הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

לשבור את הקונספציה – פרשת מצורע ושבת הגדול | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

לכפר על רגעי הייאוש – פרשת תזריע | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

התחדשות של הנפש | עבודת ה’ לחודש ניסן (נמרצות) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

להשתחרר מתחושת ההחמצה (הכנה לפסח) | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

בושה! בושה! – פרשת שמיני ופרשת החודש | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין

הרב חגי לונדין

עקרון הכלליות

הרב חגי לונדין

כ״ג במרחשוון ה׳תשע״ח (נובמבר 12, 2017)

Play Video

Autoscroll:

‫שלום לכולם ולכולן. אנחנו ‫בשיעור מספר 24 של הסדרה
‫הזו, יסודות האמונה היהודית, ‫ולמעשה כבר חותרים לסיום.
‫מה שאנחנו הולכים לברר בשיעורים ‫הללו, התחלנו שבוע שעבר, בזרת
‫השם זה יעצוף הסדרה, זה את ‫השלב, נקרא לזה השלישי או השני,
‫תלוי איך סופרים, והאחרון של ‫המהלך הזה. זאת אומרת, אנחנו
‫מנסים לברר פה את יסודות האמונה ‫היהודית, כלומר אלוהים, אמונה,
‫ומתוך כך, מה שאנחנו מכנים ‫יהדות או תורה ומצוות. אז במהלך
‫כל השיעורים הקודמים, בררנו את ‫המושג האלוהות של לא כעוד פעם
‫ישות חיצונית, מוקשמת ומנותקת ‫מהעולם, אלא כעיקר האמונה היא
‫בגדולת שלמות אינסוף, זאת ‫אומרת, ההפנמה שישנו מעיין אינסופי,
‫חדר, אלוהים, משהו שהוא מעבר ‫לחיים, מחוץ למציאות, אבל הוא
‫מפקה בתוך המציאות עצמה, ‫ואנחנו נפגשים איתו דרך החיים שלנו,
‫וממילא, אני מאמין באלוהים, כמו ‫שאנחנו מסבירים כל הזמן, זה לא
‫להיות משוכנע שקיימת איזו ישות ‫עליונה, אלא אני מאמין אלוהים,
‫אני חי את הטיפה שלי ‫בתוך הנהר החיים האינסופי,
‫ההשלמות האלוהית האינסופית ‫שהולכת ומופיעה בעולם.
‫ועכשיו אנחנו מגיעים לשלב השני, ‫זאת אומרת, אחרי שאנחנו מבינים
‫שתפקידנו הוא לחיות את אלוהים, ‫להופיע את השלמות האלוהית
‫באופן מקסימלי ביותר, בכל ‫דרך הדעה וכו', איך עושים את
‫זה? זאת אומרת, מה הדרך שבה ‫השלמות האלוהית מופיעה בעולם,
‫או איך שמנסחים את זה בשפה ‫פשטנית, מה האלוהים רוצה,
‫איך מופיעים את אלוהים. וכאן ‫התחלנו לדבר בפעם שעברה,
‫על כך שאדם שעומד פה במציאות, ‫הוא מנסה למצוא את אלוהים,
‫מה הוא בעצם מחפש, זה ‫בעיקר מה שדיברנו בשיעור שעבר.
‫בהבנה הפשטנית, שוב, ‫שיש איזו ישות שאנחנו מנסים
‫להגיע אליה, אז בהבנה הזו, ‫אדם מחפש איזה גילוי שמימי,
‫אמרנו, מחכה לאיזה נס, לאיזה ‫דיבור שיגיע מאי שם, הדבר הזה,
‫אמרנו, לא שהוא לא נכון, אבל ‫יש פה איזו עמדה נפשית לא נכונה,
‫כי כאן זה הופך להיות עכשיו ‫חיפוש אחרי דבר שאני לא
‫מוצא אותו בחיים, אלא הוא ‫רק צריך להגיע ממקור אחר.
‫וכמו שאנחנו יודעים, היום אנחנו ‫לא רואים את זה. זאת אומרת, אדם
‫יכול כמובן לשכנע את עצמו שהוא ‫שומע את דבר אלוהים בצורה הפשטנית,
‫אין איזה קול שקורא על תוף ‫האוזן, אבל זה בדרך כלל דמיון.
‫ונוסף לכך, כמו שהראיתי לכם, פעם ‫שעברה, יש אין סוף אנשים בעולם
‫שטוענים שהם רואים את אלוהים, ‫שומעים את אלוהים, רואים מעשי ניסים,
‫ובוודאי זה לא הדרך שאדם יכול להכריע ‫מה ההופעה של אלוהים פה בעולם הזה.
‫אדם אמור לחפש, זאת אומרת, כבר ‫הנחת מוצא ראשונה שאנחנו מחפשים את
‫הדרך שבה אלוהים מופיע בעולם, זה ‫צריך להיות חיפוש בתוך החיים עצמם,
‫ולא לחכות פה עכשיו לאיזה משהו ‫שנוחת מלמעלה. עכשיו איך עושים את
‫זה? אז דיברנו פעם שעברה בעיקר ‫מה לא, היום אנחנו נתחיל לדבר מה כן,
‫אבל נזכיר רק מה לא. העמדה ‫הנפשית, שוב, יותר מאשר
‫הסבר שכלי וגיוני, כלום ‫להעמדה הנפשית לאדם בין זמננו,
‫במאה ה-21, אם אפשר לחנות זה ‫ככה, שהוא מחפש מה האמת בעולם, או
‫בשפה שלנו, מה האלוהים רוצה, ‫בדרך כלל הוא רואה מולו שתי אופציות.
‫אופציה אחת, שזה מה שקינינו פנאטיות, ‫זאת אומרת, איזו גישה מאוד מאוד
‫ספונטנית, אפשר לומר אפילו ‫אינפנטילית, במשמעות העמוקה של הביטוי,
‫זה משהו מאוד לא מובנה שכלית, שמה ‫שאני מרגיש, מה שאני חושב, זה האמת,
‫וזה מה שאלוהים רוצה, אם הוא קורא ‫לעצמו דתי, אם הוא לא קורא לעצמו דתי,
‫אז הוא אומר, זה האמת, כן, ‫אי אפשר להגיד אחרת, ועכשיו
‫באותה שנייה אני נלחם ורומס ‫כל מי שלא חושב אחרת וכו',
‫זה בוודאי שלא דרך בוגירת להבין ‫מה ההתנהלות הנכונה במציאות,
‫וזה נשלל אל הסף. אבל, ואת ‫זה עסקנו ברוב השיעור שעבר,
‫האפשרות השנייה היא אולי ‫נראית כוסמת יותר, אבל היא לא
‫פחות גרועה, אם לא יותר, וזה ‫התפיסה, מה שקינינו הפלורליזם,
‫או אפשר לחנות זה באינסוף ‫מילים מקצועיות אחרות, פוסט
‫מודרניזם, אני יודע מה, ‫רלטוויזם, כן, כאילו הכל יחסי,
‫יש לזה היום כל מיני מילים, ‫אבל זה העמדה הנפשית
‫ששולטת כיום בעולם, שאין ‫אמת, אין דרך למצוא את האמת,
‫וממילא איש באמונתו יחיה, ‫כל אחד יעשה מה שהוא רוצה,
‫הסברנו, כולנו, כשאנחנו ‫שומעים את המשפטים האלה,
‫אנחנו מרגישים שיש פה איזושהי ‫בעיה, בוודאי אנשים שגדלו
‫בחינוך דתי, ואומרים, יש משהו ‫מסוים שאני מאמין שאלוהים אומר,
‫אבל גם מי שלא, ויש ‫לו איזה ערכים מסוימים
‫בחייו, לא פשוט לו, עם ‫המתקפה הפלורליסטית הזו,
‫שבעצם הסבירים לבני אדם ‫שכל מה שאתם מאמינים בו אסור
‫לכם להאמין בו, ואתם צריכים ‫לקבל כל דבר שקיים בעולם,
‫הדבר הזה, ניסינו להסביר ‫בצורה שכלית, למה הוא
‫כל כך בעייתי, למה אנחנו ‫חשים כזו התנגדות לכך,
‫וכאן אני אומר את זה בתמצית, ‫שזה פשוט שטות גמורה.
‫הרעיון הזה שאין אמת בעולם, ‫זה דבר שהוא לא יכול להתקיים,
‫כי ברור שמעצם זה ‫שאנחנו חיים בעולם הזה,
‫אנחנו חייבים למצוא איזה ‫דרך להופיע את החיים.
‫זאת אומרת, על כוחכה ‫אתה נולד, על כוחכה אתה חי.
‫האדם קם בבוקר, הוא ‫חייב להכריע בין שתי
‫החלטות, לא רק שתי ‫החלטות, בין אין ספור החלטות,
‫אני צריך להחליט אם אני ‫נשאר לישון על המיטה או כאן.
‫אני צריך עכשיו להכריע ‫האם לשבת בשיעור או ללכת.
‫אני צריך להכריע עכשיו האם ‫לקנות את הדבר, זאת אומרת, דבר הזה.
‫זאת אומרת, הניסיון ‫המגוחך הזה להציג שכל
‫החלטה אילגיטימית, וכל ‫מה שאדם יחליט זה בסדר,
‫זה דבר שהוא סותר את ‫הקיומיות הבסיסית של הבן אדם.
‫בסופו של דבר, אדם חייב להכריע החלטות. ‫זאת אומרת, אדם חייב להכריע שברגע נתון,
‫יש החלטה שהיא יותר אמיתית מהחלטה האחרת.
‫אתה יכול להתפרסם ולהסביר, לא, ‫גם שם יש איזו נקודת אמת וכולי וכולי.
‫בסדר, אבל עכשיו, אני ‫עומד עכשיו מול הנאציזם.
‫להילחם בזה או לא להילחם בזה.
‫המסך השן הזה שהיום התרבות ‫משדרת, שבעצם אי אפשר להכריע,
‫זה פשוט מילים ריקות שאנשים משתמשים ‫בהן כל עוד זה לא פוגע בהן קיומית.
‫כל עוד מדובר בדברים שלא מעניינים ‫אותם, וזה רוב הערכים שקיימים בעולם,
‫שהם הפכו להיות לא ‫רלוונטיים לרבה מאוד אנשים,
‫אז הם יכולים לזרוק את המילים היפות ‫האלה של כל אחד יעשה מה שהוא רוצה,
‫שהעמדה שבעצם עומדת היא פשוט עמדה מאוד נוחה.
‫זה מאוד כיף לאנשים. ‫למה אנשים כל כך נמשכים למשפטים האלה,
‫למרות שאנחנו מרגישים שזה משהו לא בסדר, ‫אבל עדיין זה הופך להיות כל כך פופולרי,
‫כי זה מאפשר חיים קלים. ‫אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה,
‫כל מה שליבו הזונה אומר לו, כל מה ‫שעולה, גם הצדדים הנמוכים ביותר,
‫הגסים ביותר וכו', וברגע ‫שהוא עומד בפני איזה ביקורת,
‫אז הוא שולף את השלט הזה ‫שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה וכו'.
‫זה דבר שהסיברנו שהוא שומט את ‫הקרקע מתחת לניהול התקין של החברה,
‫והוא לא מתקיים, לא במציאות, לא בפילוסופיה.
‫למה בכל זאת אנשים כל כך נמשכים ‫אליו היום, למרות השתות המוחלטת?
‫אמרנו, א', בגלל שזה נוח, אבל ‫יותר מזה, כי אנשים מיואשים.
‫וכאן אנחנו מגיעים לנקודה שלנו.
‫אנשים איבדו את האמון שאפשר למצוא את אלוהים.
‫אחרי אלפי שנה שבאנושות מחפשים את אלוהים,
‫וכל כמה שנים כמה דת או איזה ‫שיטה שמספרת שאלוהים התגלה,
‫וזה מאכזב, כי כל פעם מסתבר שזה לא ככה.
‫אנשים מבטיחים תמיד ישועות, מגיע איזה משיח, ‫איזה מישהו שמודיע שהוא יושיע את העולם,
‫וזה תמיד מסתיים במפח נפש.
‫ככל שהאנושות עוברת שנים, ‫נוצרת עמדה נפשית של ייאוש.
‫ועל היאוש הזה מתלבשים גם ‫כל המשפטים חסרי ההיגיון האלה,
‫שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה וכולי.
‫כאן אנחנו מגיעים עכשיו ‫להצעה שהרב כותב בספר שלו,
‫במאמר שלו שאמרנו שהוא ‫המאמר שעליו אנחנו עכשיו לומדים,
‫מאמר שנקרא מלחמת הדעות והאמונות.
‫כאן הוא מסביר משהו שלישי,
‫שאחרי שנלמד אותו נראה שזה בעצם ‫משהו כמו שדיברנו בזמנו על אלוהים ואמונה,
‫שראינו שלא חידשנו כלום, ‫אנחנו בסך הכל תיארנו
‫במילים משהו שמקנן ‫בנו כל שנייה ושנייה.
‫החיים, ההבנה שאנחנו מופיעים פה, ‫משהו אינסופי שאנחנו לא יכולים לגעת בו,
‫ואנחנו רק הולך ומפעפע בתוכנו,
‫על אותו משקל אנחנו נגדיר פה דברים, נאמר פה ‫דברים שבעצם כל אדם ימצא שזה הדרך הפשוטה,
‫שבה העולם מתקדם כל הזמן.
‫רק ברגע שדברים לא מנוסחים ולא בהירים,
‫אז נוצר פה התשטוש וכל ‫השדים והרוחות יכולים להיכנס.
‫ברגע שמסבירים ומבהירים את זה בצורה ברורה,
‫אתה אומר כן, נכון, פשוט שזה הדרך, ‫וכולנו עושים את זה גם אם אנחנו לא שמים לב.
‫אז בואו כאמור נקרא את ‫המאמר, מלחמת האמונות והדעות.
‫אני מזכיר לכם, זה מאמר שמופיע בספר אורות,
‫לאחר מאמר עשור מרכיב, שבו ‫הרב מתמודד עם בעיה שהייתה בזמנו,
‫שישנה מתקפה של אמונות ‫ודעות על, במקרה הזה, על היהדות,
‫כן הוא כותב את זה בזמנו, ‫אבל זה בוודאי רלוונטי גם היום.
‫תשוב, היהודי לצורך העניין ניצב ‫עכשיו מול גלריה של אמונות ודעות,
‫כל מיני שיטות שמתרוצצות ברחבי העולם, ‫איך אפשר להכריע מה נכון ומה לא נכון.
‫אז תשוב, אדם יכול לשכנע את ‫עצמו, כן אלוהים דיבר איתי וזה,
‫זה לראי לא, אדם מן השורה ‫כמונו, הוא לא פגש את אלוהים,
‫הוא לא שמע את כל אלוהים מדבר ‫אליו, אז איך הוא יכול להכריע?
‫עומר ערב, אני חושב שאנחנו מגיעים, נקרא ‫את שתי הפסקאות הראשונות ואז נסביר בעל פה.
‫כל גילוי רוח כללי, לפי גילוי רוח כללי ‫זה לצורך העניין תיאוריה, תפיסה רוחנית,
‫לפי התגברות הכללות שבו, ‫כך הוודאות מתחזקת בקרבו,
‫ולפי מידת ודאותו, כשם שאינו נותן מקום לספק,
‫כך עניין הוא מבטר את ‫זכותו לאחרים לשתפם אימו.
‫ואז הוא אומר פה משפט שבעצם נותן איזה ‫סיסמה, איזה משפט מתמצאת של הרעיון,
‫שימו לב, הכלליות, הוודאות ‫והייחוד צלויים עם זה בזה.
‫שפה קצת קשה, אבל תקף נבין מה מדובר, פשוט ‫אתכם נקרא עוד כמה שורות ואז נחזור אחורה.
‫למשל, אומר ערב, פשוט ‫רוצה שקודם כל תראו את
‫המילים בפנים, שיהיה ‫פה בסיס שעליו נוכל לדבר.
‫למשל, שיטות התכונה הישנות, שיטות התכונה ‫זה שיטות הפיזיקה הישנות, האסטרונומיה,
‫שיטות התכונה הישנות, שהיו חזיונות ‫פרטיים, מתפשטים, רק הלכו גבול התכונה בלבד,
‫היה הספק תמון בקרבה.
‫עד שהיה מרגלה בפומאיו של התוכנים, זאת ‫אומרת, היה רגיל בפי.אם של האסטרונומים,
‫שתארי התכונה והנחותיה ‫אינם רק למצוא איזו הצעה
‫לפתרון שינויי התנועות ‫הרבים של הגרמים השמיים,
‫גרמים השמיים זה הכוכבים, ושאפשר ‫שהפתרון יהיה באיזה דרך אחרת,
‫אבל מיום שחוק כוח המושך ‫החל לפתור את השאלות התכוניות,
‫מתוך שהוכי זיון קוסמולוגי כללי, ‫ישליך מעליו את עבודות הספק.
‫בואו נבין את הדברים.
‫איך אנחנו מצליחים לזהות בתוך שלל ‫האמונות והדעות והאפשרויות שיש בחיינו?
‫אתם תראו שהרב מדבר ‫פה, הוא מביא כאן משהו
‫בתיאוריות, אבל פה הוא ‫מקניין את זה רק בתיאוריות,
‫זה גם בהחלטות פיזיות שאנחנו ‫צריכים, כמו שאמרנו, להחליט כל יום.
‫כשהאדם נמצא מול אפשרויות ‫שונות בחייו, בין אם זה
‫רעיונות ובין אם זה רגשות ‫ובין אם זה, שוב, משהו,
‫החלטות מעשיות, איך הוא יכול להכריע? ‫איפה הוא מוצא שהחיים מופיעים יותר?
‫שימו לב כבר, אני מתחיל ‫לזרוק לכם פה את הכיוון.
‫אנחנו לא מחפשים איפה הוא ‫יהיה, אני שומע את זה כל מהשמיים,
‫אבל אם דיברנו שלאמין ‫באלוהים זה להופיע את
‫החיים בשיא עוצמתם, ‫להופיע את השלמות האינסופית,
‫איפה אני מוצא בתוך ‫האפשרויות את המקום שבו אני
‫יחוש, יבין ויירא עוצמת ‫חיים יותר גדולה ממקום אחר?
‫איפה אלוהים מתגלה יותר? ‫איך אני יכול לזהות את זה?
‫אומר הרב עיקרון, כל גילוי רוח ‫כללי, כל תיאוריה רחבה כללית,
‫לפי התגברות הכללות שבו, ככל ‫שהוא יותר כללי, תקף נבין מה זה,
‫כך הוודאות מתחזקת בקרבו, ככה גם הגילוי ‫הזה, ככה גם התיאוריה הזו, התפיסה הזו,
‫הופכת להיות יותר ודאית, וכשם ‫ולפי מידת ודאותו, וככל שהוא ודאי,
‫כשם שאינו נותן מקום לספק כי הוא ודאי, ‫כך איננו, אותו גילוי רוח, אותה תיאוריה,
‫איננו מבטר את זכותו לאחרים לשתפה ‫ממנו, ככה הוא גם דורש יותר בלעדיות.
‫הכלליות, הוודאות והייחוד, צילויים הם זה ‫בזה. אפשר לקרוא את המשפט הזה גם הפוך.
‫הפרטיות, הספקנות ‫והשיתופיות, צילויים הם זה בזה.
‫יש קשר ישיר בין כלליות לבין ‫ודאיות לבין ייחודיות, בלעדיות.
‫ויש קשר ישיר בין פרטיות ‫לבין ספקנות לבין שיתופיות.
‫בואו נבין עכשיו את הדברים אחרי ‫שאמרנו את זה במשפטים של הרב.
‫הרב בהמשך הפסקה, שעכשיו לא ‫נקרא אותה, אני אראה אותה אחר כך,
‫הוא מביא איזשהו משל ‫מעולם הפיזיקה, בסדר,
‫שימחיש לנו, שיש לנו ‫בנייניו לכל המישורים בחיים.
‫בואו נתחיל. הרב מדבר שם, אם אתם זוכרים ‫את המשפט, הוא אומר שיטות התכונה הישנות.
‫שיטות התכונה הישנות בשפה ‫שלנו, שיטות האסטרונומיה העתיקות.
‫במשך הרבה שנים, למעשה ‫עד אמצע המאה ה-16 למניינם,
‫שלטה בעולם תפיסה אסטרונומית, שהייתה עוד ‫פעם, לא האדם אחד חתום עליה, יש כמה וכמה,
‫אבל האדם המרכזי אולי שעיצב אותה, זה היה ‫סוג של אסטרונום, מדען, פילוסוף, מתמטיקאי,
‫אז כל הדברים היו יחד, ‫כן, אנשים, הידע היה דמיית
‫צומצם, אז אדם אחד היה ‫יכול להקיף הרבה תחומים,
‫בשם פוטמולאוס, תכירו, בסדר? הוא היה, ‫נקרא, תלמי פוטמולאוס, זה היה השם שלו,
‫הוא היה אסטרונום יווני, שחי אם אני ‫לא טועה, באזור אלכסנדריה שבמצרים,
‫והוא היה אבי שיטה שמכנים אותה ‫בשם בפיזיקה, השיטה הגאוצנטרית.
‫מה זה גאוצנטרי? מה זה צנטר? מרכז.
‫כלומר, הוא זה שעיצב את התפיסת ‫עולם שכדור הארץ הוא במרכז היקום,
‫וכל הכוכבים הם סובבים סיבוב, שזו ‫התפיסה ששלטה כידוע עד שבאיזה שלב,
‫גלילאו גלילי וחבריו התחילו ‫לאט לאט לסתוק את התיאוריה הזו,
‫זו השיטה הגאוצנטרית. ‫עכשיו, אני גם לא מבין בפיזיקה,
‫אבל הכל פה זה רק שלהמחיש ‫את הדבר, אז אנחנו אומרים, לא,
‫אני אומר פה כל מיני נתונים שאני לא ‫יודע אם פוטמולאוס עצמה היה חותם עליהם,
‫אבל זה מה שהרב מנסה להעביר ממנו.
‫השיטה הזו, חלק מהסתכלות על הגרמים השמיימים,
‫כשהוא מסתכל על מהלך הכוכבים ‫בשמיים, פוטמולאוס עומד בפני איזה דילמה.
‫דילמה שמטרידה, אני מניח, גם כל אחד מאיתנו.
‫מה שהטריד את פוטמולאוס ‫בין השאר, זה פה הרבה דברים,
‫אבל אחד הדברים שהטריד אותו זה ‫השאלה, מדוע הכוכבים לא נופלים מהשמיים?
‫זה לא. מישהו פה היה מוטרד ‫מהשאלה הזו? מישהי הלכה
‫בלילה, ראה הכוכבים ולא ‫שאלה את עצמה את השאלה הזו?
‫למה הכוכבים לא נופלים לנו על הראש?
‫צריכה כולה בדיוק שאלת את ‫זה ככה, אבל רק בשביל ההמחשה.
‫והשיטה, כחלק מהתפיסה שלו, שהציע פוטמולאוס, ‫ואם לא הוא, אז אחרים בגזרתו ומשיטתו,
‫הם הציעו הצעה מעניינת.
‫הסיבה, כך הם טוענים, ‫שהכוכבים, הגרמים השמימיים
‫עומדים במקום שלהם ויש ‫להם איזה מהלך מסוים בשמיים,
‫זה בגלל שישנם עצמים שקופים שמקיפים אותם.
‫כל כוכב, אם אני מבין טוב, והתיאוריה הייתה, ‫יש איזה עיגול שקוף סביבו של סוג של חומר,
‫לא יודע אם זה סכוכית ‫או משהו אחר, שמרזיק
‫אותו במקומו, וכל הכוכבים ‫הללו, שכל אחד נמצא,
‫קוראים לזה גלגל, זאת ‫אומרת, הם מוקפים באיזה
‫גלגל, באיזה נקודה ‫דמיונית כזו שמקיפה אותם,
‫וכל אחד מהגלגלים הללו, הוא נמצא ‫בתוך גלגל אחד גדול, כמו שיש בשעונים,
‫הגלגלי שיניים, כל גלגל משתלב בגלגל ‫האחר, וזה יוצר לנו את מפת הכוכבים בשמיים.
‫שיטה, תיאוריה. מישהו יכול ‫להגיד שלא? לא היה איזה
‫חלליות, אי אפשר היה לנסוע ‫ולבדוק מה קורה סביב הירח.
‫כל כך קרובים. אומר, יש ‫דברים שקופים או חומרים
‫פיזיים שמרזיקים את ‫הכוכבים שיהיו תלויים בשמיים.
‫זה אגב שיטה, לפחות חלקה, ‫גם הרמב״ם, מי שמכיר או
‫מכירה קצת בספר המדע, ‫שהרמב״ם מדבר שם על גלגלים וכו',
‫זה פחות או יותר היה רעיונות שהסתובבו אז.
‫השיטה הזו שלטה ברחבי העולם ‫האסטרונומי, פיזיקלי, במשך מאות שנים,
‫עד שהגיע האדם שיצר תיאוריה ‫חדשה, שהסבירה תופעות אסטרונומיות.
‫מי זה האדם המרכזי שיצר באיזשהו ‫מקום את הפיזיקה המודרנית?
‫אסתם זוכרים בשיעורי פיזיקה?
‫סר אייזיק ניוטון. ‫כן, אתם נבראות, תראים את זה מרחוק.
‫יש פה את התמונה, ציור של האגדה ‫הידועה, מה ניוטון חידש בעולם.
‫כוח המשיכה, גרביטציה, שוב, האגדה ‫מתארת שיום אחד ניוטון ישב לו מתחת לעץ תפוח,
‫ופתאום נפל תפוח על הראש או על האדמה, ‫יש מחלוקת גרסאות, מה קרה שם בדיוק,
‫וזה הציט לו מה שנקרא, אני לא יודע אם ‫זה היה, אבל זה אגדות שגם אם הם לא היו,
‫זה ראוי היו שיהיו, כי זה נותן ‫איזה ממחיש בצורה סימבולית ככה,
‫שהנה, התפוח נופל, ואז גם המחשבה ‫צצה, ואומר ניוטון, כוח המשיכה.
‫הרעיון הכלי של כוח המשיכה, שוב, ‫אני אומר את זה בצורה חובבנית מאוד,
‫זה שכל מסה היא מושכת אליה את מה שסביבה, כן?
‫מכיוון שכדור הארץ זה מסה גדולה, ‫אז זה מושך אליו את העצמים שסביבו.
‫ואז אומר ניוטון, שוב, אני אומר לכם ‫בצורה שלא בטוח שהוא היה חותם עליה,
‫אבל רק להמחיש את העניין, אומר ניוטון, ‫למה הכוכבים עומדים במקומם בשמיים,
‫בכוכבים, ביקום, לא בגלל חוטים ‫שקופים או לא יודע, גלגלים וכו',
‫אלא כל כוכב יש לו מסה, ‫והוא מושך את מה שסביבו,
‫וכל כוכב נמצא בין כוכבים אחרים, בסדר?
‫והכוכבים יוצרים מערכת לחצים, ‫שבסופו של דבר יוצר את כל אחד במקומות.
‫זאת אומרת, כמו למשל ‫ששמים מתכת בין שני מגנטים,
‫אז כשהם מושכים אותם, בסופו של דבר ‫המתכת, אם מחשבים את המינון המדויק,
‫המתכת תעמוד באוויר, כי יש ‫לה וקטורים, לחצים משני צדדים,
‫ככה גם מפת הכוכבים בשמיים היא מורכבת ‫מלחצים של כוח המשיכה של כוכבים וכו',
‫ויוצר את מפת הכוכבים השמינית.
‫שתי תאוריות, תאוריה אחת של ‫פוטמולאוס ותאוריה שנייה, שניות.
‫שאלה.
‫אתם נמצאים עכשיו במאה... ‫17? ניוטון היה, כן.
‫אז באותה תקופה, או מאה ה-17, לא יודע.
‫וניוטון מספר, מפרסם את התאוריה שלו.
‫אתם גדלתם על תאוריה של פוטמולאוס,
‫שכוכבים נמצאים בשמיים מסיבות של ‫עצמים חוטים שקופים שמרזיקים אותם.
‫מי צודק?
‫איך אני יכול להכריע, שעומדות לפני ‫שתי תאוריות במקרה הזה פיזיקליות,
‫איך אני יכול להכריע מי צודק?
‫בואו נתחיל ככה, לפני שאני יכול להכריע.
‫מי צודק סתם ברמה האישית?
‫ניוטון, כן? לא רוצה פה להרוס לאף אחד,
‫אבל הכוכבים לא תלויים בגלל שיש שם ‫דברים שקופים, חוטים או משהו, אלא...
‫כנראה בגמה שניוטון.
‫איך אנחנו יודעים את זה?
‫איך אנחנו יודעים להכריע שניוטון ‫יותר צודק מפוטמולאוס בנקודה הזו?
‫מה?
‫כלומר, תסביר, מה זה לא נוגע רק לכוכבים?
‫או, מה את המילה? מקיף יותר.
‫מה זה מקיף?
‫אוקיי, יפה, יש למישהו ‫עוד רעיון איך לנסח את זה?
‫איך?
‫מה זה נוגע בחי יום יום?
‫אוקיי, זאת אומרת, מקיף גם את חיי היום יום.
‫אוקיי?
‫כל מה שאמרתם זה הרעיון, הרב ‫קוק מנסח את זה במילה כלליות.
‫זאת אומרת, בואו ננסח עכשיו, נסח את הכלל,
‫שתשימו לב שזה הכלל שהוא ‫כל החיים שלנו עובדים על פיו.
‫פוטמולאוס הסביר לי תופעה טבע נקודתית.
‫על פי התיאוריה שלו הוא הסביר לי תופעה ‫למה באמת הכוכבים נמצאים במקום שלהם.
‫פוטמולאוס אבלו הסביר לי ‫למה התפוח נופל כלפי מטה.
‫ניוטון בכוח המשיכה, ‫בתיאוריה שהוא נתן לעולם,
‫הסביר בקו חשיבה אחת, בתיאוריה אחת,
‫הסביר לי גם למה הכוכבים ‫עומדים בשמיים, בצדר שלהם,
‫גם למה התפוח נופל כלפי מטה, גם ‫למה המיקרופון הזה לא מרחב כלפי מעלה,
‫למה יש גאות ושפל בים, ולמה ‫הייתה התמוטטות של עולם ורסאי.
‫זאת אומרת, ניוטון נתן שיטה יותר כללית.
‫הוא מצא קו אחד שמסביר יותר ‫תופעות במציאות בצורה אחדותית.
‫שימו לב על המילה הזאת, ‫כלליות ואחדות זה אותה מילה.
‫לקחנו הרבה דברים וקשרנו אותם יחד.
‫ניוטון צודק יותר מפוטמולאוס ‫בגלל שהוא יותר כללי.
‫לא בגלל שניוטון פנץ.
‫ביום שניוטון אמר את התיאוריה ‫שלו, עוד לפני שהיו חלליות,
‫כבר ידענו שניוטון, שימו לב, ‫לא שניוטון הכי צודק בעולם,
‫אלא ניוטון יותר צודק מפוטמולאוס.
‫אבל, אחרי כמה מאות שנים, ‫מי הגיע בעולם הפיזיקה?
‫יגיע איינשטיין שייתן תיאוריה פיזיקלית ‫שתסביר את כל הנתונים שאמר פוטמולאוס,
‫פלוס כל הנתונים שאמר ניוטון,
‫בשיטה שמסבירה את כל הדברים האלה,
‫פלוס דברים שניוטון לא ‫יכול להסביר, לצורך העניין,
‫הקשר בין מסה לאנרגיה.
‫בכל שלב, ברור לנו לחלוטין מי צודק יותר.
‫לא אולי, לא בספק, באופן ודאי.
‫עכשיו, תארו לכם, שאחרי ‫שניוטון אמר את התיאוריה שלו,
‫ביחס לכוח המשיכה, הוא מסביר ‫ככה בצורה מאוד מאוד יפה ורחבה,
‫למה הכוכבים עומדים ככה, ‫ולמה אמרנו יש בים גאות ושפל,
‫ולמה הבתים לא מתמוטטים, ‫מגיע פוטמולאוס, הלך בזמן קדימה,
‫ואומר לניוטון, תקשיב, ניוטון היקר,
‫שלא תבין אותי לא נכון, אני ‫מאוד מבין את מה שאתה אומר.
‫יותר מזה, גם אני בגילך חשבתי ככה.
‫ולא רק זה, אלא אני מכיל את הרעיונות שלך.
‫אבל יחד עם זה, מה ניוטון היקר? בוא תתבגר.
‫תבין שיש שני צדדים ‫למטבע, וכל אחד והאמת שלו,
‫ואתה יודע, דברים שרואים מכאן, לא רואים משם,
‫ומה? איש באמונתו יחיה כמובן,
‫תהיה פתוח, ניוטון, תהיה פתוח ‫שיש אנשים שחושבים אחרת ממך.
‫אתה לחוץ מאוד על כוח המשיכה שלך,
‫אני מאוד לחוץ על החוטים השקופים שלי.
‫מה יענה לו ניוטון?
‫סתם יגיד לו, יא מטומטם, ‫מה אתה רוצה ממני?
‫אתה לא יכול לבוא להגיד משהו
‫שהוא פחות כללי ולדרוש ‫לגיטימציה, כמו השיטה השנייה.
‫יש אפשרות לזהות את האמת בעולם.
‫ככל שאני מצליח להכליל ‫יותר נתונים בחיי בכיוון אחד,
‫ככה גם זה יותר אמיתי.
‫רואים, נעסקת במילים ‫שלנו, ככה אני יותר חי.
‫אני עכשיו עומד בפני שתי אפשרויות.
‫אני צריך להחליט עכשיו
‫בין המחשב הזה לבין המיקרופון, ‫אני עומד בחנות, בסדר?
‫ואני צריך להחליט מה אני קונה.
‫שוב, יש לי משאבים כספיים רק לאחד מהמוצרים.
‫אני אומר מה הנתונים הנדרשים לי בכניעה הזו.
‫אני צריך מכשיר חשמלי.
‫מי עונה על הנתונים האלה?
‫שני האובייקטים, נכון?
‫עכשיו אני מוסיף דבר נוסף.
‫אני צריך מכשיר חשמלי
‫שאפשר לשים אותו בבית.
‫שני.
‫נתון שלישי.
‫אני צריך מכשיר חשמלי שאני יכול להקליד איתו
‫ולעבוד איתו עבודה של מעבד תמלילים
‫ולהקליד איתו דברים.
‫מי יענה עכשיו על הנתונים הללו?
‫המחשב.
‫אני בחרתי עכשיו במחשב לא אולי.
‫לצורך מה שאני הייתי צריך בהגדרת הנתונים שלי
‫ההחלטה לקחת מחשב
‫זה ההחלטה שמופיעה יותר חיים.
‫חיים, טוב, תקחו במושמעות הרחבה של חיים.
‫החיים שלי אני הגדרתי אותם עכשיו.
‫זה להופיע את הנתונים האלה של הקלדה וכו'.
‫אני עכשיו מופיע יותר קיומיות.
‫חיים, ואם תרצו, אלוהיות, ‫בזה שאני בוחר עכשיו במחשב.
‫קוראים לזה, שנייה אני כבר ‫יענה, קוראים לזה בשפה יהודית
‫מחשבה, לחשוב.
‫השורש חצ'ינבט, איפה הוא מופיע בתורה?
‫מישהו זוכר? מישהו זוכרת?
‫איך? בצלאל, נכון.
‫חש מלכת מחשבת, וממשיך ‫הלאה בבגדים של הכהן הגדול.
‫חשב האפוד.
‫חשב האפוד, הסביר הרשע רירש,
‫זה האפוד, כן? האפוד שעליו ‫היה חושן, האבנים אותו וכו'.
‫האפוד זה הסוג של בגד שהרזיק את...
‫היה לו מאחורה סוג של רצועות
‫שהיו כושרות את האפוד שלא איפול.
‫חשב זה הרבה רצועות ‫שנרכסות, שמתחברות לקו אחד.
‫מחשבה זה לקחת הרבה נתונים
‫ולחרוז אותם.
‫ברגע שבן אדם אומר נתונים
‫שהוא לא מצליח לחשב אותם,
‫הוא לא מצליח לרכוס אותם ‫בקו אחד, הוא נמצא בסתירה.
‫שימו לב למשל, נגיד מישהו אומר לנו
‫אסור לגנוב, והוא עצמו גונב.
‫בסדר? גנב שמטיף לו לגנוב.
‫נקבל ממנו את העטפת מוסר שלו?
‫למה? לכאורה הוא אומר נתון.
‫נכון? אסור לגנוב.
‫למה אנחנו לא נקבל את זה?
‫כי הוא בחיים שלו נמצא, מה שאנחנו קוראים,
‫בפיצול אישיות, בסתירה עצמית.
‫הוא מצד אחד טוען שאסור ‫לגנוב, מצד שני הוא גונב.
‫הוא לא מצליח להכליל את החיים שלו בקו אחד.
‫זה נקרא סתירה.
‫זה נקרא טעות.
‫ככל שהאדם הוא יותר חושב,
‫ככל שהאדם הוא יותר ‫מכליל, ככה הוא יותר צודק.
‫ככה הוא מופיע יותר את החיים שלו.
‫ככה הוא יותר קיים.
‫כמו שאמרתי, זה לא שיש נקודת סיום.
‫זה לא ש... שמע, אתמול לא צדקתי,
‫ועכשיו, כשאני הגעתי ‫למסקנה הזו, עכשיו צדקתי.
‫אתמול צדקת קצת, פוטומולאוס ‫בזמנו, ביחס לנתונים שלו,
‫הביא את השיטה הכללית ביותר.
‫ככל שהאדם מתקדם, ככל שהמציאות מתקדמת,
‫עכשיו אנחנו מוצאים שיטה שהיא יותר כללית.
‫ולאחר מכן מופיעה שיטה שהיא עוד יותר כללית.
‫זה לא נגמר לעולם.
‫רגע, שנייה, רגע, רגע.
‫מה זה כללית? וודאי, שורת לפרטים ש...
‫שיודעת להסביר למה היא כללית, זה לא בסיסמה.
‫אבל הרעיון הוא שכל מהלך החיים שלנו,
‫ואם תרצו, כל מהלך ההיסטוריה,
‫כל מהלך הקיום של היקום פה בעולמו של הקב".
‫זה להתכלל. ‫זאת אומרת, כל הזמן המציאות הולכת ומתחברת,
‫הולכת ומתאחדת, הולכת... מוצאים יותר ויותר
‫כללים שמאפשרים להופיע את ‫האיכות של החיים בצורה יותר טובה.
‫במדע, במוסר, במחשבה.
‫כל עבודת השם זה להכליל דברים.
‫מאיפה אנחנו יודעים שזה נכון?
‫שימו לב. ‫זה משהו, כמו שאמרתכם, ביחס לאלוהים ואמונה.
‫אני לא מוכיח פה שום דבר.
‫אני רק מה שעשיתי עכשיו, תיארתי לכם
‫איך כל אדם עובד בקיומיות הכי בסיסית שלו.
‫כל אחד מאיתנו, כל אחד ואחד מאיתנו
‫מכריעים בכל שנייה החלטות, בכל התחומים.
‫המחשבתיים, הרגשיים, המעשיים, בשיטה הזו.
‫עכשיו, למשל, ששואלים פה שאלות, כן?
‫שמישהו או מישהו עכשיו שואלים ‫אותי שאלה על מה שאמרתי עכשיו.
‫מה בעצם קורה כאן?
‫עכשיו מישהו שואל שאלה, ‫איך אתה אומר דבר כזה?
‫הרי... מה בעצם עומדת מאחורי השאלה?
‫אתה זרקת פה איזושהי תיאוריה.
‫אתה אמרת פה איזשהו קו ‫שאמור להקיף את המציאות.
‫הנה, אני שואל שאלה שיש נתון מסוים
‫שהכיוון שלך לא מקיף אותו.
‫ועכשיו יש באמת התמודדות.
‫אם אני אצליח לענות תשובה ‫שתסביר איך גם הנתון הזה
‫הוא נכלל בקו החורז, אז זה נכון.
‫ואם תהיה פה עכשיו שאלה ‫שהנה, המציאות לא עובדת,
‫יש נתון במציאות שלא עובד לפי התיאוריה הזו,
‫אז השיטה נופנת.
‫וצריך למצוא שיטה, צריך למצוא רעיון
‫שהוא יקיף גם את מה שאמרת
‫וגם את הנתונים שעכשיו עלינו.
‫כן, שאלות?
‫לא, לא, את צודקת.
‫לא תהיה, מי שעובד בשיטה ‫הזו הוא אף פעם לא טועה.
‫טעות, שוב, זה אותה תפיסה ‫שאומרת שיש איזה אמת כזו, כן,
‫שאלוהים נמצא, אם את שם, ‫את שם, אם את לא, את לא.
‫אפילו אנחנו מציגים ככה את ‫הדברים כדי שיהיה ברור יותר וזה.
‫אבל, תבינה, היום את מכלילה ‫את החיים שלך באופן מסוים.
‫המקסימום נתונים שיש ‫לך, הידע שיש לך, הניסיון,
‫ההיגיון וכו' וכו'.
‫מחר שאת תדעי עוד כמה נתונים חדשים,
‫לא רק שכלים, תנשמי עוד כמה נשימות,
‫תחווי עוד כמה חוויות, תראי עוד כמה מרות.
‫אז מה? היום, כאילו, למחר תגידי,
‫אה, בעצם רק היום אני פוגשת את אלוהים,
‫אתמול לא פגשתי את אלוהים, ‫רק היום אני נוגעת באמת,
‫אתמול לא נגעתי באמת?
‫לא.
‫את נגעת באמת עכשיו,
‫וכל שנייה ושנייה את נוגעת ‫בעוד אמת, ועוד אמת, ועוד אמת.
‫יש פה התקדמות בלתי פוסקת.
‫תמיד אלוהים נמצא עם האדם.
‫זה המשמעות היה.
‫האדם כל הזמן הולך ומכיל, ‫הולך ומתקדם בעולמו של הקב".
‫וגם ההיסטוריה האנושית,
‫אנחנו משתמשים במילה ‫טעות, לפעמים כדי להעביר,
‫שבו היא תתקדמי. שימי לב.
‫יש פה דברים שחשבתי עם נתונים מסוימים,
‫ועכשיו מתגלה לך שיש,
‫אבל אם לפני יומיים חשבת משהו מסוים,
‫ובאותם נתונים זה היה המקסימום
‫שהיה אפשר להכיל, זה ‫מה שהקבר רוצה מהך.
‫פיתוש שכבר השתמשנו כמה ‫פעמים אני חושב בשיעורים,
‫אומרים חכמים, אין לדיין ‫אלא מה שעיניו רואות.
‫את עכשיו צריכה להחליט החלטה במציאות.
‫את כל החיים יכולה להגיד,
‫שמע, אולי אני מחליטה, אולי ‫יש פה איזה נתון שאני לא יודעת,
‫אולי זה לא עובד ככה.
‫בנתונים הנוכחים,
‫את עכשיו מביאה את הכלליות ‫המקסימלית שאת יכולה.
‫אני מנסה למצוא פה דרך שטענה ‫על כל מה שאני מתלבטת ודה דה,
‫במקסימום שאפשר.
‫את לא אמרת עכשיו שזו האמת המוחלטת,
‫כמו שאמרנו, יהיה אחרי זה אמת אחרת.
‫אבל עכשיו, זה האמת.
‫עכשיו אלוהים מופיע בדיוק במקום שאת נמצאת.
‫זה שלמוכרת יהיה משהו עוד יותר משוכלל,
‫זה לא סותר שמה שקרה עכשיו הוא בסדר גמור.
‫אם רוצה נדגים את זה ‫אולי גם במשהו יותר פשוט.
‫אנחנו משתמשים עכשיו לצורך העניין,
‫שמרטפון, אני יודע מה, 7, בסדר?
‫אייפון 8, בסדר?
‫עוד חמש שנים, כשמישהו יראה את השיעור הזה,
‫מן הסתם יהיה כבר אייפון, לא יודע, 15, בסדר?
‫איזה אייפון יותר משוכלל, ‫איזה אייפון עונה על יותר נתונים,
‫מכיל יותר דברים, מן ‫הסתם המתקדם יותר, 15.
‫האם זה סותר את זה שעכשיו, כעת חיה,
‫שאת משתמשת באייפון 8, הוא לא נותן לך דפוקה?
‫הוא לא, הוא מביא אמת, כאילו,
‫הוא לא מביא עכשיו תועלת למה שהיה צריכה?
‫זה שיש התקדמות, זה לא אומר ‫שמה שהיה קודם הוא לא בסדר.
‫מה שהיה קודם, זה היה בסדר לאותם לאותו רגע,
‫ועכשיו זה עוד יותר בסדר.
‫יש פה מבט, תחשבו, אנחנו לא מדברים ‫פה עכשיו רק על תיאוריות פיזיקה,
‫מדברים פה על משהו מוסרי ונפשי.
‫זה המבט האופטימי, זה מה שערב יסגר.
‫כל תהליך ההיסטוריה זה ‫תהליך אחד גדול של התקדמות.
‫המציאות כל הזמן מתקדמת, ‫כל הזמן מכילה דברים,
‫לא רק ברמות של הטכנולוגיה, ‫גם ברמות של האבולוציה,
‫שהעולם הולך ‫ומשתכלל, מדומם לצומח.
‫מה ההבדל בין דומם לצומח?
‫למה צומח נחשב יותר מתוחכם מהדומם?
‫בואו במשאגים שלנו, תגידו איך אומרים את זה.
‫הוא יותר כולל.
‫הצומח כולל גם את הדבדים שיש בדומם,
‫וגם רובן נוסף של, מה זה צומח?
‫מתרבב, איפה זה?
‫ואחרי זה יש את בעל החיים, ‫שכולל את מה שיש בדומם ובצומח,
‫פלוס תנועה.
‫אחרי זה בן אדם וכו'.
‫אנחנו רואים את זה גם ‫בטכנולוגיה, קל מאוד לראות את זה,
‫איך המציאות כל הזמן הולכת ומשתכללת.
‫וגם במוסר, וגם שזה ‫יותר קשה לראות וכו',
‫גם שם כל הזמן הדברים הולכים ומשתכללים.
‫ככה עובדים בעולם.
‫אם אני מסכם את הנקודה ‫הזו, אמרנו יש אלוהים.
‫יש אלוהים במשמעות ‫של, יש מעיין חיים אינסופי,
‫שכל הזמן מפקד.
‫ולהאמין באלוהים, זה לחיות את המעין הזה,
‫בשיא היכולת שלנו, בשיא העוצמה.
‫גילינו שעכשיו יש לנו גם דרך לזהות,
‫איך לנתב את הדברים בתוך העולם הזה.
‫שימו לב, לא שמצאנו דרך שהגענו לאמת מוחלטת,
‫אלא מצאנו דרך להגיע לאמת מתקדמת.
‫לא לשלמות, אבל ‫מצאנו דרך איך להשתלם.
‫וזה המסור שאדם עובר בכל חייו.
‫כל הזמן מכיל עוד ועוד דברים.
‫מובן הרעיון הזה?
‫עכשיו, תבינו, אין דרך אחרת לבוא.
‫כולנו עובדים ככה, בכל רגע נתון.
‫תראו לכם, הנה, אני מביא דוגמה
‫מעולם הישיבות.
‫שניים עכשיו לומדים סוגיה בגמרה.
‫אחד אומר, אני לומד ומבין שאבאי אומר איקס.
‫ואז השני אומר, לא, לא, אבאי אומר וואי.
‫מה עושים עכשיו?
‫עכשיו אומרים, טוב, תראה, איש באמונתו יחיה.
‫כל אחד והאמת שלו, וזה, וניפרט כידידים.
‫זה לא לימוד, לא בית מדרש.
‫השני אומר לו, תגיד לי, מה אתה מדבר?
‫איך אתה אומר שאבאי אומר ככה?
‫הרי תשימו לב לשורה הבאה.
‫התיאוריה שאתה הסברת ביחס לבעיה ‫היא אולי מסבירה את המשפט הזה,
‫אבל היא סותרת את המשפט הבא בגמרה.
‫אומר לו השני, אוו, אוו, אוו, אל תתלהם עליי.
‫תדע לך, שאומנם זה סותר את המשפט הבא,
‫אבל אם תסתכל בטוספורט, בעמוד,
‫אתה תראה שמה שאני אומר מסתדר עם הטוספורט,
‫וזה שזה נראה לך סותר את המשפט הזה,
‫זה בגלל שלא ראית את הגרסה הנכונה.
‫ואם תסתכל ברבנו חננל, תראה שבגרסה שלו,
‫התיאוריה שלי היא עונה גם על השורה הזו,
‫גם על השורה הקודמת, וגם ‫על מה שאומר הטוספורט.
‫אז אומר לו השלישי, או השני, חוזר אליו,
‫אומר, אתה לא מבין מה אתה מדבר.
‫נכון שמה שאתה אומר זה מסתדר עם הטוספורט,
‫והגרסה של רבנו חננל, אבל מה שאני אומר,
‫מסתדר גם עם הרשבה, גם עם רשי,
‫וגם עם שלוש גרסאות ‫אחרות שלא היו צרי רבנו חננל.
‫וככה זה הולך וממשיך וכו'.
‫ואז שניהם מגיעים לשיעור של הרב,
‫והרב אומר להם דבר, תיאוריה שלישית.
‫אומר, לא, שניכם אומרים דברים שאומנם אמת,
‫יש בהם נקודת אמת, אבל יש גם סברה
‫שיכולה להסביר עכשיו את כל הדברים,
‫פלוס גם הגמרה במסכת בבא ומציע.
‫ככה עובדים בכל דבר.
‫רק שזה, אתם מבינים, דורש ‫מהאדם עבודה, זה לא הפלורליזם.
‫פלורליזם אמרנו, זה החיים היפים.
‫מן אדם זורק מה שבא לו,
‫ואחרי זה מתכסה ככה מתחת לסינאר כזה,
‫כמו ילדים קטנים שבורחים,
‫שמרביצים למישהו, ואז ‫בורחים לאימא, שלא הרביצו להם.
‫אדוני, זרקת משהו במציאות,
‫אמרת איזושהי תיאוריה בכל תחום.
‫אתה אמרת שהנאציזם צודק?
‫בוא תסביר.
‫איך זה מסתדר עם הנתונים במציאות?
‫יש פה נקודת אמת, כמו כל דבר,
‫יש בזה, אבל יש פה גם דברים.
‫איך זה מסתדר עם זה, שזה ‫עורג אנשים חפים מפשע?
‫איך זה מסתדר עם זה, שאתה טוען ‫שעם אחד יכול לרמוס עמים אחרים?
‫מה עם החיים?
‫זאת אומרת, שוב, מה עם ‫הנתונים שקיימים במציאות,
‫שהם לא מסתדרים עם זה?
‫החיים הם לא אפקר.
‫בחיים יש קו מאוד ברור שמקדם אותם לכלליות.
‫זה הדרך להיפגש עם אלוהים.
‫למצוא כלליות הולכת ומתקללת.
‫בוא נקרא שוב את הדברים של הרב.
‫סדיחה.
‫כן.
‫זה בגלל סמן.
‫אנחנו צריכים למצוא מחשב יותר משוכלל,
‫שלא יהיה לו... ויש איזה סימן.
‫שיהיה כלליות.
‫למשל, אומר, שיטות התכונה ‫הישנות, אני חוזר למשל,
‫העולם הפיזיקלי הישן,
‫שהיו חזיונות פרטיים מתפשטים ‫רק על חוג גבול התכונה בלבד.
‫היה הסבר חזיונות פרטיים, ‫אבל הם מתפשטים רק על חוג,
‫זאת אומרת, פוטמולוס וחבריו, הם ‫הסבירו תופעות, אבל בצורה נקודתית.
‫ולכן היה הספק תמון בקרבה, אתם יודעים מה?
‫הם עצמם התבטאו בצורה מאוד מאוד כזו...
‫מה, אני... ‫יכול להיות שזה הסבר, אבל גם יכול להיות שלא,
‫כי הם לבד קלטו שההסבר שלהם הוא מאוד חלש.
‫מה זה מאוד חלש? שוב, יש בו הרבה חורים.
‫יש הרבה נתונים שלא מסתדרים עם החשיבה הזו.
‫עד שהיה מרגלה בפומאה של התכונים, ‫עד שהיה רגיל ב-PM של האסטרונומים,
‫שתערי התכונה והנחותיה ‫אינם רק למצוא איזו הצעה
‫לפתרון שינוי התנועות ‫הרבים של הגרמים השלמים.
‫אנחנו מציעים פה איזו הצעה למה ‫הכוכבים זזים באופן הזה, עומדים באופן הזה.
‫אבל אפשר שהפתרון יהיה באיזה דרך אחרת.
‫ככל שאדם יש לו תיאוריה ‫יותר פרטית, יותר נקודתית,
‫ככה הוא גם פחות ודאי בה.
‫ואז גם באופן טבעי, הוא ‫גם מוכן לקבל שיטות אחרות.
‫כי מגיע עכשיו מישהו ‫שאומנם מסביר תיאוריה אחרת,
‫אבל התיאוריה הזו עונה ‫על נתונים שאני לא אומר,
‫אז אפשר את זה ואפשר את זה.
‫אבל מיום שחוק כוח המושך ‫איך נפתור את השאלות התכוניות,
‫מיום שאמרנו, מגיע תיאוריה ‫כללית של כוח המשיכה,
‫מתוך שהוא חזיון קוסמולוגי כללי,
‫מיוטון עושה מהפכה, הוא ‫מביא איזה כיוון חשיבה,
‫שעכשיו מסביר נתונים אינסופיים בתוך הקוסמוס.
‫כל עולם הפיזיקה, ומתוך כך וזה וזה,
‫השפעות גם תרבותיות ומוסריות על כל החברה.
‫יש כאן איזה שיטה שמסדרת את הכל בקו אחד.
‫היא שליח מעליו את עבודות הספק.
‫מיוטון הוא לא נמצא בעמדה הזו של,
‫טוב, עכשיו מישהו חושב ‫אחרת, אני מוכן לקבל וזה.
‫לא, לא, לא. ‫כל עוד מישהו לא מביא שיטה יותר כללית ממני,
‫אני צודק והוא צודק פחות.
‫טוב, היה שם נקודות אמת.
‫שימו לב, זה לא פנאטיות.
‫איך מיוטון הגיע לשלו? ‫לא בגלל שהוא אדם גסרוח,
‫הוא אומר, אני צודק וכולם טועים.
‫אני מסביר, אני מסביר.
‫ואני גם מוכן, אומר מיוטון,
‫שאם יבוא מישהו שיסביר ‫את זה בצורה יותר טובה,
‫יותר מכלילה, יותר מקפת, ‫שאני אבטל לדעתי בפני דעתו,
‫האדם הכללי, זה לא אדם שמסתובב כל היום
‫עם חיוכים כאלה של אתה ‫צודק ואתה צודק ואתה צודק
‫ואפשר את זה ואפשר את ‫זה ומה שאתה אומר ואני לא,
‫תשמעו, אני לא רוצה להתווכח, אני לא שיפוטי,
‫כן, זה גם מילה כזו, שאל תשפוט אותי,
‫אני, זה, לא, לא, לא.
‫אני אומר פה דברים ואני עומד מאחוריהם,
‫אני מסביר כל דבר שאני אומר בכל תקופי חיי,
‫אני מסביר. אני נותן פה קו כללי.
‫עכשיו אני בהחלט מוכן לשמוע את נקודת האמת
‫שנמצאת בצד שכנגד.
‫רק אני טוען שאני מכיל את הנקודות האלה
‫ועוד נקודות נוספות בקו אחד.
‫אתה אומר שלא? בבקשה, תסביר.
‫ואם אתה באמת תביא לנו ‫פה נתונים חדשים שלא ידענו
‫ותיאוריות שמסבירות יותר ‫טוב את הדברים, נלך איתך.
‫האדם הכללי זה האדם שהוא הכי הרבה מלא ענווה.
‫הוא האדם הפתוח באמת.
‫כי הוא הולך כל הזמן ומלקץ ‫ניצוצות אמת ברחבי העולם.
‫יש?
‫נמשיך?
‫כן.
‫מה לא?
‫אנחנו מחפשים דרך לזהות איפה האמת,
‫הקדוש ברחוב, מתגלה ‫יותר עכשיו בתוך החיים שלנו.
‫אנחנו כל רגע נתון בחיינו מחפשים.
‫בסדר? איפה? כל רגע נתון.
‫שוב, אנחנו לא יכולים ‫לחפש תשובה מוחלטת לעולם.
‫זה דבר שהוא לא קיים.
‫כל הזמן מתחדשים נתונים.
‫אבל אם מחפש ברגע הנתון של ‫חיי, מתוך סך ההחלטות של חיי,
‫סך האמונות והדעות ‫וכולי, מה הדבר שאני מזהה,
‫שיותר אמיתי, יותר כללי, יותר מקיף,
‫אלוהים מופיע בו יותר.
‫איך זה יחדיף להיות כזה?
‫אני דוגמה לדילמה.
‫אני הולך פה, טרם.
‫בבקשה.
‫זה דווקא נתון שאני מעדיף ‫לו להיכנס אליו בשיעור פומבי.
‫עכשיו תלכת על דברים פחות רגישים.
‫את עכשיו נמצאת בוויכוח עם ההורים שלך.
‫בסדר?
‫מה את הולכת לעשות שנה בה?
‫בסדר? זה מה שהוא ניקח פחות.
‫זה רגשי, אבל זה לא... ‫כשעושה נושא צניעותי.
‫יש עכשיו ויכוח, בסדר?
‫אם את עכשיו ממשיכה עוד ‫שנה, לא יודע, ללמוד במדרשה,
‫או ללכת לטיול בדרום אמריקה,
‫או ללכת ללמוד באוניברסיטה, בסדר?
‫ההורים שלך טוענים בשצף קצף
‫שאת צריכה ללמוד באוניברסיטה.
‫את טוענת בשצף קצף? לא.
‫שאת רוצה עוד שנה לחפש את ‫עצמך, או אני ארך מה. בסדר?
‫יש לנו פה עכשיו דיון.
‫איך מכין את הדיון הזה? שוב,
‫שיטה אחת של פנאטית שכל ‫אחד צורק על השני, וזה, זה נגמר.
‫שיטה שנייה זה, טוב, כל ‫אחד יעשה מה שהוא רוצה.
‫מה הוא רוצה? אנחנו... את ‫הולכת או לא הולכת? אי אפשר.
‫חייבים פה להכריע.
‫שיטה שנייה זה, תגידי, שמרו,
‫למה, כן, אם נתרגם את זה לזה,
‫למה אתם כל כך רוצים ‫שאני שנה הבאה ילך ללמוד?
‫תבין, תבין, תבין, סליחה, ‫תביןי, בתי, בתינו היקרה,
‫את כבר בגיל הזה וזה,
‫ותדעי לך שהיום, בשביל להיכנס למעגל העבודה,
‫צריך כבר להיכנס ללימודים ‫אקדמיים, ותדעי לך, יש גם,
‫את תשכחי שאת צריכה להשלים עוד כמה
‫בגרויות וכו' וכו', ומבחינת ‫המצב הכלכלי שלנו,
‫וזה, לא נוכל לתמוך בך עכשיו
‫באורך שנים,
‫וכל הדברים האלה, בנתונים, ‫לפי שאנחנו מכירים אותך,
‫את האופי של ה... וזה, זה ‫עכשיו ההחלטה היותר כללית,
‫היותר נכונה בשבילך.
‫את אומרת נכון.
‫זה נכון שהנתונים האלה הם נכונים.
‫אבל יש עוד נתון חשוב, ‫שאני מבחינה נפשית עכשיו,
‫לא מסוגלת לשבת עכשיו
‫ולהיכנס למסעול אקדמי, ‫לפני שחפיתי חוויות מסוימות,
‫שכל החיים אחרי זה.
‫עכשיו, במקרה הזה, בסופו של דבר,
‫מי שיחריע מן הסתם זה ‫הבת, בגלל שהיא יודעת לשקלל
‫מה הנתון שיותר חשוב לה עכשיו.
‫בסדר?
‫כי אמרנו, זו החלטה רגעית.
‫ברור, אני אומר, כל ‫אדם יש לו את העכשיו,
‫אבל שאת לא יכולה עכשיו
‫בהכרעה לבוא ולהגיד, שמע, ‫לא אכפת לי מה הנושא הכלכלי,
‫לא אכפת לי מזה, לא אכפת לי מזה,
‫לא אכפת לי מזה, בא לי לעשות זה עכשיו.
‫אלא את אומרת, תשאירי.
‫הנושא הכלכלי, אמנם, ‫עכשיו הוא באמת נתון חשוב,
‫ואני גם מציע לו פתרון.
‫כי דווקא על ידי זה
‫שאני שנה עכשיו עוד אעשה משהו כזה,
‫זה מה שייתן לי אחרי זה את היכולת הנפשית
‫ללכת וללמוד באמת באקדמיה, ‫ובסופו של דבר, מה שאתם רוצים,
‫שאני אהיה עם ביטחון כלכלי
‫ומקצוע וכו', זה יגיע יותר טוב,
‫יותר כללי, על ידי ההחלטה שלי.
‫זאת אומרת, כאן יש שיח.
‫כמו ששמעתי, אני לא יודע מה להכריע
‫בשיח הזה.
‫יש נתונים שמתאימים עכשיו ‫לכל מקום, אבל יש כאן דרך,
‫זאת אומרת, אנחנו לא מגששים
‫באפלה.
‫יש נתונים שאנחנו מנסים לענות עליהם.
‫מנסים לפתור אותם.
‫לפעמים מצליחים, לפעמים מצליחים פחות.
‫לפעמים גם אדם מגיע
‫לשני נתונים שהם נראים שווים.
‫מה שנקרא תקו.
‫זאת אומרת, מצד אחד יש את הנתונים האלה,
‫שמאוד מאוד חשוב. ‫זה מצד שני, זה ואני לא יודעת להכריע.
‫בסדר? זה גם סוג של אחרא.
‫לא יודעת להכריע, ולכן אני
‫בפני שנה הבאה משאירה את המצב הקיים.
‫בסדר? שזה אחרא.
‫אבל כל הזמן
‫העמדה היא לא של ראש ‫בקיר, ולא של ייוש, אלא ניסיון
‫במקסימום שבן אדם יכול להכריע
‫מה האלוהים רוצה ממנו.
‫איך הוא עושה את זה?
‫בזה שהוא מנסה בכל רגל הנתון
‫למצוא מה ההחלטה הכי כללית
‫שמתאימה לנציאות הנתון.
‫אותו דבר.
‫את אומרת, אני אומר, ‫אני מאמין בנצרות.
‫אתה מסביר?
‫איך זה מסתדר הנצרות, למשל,
‫עם זה שהנצרות טוענת שאין ‫עמים, כן? לא צריך עמים,
‫וכולם מוניברסליים ‫וכו', איך זה מסתדר עם זה
‫שהטבע האנושי מכחיש את זה?
‫עכשיו, במשך אלפי שנים, למרות שהנצרות
‫מנסה בכל כוחה לבטל את
‫הלאומיות וכו', עדיין
‫נותנת לה שיש נטייה אנושית להתגדר
‫בלאומים. סתם, זה רק טיפו
‫נתון שאפשר להריב עליו מכל כיוון, אבל לגבי
‫הטעות. צריך לענות על זה.
‫אדם לא יכול
‫לזרוק שוב איזה משהו, להגיד, טוב,
‫עכשיו, איזו מציאות, בוא נלך למשהו
‫שאולי יותר קל לראות. ‫אדם אומר, תקשיב, אני מאמין
‫בקומוניזם, בסוציאליזם.
‫אדוני, זה נוסע כבר, מה שנקרא,
‫הטאוריה שלך נוסתה במציאות,
‫והיא נכשלה. למה, איך אנחנו יודעים
‫שהיא נכשלה? אולי היא צודקת?
‫כי רואים
‫שהמציאות מכחישה את הטאוריה.
‫הרעיון הזה שבן אדם לא אמור לדאוג לעצמו
‫ורק לדאוג
‫לאחרים, כן, ואנחנו, כל אחד
‫יעבוד מקסימום ויקבל
‫לפי צרכיו, כמו... זה ‫מכחיש את הטבע האנושי.
‫כלומר, יש נתונים מאוד מאוד ברורים
‫שלקח אולי שמונים שנה, עד שהם
‫התבררו, אבל
‫היום אפשר לראות את זה. מי שהיה חכם
‫אחרוג גם לראות את זה לפני שמונים שנה. ‫אנחנו בדיוק
‫עכשיו מציינים מהשנה
‫למהפכה
‫הרוסית.
‫האדם יכול לראות את זה, אז
‫מי שלא היה צריך כמה עשרות שנים להבחין בזה
‫שהנתונים מכחישים
‫את הטאוריה הזו.
‫וזה אומר
‫שיש פה קשל שצריך לענות עליו.
‫ואם לא עונים עליו, אז
‫זה נתחה בפני שיטה
‫כללית יותר. אבל השיטה
‫ההפוכה, השיטה הקפיטליסטית, היא
‫אומנם עונה לנתונים של בן אדם פרטי
‫מצד שני היא מתעלמת מהחלשי. טוב,
‫אז בואו נביא שיטה שלישית של מדינת
‫רווחה. מה שפחות או יותר
‫היום העולם מנסה להתכוונן ‫אליו, שגם מביא את היתרונות
‫של הקפיטליזם, גם מביא את
‫היתרונות של הסוציאליזם, ומנסה
‫לחבר ולקזס את החסרונות וכו' וכו'.
‫ועם הזמן, ייפתח
‫יש כל הזמן תהליכים
‫אינסופיים של התקדמות
‫בעולם.
‫כשאתה אומר את זה, זה ‫מבין אחר כך, ואני רוצה
‫שאלת את הדברות, למה זה?
‫עכשיו מנסה לפתור בשיעור אחד
‫כל מיני בעיות שאת לא התיישבת עליהן
‫בצורה... תשים לב
‫שאת עושה את זה כל הזמן
‫בכל שנייה, רק שלפעמים
‫יש דברים שדורשים עכשיו יותר
‫ריכוז, אבל כמו שאמרתי, ההחלטה הפשוטה
‫עכשיו שאת יושבת פה עכשיו בשיעור
‫ולא קמה, והולכת
‫למקום אחר.
‫איך החלטת את זה?
‫זו ההחלטה,
‫כל שנייה את עומדת פה, ‫את יכולה גם לקום וללכת,
‫נכון? איך החלטת את זה?
‫לא חשבת את זה, אבל ‫באופן אינטואיטיבי, בתוך
‫מסלול הנתונים שאת נמצאת בו עכשיו
‫בחיים בשלב הזה, חלק ‫מהמסגרת שאת נמצאת,
‫ועכשיו לשבת בשיעור, ‫זו ההחלטה שמבחינתך,
‫גם אם לא חשבת עליה ‫בשנייה הזו, היא היותר נכונה.
‫היא עכשיו היותר
‫עונה לתחושות שלך, למחשבות שלך,
‫לאידיאולוגיה שלך. ולעומת ‫זאת, ללכת ולקום ולשרוף
‫אני יודע מה, לשרוף בחוץ איזה
‫תחנת אוטובוס, סתם ‫ראה לי רעיון, זה הדבר
‫שלא. למה?
‫כי זה סותר אלף אחד נתונים
‫שהחיים שלי, לא נמצאים
‫בהם עכשיו. אז הנה, יש ‫לך תואה, דוגמה להחלטה
‫כללית שאת מחליטה כל שנייה.
‫עכשיו את אומרת, אני צוות מול דילמה
‫יותר עמוקה, מה לעשות עם החיים
‫שלי וכו', טוב, זה דורך שיותר,
‫אבל העמדה הנפשית של בן אדם
‫זה כל הזמן
‫שיש לו דרך בכל
‫רגע נתון למצוא את האמת
‫עכשיו. וזה האמת.
‫זה לא, אמרנו, זה האמת
‫ומחר יתברר שזה לא נכון.
‫זה עכשיו האמת.
‫זה הכלליות עכשיו. ומחר יתברר
‫שיש יותר כלליות. לפעמים,
‫עשתה בערך, שעכשיו אחד ‫צריך ללכת שני צעדים אחורה,
‫ויש פה ניתונים שבאחר לא שנו ‫לב עליהם, וההחלטה צריכה להיות
‫לא רק, כאילו,
‫מאייפון שמונה לאייפון ‫עשר, לא, אחד צריך לחזור
‫היום לאייפון ארבע, כי דווקא שם ‫יש איזה משהו ש... בסדר. אז עכשיו.
‫זה ההחלטה.
‫כן.
‫אם משפט ישמע, אבל זה כל אחד
‫והאמת שלו, או כל אחד ישובל את
‫האמרת השני? יש משהו אמיתי,
‫גם המשפט הזה, כל אחד והאמת שלו, אבל
‫לא, כל אחד והאמת שלו, במשמעות של
‫לכל אחד יש גם ניתונים אינדיבידואליים
‫שלו. ולכן יש לו החלטות
‫שונות מהשני, למרות שזה נראה אותו דבר.
‫אבל יש פה, תבינה, ‫איזה... הפלורליזם, שכל אחד
‫והאמת שלו, מתכוון להגיד שאין שום אפשרות
‫להכריע. גם לא ברמה אישית.
‫אני... את
‫מכריעה באופן ודאי ומוחלט
‫בנתונים שלך. זה נכון
‫שאת לא יכולה תמיד להשליך את ההחלטה
‫שלך על מישהי אחרת.
‫כי יש לך נתונים שונים.
‫אבל עכשיו לצורך עניין, יש
‫לך מישהי שהיא באותם נתונים כמו שלך.
‫ויש דברים כאלה בעולם. יש מכנה משותף
‫בתחומים מסוימים בחיים.
‫למשל, שנינו יהודים, ‫בסדר? שנינו שייכים לעם
‫ישראל ויהודים. אז יש פה איזה מרחב מסוים
‫שבן אדם
‫כן, מה שנקרא, יכול ליצור
‫פה איזה גבולות שמתאימים לכל
‫היהודים. לצורך ‫העניין, כולם עכשיו
‫שומרים על תורה ומצוות, שנבין
‫גם איך הגענו לזה וכו'.
‫יש דבר. יש דברים שהם יותר
‫אישיים. טעם וריח
‫אין להתווכח. מה זאת אומרת טעם וריח ותווכח?
‫גם בטעם יש לנו גבולות
‫גזרה מסוימות. אף אחד
‫פה לא אוכל
‫אפר. בסדר?
‫זורף זה ואוכל אפר. נכון?
‫כי אפר זה כבר משהו שהנתונים
‫הפיזיולוגיים שלנו לפחות, ‫אנשים שגדלו בתרבות הישראלית
‫במאה ה-21, ברוב המקרים ‫אין לו, אין את הטעם
‫ואין את זה. אבל
‫מישהו אוהב יותר מלוח, מישהו אוהב יותר חריף
‫בסדר, לכל אחד יש גם את הנתונים
‫האישיים שלו.
‫אבל למשל, לאכול דברים
‫עם חומרים מסרטנים, כולם ‫זה לא טוב להם. רק יש אנשים
‫שאומרים, תשמע, לא
‫לא אכפת לי מזה.
‫בסדר?
‫כן?
‫אז זה צריך להסביר?
‫את צודקת? אז עכשיו, זה מה שאני אסביר.
‫איך, מה שאנחנו מכנים, תורה במצוות,
‫ישראל וכו', זה הדבר הכי כללי
‫שהכי מסדר עם המציאות. אבל שוב,
‫מה אנחנו מחפשים, זה מה שאני כל הזמן
‫מנסה להסביר בשיעור הזה. מה אנחנו
‫מחפשים? אנחנו
‫לא מחפשים עכשיו איזה משהו
‫שירד מהשמיים ויגיד לנו מה לעשות.
‫אנחנו מחפשים לראות בעיניים שלנו
‫איך הדבר הזה, זה בסדר שאני ‫אסביר בשיעור הבא, איך הדבר
‫הזה שנקרא יהדות, סלש, ‫עם ישראל, תורה במצוות, זה
‫הדבר הכללי ביותר
‫בשביל המציאות שלנו כעת.
‫כאילו, זה
‫בעצם, יש כל אחד באמת שלנו?
‫כן? יש אמת כאלה
‫שיש לי לכולם, וכל ‫אחד זה... שנינו מסתכלים
‫עכשיו למיקרופון הזה, בסדר?
‫לך יש את הזווית הזו, ולי ‫יש את הזווית הזו. פה אני
‫רואה איזה קטם חום שאת לא רואה, ואת
‫רואה בו שחור. אבל שנינו מסתכלים על
‫מיקרופון, בסדר?
‫זה לא שאת אומרת, אני לא רואה פה
‫מיקרופון, אני רואה פה
‫נחש. ואני לא רואה פה
‫מיקרופון, אני רואה פה בעצם
‫דול לי בראש, משהו
‫עכשיו, עץ, לא, משהו ‫יותר אקזוטי, אני יודע מה...
‫גלידה, גלידה שחורה
‫קטנה, לא משנה
‫בסדר? שנינו רואים
‫מיקרופון, בתוך זה זוויות
‫שונות. מה שאמרנו, זה לא אפקר
‫למה? כי אם אני רואה פה גלידה
‫זה לא נעל שום נתון פה. גלידה
‫זה אמור להיות משהו שאוכלים, זה לא אוכל
‫אבל יש משהו ש...
‫אני יכולה להגיד שבכלליות ‫הזאתי, זה שאתה לא...
‫זה נותן מקום לבלבול
‫כי שיש משהו שכל כך כללי, ולכל כללי
‫אתה צודקת, ולכן העולם
‫זה תעלי, לכן התורה שיש המון תאוריות
‫בעולם, והמון אפילות, והמון תיאוריות
‫נכון?
‫לא, אני מכוון שהתורה
‫שיש הרבה דברים שלומדים
‫תוך כדי כאב, שזה פחות
‫כללי. נכון?
‫החיים הם לא... אין פה ‫איזה... משהו ככה שיורד
‫אבל אני מנסה להגיד שזה ‫לא אמור להפריע לבן אדם
‫כי בכל רגע נתון
‫הוא אוכל באמת
‫מי שעוד פעם מחפש את האלוהים
‫שאופיע ויגיד לו
‫עכשיו בעוזם מה לעשות, אז הוא כל הזמן
‫לחוץ. מה, אני אזין? ‫יש פה הרבה תאוריות, הרבה
‫בלבולים. אין תאוריות
‫בעומק העניין, מבינה?
‫זה שסבא שלי וסבא שלך
‫לפני 70 שנה
‫הם היו צריכים עכשיו, לא יודע
‫להחליט החלטות, האם
‫לעלות לארץ, או לשרוא לרוסיה
‫הם החליטו את האמת
‫הכללית המושלמת
‫למה שהם היו צריכים להחליץ
‫והיום אני ואת צריכים
‫להחליט החלטה, האם
‫לבנות את הבית שלנו בירושלים
‫או לבנות את הבית שלנו, אני יודע
‫מה, בסדרות
‫בסדר? אז לנו
‫עכשיו, במרחב שלנו
‫זה האמת
‫אז אתה בעצם מחליט החלטה
‫רק לגור בירושלים ובסדרות?
‫לא, צריך להסביר, אני יכול להסביר, אני לא
‫אני עכשיו מחליט לגור
‫בירושלים ובסדרות, כי אני
‫טוען שעם ישראל צריך להיות בארץ ישראל
‫עכשיו צריך להסביר את זה, איפה הגענו לזה
‫ועכשיו
‫בתוך ארץ ישראל יש לי את השיקולים
‫מצד אחד ירושלים, מצד אחד שאני פה
‫יש פה שיקולים, של כלכלים, רוחנים
‫חברתיים, חינוכים, טטטט
‫עד שבסוף אני מגיע להחלטה
‫ואחרי שהגעתי, שנייה אני רק אומר
‫אחרי שהגעתי להחלטה
‫במקסימום שאני יכול
‫זה מה שאלוהים רוצה
‫השלמות האינסופית
‫מופיעה בדיוק בהחלטה הזו
‫עכשיו
‫מה זה? לעת התא, ברור
‫מה זה עת התא? ואם אחרי יומיים
‫יתברר עכשיו שלא טוב
‫כי לא יודע, הילדים לא טוב
‫להם במערכת החינוך במקום שנמצא
‫ועכשיו יצטרף נתון חשוב
‫של חינוך ילדים, שהוא עומד
‫מול הרבה נתונים חשובים אחרים ואני
‫מכריע כי לי וגם מצד התורה
‫וזה, החינוך הוא יותר חשוב עכשיו
‫מהנוף וכו' כו'
‫אז אני מכריע שהאמת עכשיו
‫זה לעבור למקום אחר
‫ואלוהים היה איתי קודם
‫ואלוהים נמצא איתי עכשיו
‫אלוהים כל הזמן אוכז באמת
‫הוא כל הזמן מתקדם
‫בואו נראה קצת דברים במילים של הרב
‫ו... את הנקודה הזו, שימו לב
‫אנחנו אמרנו, התיאוריה שהרב נתן
‫זה בפיזיקה, כן, אבל מזה
‫תשליכו לעולם האמונות והדעות
‫כן
‫בהופעות הרוח, הרעיון הזה
‫שככל שהשיטה היא יותר
‫כללית, היא יותר ודאית
‫והיא יותר דורשת בלעדיות
‫זאת אומרת, אני מקיפה פה עכשיו
‫ועכשיו זה האמת
‫ככה זה גם בהופעות הרוח
‫הייתה האלילות סובלנית
‫וההכרה
‫של האחדות קנאית
‫עובדי האלילים היו מאוד סובלנים
‫איך אנחנו רואים את זה?
‫למשל, בתנ״ך, כאשר הפלישתים
‫הם שובים את ארון ברית השם
‫שם במלחמה
‫מול... מולם ישראל
‫שנהרגים שם בני אלי וכו'
‫מה הם עושים עם ארון ברית השם?
‫זוכרים?
‫שמואל, מה?
‫הם מכניסים אותו
‫למקדש דגון
‫לאלוהים שלהם
‫כשבחינת הפלישתים
‫מי שבא ברוך הבא
‫לכם יש את האלוהים שלכם, ‫לנו יש את האלוהים שלנו
‫בעולם המיתולוגי
‫היווני הרומןי, יש הרבה אלילים
‫כי למה? כי זה ביטוי
‫יש לנו תפיסה פרטית
‫ותפיסה פרטית אני מוכן לקבל עוד הרבה
‫האליל שלי הוא עונה
‫על כוח מסוים
‫על נתון מסוים במציאות
‫ההכרה של האחדות כנעים
‫בעם ישראל זה לא עובד ככה
‫בעם ישראל מי שעובד עבודה זרה
‫מה קורה איתו?
‫לא נעים
‫לא נעים, נכון?
‫למה? מה יש?
‫תהיה סובלן, תהיה פתוח
‫לא, לא, לא
‫למה?
‫מתוך שהיא כללית
‫ולא פרטית
‫ודאית ולא מסופקת
‫לא בגלל
‫שבמקרה הזה האחדות היא פנטית
‫לא, אנחנו טוענים
‫שיש כאן שיטה, רעיון
‫שחורז את המציאות
‫ומקיף את כל כוחות החיים
‫ואת הצומם ואת החי והדומן והמדבר
‫והמוסר, הכל בגבי אחד
‫ואתה עכשיו לוקח איזה כוח
‫אליל ומנסה לנתק אותו
‫ולהגיד שהוא עומד
‫בניגוד לתפיסה הכללית שלנו
‫אז עכשיו חלק מהכלליות
‫זה למחוק אותך
‫כי אתה מפריע
‫לכלליות להופיע בעולם
‫הכלליות אינה סובלנית
‫על פי הצורה החיצונה של הסובלנות
‫זה מה שהם מצטערים
‫תקנתו פה
‫להיות אדם דורש אלוהים, עובד אלוהים
‫זה לא אדם שהוא כזה
‫רופס והוא כל היום רק
‫מסביר שכולם
‫בסדר, לא
‫אבל בתוך
‫כנעותה נמצא
‫גרעינה פנימי של יסוד הסובלנות
‫זה הסובלנות האמיתית
‫לא הסובלנות החלשה שדיברנו עליה
‫שאדם, מישהו נכנס אליו הביתה
‫עושה בלגנים והוא כזה עומד
‫לא
‫זה שעכשיו זורק את הפורץ
‫הזה מתוך הבית הוא
‫הסובלן האמיתי
‫כי לא יש כלליות שזה הבית
‫שלי שבו החיים
‫שלי מופיעים שבו עכשיו
‫המציאות הנתונים וכולי
‫הדרך הנכונה יותר
‫זה שהבית שלי יהיה בלשותי יחד
‫עם משפחתי וכולי ועכשיו
‫שמגיע פה גורם מפריע
‫חלק מהכלליות
‫זה עכשיו להילחם
‫כן
‫אני אומר בוא ננסח מחדש
‫מה אנחנו מחפשים אני חוזר
‫לשיעורים הראשונים מה זה אלוהים
‫שיעור? אלוהים זה שיעור?
‫זה השלמות האין סופית
‫בסדר לצורך העניין
‫זוכרת מה שיעורים הראשונים
‫שמעת אותם
‫אנחנו מדברים
‫אלוהים
‫זה לא איזה סבא זקן בשם
‫אלוהים זה השלמות האין סופית
‫שמופיעה במציאות
‫עכשיו רק ניסיתי
‫אבל עד עכשיו השתמשנו במשפטים כאלה של סיסמות
‫שלמות שלמות שלמות אין סוף אין סוף
‫אני עכשיו מנסה להראות לך
‫להמחיש את זה בתוך העולם שלנו
‫מה זה לזהות שלמות
‫או לתדיוק מה זה לזהות
‫השתלמות
‫מה זה לזהות
‫איך את מזהה שמשהו יותר
‫שלם מהשני
‫הגדרה תחליף איתה מילה שלמות
‫במילה כלליות
‫ככל שהדבר
‫הוא יותר כללי
‫הוא יותר שלם הוא יותר נכון
‫הוא יותר אלוהים
‫להאמין באלוהים זה לחיות את ‫ההשתלמות והכלליות לאין סוף
‫להאמין באלוהים זה אדם
‫הם נורדים את זה לרמה המעשית
‫זה אדם שנמצא כל הזמן
‫בעמדה הזו שדיברנו עליה כבשורים הקודמים
‫זה אדם
‫ישר
‫שכלית, נפשית
‫גופנית, אדם פועל במציאות
‫כל הזמן, מעבד נתונים
‫ומכיל אותם, מכיר אותם
‫שומע דברים
‫שעולה חוויות חדשות
‫נפתח לעין סוף עולמות
‫הוא לא עטום, הוא לא סגור, הוא כולו
‫אבל הוא כל הזמן יש קו
‫שהולך וחורז עוד ועוד ועוד דברים בחייו
‫ועכשיו שהוא עושה משהו
‫מתוך הכלליות, שהוא הגיע למסקנה
‫שעכשיו מה שצריך לעשות זה להבריג את הבורג
‫במכונה
‫אז הוא מבריג את זה
‫בצורה הכי טובה שאפשר
‫כי הוא הבין שהמכונה הזו עכשיו
‫שהיא מורכבת לזה, היא מביאה השתלמות
‫לעולם במשהו מסוים
‫אז עכשיו צריך לעשות את זה
‫הכי טוב שאפשר, הכי כללי שאפשר
‫יש? ניסה פה לסיום
‫מה זה להמשך, נמשיך פעם שערה
‫פעם הבאה, אבל אני כבר
‫זורק לכם פה את קריאת הכיוון
‫שאחרי שאנחנו מבינים את עיקרון
‫הכלליות, אפשר להגיע
‫מה שנקרא
‫לפנצ'ליין, לנקודה
‫הסופית
‫אחרי שמבינים מה אנחנו מחפשים
‫אנחנו מחפשים אלוהות, שלמות
‫אינסופית, שהדרך לזהות אותה
‫את הקיומיות הזו, על ידי
‫העיקרון הזה
‫של הכלליות
‫אנחנו צריכים לחפש
‫בחיים שלנו
‫מה הדבר הכללי
‫ביותר שאנחנו מזהים
‫וכאן אני זורק לכם כיוון
‫מי שיביט
‫לא רחוק, יביט
‫במציאות שהוא חי בה עכשיו, שוב
‫לא לסיפורים שהוא לפני 4000 שנה
‫לא לחיפושים
‫עכשיו בכל מיני ספריות
‫פשוט יביט במציאות
‫ויזאה יצור חיים
‫בולט
‫באופן חד משמעי
‫בכלליות שבו
‫יצור חיים שמקיף
‫את ההיסטוריה
‫חורז את ההיסטוריה, חורז את המוסר
‫חורז את ההתקדמות בעולם
‫בכל המישורים
‫וליצור החיים הזה קוראים
‫עם ישראל
‫נבין למה, איך הגענו לזה
‫ואחרי שמבינים
‫שעם ישראל זה יצור החיים
‫הכללי ביותר, זאת אומרת
‫איזשהו יישוט לאומי
‫גנטי שחורז את ההיסטוריה
‫ומקיפה כל הזמן בקו אחד
‫עוד ועוד ועוד נתונים
‫פגשתם את אלוהים
‫פגשתם את
‫השלמות האינסוף
‫שמופיעה בתוך העולם הזה
‫וליצור החיים הזה
‫לאורך ההיסטוריה יש גם
‫אורח חיים
‫מי שעוקב אחרי המהלך ההיסטוריה
‫של עם ישראל הוא רואה שיש איזה אורח חיים
‫שכל הזמן חוזר
‫בעם ישראל שקוראים לו
‫תורה ומצוות
‫ומי שרוצה
‫להידבק בכלליות
‫הוא מדבק באורח החיים
‫הכללי ביותר של ייצור החיים
‫הכללי ביותר
‫בתוך העולם שהוא נמצא בו
‫פעילים אחרות
‫הוא פוגש את אלוהים
‫אדם רוצה לפגוש את אלוהים
‫אדם רוצה להופיע את החיים
‫בשיא האינסופיות שלהם
‫בשיא עוצמתם בכל רגע נתון
‫שיתחבר
‫לכלליות שנמצאת בתוך ההיסטוריה
‫והכלליות הזו
‫זה האומה הישראלית
‫ואורח החיים שלה
‫וזה מה שאנחנו עושים כל חיינו
‫אנחנו מתחברים
‫לדבר הכללי הזה
‫שנקרא כנסת ישראל
‫קו שחורז את הכל
‫וזה נדבר
‫עוד פעם, מאיפה הגענו לזה? ‫עכשיו זרקתי את זה כאקסיומה
‫הגענו לזה
‫שיש את היצור הזה
‫שהוא כולל הכל, מקיף הכל
‫את כל הנתונים בקו אחד
‫והחיבור איתו
‫זה המגע עם אלוהים באופן הכי
‫ודאי שאפשר
‫רואים את זה מול העיניים
‫לא מסיפורים
‫לא מחיפוש של מופתים
‫וניסים, אלא כעת חיה
‫בכל שני הנתונה היום
‫בשנת 2017, אני בכוונה מתבטא
‫בשנה לא הזאת
‫אדם יכול לפגוש את אלוהים
‫בזה שעכשיו הוא מקיים את אורח החיים
‫של האומה הישראלית
‫זה התורה
‫כולה על רגל אחת
‫ישראל
‫ואוריית
‫מה אומר הזוהר?
‫חדם
‫אתה רוצה להיפגש עם כוד שבריחו?
‫תיפגש עם עם ישראל
‫תיפגש עם התורה
‫זה הכל דבר אחד
‫לפגוש את אלוהים
‫זה דרך תורה ומציאות
‫דרך מה שאנחנו מכנים יהדות
‫כי זה הדבר הכללי ביותר
‫כלומר מה שמופיע
‫זה התגלגלות האין סופית ‫בצורתה האיכותית ביותר
‫אני מודע לכך
‫שהשלוש דקות האחרונות
‫היו אקסיומות
‫שצריך קוראון משפט פה
‫להסביר, לא אמרתי להוכיח
‫אלא להסביר, נראות
‫אבל מה שחשוב שנזכרו בסוף השיעור הזה
‫זה את המשך הציר
‫כל הזמן בציר אחד אני מזכיר לכם
‫אנחנו לא מוכיחים כלום
‫ולא עכשיו
‫קיצור
‫אנחנו מתווכחים, פשוט מרים ציר
‫פשוט, יש חיים
‫החיים יש בהם מרחב אינסופי
‫ועכשיו גילינו עוד
‫שיש לנו דרך לפלסת
‫דרכנו בתוך המרחב הזה
‫איפה לזהות, איפה חיים יותר
‫מה שקראנו כלליות
‫בשלב זה, זה מה שאנחנו יודעים
‫פעם הבאה
‫נבאה איך מכאן הגענו באמת לעם ישראל
‫וליהדות ותורה ומציאות
‫טוב, היה קצת מופשט
‫אבל אני מקווה שזה הובן
‫וזה מה עצור פה

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/242577302″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 25

<< לחץ לפרק הקודם

מה אלהים רוצה ?

לחץ לפרק הבא >>

תורת ישראל - שיא הכלליות

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 73 דקות

סדרה:יסודות האמונה | הרב חגי לונדין

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/242577302″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

עקרון הכלליות

01:13:52

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: