותרות, שלא תבין.

‫לא הכוונה היא לטשטש ‫מחלוקות שיש בעם ישראל.

‫ברור שכאשר הרמבן, למשל, ‫כותב על האי בן עזרא את...

‫יש כאלה שמנסים, מבינים ‫את המשפטים הסוג האלה,

‫שאומרים, כן, כל השיטות ‫אותו דבר, כולם מתכוונים,

‫כולם בעצם הסכימו אחד עם השני.

‫שהרמבן, למשל, כותב על ‫האי בן עזרא את המשפט הבא,

‫זאב רותח יוצק בפיו של אותו חכם ‫על שעז להשיג על דברי רבותינו.

‫הוא לא התכוון הרמבן להגיד ‫שהוא מסכים עם האי בן עזרא.

‫הוא התכוון להגיד שהוא לא מסכים איתו.

‫הוא אמר את זה בשפה מאוד לא עדינה.

‫זאב רותח יוצק בפיו של אותו חכם.

‫חכמי ישראל, מעלי החדרות, ‫מכסחים אחד את השני בלי רחמים.

‫הם אומרים, זה היום ונורא, ‫ולפעמים משתמשים בביטויים

‫שזה כפירה, אפלביר... ‫אבל איך? איך אפשר להגיד?

‫מה? הרמבן הוא תמיד חכם. ‫הרמבן הוא שיטה כללית.

‫הרמבן התקבל על עם ישראל. ‫לעומתו עומד האי בן עזרא, קנאל.

‫הוא תמיד חכם, יש לו ‫מקורות, הוא שיטה כללית,

‫הוא התקבל על עם ישראל.

‫עכשיו אדם במבט לאחורות...

‫זאת אומרת, בזמן הרמבן ‫והאי בן עזרא הם חלקו ביניהם.

‫הרמבן, כשהוא חלק על האי בן ‫עזרא, הוא נכנס בו בצורה חזיתית ביותר

‫כי הוא רצה להדגיש איזושהי נקודה.

‫רצה להדגיש נקודה שאם ‫הוא היה מתנסח בצורה הזו...

‫תראו, בעצם גם האי בן עזרא זה אמת,

‫רק אני פשוט רוצה להשלים ‫פה איזו נקודה מסוימת,

‫אם הוא היה מתנסח בסגנון הזה,

‫זה לא היה נותן את האפקט הנפשי הנכון.

‫בשביל שהרמבן יוכל לחדד ‫את הנקודה שלו בעולם,

‫הוא צריך לפעמים לצאת ‫בצורה מאוד מאוד חריפה,

‫כנגד דגש אחר, אבל דווקא מתוך החריפות הזו,

‫ודווקא מתוך המחלוקות הזו, המחלוקות הללו,

‫בסופו של דבר הדברים מתעזנים.

‫אני כבר עונה, כל המחלוקות ‫הגדולות בעם ישראל הן ככה.

‫דיברנו על זה כבר באחד השיעורים,

‫ביחס למחלוקת הידועה שהסעירה ‫את העולם היהודי לפני 200 שנה,

‫המחלוקת בין מה שנקרא ‫החסידות לבין המתנגדים,

‫או איך שהוא נקרא לזה, הליטאים.

‫יש לנו פה משהו שהוא בעייתי.

‫מצד אחד עומדים גדולי עולם, ‫הבעל שם טוב, בעל הטניה,

‫המגיד ממזריץ', רבי צדוק הקודם מילובליה,

‫תמידי חכמים ענקיים, צדיקים, עירי שמיים,

‫שהם עונים על כל הקריטריונים, ‫הם נאמנים לרוח האומה לדורותיה.

‫יש להם עקרות.

‫הם התקבלו על העם ישראל, נכון?

‫לעומת עומד הגאום ‫מבינה, רבי חיים מבולוג'י,

‫רבי ישראל משקלוב, ‫גדולי ישראל, גם עם עקרות,

‫התקבלו על האומה לדורותיה, עירי שמיים,

‫עונים על כל הקריטריונים, והם ‫חולקים בשצף קצף אחד על השני.

‫בשצף קצף. ‫שוב, יש כאלה מנסים להחליק את זה.

‫לא, הם בעצם לא חלקו. הם חלקו.

‫כמו שאמרתי, המגעום מבינה מתפתע לחסידות,

‫מינות ארורה. מכרימים אחד את השני.

‫מכניסים אחד את השני לכלא.

‫לפעמים משתחררים, לפעמים לא.

‫מה עושים? איך מסביבים את זה?

‫תשובה. ‫יש פה השגחה, אלו יודעים, זה בדיוק ההבנה.

‫מי שמסתכל על התורה בצורה של טקסטים,

‫או בו של לחמוק יותר, מי ‫שמסתכל על העולם שלנו,

‫שיש את העולם ויש איזה אלוהים, ‫אמרנו, איזו אישות מלמעלה,

‫שהיא זרקה איזה טקסט, ועכשיו בני האדם רבים

‫איך לפרש את הטקסט הזה, זה ‫פחות או יותר הצורה שהוא נמצא פה.

‫יש פה אנשים רבים, מישהו ‫פה צודק ומישהו פה לא צודק,

‫ועכשיו הכניסים, תראה, הסיבה ‫שהגאול מבין חלק על החסידות

‫בגלל שהוא כינה בהשפעה שלהם. ‫הוא רצה שהם לא יתפסו לו.

‫אתה רואה המבט האקדמי, ‫המבט הקטן שהופך את הכול...

‫כאילו, לא יכול להיות ששניהם צודקים, אז...

‫כנראה שיש פה אחד צודק והשני תואב,

‫ובגלל שהוא לא יודע להודות בתאות ‫שלו, אז הוא מתבטא בכזה חריפה.

‫מי שמביט בתוך המבט שלמדנו ‫אותו כל השיעורים הללו, אלוהים,

‫זה לא איזה ישות.

‫אלוהים זה השלמות האינסוף ‫שמובילה בתוך המציאות, בתוך החיים.

‫ולאט לאט ישנו תהליך טבעי ‫שמוביל את העולם לכיוון שלו.

‫חלק מהתהליך הזה שההשלמות ‫האלוהית מופיעה בדגשים שונים.

‫זאת אומרת, בזמן שהבעל שם טוב ‫מביא את החידוש של העולם של החסידות,

‫הוא מביא דגש מאוד חשוב ‫שהיה חסר בעם ישראל.

‫דגש של רגש ולא רק שכל.

‫דגש של קרבה לצדיק ולא רק למדנות.

‫דגש של תורה שתגיע למעגלים ‫עממיים ולא רק אל הלמדנים.

‫זה דגש מאוד חשוב.

‫אבל הדגש הזה שהוא ‫מופיע, הוא בא יחד עם סכנות.

‫הוא בא יוצר אנשים שפתאום ‫במקום ללמוד מתחילים לרקוד.

‫במקום לבנות את עצמה, מפתחים ‫איזו תלות באישיות קריזמטית

‫ומאבדים את החיים הנורמליים שלהם.

‫מתחיל פתאום לזלזל הציבור הרחב, ‫לא חלילה גדול לעולם שציינו קודם,

‫אבל הציבור שהולך אחריהם ‫מתחיל פתאום לזלזל בהלכות,

‫כי הדגש הוא על שמחה ‫ועל רגש ופחות על דקדוקים.

‫הקדוש בכו מביא בעולם את ‫הנשמות של הגאון מבינה ותלמידיה,

‫שהם באים ונלחמים כדי לאזן את ‫הנקודה שמביאים הדמויות האחרות.

‫בזמן שהגאון מבינה נלחם, הוא לא חשב על זה.

‫זה לא שהגאון מבינה עשה ‫את החישוב הזה, אני מאזן פה.

‫הגאון מבינה נלחם כי הוא ‫הנשמה שהקדוש בחות אמן בעולם

‫בתקופה מסוימת, בזמן מסוים, ‫עם אופי מסוים, עם דעות מסוימות,

‫שזה יהיה תפקידו להילחם נגד החסידות. ‫ואז, אבל,

‫בתהליך ארוך היסטורי, ‫אנחנו רואים שדור אחד אחרי,

‫כבר המחלוקת מתמתנת. למה?

‫לא בגלל שתלמידיו שהגאון ‫מבינה הבינו שרבם טעה

‫והם החליטו להיות מתונים יותר. חלילה.

‫בגלל שזה עכשיו התפקיד שלהם. ‫נוצר פה תהליך טבעי, אבולוציוני,

‫שאחרי כמה עשרות שנים או מאות ‫שנים שהשתי שיטות, שאני מזכיר,

‫שמלכתחיל השתי השיטות ‫האלה היו בתוך בית ישראל,

‫לא עמדו עכשיו באיזה משהו ‫חיצוני, חילוני, שהוא נתחל לחלוטין.

‫דיבר על משהו שעונה ‫על כל הקריטריונים הללו,

‫השיטות הללו, לאט לאט, ‫כמו גוף חי, אתה מבין?

‫אם זה האורגניזם של עם ישראל, כמו גוף חי,

‫שיש כוחות שמבסטים אחד את ‫השני, לאט, לאט, לאט זה מתאזן.

‫זה עץ החיים של עם ישראל.

‫כל המחלוקות בעם ישראל, ככה צריך לביטחול.

‫מחלוקות, שוב, שנאמרו על ידי גדולי ישראל.

‫ככה גם, שוב, אולי הזכרתי ‫את זה, ככה גם מזכיר חפץ חיים.

‫בספר שלו, חפץ חיים שמירת הלשון,

‫מביא תשובה בשם המעריק ‫על שאלה שאחרי שמדברים

‫על כל זה שעשו, הוא דבר לשון הרע וכו',

‫אז שואל, איך גדולי ישראל ‫מתבטאים בכזאת צורה חריפה

‫אחד על השני? זה לשון הרע. ‫אז זו התשובה שהונה.

‫זה היו אנשים שהקב". ‫הוא שתל אותם בזמן מסוים, בנשמות מסוימות,

‫כדי להביא את הדגש שלהם בעולם.

‫והאדם, אנחנו במבט לאחור יכולים להסתכל

‫ולראות איך כל...

‫לבוא עד מרום הפסגה, ששם ‫נשקפות כל הדעות בשורשן,

‫ופתאום לראות איך כל השיטות ‫שנאמרו בעם ישראל במהלך הדורות,

‫שנלחמו אחת עם השנייה,

‫הן בסופו של דבר כולן עולות למקום אחד.

‫ורק שינוי צנעים באורחות החיים, ‫מצב הנפשות, הוא מחלק ביניהם.

‫זה היו שיטות שכל אחד שמה ‫את הפוקוס שלה בזמן ובמקום

‫ובנפשות שהטעימו לה.

‫זה המבט האמוני על ההשגחה ‫האלוהית, וזה מתחיל מהתפיסה הזו.

‫יש אלומים. העולם הוא לא אפקר.

‫זה לא שיש פה איזה...

‫זה ויכוחים שהעולם הולך ותועל לו ללא דרך.

‫יש כיוון שהקבש ברוך הוא מוביל את העולם.

‫ולכן אדם, בכל רגע נתון, ‫הוא אוכז בשיטה שלו,

‫והוא צריך להיות מספיק עמוק כדי להבין

‫שגם לשיטה השנייה יש מקום.

‫וזה לא סותר את זה שהוא ‫לפעמים נלחם בשיטה השנייה.

‫בואו ניקח דוגמה שקשורה לעולם שלנו.

‫אנחנו פה, אני מניח, פחות או יותר ‫רוב האנשים שיושבים בבית המדרש הזה

‫מאמינים בשיטה הערב-קוק, ‫ציונות דתית, איך שלא נקרא לזה.

‫יש גדולי עולם, תלמידי חכמים, ‫שהם לא תופסים את השיטה הזו.

‫או? אז מה?

‫אז מה אדם בא ואומר? אה, זה לא תורה?

‫אה, זה פסול?

‫מי שהוא שם אז הוא לא יהודי? חלילה. חלילה.

‫זה שיטה. אנחנו מבינים את האמת שבה.

‫אנחנו טוענים שיש כאן נקודות ‫שצריך היום לשים דגש אחר,

‫ולכן אנחנו חולקים על הדברים מסוימים.

‫אנשים מתבלבלים, כי אנשים ‫שלא יודעים את הדברים האלה,

‫אז הם לא מבינים. אבל הרב וודיה אומר ככה,

‫אז איך אני יכול להגיד משהו אחר?

‫הרב וודיה, תלמיד חכם, ‫כולנו מנשקים את קו ידו?

‫נשקנו את קו ידו?

‫וכאן הרב קוק הוא תלמיד ‫חכם ונשקנו את קו ידו.

‫אנחנו נמשכים לשיטת הרב קוק.

‫וזה שיש דברים מסוימים שישנה התנגשות,

‫יש רוב הדברים שזה בכלל ‫לא סותר, הכול שולחן ארוך ו...

‫אבל באותם דברים שיש סתירה, ‫אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

‫ואתה מכריע לך, הלכה, כי בשבילי קרה קוק,

‫בשבילו הלכה, כרבוברים.

‫ואם כל המתחים שאנשים ‫היום נכנסים, הם לא...

‫זה הכול מגיע מחוסר הבנה של הנקודה הזאת.

‫כאילו, יש צודק ויש לא צודק, ‫ועכשיו זה מלחמה לחיים ולמוות.

‫דגשים שונים. דגשים שונים.

‫הדוגמה הכי קלאסית לזה זה כמו שהזכרנו כבר,

‫בנושא של עדות שונות.

‫כאן כבר רוב עם ישראל התבגר ‫בשביל להבין את הנקודה הזו.

‫יש ספרדים ויש אשכנזים.

‫אף אחד לא, לפחות לא מהרצינים,

‫לא טוען שהשני הוא לא בסדר.

‫שוב, יש כמה שכן, אבל הרוב ‫תמיד החמים לא נמצאים שם.

‫כי זה כמו, ברוך השם, מספיק שנים בעם ישראל

‫בשביל להבין שזה בסדר, וזה בסדר.

‫הם שמים דגש על זה, והם שמים דגש על זה.

‫דוגמה.

‫האם קודם שקוראים בתורה בשני וחמישי ובשבת,

‫האם קודם מגביעים את הספר תורה ואז קוראים,

‫או קודם כל קוראים ואז מגביעים?

‫מחלוקת, נכון, ספרדים ואשכנזים.

‫מה, איך המחלוק הזה נסביר אותה?

‫מה, יש כאן טעות שלהם, הם שיבשו, הם...

‫מחלוקת בין מקובלי האשכנז ומקובלי ספרד.

‫לפי מקובלי ספרד,

‫החוש של הראייה הוא יותר ‫רוחני מהחוש של השמיעה.

‫ולכן קודם כל מראים את ‫התורה, זאת התורה אשר שם משה,

‫ורק אחרי זה שומעים אותה.

‫לפי מקובלי אשכנז, החוש של השמיעה

‫הוא יותר רוחני מהחוש של הראייה.

‫ולכן קודם כל שומעים את ‫התורה ורק אחרי זה מראים אותה.

‫אלו ואלו, דברי אלוקים חיים.

‫אתם מבינים לבד שזה לא... ‫זאת אומרת, צריך ללמוד את הדברים האלה.

‫זה לא חוכמה לאור ‫להגיד, כן, כן, כולם בסדר,

‫כולם... ‫חוכמה זה ליצור מה שנקרא את ההרמוניה.

‫זאת אומרת, להראות איך באמת ‫כל שיטה יש לה את המקום שלה

‫ואיך הכול משלים בסוף אחד את השני.

‫רציתי לשאול קודם משהו?

‫רציתי לשאול קודם משהו? -כן, רב.

‫איך... ‫כאילו, לא מסתבר לי, התבטא של מה שאמרת,

‫כאילו, הטיבור הגאטי ‫הזה, תמידי חכם יושבים לזה,

‫בימינו זה... -בימינו, זה לא.

‫כי בימינו הזמנים השתנו ‫והיום אנחנו אנשים יותר עדינים

‫ושברירים, ומשפט כמו, ‫זהב ועותח יוצא כשאתה חכם,

‫זה מיד אסתה.

‫אבל בזמן הרמב״ם זה לא נתפס. ‫-אבל זה לא נתפס,

‫אבל בקרה, כי הוא חילני מנפים. ‫אבל בקרה, הטיבור הדפי עצמו...

‫אני אומר, בזמנו כשהרמב״ם ‫ניסח את המשפט הזה,

‫זה היה משפט מדויק לנפשות שאז.

‫זאת אומרת, אז שזה נשמע, אנשים קלטו את זה

‫בדיוק בצורה שהם היו צריכים לקלוט.

‫של יש כאן משהו מאוד ‫חמור שצריך להילחם נגדו,

‫וזה לשם... ‫עכשיו, יש כאלה באמת שלקרו את זה אחרת,

‫היו הרבינו יונה וזה, הם ‫שרפו את הספרים של הרמב״ם.

‫היו גם דברים כאלה. ‫גם זה היה תפקיד של רבינו יונה.

‫תפקידו של רבינו יונה ‫בעולם היה לצאת, להתנגד

‫בכזו צורך היפה נגד ‫הרמב״ם, וזה מה שגרם לכך

‫ששיטתו של הרמב״ם התקבלה ‫בצורה נכונה בעם ישראל.

‫אני יודע שקשה לנו...

‫שוב, הצורה הזו מבקלה אחור. ‫כשאת נמצאת בתוך המחלוקת,

‫לא רואים את זה. כשנמצאים בתוך המחלוקת,

‫זה שערה ומחלוקות וחריפות וזה.

‫אבל אם, שוב, אנחנו נוצרים ‫את הפנחה שמדובר כאן

‫בשני הצדדים תלמידי חכמים, ואני אומר,

‫אני אבחן אנשים צריכים לא לפחד מהיום אנשים

‫בגלל החשש הזה. אז כל פעם שיש מחלוקת

‫והם תלמידי חכמים, אז הם מיד מנסים לטייח.

‫לא, לא, הם לא חולקים, זה רק ‫התלמידים שלהם עושים בלגן,

‫ויש כזה... ‫תלמיד זה לא ערב, זה התלמידים שלו...

‫יש פה תלמיד חכם שהוא חושב אחרת מננו.

‫זה מותר לו. ‫אם זה בתוך גבולות הגזרה, כמו שאמרנו,

‫של התורה, של עם ישראל, של... ‫כן, כן, הוא חושב אחרת.

‫אבל יש מולות, הם בדרך כלל חושבים אחרת.

‫אבל נכון שהיום, בגלל שמתה ‫אנחנו בעולם נפשי יותר עדין,

‫אז באמת היום גם הביטויים יהיו אחרת.

‫היום בדרך כלל לא התנסכו ‫בכאלה משפטים חריפים,

‫אבל זה יכול להיות לא במשפטים, אלא בעשייה.

‫למשל, תשובה, השאלה הזו האם ‫לשלוח את הילדים שם לצהל או לא,

‫זו שאלה של חיים ומוות.

‫יש בתוכה מחלוקות.

‫בסדר?

‫בשביל להבין את זה יותר, ‫יש מקום אחר שהרב קוק אומר

‫משל נפלא על הפסוק, זאת קומתך דמתה לתמר.

‫שימו לב.

‫זאת קומתך דמתה לתמר, אומרים חכמים

‫שנמשלה כנסת ישראל לתמר.

‫למה? שימו לב, עץ התמר הוא עץ מאוד מיוחד,

‫כך מסביר הרב קוק.

‫עץ התמר זה עץ שהגזע ‫שלו מורכב מענפים שנשו.

‫זאת אומרת, איך גדל עץ התמר? ‫יש בהתחלה, ממש התחלה בסיסית

‫שיוצאת מהאדמה, ואז מופיעים כפות תמרים.

‫כפות תמרים בהתחלה מופיעים פה, בהתחלה.

‫ואז באיזה שלב כף התמרים מתייבשת, נופלת,

‫אבל מה נשאר ממנה?

‫נשאר ממנה, לא יודע איך מכניס, ‫נקודת החיבור בין הגזע לבין הכף,

‫והנקודת חיבור הזו היא משמשת ‫כשכבה החדשה שהגזע צומח ממה.

‫זאת אומרת, זה בונה עכשיו ‫את השכבה החדשה של הגזע,

‫ואז משם צומחים שוב כפות ‫תמרים, מתייבשות, נופלות,

‫בונות שכבה חדשה, וכך העץ התמר הולך וגדל.

‫מהרב, זה בדיוק השיטות הרוחניות בעם ישראל.

‫יש את עץ החיים של עם ‫ישראל, יש את הגזע של התורה,

‫של היהדות, שהולך וצומח.

‫בכל דור ודור מופיעות כפות תמרים.

‫מופיעות שיטות שהן נכונות לאותו דור,

‫שהן באות לענות על הצרכים ‫הנפשיים, הרוחנים, התרבותיים,

‫ההיסטוריים והפיזיים והמעשיים ‫וההלכתיים של אותו דור.

‫באיזשהו שלב, הדור מתקדם.

‫זאת אומרת, ההיסטוריה ‫ממשיכה, עם ישראל צומח,

‫ואז פתאום השיטה הזו, כף ‫התמרים הזו, היא מתייבשת.

‫זאת אומרת, יש בה חלקים ‫שהופכים להיות לא רלוונטיים,

‫שלא שייכים כבר לדור הבא. היא נושרת.

‫אבל מה נשאר? נשאר נקודת החיבור.

‫זאת אומרת, נשאר מאותה שיטה איזשהו עיקרון

‫שהוא משמש כנדבך הבא בשרשרת התורה.

‫אני אדגים את זה כדי שזה יובן.

‫רבנו בחיי, למשל, בספרו חובת הלבבות.

‫אתה יודע? נעימה לא.

‫זה נביא דוגמה עוד מעט למשהו אחר.

‫בוא ניקח דוגמה אחרת. ‫הרמב״ם בספרו מורה נבוכנו.

‫הרמב״ם נמצא אין שם פה ‫בהתפתחות הגזע של עם ישראל,

‫לפני 800 שנה, 1,000 שנה,

‫שהוא נמצא בתקופה שלא נמצא בין הלבות,

‫בתקופה שישנה מתקפה תרבותית ‫של פילוסופיה אריסטוטלית

‫שתוקפת חלקים גדולים בעם ישראל.

‫הרמב״ם כותב ספר מדהים שנקרא מורה נבוכים,

‫ששם הוא מתעמק עם הפילוסופיה האריסטוטלית

‫ומורה דרך לנבוכים.

‫זו הייתה שיטה שבזמנו הייתה ‫בדיוק מה שעם ישראל היה צריך.

‫בדיוק מה שעם ישראל היה צריך.

‫ועם הדגשים, ועם הדברים שהוא נאבק בהם

‫נגד שיטות אחרות בעם ישראל ‫שאמרו דגשים אחרים וכו'.

‫מי שינסה היום לקחת את הספר מורה נבוכים,

‫וינסה לקחת אותו, איזה זה, נקרא, עתק עדבק,

‫פה, למאה ה-21, זה לא רלוונטי. למה?

‫כי יש המון המון דברים ‫במורה נבוכים, בסגנון,

‫ואפילו בחלק מהתכנים שזה כבר ‫התמודדויות שעם ישראל לא נמצא שם.

‫למשל, הרמב״ם, לתור ספר מורה נבוכים,

‫יש לו 12 פרקים, או אם לא יותר,

‫שהוא מתמודד מול איזו קט ‫פילוסופית מוסלמית שנקראת מתקלמין,

‫מה שהוא קוראים בתרגום, המדברים.

‫זו הייתה איזו קט שטענה ‫שהדמיון הוא זה שיוצר את המציאות,

‫שזה גם משפט שאומרים אותו היום,

‫אבל הם ניסחו את זה בצורה ‫פילוסופית שם של ימי הביניים,

‫והרמב״ם נלחם נגדם בשצף קצב.

‫12 פרקים נלחם נגדם, גם ‫ב-8 פרקים הוא נלחם נגדם.

‫המממ אמר שהאויבים הקלאסיים ‫של הרמב״ם, כל דבר הוא נכנס בהם.

‫שוב, אנחנו לובדים היום את הסמורה הנמוכים,

‫ואני רואה מה הרמב״ם רוצה מהחיים שלנו,

‫מה זה קט המוסלמים הזו, ‫מה זה מתקלמין, זה ש...

‫תשובה נכון.

‫הסגנון שהרמב״ם מדבר שם,

‫המאבק הישיר שיש לו שם איזו קט פילוסופית

‫שהיום היא כבר לא רלוונטית, ‫זה כבר קף התמר שהתייבשה.

‫מה נשאר לנו?

‫נשאר לנו את העיקרון, נקודת החיבור,

‫שמה שהרמב״ם נלחם שם,

‫שהדמיון צריך להיות בשליטה ‫שכלית ולא כמו שהם טענו,

‫שהדמיון הוא פראי, זה ‫דבר שהוא רלוונטי גם היום.

‫זה דבר שנשאר בעץ החיים ‫של עם ישראל לדורותיו.

‫זאת אומרת, בכל דור ודור צריך להפריד ‫בין העיקרון של השיטות של עם ישראל,

‫שלהם תמיד יש מקום לנצח נצחים,

‫לבין כל מיני קפות תמרים, ‫כל מיני סגנונות, גשים,

‫שהם היו מותמים לזמנם, ‫וכיום יש גשים אחרים.

‫זה לא פשוט, להכריע מה ‫זה הסגנון ומה זה המהות,

‫מה זה התוכן שצריך להישאר, ‫מה זה התוכן שלא רלוונטי,

‫תפקידם של גדולי ישראל, וגם כמו שאמרנו,

‫תהליך שמהלך הדורות הולך למתברר בעצמו.

‫אבל זה צריך להיות.

‫אני חוזר לדוגמה שהבאתי.

‫זה שהגאון נבינה צעק על החסידות ‫ורצה להוציא אותה מכלל ישראל,

‫זה שחסידות עשו כל מיני דברים ‫בהתחלה שהיו על גבול השבתאות,

‫זה שייך לקפות התמרים של אותה תקופה.

‫באותה התקופה הם היו צריכים להדגיש את זה,

‫הם היו צריכים להדגיש את ‫זה בגלל כל הסיבוכים והטעם...

‫זה הלך ונשא.

‫מה נשאר?

‫נשאר 200 שנה פרספקטיבה לאחור,

‫נשאר העיקרון של הגאון נבינה, ‫שהעיקר ההתפתחות התורנית,

‫היא צריכה להיות על ידי למדנות, ‫והעיקר ההתפתחות התורנית

‫זה התורה של בעל פה והשכל,

‫ונשאר הדגש של הבעל שם ‫טוב שחייבים רגש וחייבים תורה

‫שתיגע גם בעוד תכונות באישיות וכו'.

‫זה נשאר, ושניהם יחד ‫בונים את הקומה בעם ישראל.

‫הבינים את הרעיון?

‫שאלי יפה, לא?

‫אחרי זה. -אחרי זה.

‫זה מסתדר. יכול לסדר אינסוף ‫בעיות בתוך הוויכוחים התורנים.

‫כן.

‫אני חושב על מה שאתה ‫אומר, שזה חוץ מהרב קוקווי,

‫שממזג גם את השכל וגם את ה... ‫-לא, חס ושנה.

‫הרב קוק פשוט, זה נקרא ‫לזה המודל היותר מאוחר,

‫אבל החסידות מזגה דברים שהייתה לפניהם.

‫הרב קוק הוא פשוט, הוא ‫יחסית מאוחר, אז הוא מזג אותם.

‫גם הרב קוק זה לא סוף הדרך.

‫זאת אומרת, גם היום, יש את שיטת הרב קוק,

‫יש שיטות אחרות בעם ישראל שמתנגשות,

‫והיום אנחנו מנהל בקרר עוד 500 שנה,

‫סתכלו אחורה וגם ימקמו את זה.

‫הרב קוק זה הייתה נשמה ‫שנשלחה לעולם תכף הדוגמה,

‫שוויכוח שמתלוד על אחר.

‫לא בשאלה אם מדינת ישראל זה דבר טוב או לא,

‫זה אמרנו כבר אפשר לראות ‫שהקב' הוא הכריע בשאלה הזו,

‫שהיא מקיים את זה, אבל ‫סתם, השאלה היא איך באמת

‫לחנך היום הילדים?

‫האם לחנך ילדים בשיטה של הציונות ‫הדתית, של לתת להם איזו מעורבות מסוימת

‫עם המודרנה והמדינה,

‫ויש לזה מחירים שהילדים ‫מכספים לעולם החילוני,

‫והרבה פעמים מוצר חילום וכו',

‫או שמה שיותר נכון מבחינה ‫חינוכית זה השיטה החרדית,

‫לגדל אנשים יותר סגורים בתוך המערכת שלהם,

‫שהם פחות מודרנה, פחות ‫זה, פחות השכלה, פחות סבבה,

‫אבל הם יותר נשארים, שייכים לקדושה ולתורה.

‫זו שאלה חינוכית-תורנית, שיש עליה מחלוקת.

‫אני מניח שעוד 200-300 שנה לערכתי,

‫ככה ידברו על המחלוקת ‫הזו, יגידו, היו פה נשמות שונות,

‫נפשות שונות, שכל אחת הביאה דגש אחר,

‫ששני הדגישים היו נצרכים.

‫כי עוד פעם, זה שתי שיטות ‫שלשניהם יש תלמידי חכמים,

‫לשניהם יש מסורת שני דברים,

‫והשיטה הזו בנתה באמת אנשים ‫שהם יותר אחוזים בתורה וכו',

‫והשיטה הזו בנתה אנשים ‫שיותר מסוגלים להיות מעורבים

‫בחברה הישראלית ולבנות את ‫הקומות שעם ישראל זקוק עכשיו,

‫וכרחיל וחליה, אשר בנו שתיהם את בית ישראל.

‫אתם מבינים?

‫זו התפתחות אינסופית ‫שקיימת בתוך עולם התורה.

‫אני נוסיף פה עכשיו על עוד נדבך ‫אחד, כל זאת חשוב להדגיש גם אותו.

‫כל מה שאני אמרתי עד ‫עכשיו, זה באמת ביחס לשיטות

‫שהן שוות בכלליות שלהן.

‫זאת אומרת, כמו שאמרתי, שאני ‫עומד עכשיו מול כמה שיטות,

‫ששתיהן יש להן מקורות, ‫ושתיהן, אמרנו, יש להן כלליות,

‫ולשתיהן יש... ‫התקבלו על עם ישראל וגדולי ישראל.

‫אז כאן, כמו שאמרנו, אני ‫באמת מכניס את הרעיון הזה

‫שיש פה פשוט עץ שיש לו ‫כמה כפות וזה דגישים שונים

‫והכול משלים אחד את השני.

‫אבל לפעמים זה לא כך. ‫את אומרת, צריך לזכור.

‫יש זוויות שונות של כלליות. זהו, סבבה.

‫אבל יש גם בעם ישראל ‫לפעמים מדרג של כלליות.

‫זאת אומרת, לא כל שיטה שנאמרת ‫בעם ישראל על ידי רב עם זקן,

‫אפילו שיש לה מקורות, ‫היא הופכת להיות עכשיו

‫באותה רמה של כלליות עם שיטות אחרות.

‫זאת אומרת, בואו נשחזר שוב ‫את התהליך של בן אדם שעובר.

‫בן אדם אומר, שמע, אוקיי, ‫קיבלתי שהיהדות זה המקום

‫שדרכו אני נפגש עם הכלליות, ‫עם השלמות האלוהית.

‫אוקיי, עשיתי לי רב. ‫בחרתי לי רב, מצאתי לי שיטה,

‫ועכשיו השיטה שלי היא חלק ‫מעץ החיים הזה של עם ישראל,

‫ואני גם מבין שיש מקום לשיטות ‫אחרות, שכל אחד נותן את דגש אחר,

‫וכולנו משלימים יחד.

‫אבל, אבל, עוברות השנים, ‫ופתאום בן אדם שם לב

‫שהשיטה שלו היא שיטה שהכלליות ‫שבה היא מתחילה קצת להתמסמס.

‫למשל, הוא פתאום שם לב ‫שבבית המדרש שלו למשל

‫מתעלמים מהמון מקורות שנמצאים בתורה.

‫נגיד, בבית המדרש שלו לומדים ‫רק את הצדדים הגלויים של התורה,

‫רק הלכה גמרה,

‫ושמתחילים לדבר על ‫ספרים כמו רבי יהודה הלוי,

‫כמו מערל, כמו מדרשים, פתאום לא מתעסקים,

‫או שמתעסקים את זה בצורה ‫מאוד כזו שטחית ולא רצינית.

‫או פתאום בן אדם מגלה שהשיטה שבה הוא נמצא

‫היא לא עונה על כל מיני ‫צרכים שקיימים בעולם.

‫זאת אומרת, השיטה שלו ‫למשל היא מאוד מדברת על פרט,

‫היא מאוד מתעסקת עם הנפש ‫האנושית ועם הבעיות של הבן אדם

‫והבדידות והפחדים שלו,

‫אבל השיטה שהוא גדל בה או שהוא התחבר אליה,

‫אין מה להגיד למשל על ‫ההיסטוריה של עם ישראל.

‫אין לה מה להגיד על ה... לא יודע,

‫על מה שקורה עכשיו מבחינת החברה בעם ישראל.

‫או הכי משמעותי, הוא ‫רואה שהשיטה שהוא גדל בה,

‫יש בה חוסר, יש פתאום ‫חורים בכלליות שלה, פרצות,

‫בבניין שהוא בנה, למשל ביחס למציאות.

‫הוא למשל גדל בשיטה, זה למשל תגיד,

‫זו דוגמה של רבנו בחיי. ‫אדם לומד עכשיו חובת הלבבות,

‫וכתוב שם שאדם צריך רק להיות עם ביטחון בשם

‫ולא לעשות השתדלות, כאילו ‫לא לעשות שום דבר מעשי,

‫לא ללכת לרופאים ורק לצפות שהשם יהיה הזו.

‫אוקיי, אז בהתחלה עשה ‫לך רב והוא התחבר לזה,

‫ויש לו גם רב שאמר ככה, ותת אבא, כל טוב.

‫אבל הוא פתאום שם לב ‫שהמציאות לא עובדת ככה.

‫הוא כן צריך ללכת לרופאים.

‫כאן, אתם מבינים, בן אדם ‫צריך, מה שנקרא, להיפתח.

‫אתה מקורא לזה כלליות, נכון? -איך?

‫אתה מקורא לזה כלליות, נגמר.

‫זה מכליל דברים מסוימים, ‫אבל יש פתאום דברים שהוא מזהה

‫שהם לא מכילים. ‫עוד פעם, כלליות זה מושג יחסי,

‫הכול ביחס למה?

‫יש פה שיטה, יש פה יהדות, ‫יש פה מסורת, יש פה מקורות,

‫אבל יש, כמו שאמרתי, גם חורים פתאום.

‫ולעומת זאת, הוא רואה ‫עכשיו שיטות אחרות ביהדות

‫שגם עונות על כל הדברים שיש בשיטה שלו

‫וגם נותנות מענה לדברים שחסרים בשיטה שלו.

‫פה מצופה מבן אדם להתקדם בחיים.

‫הבנות, מה שאנחנו אומרים, ‫אלו ואלו דברים הלוקים חיים,

‫זה לא עכשיו כאילו מסיר ‫עכשיו את הרצון להתקדם.

‫טוב, אני בחרתי, עשיתי לרעב, ‫מעכשיו שגריר הושכח עד 120,

‫אני ממשיך לי, לא משנה מה, אבל ‫אתה רואה שיש בעיות בשיטה שלך.

‫יש גם מצב שבן אדם הולך ומתקדם,

‫והוא לאט-לאט בשביל עצמו ‫מכריע בנדרג של כלליות.

‫זה... מה?

‫זה סתם מגיע מישהו שתעשה לך ‫רעב, ופתאום הוא מוצא לו רעב אחר.

‫כן, הוא מוצא לו רעב אחר. ‫הוא מוצא לו רעב אחר.

‫אבל זה לא... ‫-זה לפעמים עניין גם של תקופות.

‫אם בן אדם בתחילת הדרך, באמת, ‫וזה כאן, אני חושב, קורה לכולם,

‫בתחילת הדרך מצאנו איזה ‫דמות שככה הייתה בשבילנו,

‫וואי, איזה יופי נתן לזה.

‫כמו שבן אדם גדל, הוא שם לב שעם כל הקוות,

‫זה לא בלפסול, במקום ‫שאני מנסה ללמד לכם פה,

‫הכלליות זה לא כלליות רומסת.

‫כאילו עכשיו משהו חדש, אז ‫מה שהיה קודם לא שווה כלום.

‫שאני הייתי בתחילת הדרך, ‫הספר הזה, השיטה הזו, הרב הזה,

‫היה בדיוק מה שהייתי צריך.

‫הקבוש בחור, אין מקרה בעולם.

‫הקבוש בחור שם אותי, אז זה מה שיבנה אותי.

‫אבל עכשיו אני פתאום ‫מגלה דברים יותר עמוקים.

‫אני מתבגר, יש לי שאלות, ‫ואני רואה שהשיטה שלי,

‫הרב שלי, הרבנית שלי, לא ‫יודעים בדיוק לאן נותנים.

‫ואני מוצא עכשיו דמויות אחרות שכן.

‫אז אני פשוט הולך ומתקדם.

‫אנשים לא צריכים להרגיש מעוימים מזה.

‫ועכשיו להתחיל להתקבע ולהתחפר במקום שלהם.

‫לא, זה הרב שלי הזו, ייתכן ‫שהוא טועה, כולם טועה.

‫יש דבר כזה, שאדם הולך, ‫מתקדם, מחייל אל חייל.

‫וזה לא בא לפסול את מה שהיה קודם.

‫אתה עדיין מכבד את הרב שהיה לך קודם.

‫אתה עדיין מבין שהשיטה ‫הקודמת נתנה לך הרבה דברים

‫שהיית צריך אותם אז ‫וחלקם אתה צריך גם היום.

‫ואם כל זה, אתה הולך ומתקדם.

‫זה אגב, זה תהליך אינסופי.

‫גם עכשיו בתוך בית המדרש ‫של הרב קוק יש מחלוקות.

‫גם, אתם רואים, אנשים ‫לוקחים הכול אישי, זה הבעיה.

‫לוקחים... שמחלוקת זה הופך ‫להיות איזה משהו כזה פרסונלי.

‫יש מחלוקת בית המדרש של הרב ‫קוק, איך מפרשים את הרב קוק עצמו.

‫גם, כמו שאמרתי, זה ‫יכול להיות פה בתוך המכון.

‫אתם שומעים שיעור אחד ‫איקס, ואחרי זה שומעים שיעור

‫שהוא אומר הפוך במשהו נשאר. ‫מה עושים? לא להיבהל.

‫דבר ראשון, שני אמונים, ‫אמרנו על גבולות גזרה של תורה,

‫כלליות, מקורות, עם ישראל, צ'ק. הלאה.

‫שלב שני, ייתכן שזו מחלוקת ש...

‫כמו שאמרנו, זה פשוט ‫זוויות שונות של כלליות.

‫עץ החיים. עץ בעצם לא הבנת נכון,

‫הוא לא הבנת נכון, הם אמרו אותו דבר,

‫רק דגשים שונים, כי הרב ‫הזה יש לה אופי יותר סחלטני,

‫אז הוא אומר את הדברים בסגנון כזה,

‫והרב הזה, הרבנית הזו, ‫יש לה סגנון יותר רגשי,

‫אז היא אומרת את זה ‫בזווית רב, וזה נשמע מחלוק,

‫אבל בעצם הם אמרו אותו ‫דבר, רק כל אחד אמר מדגש אחר.

‫זה אגב 90% מהמחלוקות, זה זה.

‫פשוט אני רבי פעמים מבצעת ‫משיעורים, תלמיד או תלמידה,

‫הוא אומר, שמע, אבל הרב אמר ‫קודם, הרבנית אמרה קודם, מה אמרה?

‫זה הרבה פעמים עניינים נפשיים, ‫אגב, בעיקר בנושאים של לא הלכה,

‫אלא אמונות ודעות, זה מאוד ‫קשור לסגנון של הבן אדם,

‫ולשפה שלו ולמקום שהוא נמצא בחיים,

‫וזה פשוט אותו דבר, רק ‫כמו שאמרנו, בדגשים שונים.

‫אבל לפעמים גם קורה מצב ששמעתי שיעור אחד,

‫שמעתי שיטה אחת, ועכשיו ‫אני שומע או שומע שיטה שנייה,

‫ולא רק שזה דגשים שונים, ‫אלא אני מזהה שאני שומע פה

‫או שומעת פה משהו יותר כללי, יותר מפותח.

‫יש לו יותר מקורות, יש לו ‫כיוון חשיבה יותר רחב אופקים,

‫הוא עונה יותר על צרכים ‫נפשיים שמתאימים לי עכשיו,

‫או השיעור ששמעתי קודם באמת ‫הסביר את הדברים בצורה שכלית,

‫אבל לא נגע לי ברגש.

‫והשיעור הזה גם הסביר ‫את הדברים בצורה שכלית

‫וגם נתן מענה לאיזו תחושות שהרגשתי.

‫מה קרה?

‫ממשיכים הלאה, אין בעיה.

‫עברתי מכלליות אחת לכלליות יותר גדולה,

‫ואחרי זה לכלליות עוד יותר ‫גדולה, וזה תהליך אינסופי.

‫גם מה שאנחנו לומדים פה עכשיו,

‫מה את כאן זה קרה פעם, מה לך שיעורים?

‫מה שאנחנו לומדים פה ‫עכשיו זה מה שנקרא סוף הדרך,

‫האמת ואין בלתה,

‫ומעכשיו עד סוף החיים זהו. ‫זה אי אפשר לחלוק על זה.

‫מאוד יכול להיות, אני מקווה ‫מאוד שזה יהיה ואני בטוח שזה יהיה,

‫שעוד כמה שנים.

‫תלתישמי שיעורים שמדברים ‫אפילו באופן ישיב על הנושא הזה

‫של האלוהות, של האמונה וזה,

‫שיסבירו את הדברים בצורה יותר כללית.

‫או יותר מקורות, או בסגנון יותר בראות,

‫או שוב כל מיני חוליות ‫שחסרות עכשיו במערך הזה,

‫והוא יסביר אותן, עם כל מה ‫שאמרנו, בצורה יותר שלמה.

‫מה קורה אז?

‫אז כל מה שלמדנו קודם זה לא ישווה כלום.

‫עבדו עלינו.

‫אבל בואו ניקח תמונות ‫של הרב לונדין ונזרוק חיצים.

‫לא קרה כלום.

‫בשנה תשע שעיניים חת,

‫במקום ובזמן שהייתם בו, ‫השיעורים הללו פנו אותכם.

‫נתנו לכם משהו בתהליך ‫האינסופי הזה של הכלליות,

‫בדיוק בנקודה שהייתם נמצאים בה.

‫ועוד עשר שנים, בשנתיו שהיא ‫נפכת, שנת השפחה, בסדר?

‫אתם תהיו במקום אחר בחיים.

‫זה לא רק אפילו שתשמעו שיעורים אחרים,

‫זה סתם, את אותם שיעורים עכשיו ‫אתם גם מסתכלים עליהם במבט אחר,

‫על הספר הזה אתם עכשיו מסתכלים במבט אחר,

‫כי יש לכם יותר ניסיון ויותר החמוטו-פקים

‫ויותר מקורות ויותר זה,

‫ועכשיו אתם בונים משהו אותם בשום כלל.

‫זה תהליך אינסופי.

‫כל הזמן אדם בחיים הולך ומתקלל בחף.

‫הולך ומתקלל מחיל אל חיל.

‫כל הזמן הולך ומתקדם.

‫סיפרתי את זה גם כשהלימדתי את ‫השיעורים האלה בסדרה הקודמת,

‫ברמה האישית שלי, פשוט.

‫אני גדלתי בבית, מה שנקרא דתי-לאומי קלאסי,

‫לא יצא לי אף פעם יותר מדי לברר בגיל הזה,

‫לא כל כך עסקתי בכלל עם נושאים רוחנים.

‫זאת אומרת, הייתי דתי, אבל ‫בגלל שאמרו לי להיות דתי,

‫לא שיותר מדי...

‫יש תמיד נטייה לרבנים לספר ‫שהם היו נערים מופקרים בילדותם.

‫הייתי מופרע, הייתי... ‫אז זהו, שלא, הייתי ילד טוב.

‫עשיתי מה שאמרו לי, עשיתי,

‫לא היה לי תקופת מרד יותר מגדולה ולא כלום.

‫הייתי בני עקיבא, הייתי ילד ‫כף עוד כמו צריך, הכול טוב.

‫ואז אני זוכר, אני חושב שזה היה ‫בקיזור כיתה י' א' או י' או משהו כזה,

‫התגלגלו לידיי, אמרתם כבר, ‫קלטות של הרב עמנו נצחק.

‫זה הייתה השיטה הרוחנית ‫הראשונה שנתקלתי בה.

‫שיטה. ‫שמעתי את הדברים, זה מאוד הרשים אותי.

‫היו שם איזשהו רעיונות ‫מאוד רהוטים, מאוד מסודרים.

‫נתן לזה שיטה. היה... מה זה שיטה?

‫משהו שהוא מקורות, משהו שהוא עונה לכאורה,

‫באמת, לא לכאורה, גם מצד האמת, ‫על עקרונות אמונים של עם ישראל

‫וכו' וכו'.

‫שמעתי, וזה מאוד בנה אותי ועזר לי.

‫המשכתי, הגעתי לישיבה ‫ונחשפתי לתורת הרב קוק.

‫ואז שהתחלתי ללמוד דבר רב קוק.

‫גיליתי שיטה יותר כללית. הוא היה הכול.

‫עוד פעם, לא שזה רק ‫זוויות שונות של כלליות,

‫שזה גם נכון. יש פה גם זוויות שונות.

‫אבל יש פה גם משהו יותר מזוויות שונות.

‫יש גם מדרג של כלליות.

‫למה, בסדר, אתה יכול ‫לעשות שיעור בפני עצמו עכשיו.

‫כל הכבוד, ויש הרבה כבוד לשיטה הרוחנית

‫של התלמיד חכם הזה ושל ‫כל בית המדרש שהוא מייצג,

‫זו שיטה שעונה על דברים ‫מסוימים, שיטת הרב קוק.

‫עוד פעם, צריך להסביר את זה. ‫היא גם עולה על הדברים האלה

‫וגם נותנת מעוף יותר רחב על ההיסטוריה

‫ועל הנפש הפרט והנפש הכלל.

‫היא לא צריכה להיות גאון גדול ‫בשביל מי שמכיר את שני השיטות

‫לזהות איפה יש יותר כלליות.

‫אז מה קרה?

‫זה לא שעכשיו אתם מבינים, ‫זה היה שקר מה שהיה קודם.

‫זה אמת ותורה, דברי אלוקים חיים.

‫ואני חייב לו, ולא רק ‫לו, לגם כל דמויות אחרות

‫שבאמה חיי פגשתי ולמדתי וספרים שלמדתי,

‫שהם בנו חלק מהתורה שלי.

‫מואין חזאל, כל אדם שלומד דבר ממישהו

‫חייב לקרוא לו מורו ורבו.

‫יש הרבה אנשים שאני ‫צריך לקרוא להם מורי ורבי.

‫קניתי מהם דברים.

‫וגם היום שאני נמצא בשיטה ‫שהיא קצת, מה שאני מזה,

‫שיטה יותר כללית, אני עדיין משתמש בדברים,

‫לא רק שזה היה טוב ‫לזמנו, יש גם עדיין דברים

‫שעוזרים לי בשלב הזה בחיים.

‫למשל, עירת העונש, ‫החרדה הזו מעשיית עבירות,

‫שבשיטות שציינתי קודם זה דבר מאוד מודגש,

‫ברב חוג זה פחות מודגש.

‫מתוך הכלליות של רב חוג ‫אני נותן מקום גם לדבר הזה.

‫וכמו שאמרתי, גם מה שאני עכשיו ‫מבין ברב חוג זה לא סוף הדרך.

‫אם ננסתם בהמשך החיים, נבין יותר,

‫או שנלמד דברים נוספים ‫שיתנו לי שיטה עוד יותר כללית.

‫אתם מבינים? מה שנפלא בהבנה ‫הזו שאת או אתה אף פעם לא טועים.

‫קניתו את זה, זה אני מנסה להסביר. ‫-אבל אין לו נכון.

‫אין לו נכון. מה זאת אומרת הוא נכון?

‫אין לו נכון. מה זאת אומרת הוא נכון? ‫יש לו נכון בזה שאת מתעצלת

‫עכשיו בשביל... ‫לצורך הנהל, ברור לך שיש פה טעות,

‫ואת אומרת, לא, אין לי כוח, ‫אני נשארת איפה שהייתי קודם.

‫אם את עובדת עם הכלליות כמיטב יכולתך,

‫זאת אומרת, את ברגע נתון מפעילה ‫את מרב האנרגיה השכלית, הנפשית,

‫ומבינה, במה שאת מבינה, ‫שזו ההבנה הכללית ביותר

‫שאת נמצאת עכשיו, אלוהים נמצא פה.

‫אני חזק שנייה אצלך. אם עכשיו אני...

‫גם כי אולי גם קצת אני שם ‫על כסף ואני רוצה לתת עליהם,

‫אם עכשיו בחורה האחרונה ‫של התנועות שהציעים לו אלוהים

‫לצרוף אותה באש הגיהנום, ‫זה באמת דרך מכוונה...

‫אם זה מה שעכשיו הנפש שלה ‫נמצאת, כן, יש הרבה מאוד אנשים

‫בעם ישראל שנמצאים במצב כזה.

‫אבל זה מסמוכן של הקדושה... ‫-אבל זה מה שהיא.

‫אבל היא שם, היא שם, ‫את צריכה להבין, היא שם.

‫היא שם כי זה מה שהיא מכירה. -נכון.

‫אם היא מוגשת מישהו ואומרת, זה לא הדרך.

‫אין לי בעיה, אז תפגשי ‫איתה, ויכול להיות שחלק,

‫כי את מזהה שהיא מישהי ‫שמסוגלת למשהו יותר עמוק,

‫ואת מבינה שהדרך היחידה להוציא אותה

‫זה להגיד לה בצורה חריפה, ‫זה אפשר להריב על זה.

‫יכול להיות שבאמת יש ‫מקום לפעמים להגיד למישהו,

‫תקשיב, השיטה שלך היא לא אמת, כדי להגיד... ‫אבל בואו עכשיו ננקה

‫את כל הדברים האלה. ‫ונגיד שיש פה מצב שאת מזהה שאותה בחורה,

‫מה שעכשיו מרזיק אותה ‫בקשר לתורה, לקדושה, לאלוהים,

‫זה ההבנות הכי מוקשמות שיש.

‫כן, היא מזהה שאלוהים זה זהיש ‫עוד פעם שמה, אם שאת תסרוף אותה...

‫וזה מה שהיא. שוב, כי יש לה נפש ‫ילדותית, היא אישיות שמסוכסכת...

‫אל תגיבה.

‫אבל זה חדית? -בטח.

‫מה, את לוקחת אחריות ‫עכשיו להרוס עולם אמונה?

‫דיברנו על זה כבר. להרוס אמונה של יהודיה,

‫שעכשיו היא מלאה תירת ‫שמיים בצורה שהיא נמצאת בו?

‫לא, אז כנראה זה השאלה ‫שלי, זה נקרא תירת שמיים?

‫באמת, זה תירת שמיים. -זה נקרא לתמיד קצת.

‫כל דבר שמאמין באלוהים, בטח כל דבר שמציר,

‫שהוא נאמן למסורת של עם ישראל לדורותיו,

‫גם בצורה הפרימיטיבית ביותר, ‫זה ודאי זה תירת שמיים. זה תורה.

‫מי מייז לגעת לדבר כזה?

‫אני אגיד ליהודי שאת ‫האמונה שלך היא לא בסדר?

‫לא, לא, אני לא הולכת ‫לשאלת את זה, זה לא...

‫בסדר, יש כל מיני דרכים.

‫את זוכרת הסיפור שקראנו ממ...

‫נו, זה עם ה... ברך לי ה' איזה ספר זה היה?

‫זה עם הלחם שנתן בצפת לכיכרות הלחם.

‫נו, על איזה ספר זה היה?

‫רבי משה חגיז, נו, נשנת חכמים?

‫אז כאילו, את שמעת, ‫הארי אומר לאותו תמיד חכם,

‫אתה הולך למות על הדבר הזה.

‫יש לך פה יהודי שמקריב לחמים ‫לאלוהים כי זה המקום שהוא נמצא,

‫לא שאין משהו יותר כללי, לא שזה האמונה.

‫האתר נמצא במקום אחר, ברוך ‫השם, כדאי שהוא סידר אצלך בחיים,

‫בזה שאתה יכול עכשיו ‫להבין יותר, אבל הוא נמצא שם.

‫ואתה לא יכול לשנות אותו.

‫אם היית יכול, מצוין, זה בדיוק ‫העניין, לקדם, בוא תלמד אמונה ותתפתח,

‫אבל אם אתה לא, את לא יכולה לשנות אותה.

‫היא פוגשת את אלוהים שם.

‫בדיוק כמו שאת עכשיו ‫היית נפגשת עם הרב קוק,

‫את רוצה שהיה מספר לך ‫בבת אחת את כל מה שהוא יודע,

‫זה היה הורג אותך.

‫לא, אז איפה נכנס לגבול ‫של כדי שיש לנו כבר עבודה,

‫כי זה סוג של עבודה ‫זהרה, אין שום שם מחליף...

‫אין גבול. -להקבל חתול אלוהים,

‫להקבל אלוהים. -גם פה אני אעשה ‫צורה בוטה, יכול לפעמים להיות מצב

‫שאפילו זה המקום שאלוהים ‫פוגשת, בוא נלך משהו עמוק יותר.

‫מחבל חמאס, בסדר?

‫שעכשיו הוא מבין שעדה ‫שלו להתקרב לאלוהים זה...

‫אז התפקיד שלנו זה להרוג אותו.

‫וכל זה לא סותר שיכול ‫להיות, אם הוא מבחינתו,

‫לפי הסביבה שהוא גדל ‫בתנאי אחי אם שהוא גדל באחי,

‫אם זה מבחינתו משהו הוא ‫הבין שאלוהים רוצה ממנו

‫והוא עשה את זה בלב טהור, זה לא ‫סותר שהוא מילא את תפקידו בעולם.

‫טוב, אבל מול עצמי, אני ‫מול עצמי יודעת שזה שקר.

‫את מול עצמך תפקידך, את צודקת, זה שקר,

‫ותפקידך עכשיו ללכת ולהרוג אותו.

‫וכל זה לא סותר שהחשבון ‫שלו בשמיים יש את החשבון שלו.

‫את צריכה להשתחרר מהלחץ ‫הזה, כאילו למצוא איזה נקודת אמת,

‫היא אומרת שברגע שאני מגיע ‫אליה, אז אני תפסתי את אלוהים,

‫ולפני זה לא נגעתי באלוהים.

‫לא, כל הזמן נוגעים באלוהים.

‫זה מה שאני מזכיר בפה הזמן. ‫יש גדולה שלמות אינסוף.

‫יש פה רצף חיים אינסופי ‫שהאדם צומח בו כל הזמן.

‫התפקיד שלנו זה להיפתח יותר ויותר לכלליות,

‫להיפתח יותר ויותר לעץ החיים של עם ישראל.

‫וכל יהוד במקום שהוא נמצא בו, ‫אם הוא עשה את מרב המאמצים שלו,

‫כל יהודי הוא כמו משה רבינו, ‫מבחינת השכר שלו בשמם,

‫זאת אומרת, מבחינת האחיזה שלו באמת.

‫זה יש שמשה רבינו במקום ‫יותר מתקדם, זה לא רלוונטי,

‫כי משה רבינו נולד עם ‫מקום מסוים ואופן מסוים,

‫שהיה לו תפקיד מסוים, ‫ולי יש את התפקיד שלי.

‫ואיפה שאת נמצאת, שם אלוהים נמצאים.

‫כמובן שזה לא יגרום חליל לניוון, ‫אוקיי, אז אני לא מתקדם ולא...

‫אני מדבר עכשיו על אנשים ‫שהם מביניים ומתקדמים. כן.

‫הרב יוסף, המוסלמות ‫הגדולות הפוגעת בהסלך הרב?

‫לא. -כי בהתחלה הרב היה רב נפט,

‫ואז הוא עבר לרב פרוף, ואז הוא עבר...

‫אז איפה תורת הסלך הרב? -זה הסלך הרב.

‫כל שלב בחיים, זהו שמענו. יש הסלך הרב.

‫יש כאילו רב אחד פרוף, אבל הוא לא... ‫-לא, מה?

‫איך אנחנו יודעים שאין דבר כזה רב נצחי?

‫כי גם רבנים מתים. -אבל התורה שלהם גדלה. ‫-נכון, אבל גם התורה שלהם,

‫שאחרי שהרב נפטר, נכון, ‫יש פתאום תלמידים שמסבירים

‫את התורה באופן אחד, ויש ‫תלמיד אחר שמסביר את זה

‫באופן אחר. ‫מכירה את המתחכם אחד שהתורה שלו נשארה

‫כמו שהיא ואף אחד לא רב עליה?

‫כל בית מדרש, הרי אחרי שנפטר ‫הרב מתפצל לאינסוף דברים.

‫ומה זה התפצלות? ‫זה נפשות שונות של תלמידים,

‫שהוא קלט יותר את הזווית הזו ‫והוא קלט יותר את הזווית הזו.

‫לפעמים, אמרנו, זוויות שונות של כלליות,

‫ולפעמים זה גם מדרק של כלליות. ‫יש תלמיד שיבין פחות,

‫יש תלמיד שיבין יותר.

‫אין שום דרך ללכת. את, כמו שאמרתי,

‫את צריכה ללכת לפי מה שאת נמצאת עכשיו.

‫עוד פעם, את לא יכולה ‫להכריע בשאלה מי צודק.

‫האם צודק אותו תלמיד חכם ‫מבית המדרש של הרב קוק

‫שמדבר עכשיו על הממלכתיות ‫ושצריך עכשיו לחבק את צהל

‫גם מזמן שמפנים את גוש כתיף,

‫או צודק אותו תלמיד חכם שאומר מה פתאום,

‫צריך להיאבק בכל הכוח וטה-טה-טה?

‫את יכולה להכריע במחלוקת הזו ביניהם.

‫אני לא יכול להכריע ביניהם. ‫-את יכולה להכריע בפעמים?

‫בדיוק. ‫עכשיו, אני לא יכול להכריע בזה מכמה סיבות.

‫א', אני לא בליגה שלהם, ‫ואני אומר, על מה שהם רבים,

‫מה הרב קוק היה אומר, או מה ‫הרב צביודה היה אומר, אני לא יודע,

‫כי אני לא הכרתי את הרב ‫צביודה ולא למדתי את זה.

‫אני יכול... אז אני יכול לאובר להגיד ‫עכשיו, הרב הזה צודק והרב הזה טועה.

‫לא. יכול להגיד, נטיית הלב שלי,

‫ושאני אומר נטיית הלב, לא ‫מסכוון סתם איזה ספונטניום,

‫זה משהו שלפי מה שאני ‫למדתי, לפי הכישורים שלי,

‫לפי הרעיון שלי, נראה לי שהרב ‫הזה צודק, ולכן הוא הרב שלי.

‫ואני עושה לפי הכיוון שלו.

‫וזה שהרב השני, והתלמידיו עושים משהו אחר.

‫אלו ואלו, דוברי אלוקים חיים.

‫הבנה עמוקה במושג הכלליות, במושג אלוקים,

‫זה מנטרל את כל המתחים בחיים.

‫זה לא... זה עולה אחר.

‫אדם, זה קשור להרבה דברים ‫שדיברנו מהלך השבועים האלה.

‫אדם לא מאויר משום דבר.

‫הוא לא נמצא כל הזמן באיזה...

‫איפה אני פוגש את אלוהים ומי ‫מנסה להסתיר לי את אלוהים?

‫אלוהים איתך, אלוהים איתך.

‫אתה מרגוע.

‫כל שלב שעובר בחיים, ‫כל דבר שקורה לו בחיים,

‫כל רגע שהוא נמצא בחיים,

‫הוא אחוז בעץ החיים של עם ישראל.

‫וזהו.

‫כשהוא יגיע לשמיים, אם ‫נשתמש בביטויים הדתיים,

‫הוא יקבל שכר מלא.

‫אתה, את עשית...

‫עשיתי ככל אשר ציוויתני.

‫שורים את השיר? -עשיתי, עשיתי, עשיתי.

‫מה זה? טוו שניינכד מכירים את זה.

‫עוד כמה שנים שירו את הסדרה, ‫זה לא הבינו על מה אנחנו מדברים.

‫עשיתי ככל אשר ציוויתני.

‫בוא ננסה לסכם את הדברים ‫וזה נסיים את השיעור הזה.

‫בזמן שבשיעור הבא זה שיעור ‫אחרון, אנחנו תסביר לכם מה נעשה,

‫אבל רק בואו... יש פה למעשה ‫סיכום, אם תרצו, של כל ה-28 השיעורים.

‫בואו, שימו לב.

‫שלב ראשון התחלנו, קיימות אישית.

‫יש, אני קיים, כל סבבה.

‫שלב שני, זיהוי שלמות אינסוף שמתגלה בחיי.

‫אני לא רק קיים ברגע ‫נתון, יש פה שלמות אינסופית

‫שמחיה אותי כל הזמן וכו' וכו'. ‫מה שקראנו אלוהים, נשמטת בכל נשמתים.

‫שלב שלישי, כלליות.

‫לא רק שאני חי, לא רק ‫שאני חלק משלמות אינסופית,

‫הופעה של שלמות אינסופית, ‫אני גם יכול לזהות בחיים שלי

‫את הכיוון שאיתו אני הולך ‫לאט לאט וחוסף יותר את אלוהים.

‫משם הגענו לעם ישראל,

‫יצור החיים הכללי ביותר שקיים במציאות.

‫משם הגענו למסורת האומה לדורותיה.

‫לעם ישראל יש אורח חיים שמתאים לדורותיו,

‫שזה נקרא תורה ומצוות, יהדות.

‫משם, בתוך התורה ומצוות, הסלך הרב.

‫את או אתה בוחרים את ‫הזווית שאליו אתם נוטים.

‫אחרי זה ממשיכים להתקדם.

‫מצב אחד, ככל שפוקשים יותר שיטות ביהדות,

‫יש שיטות שהן פשוט זוויות ‫שונות של אותה רמת כלליות,

‫אלו ואלו דברי אלוקים חיים,

‫ויש גם שיטה כללית יותר ושיטה כללית פחות.

‫וההלכה כן.

‫עכשיו, אתם מבינים לבד שזה דברים מקבילים,

‫אבל זה לא... זה לפעמים באותה שיטה,

‫אתה שם לב שיש דברים ‫מסוימים שזה רק זוויות שונות,

‫ויש דברים מסוימים שכבר ‫ניתחו וצריך משהו אחר.

‫זה תהליכים שהאדם כל ‫הזמן נמצא בחייו בציסה בהם.

‫זה אף פעם לא נגמר, וטוב מאוד שזה לא נגמר.

‫תהליך אינסופי.

‫ושני הצדדים מובילים ‫להתקדמות אינסופית בכלליות.

‫מה? אמרו, אני לא יודע איך הם,

‫אני מתכנן לעשות דוקטורט על התרשימים האלה.

‫אלוהים בתרשימים.

‫כן, מה זה שם?

‫מה פתאום? אלוהים ייפסק? אף פעם לא.

‫אמרתי זה, יכול להיפסק ‫בצורה שאנחנו מכירים.

‫העולם הזה יושמד ויעלה מהעולם. ‫יהיה עולם אחר.

‫יהיה שלמות אלוהית שתופיע בעולם אחר.

‫אבל יש איזה פסק, כאילו, בגאולה? ‫זאת אומרת, יהיה עיקרון יותר רחיב?

‫זה כולן יותר...

‫בגאולה, צריך להיות, ככל שהגאולה תתקדם,

‫הדברים יהיו יותר פחות...

‫יהיו פחות שטויות ויותר כלליות.

‫אבל העיקרון הזה של ‫הכלליות ימשיך לנצח נצחים.

‫כן.

‫מה זה בעצם ביטוי?

‫זה ביטוי לשלב עוד יותר מתקדם ‫בתהליך האינסופי הזה של הכלליות.

‫בית המקדש השלישי זה גם לא סוף פסוק.

‫למה זה חדום?

‫אתה אומר, בית המקדש השלישי אין התקדמות.

‫זה יכול להיות. אני לא יודע בדיוק ‫מה יהיה, אבל יהיה התקדמות אחרת.

‫ומה זה אחרי תיימים? כבר דיברנו על זה.

‫אחרי תיימים בית מקדש, זה לא סוף פסוק.

‫טוב, אבל זה בדיוק הולך ‫להיות השיעור האחרון.

‫אוקיי, הרמת פה להנחתה.

‫השיעור האחרון הולך להיות ‫שיעור שנקרא מה יהיה בעתיד.

‫בסדר? זה הולך להיות שיעור נבוי ‫שאנחנו הולכים להספיר מה יהיה בעתיד,

‫מה זה באמת גאולה, מה זה אחרי תיימים הזה.

‫אני כבר אזרוק לכם את ‫הכיוון שזה מה שזה הולך להיות.

‫אין סוף. תמיד יש התקדמות. ‫זה אף פעם לא ייגמר.

‫אתה יודע? ‫אבל ספר את זה בצורה יותר מסודרת,

‫אז זה נעשה בשיעור האחרון ‫של סידרת יסודות האמונה.

‫בבקשה, יום טוב.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/248698949″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 29
מה זה בדיוק תורה?
מה יהיה בסוף העולם ?
אורך השיעור: 73 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/248698949″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איך מכריעים בין דעות שונות בתורה ?

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן