פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקרבה ללא גבול – פרשת ויקרא ופורים תשפ”ד | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
במותם ציוו לנו את החיים – פרשת צו ופרשת פרה | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
התחדשות של הנפש – עבודת ה’ לחודש אדר ב’ (הרמוניה) | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קיום פקודה וסירוב פקודה – פרשת פקודי | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
קהילות אמיתיות וקהילות מדומיינות – פרשת ויקהל | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין
לשאת את הראש, לא את האף – פרשת כי תשא | הרב חגי לונדין
play3
הרב חגי לונדין

מה קורה כשלא לומדים אמונה

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫שלום לכולם. אנחנו נמצאים בשיעור ‫מספר 14 של סדרת יסודות האמונה.
‫אנחנו רוצים להמשיך ‫במאמר, מאמר איסור במרכים.

‫כפי שציינו לאורך כל השיעורים, מאמר איסור ‫במרכים זה מאמר שאנחנו משתמשים בו כפלטפורמה,

‫כבסיס להסבר של כל מושג האמונה ‫היהודי, אלוהים, אמונה, תורה ומצוות.

‫מתחילים מאמר איסור ממרכים, ‫אחרי זה נעבור למאמר נוסף של הרב.

‫ומה שראינו עד כה זה את ההבנה הבסיסית ‫שכל המאמר וכל המהלך הזה בנוי עליו,

‫שצריך לזקח את עולם האמונה, והיחס לאלוהים ‫אמור להיות מייחס שבדרך כלל נתפס בעולם הדתי

‫או גם בעולם החילוני ‫שמתנגד לזה, אבל התפיסה

‫המקובלת שאלוהים זה כוח ‫חיצוני לחיים ומעילה מנוכר

‫ויש איזו התנגשות בלתי נמנעת בין העולם ‫הזה לבין אלוהים, בין העולם הזה לעולם הבא,

‫התפיסה שהרב מנסה לחנך אותם, או שזה בעצם ‫התפיסה הפנימית של תורת ישראל, תורת הסוד,

‫זה שהיחס לאלוהים הוא לא יחס של כוח ‫מנוכר לחיים, אלא כוח שהוא באמת מעל החיים,

‫הוא מעל החיים והוא שורש החיים, ‫אבל הוא מופיע בתוך החיים עצמם.

‫הזכרנו איזה מושג שעוד ניגע בו בהמשך, ‫זה ההבדל בין התפיסה המונוטואיסטית,

‫שרואה את אלוהים ככוח אחד, אבל ‫שמנותק, לבין תפיסה פננטאיסטית,

‫שמדברת על אלוהים שמופיע ‫בתוך החיים עצמם, עוד נרחיב בזה.

‫מכל מקום דיברנו עד כה על הרבה ‫מאוד השלכות שיש לתפיסה הזו,

‫וכאן אנחנו מגיעים לשלב הבא במאמר, ‫שבו הרב קוק עונה על השאלה שהיינו אמורים,

‫ובאמת אנשים שאלו אותה במהלך השיעורים הללו.

‫אם באמת אנחנו מסבירים ‫שהתפיסה העמוקה של תורת ישראל,

‫היא מדברת על אלוהים שמופיע בתוך החיים ‫עצמם, וראינו את כל ההשלכות האדירות שיש לזה,

‫בתרבות, לאדם הפרטי, איך זה שכל ‫כך מעט אנשים מדברים בסגנון הזה?

‫וכולנו כידוע, זה כל מי שלומד את ‫המאמר הזה או את הדברים הללו תמיד,

‫אומר, אבל כל החיים חינכו אותי אחרת, ‫כל החיים דיברו איתי על אלוהים חיצוני,

‫אלוהים ככוח עליון. ‫איך הדברים האלה הם לא

‫הפכו להיות הבסיס של ‫הלימוד התורני בעבודת אשר?

‫כי על פניו הרעיונות האלה, היו ‫אמורים כבר לדעת אותם ילדים.

‫זאת אומרת, תחשבו, יש פה משהו אבסורדי, ‫אנחנו פה רוב מוחלט של אנשים מבוגרים,

‫שעכשיו לומדים את הדברים האלה. ‫וזה לכאורה דברים שהם ה-1 ב' של היהדות,

‫מה זה אלוהים? למה זה דברים שצריך, ‫הם נחשבים כזה חידו שמלמדים אותם.

‫מה קרה? ‫איפה הקשל שיצר כזה נכשלות וכזו חוסר בהירות,

‫בנושא החשוב מכל, שזה ‫מה זה אלוהים ומה זה אמון.

‫אומר הרב, בהמשך המאמר ‫בספר אורות, אומר הרב, לרגלי

‫המניעה הכללית של הלימוד ‫הרוחני בעניינים האלוהים,

‫הולך מושג האלוהות ונחשך, מעין ‫עבודה שכלית והרגישית מתוארה.

‫עם זה, הפחד החיצוני והאמונה הטבעית ‫והשיעבות של ההכנעה נשארים בלבבות רבים,

‫בתור השפעת ירושה מאותם התקופות שהדעה ‫והרגשה האלוהית עד היה מעירה בהן באוזה,

‫עד שהיתר הוא יהיה מצד גודלה ‫לשאבד אליה את כל הנפשות.

‫הרב פותח פה מהלך שהוא חוזר ‫עליו באינספור מקומות בכתביו.

‫אני לא חושב שיש עוד נושא שהרב חוזר עליו ‫כל כך הרבה, וזה הנושא של, הוא קורא לזה,

‫לימוד רוחני בעניינים האלוהים, ‫ובשפה שלנו, לימוד אמונה.

‫מה הסיבה שמושגי האמונה נמצאים ‫בכזה תשטוש ובכזה חוסר בהירות בעולם?

‫בגלל שלא לומדים אמונה.

‫לרגלי המניעה הכללית של ‫הלימוד הרוחני בעניינים האלוהים,

‫הולך מושג האלוהות ונחשך מעין ‫עבודה שכלית והרגישית מתוארה.

‫נוצר מצב, שניגע בשיעור ‫הזה בכמה מהסיבות שגרמו לו,

‫שהאנרגיה, כמעט כל האנרגיה ‫הלימודית ביהדות, בבתי המדרש,

‫מופנה לצדדים ההלכתיים ‫או הגמרתיים בחלק התורני.

‫הצד של הלימוד האמוני, ‫הלימוד המחשבתי, כלומר,

‫לימוד התורה הוא מורכב משני חלקים.

‫יש חלק שאומר מה לעשות, ‫שזה הלכה, שולחן ערוך, גמרה,

‫וכל הספרות האדירה של הראשונים והאחרונים.

‫אז בעזרת השם, בשיעור ‫הבא, אני אנסה לעשות קצת סדר

‫בספרות התורנית וגם לתת איזושהי הדרכה מעשית,

‫גם איך אפשר להשתלט עליה, גם ‫בתחום ההלכתי, גם בתחום האמוני,

‫אבל אני אומר את זה כבר ‫באיזו קריאת כיוון כללית.

‫חלק גדול מאוד בתורה עוסק ‫באמת בצדים המעשים של המצוות,

‫איך מקיימים את המצוות, ‫איך הגענו אל המצוות וכו'.

‫בזה משקיעים בתי המדרש ‫ומתוך כך גם כל המעגלים מסביב,

‫זאת אומרת, בתי המדרש משקיעים ‫את זה באופן מאוד מאוד אינטנסיבי,

‫שאר הציבור באופן טבעי פחות, אבל ‫יש פה איזה סוג של פירמידה למדנית,

‫אבל הפירמידה הזו היא מוכוונת ‫כמעט כולה אל הלימוד ההלכתי מעשי.

‫החלק השני של התורה, לא ‫רק מה לעשות, אלא מה לחשוב,

‫מה הרעיונות הרוחניים ‫המחשבתיים העמוקים שעומדים

‫מאחורי המצוות, מאחורי מושגי ‫האמונה, זה דבר שכמעט ולא נלמד.

‫ספרים כמו הכוזרי של רבי יהודה הלוי,

‫ספרים כתבי המחשבה והאמונה של ‫הרמב״ם, מורה נבוכים, שמונה פרקים,

‫ספרי המערל מפרק, כמובן כתבי הרב קוק,

‫ובוודאי העולם הפנימי של ‫התורה, שזה תורת הנסתר,

‫אנחנו נבין מה ההבדל בין ‫לימודי אמונה ללימודי נסתר,

‫זה שני מושגים שונים שעוד נעמוד על ההבדל,

‫אבל כל העולם הזה הוא כמעט ולא נלמד.

‫אנשים לא מתעסקים בו.

‫ואז נוצר מצב אבסורדי, שאנשים ‫משתמשים במושגים אמונים,

‫כמו אלוהים, אמונה, תורה ומצוות, אבל ‫למעשה ההבנה היא מאוד מאוד גולמית.

‫אפשר להגיד אפילו בצורה ‫בוטה, שבנושאים האמוניים,

‫לפעמים ההתפתחות נעצרה בגן הילדים.

‫באמת, בכל תחום בחיים אנחנו הולכים ומתקדמים.

‫להבדיל בלימודי חול, לימודי המתמטיקה,

‫יש לנו מכיתה א', הם לא ‫לימודי המתמטיקה של כיתה י' ב',

‫בבטח לא לימודי המתמטיקה ‫שלומדים עכשיו באקדמיה.

‫לימודי הפיזיקה, אותו דבר, יש כל הזמן העמקה.

‫וגם בתורה, לימודי ההלכה ‫והגמרה והכל מה שנלווה אליהם,

‫אדם הולך ומתפתח בהם.

‫בתחום המחשבתי והאמוני, ‫בדרך כלל העולם האמוני,

‫כמו שאתם זוכרים בתחילת השיעורים תיארתי,

‫אדם באיזשהו שלב בילדות ייצב ‫איזו תמונת עולם מאוד מאוד בסיסית,

‫יש אלוהים, יש איזה כוח עליון, ‫לפעמים עבר איזה סמינריון באמונה,

‫שאמרנו עם השעון, מישהו ברא את העולם,

‫אפשר להגיד שאני אמור לו, ‫פלוס אמונה בתורה ומצוות,

‫היה מעמד הרסינה, יש מסורת, ‫וזה פחות או יותר מסתכל מהדברים.

‫לא הולכים ומעמיקים עליה.

‫ולדבר הזה יש השלכות הרסניות.

‫לא רק בתחום הפילוסופי, שהאדם בעצם,

‫הוא לא כל כך יודע מה הוא עושה פה,

‫ואם קצת נדחוק אותו לפינה, ‫כמו שעשינו בשיעורים הראשונים,

‫ונשאל מה בעצם קורה פה, ‫האדם נשאר ולא יודע מה לענוץ.

‫זה בקטנה, כלום, בסדר, אני לא ‫עכשיו הולך פה לביקוחים באמונה.

‫יש כאן משהו עמוק יותר.

‫כאשר אדם לא לומד לימודי אמונה,

‫אומר הרב, אין עבודה שכלית וארגישית מתוארה,

‫זה משפיע לא רק על השכל, זה משפיע על הרגש.

‫התורה כולה הופכת להיות, אומר הנביא,

‫והיא דבר השם להם, צו לצו, ‫קו לקו, זהיר פה, זהיר שם.

‫שלא לומדים אמונה, שלא לומדים את ‫העקרונות הרוחניים שעומדים מאחורי,

‫כל מושגי אמונה, החל ממה זה אלוהים,

‫והמשך במה זה תפילין ומה זה שבת.

‫בתחום המחשבתי והאמוני, התורה ‫הופכת להיות אוסף של פרטים.

‫צו לצו, קו לקו, אוסף של ‫ציוויים, של קווים לא ברורים.

‫אדם גדל, כי הוא נמצא במערכת ‫חינוך דתית, או גדל אווירה דתית,

‫גדל לאיזו אנרציה כזו, ‫שמקיימים, כי יש מצוות, יש הלכה,

‫הוא אף פעם לא שאל את עצמו מה בדיוק קורה פה,

‫לא רק בשאלה הפילוסופית ‫של למה, מי אמר שזה צודק,

‫זה, יש פה עמוקת, אלא בשאלה ‫האישית, למה, מה שבת נותנת לי?

‫אני לומד המון המון על הליכות ‫שבת, אבל מה השבת בונה לי בנפש?

‫שלא לומדים, לא יודעים. ‫צריך להיכנס לראש הזה.

‫יש איזה אשליה, תכף נדבר עליה, ‫שאנשים אומרים, לא צריך את זה.

‫אמונה זה משהו כזה טבעי, בניגוד ‫לגמרא, הלכה, שאני צריך ללמוד,

‫בלימודי אמונה צריך תמים תהיה עם השם אלוהיך.

‫אנשים שולפים את הפסוק הזה, ‫כאילו הציווי לא לחשוב, חלילה.

‫תמים תהיה עם השם אלוהיך, כבר דיברנו על זה,

‫הכוונה היא שלם תהיה עם השם אלוהיך.

‫שאדם צריך שכל הלימוד ‫שלו יכניס אותו לאיזה שלמות,

‫הזדהות, רגשית, תמימה, שלמה.

‫משהו שכל הכוחות האישיות הם בעבודת השם.

‫לא הכוונה היא תמים תהיה עם השם ‫אלוהיך, טיפש תהיה עם השם אלוהיך.

‫אומר הזוהר הקדוש, כאשר ‫אנשים לא לומדים אמונה,

‫לא לומדים את הפנימיות, אמרנו פנימיות ‫זה בעצם סוג של לימוד אמונה רק עמוק יותר,

‫אומר הזוהר הקדוש, אבידנם לאוראית יבשת.

‫הופכים את התורה ליבשה.

‫כמו שאמרנו, לאוסף מעיק של פרטים ‫שאף אחד לא יודע מאיפה זה בא בדיוק,

‫וזה מתחיל בשאלה הגדולה ‫מכל, מה זה בדיוק אלוהים?

‫אנשים לא בראו את זה אף פעם.

‫וזה הכל באיזה מושגים מאורפלים ‫שהוקבעו באיזה אופן תת-הכרתים

‫ממה ששמענו במהלך הילדות,

‫ועם הציור הזה ממשיכים עד הזקנה.

‫ואז שפתאום לומדים דברים קצת עמוקים,

‫ואומרו, זה נראה חדש, איך אפשר להגיד את זה?

‫כל הפסוקים, כל המדרשים נתפסים בצורה פשטנית.

‫לא מהמכיר, למשל, יש את התופעה ‫משונה בגמרא עצמה, בתלמוד הבבלי,

‫שזה הספר היסוד הלימודי בעם ישראל.

‫יש גם בתלמוד הבבלי, יש ‫חלקים של הלכה, שזה רוב התלמוד,

‫ויש אבל קטעים לא מעטים ‫שמוכנים אגד איתם, שזה אגדות.

‫אנשים הרבה פעמים תופסים ‫את זה כסוג של סיפורים.

‫אני, שלמדתי במסגרת ‫מסוימת, בתור נער, אני זוכר,

‫הרם שלי לימד אותי גמרא, ‫שהיינו מגיעים להגד איתה,

‫הוא היה אומר, טוב, את זה מדלגים.

‫למה? כי זה הסיפורים.

‫זה רב אשי קבע את זה בגמרא.

‫זה נאמר ברוך הקודש.

‫לא, כי כאשר מגיעים עכשיו לסוגיה שמתעסקת

‫בביצה שנעולה בשנת ויום טוב, או בבמציאה,

‫או דינים של שכנים נזיקים, בבא קמה, בבאטרה,

‫ברור לכולם שצריך להעמיק וצריך לחפור,

‫וצריך להביא רישוי לזה באחרונים.

‫שמביאים עכשיו כל מיני ‫דברים שחזל מתארים סיפורים

‫שקרו, שמתארים חזל ליל ושמי,

‫או כל מיני דברים בהרבה יותר עמוקים,

‫שמדברים על, כמו שאתם ‫זוכרים, שדיברנו בהלך השיעורים,

‫על שדים, על רוחות ‫וזה, פה מחבים את השכל.

‫משאירים את זה ברמת גן ילדים,

‫יאללה, את זה מדלגים, ‫או קוראים ככה לפני השינה.

‫כמו שאמרנו, העולם המחשבתי הופך להיות משהו

‫מאוד מאוד דל ומדולדל.

‫ולצערנו זה המצב.

‫נוצר מצד אבסורדי של אנשים

‫שהם מצד אחד פקיעים מאוד בעולם ההלכתי,

‫ויש להם בורות מדהימה בתחום האמוני.

‫תמיד כשאני לומד את ‫הסוגיה הזו אני מביא סיפור

‫שאני חוויתי אותו, שהייתי עברך.

‫ישבתי ולמדתי הלכה, ובין ‫השאר למדתי איסור ואתר.

‫איסור ואתר זה החלק ההלכתי,

‫שעוסק בכל נושא של דיני ‫הקשרות, מסע וחלה וכו'.

‫והייתי אמור לגשת ‫למבחן ברבנות, שלומדים.

‫אז ישבתי, למדתי בישיבה ‫מסוימת, ונסעתי באוטובוס,

‫באותו בוקר לישיבה, ‫עם השולחן ארוך,

‫ולמדתי את איסור ואתר.

‫תוך כדי זה שאני נמצא, שם ‫לומד, עולה לאוטובוס אדם,

‫שעשה רואה שמאחזות החיצונית ‫שלו, שאדם מציני, חליפה,

‫כובע, אתה מתחכם וזה, תיישב לידי,

‫תסתכל, ראה מה אני ‫לומד, שולחן ארוך, בסדר?

‫איסור ואתר, שבי לומד שם.

‫הוא מסתכל עלי, אני רואה ‫שאתה לומד הלחות בשר בחלב,

‫אמרתי לו כן, הוא אומר, ‫אני יכול לשאול אותך שאלה,

‫אני כבר הבנתי שזה הולך ‫להיגמר לא טוב הסיפור,

‫אבל לא הייתה לי ‫בחרה, אמרתי לו, כן, מה?

‫ואז הוא התחיל לבציץ לי ‫בשאלות, שוב, אדם שלא התכונן,

‫אומר לי, תגיד לי, מה קורה ‫לקפיץ חלבית, נת ברנת,

‫זה מושג חתי, שנופלת לסיר ‫בניומו, משהו כזה, בפחות מ-60,

‫זה פלפול, כבר לא זוכר מה ‫זה היה שם, זה פלפול הלחתי,

‫מה קורה במקום הזה, ‫קפיתי בשרית או חלבית?

‫טוב, אני בשני כר, הייתי באלם,

‫אמרתי לו, תראה, תראה, ‫מספיק אותי לעבור אל הכל,

‫אמר לי, אוקיי, יש לך עוד שאלה,

‫מה קורה לחטירת בשר שנופלת

‫לעשר חתיכות, יש כזה מושג שמקרא ספק, ספקה,

‫כן, כל מיני מושגים כאלה,

‫שיש ספק, האם החתיכות עכשיו התערבבו,

‫האם אני יודע מה החתיכה שהיא ‫בשרית, מה חתיכה שהיא חלבית,

‫ומה קורה שהיא נפלה לספק, ‫ספקה, וזה בדיוק באותו מקום,

‫דיונים שלמים.

‫קיצר, הבן אדם, מה ‫שנקרא, קרא לי את הצורה,

‫הוכיח פקיעות מדהימה, ‫אמרנו, זה מרשים,

‫אדם שמגיע ככה ובקיא בכל ענייני סור ויתר,

‫יפה מאוד, טוב, בן אדם, אחרי שהוא השפיל אותי

‫עד הפר, אמרתי, אני חייב,

‫אמרתי גם, זה כבוד הציונות הדתית,

‫עומדת פה על זה, צריך להגן, ‫אמרתי לו, אמת, כבוד הרב,

‫אני באמת מתרשם מאוד על כל ‫השאלות ששאלת, באמת, אתה בקיא,

‫יש לי הרבה מה ללמוד ממך,

‫אבל אמרתי, ברשותך, אני יכול גם לשאול אותך

‫שאלה אחת, אמרתי, כן, ‫תשאל, אמרתי לו, שאלה פשוטה,

‫מפרידים בין בשר לחלב, ‫והייתה שאלה, והתשובה שלה

‫הייתה בערך התשובה ‫כמו דממה, לא חשב על זה,

‫זה לא שאלה שאי פעם היא השיקה אותה,

‫כל הפרטים, הפרטי פרטים, ‫זה כן, העיקרון של הכל,

‫אז הוא חושב, חושב, ‫אומר לי, ככה כתוב בתורה,

‫זה נכון, אבל למה?

‫אז אחי, אז הוא חשב, חשב הרבה,

‫ולבוכים אומר שעובדי עבודה זרה

‫היו מקריבים בשר בחלב

‫למה אתה, אמרתי לו, ‫נגיד, זהו, זה הטעם,

‫זה הסיבה, בסדר, זה הסיבה, ‫לכן, בגלל שנפני 4000 שנה

‫איזה כמה פסיכים נתנו

‫לפסל שלהם בשר בחלב, אני ‫עכשיו לא יכול לאכול צ'יזבורגר,

‫זו דוגמה, לתארי שהיא ‫מאפיינת, שגם שבן אדם

‫איך שהוא שמע משהו, ‫אבל יש חוסר הלימה,

‫לחשוב אם לקרוא לזה, ‫יש חוסר פרופורציה מוחלט

‫בין הידע ההלכתי

‫לבין הידע האמוני, וזה ‫כל אחד ואחד מאיתנו,

‫כולנו, גם שאנחנו לא

‫אותם דרכם הגדולים, אבל ‫אנחנו יודעים, ההלכות בסיסיות,

‫אנחנו יודעים עקרונות בסיסיים

‫בעולם המעשי

‫של המצוות, ושתפילה גם,

‫כולנו יודעים פחות או יותר להתפלל,

‫דיברנו על זה קצת בשבוע בתפילה,

‫בסדר, יודעים את הנוסח הסידורי,

‫אבל מה עומד מאחורי התפילה?

‫מה הכוונות של התפילה?

‫זה איזה תחום

‫שהפך להיות ‫אקסטריטוריה, לא נוגעים.

‫לרגלי המניעה הכללית

‫של הלימוד הרוחני בעניינים האלוהים

‫הולך מושג האלוהות

‫ונחשך, מעין עבודה שכלית

‫והרגישית מתורה, אמרנו זה לא רק סרט,

‫זה לא ש... טוב, אני לא יודע בסך,

‫אבל אני מרגיש, לא, גם האמונה, ‫היא נשארת מבחינה רגשית,

‫היא נשארת נכשלת כזאת.

‫שום, אדם הוא מאמין והוא ‫ממשיך, אבל הכל בחצי אנרגיה,

‫כי לא ברור מה בדיוק קורה פה.

‫אנחנו נדבר על זה.

‫תלמידי החכמים גדולים שבכל דור

‫ישבו ולמדו גם אמונה.

‫כתבו על הספרים, מי כתב את הכוזרים?

‫מי כתב את רחובת אלווהות?

‫מי כתב?

‫אבל בציבור הרחב, זה לא התפשט.

‫ויש לזה סיבות, תכף ניגע בהם.

‫אבל, תביאים, יש גם ‫בזה פער, פער גדול.

‫ואם זה, מה קורה?

‫עוד פעם, אנחנו חוזרים לבעיה שלנו.

‫אנחנו הרי פה לא מדברים ‫על לימודי אמונה באופקים,

‫אנחנו מדברים על הסוגיה ‫הספציפית הזו של אמונה

‫באלוהים. מה קורה?

‫נוצר כאן מצב אבסורדי, אמרנו.

‫מצד אחד, אנשים לא לומדים אמונה.

‫אין להם אף פעם, לא ברור אף פעם באופן הכרתי

‫מה קורה פה.

‫אם זה, הפחד החיצוני

‫והאמונה הטבעית והשייבות

‫של ההכנעה, נשארים

‫בלבבות רבים בתור השפעת ירושה

‫מאותן התקופות, שעד אהב

‫הרגשה הילדתה מהירה בהן באוזה.

‫עד שאז, הייתה ראויה

‫מצד גודל לשעבד עלי עדכון נפשות.

‫אני אסביר את הדבר.

‫נוצר מצב, כמו ‫שאמרנו, שהולך ומכריף.

‫אדם לא בריר לעצמו

‫יותר מדי את האמונה, אבל

‫הוא שייך לעם ישראל, והוא ממשיך

‫את המסורת. ובמסורת

‫היהודית, מכל הדורות

‫מדברים על פחד

‫מאלוהים. יש פסוקים כאלה.

‫עירת אלוהים.

‫אין אדם נוקף אצבעו מלמטה

‫עד שמכריזים עליו מלמעלה.

‫הפסוקים, האווירה היא

‫נשארת. אבל האווירה

‫אם מאותן ימים

‫היא השפעת ירושה

‫מאותן תקופות, שההדעה

‫וההרגשה הילדתה מהירה בהן באוזה.

‫זאת אומרת, בזמן שבית המקדש שהיה קיים

‫אנשים

‫קיימו את המצוות, היו מאמינים בגלל

‫שהייתה נבואה. הם נפגשו

‫עם אלוהים, גם לא כך באופן ‫הכרתי, אבל באופן פנימי

‫נשמתי, הם היו מלאים בתחושות

‫האלה. ואז ממילא

‫הם תרגמו

‫את כל התחוש, את כל ‫הפסוקים וכל המדרשים

‫שמדברים על פחד ועל הכנעם האלוהים, הם

‫תרגמו את זה לאופן הנכון.

‫דוד המלך, שהוא עמד מול

‫הברית והתפלל, הוא כולו

‫היה ברטת וברעדה. אבל למה הוא

‫היה ברעדה? לא בגלל שהוא

‫פחד מאלוהים חיצוני שיהיה ‫נישוטו, אלא הוא היה מלא

‫בתחושת שלמות אינסוף, כל מה

‫שדיברנו בכל השיעורים, ‫שהיה מלא בתחושה שהאלוהות

‫נמצאת איתו והשלמות, וזה

‫ממלא אותו בתחושת סגב.

‫אבל הנכדים

‫והנינים של

‫צאצאי דוד המלך, הם כבר

‫לא מרגישים את התחושות האלה, כי

‫אין נבואה, אין בית מקדש, ‫ועם כל זה, הם זוכרים שסבא

‫שלהם עמד ככה.

‫אז מתחילה להיווצר

‫חקיינות חיצונית

‫של

‫פחד ואירעה מאלוהים, בלי שהתוך

‫נמצא בפנים.

‫וזה משהו שהולך ו... ‫הולך ומכריף במשך

‫אלפי שנים. עם הזמן

‫מתפספים כל מיני דמיונות, ‫תדע לך, ככה ילד גדל.

‫הוא לא למד אף פעם אמונה, אבל כל זמן

‫הוא מתקשיב, יש אלוהים בשמיים,

‫יש שם מישהו, וואי וואי וואי,

‫אם לא תעשה את מה שהוא אומר,

‫חבל על הזמן. הקוויה בן מעללל

‫אומר, הסתכל

‫בשלושה דברים. הפנקס

‫פתוח, היד רושמת.

‫אלוהים מסתכל לך כל ‫הזמן, משגיע לך. הכל נתפס

‫כפחד חיצוני.

‫וזה קורע, כמו שתיארנו ‫בשבוע הבאים, זה קורע

‫את הבן אדם. הוא מצד אחד מרגיש

‫בפוייבות. יש לו

‫נשמה יהודית, ויש לו איזו תחושה

‫שיש שם מישהו למעלה, והמסורת

‫שהוא גדל בה זה שצריך, אבל

‫הכל חלול מבפנים.

‫וזה אסון.

‫כן?

‫אני חושבת שלילדים קטנים, ‫לא צריך, כאילו, צריך לצאת למיד

‫ולמגיל מגוגל יותר

‫צריך. את צודקת שילדים, ‫מבחינה הכרתית, אנחנו

‫רק בשלבים יותר מוכרים. דיברנו

‫על זה, אבל גם ילדים קטנים

‫הם צריכים לגדול באווירה

‫של אנשים שלומדים אמונה.

‫אם אבא ואמא כן למדו ‫אמונה, גם כשהם ידברו עם הילד

‫על אלוהים, זה

‫לא יאמר בקזות צורה

‫מפחידה וחיצונית כמו כאשר

‫הם לא למדו אמונה. מסכים שה

‫מושגים עצמם, ודאי שמילדים קטנים

‫אנחנו לא נתחיל, ילד קטן, ‫אנחנו אומרים לו תקשיב, יש שם

‫אלוהים בשמיים, הוא משגיח עליך ויש

‫שכר ויש עונש. אבל השאלה היא

‫איזה אווירה יש בבית. האם, למשל,

‫אני מדבר, לא רק בנושא של ‫אלוהים, גם בנושא של שמירת שבת.

‫האם הילד קולט, והילדים ‫קולטים את זה בשפת הגוף

‫של ההורים. האם השבת בבית

‫זה יום מעיק.

‫זאת אומרת, מקפידים על הלכות, אבל כמו שאנחנו

‫אף אחד לא יודע בדיוק מה קורה פה. אבל

‫מה לעשות, יש הלכות, ‫ויש כל מיני דברים משונים

‫כאלה, שאסור לשים את הפלטה וצריך לשים

‫פה, ואם

‫חם אסור להדליק מזגן.

‫זה, סתיקה, זה הולך ומצטבר.

‫התחושה הזו של

‫יש כאילו איזו תחושה שכולם פה

‫עובדים על כולם, ואף אחד תכלס לא

‫יודע מה קורה.

‫אם הילד גדל בזה, שהוא שומע, גם אם לא

‫באופן מפורש, אבל הוא שומע את אבא ואימא שלו,

‫מדברים גם על נושאים פנימיים

‫של השבת.

‫ומדברים עכשיו פרשת שבוע, ‫שוב, לא רק על הפירושים,

‫נקרא לזה, של הפשט והחיצוניות,

‫אלא את הרעיונות שעובדים אחורי זה. ובתוך כך

‫הוא גם שומע לפעמים, גם

‫באופן ישיר על המצוות שהוא מקיים,

‫יותר מזה, הוא גדל באווירה

‫שיש כאן תוכן פנימי

‫מאחורי כל החוקיות הזו.

‫אז הוא גם בשל

‫בגיל שמונה עשרה, תשע עשרה,

‫לשמוע באופן ישיר את הרעיונות האלה.

‫אבל כאשר גם

‫האבא והאימא לא יודעים בדיוק מה קורה פה,

‫והרבה פעמים לא נעים, גם ‫הרבנים, שאמורים לתת, גם לא

‫לגמרי סגורים מה קורה פה, מהצדדים

‫האלה, הם יודעים, כמו שאמרנו, מאות פקיעים

‫בתחום ההליכתי, אין עליהם.

‫יודעים לענות

‫בדיוק מה קורה למי ששוכח

‫יעלה ויבוא ביום

‫מאונן בשנת החמסים.

‫אבל מה המילים

‫של יעלה ויבוא

‫אמורים לבנות בהתחדשות של

‫הראש חודש?

‫איך הדבר תורה נאמר?

‫האם הדבר תורה נאמר במחלוקת

‫הפרשנים רמבה מבן עזרא

‫על זה וזה, או מתחילים ‫להסביר את הרעיונות הפנימיים

‫שעומדים מאחורי, או ‫שרמחשפתי, זה משנה את הכל.

‫והבעיה הזאת, תבינו, זה בעיה עתיקת יומים.

‫זה לא משהו שהתחיל עכשיו.

‫הבעיה הזאת עוד התחילה מימי הנבים.

‫כן?

‫לא רק מרגש, אבל

‫תוכן פנימי

‫שיוצר גם

‫הזדהות עם הדברים. זה קורה לבד.

‫זה לא... בוודאי שגם

‫לומדים את הדברים בצורה שאתה לומד

‫אמונה, אתה לומד בצורה קרה, שכלית.

‫אתה צודק, אבל

‫גמרה לבד, בלי הצדדים

‫המאגדתיים, בלי המדרשים, בלי מודי

‫אמונה, זה לא

‫מזון לבד שיכול להחיות נפשות.

‫היו תקופות, עוד נדבר ‫על זה, שעוד איכשהו

‫שרדו עם זה. בתקופות שאנו

‫בטח שכבר לא שורדים עם זה.

‫היום אתה חייב גם את

‫המזון, אבל אני אומר גם בלי קשר לתביעה.

‫זה חלק מהתורה, כמו שאמרתי,

‫אתה מלומד איך הגיע הרעיון הזה

‫שמדלגים על הגטות.

‫זה דבר שהוא לא

‫נתפס. תחשוב, דורות ככה לומדים.

‫תחשוב, היום למשל, נתקל

‫בבעיה בבם המציע, יש

‫לך ככה ערון של ספרים

‫ופרשנים. אתה נתקל

‫באגדתה, מה אתה יכול לעשות?

‫תסתכל בחידושי המארשה, בסוף

‫שם באיזה משפט שגם לא

‫בגמרי מובן מה בדיוק ‫אני לוקח מזה, וזהו.

‫יש למערל ספרים

‫ענקים על המדרשים. ערב קוק,

‫עין היה, כמו שיש לנו על ברכות ושבת.

‫וזהו, עולם

‫מופלא

‫וכסום שאנשים בכלל

‫לא נוגעים בו. ואז כמו ‫ששמעתי, זה יוצר עמדה נפשית

‫לא רק ברמה הטכנית שהם לא יודעים

‫דברים מסוימים, זה יוצר עמדה נפשית

‫מנוכרת לתורה. זאת אומרת, נוצר

‫איזו תחושה של להיות ‫דתי, זה לא להבין. זה היום

‫לפעמים התחושה. השכל מופעל

‫בכל תחום בחיים, חוץ מהתחום הדתי.

‫מגיעים לתחום הדתי, ‫בתחום ההלכתי, שם משקיעים

‫את כל האנרגיה, ברגע שמתחילים לזה,

‫יש כזה קיבוי, הופסקים איזה אידיאל. ‫לא צריך להבין. אתה מבין, להפך, אם אתה מבין,

‫אז זה לא טוב.

‫אתה, כן, אז

‫אנחנו תדע, אז עכשיו עוד יהיו לך שאלות.

‫זה, לא סיפרתי לכם

‫את זה פעם. יש

‫שיר של

‫ביאליק

‫שהוא היה כידוע

‫למד בישיבת

‫וולוג'ין, שהייתה אז נחשבת פר הישיבות

‫באיזו שלב, והיה

‫חילוני, ועלייה שנייה, והיה המשורר

‫הלאומי, כמו שמכירים. אז יש לו

‫שיר, שנקרא, המתמיד.

‫זה לא שיר, זה סוג של

‫בלאדה, מה שנקרא, סיפור בחרוזים.

‫שהוא מתאר חיים

‫של בחור ישיבה, כן, במאה ‫ה-19, שם למניינם באירופה.

‫והמסר הכללי הוא

‫שהוא מתאר שם, זאת אומרת, מצד אחד הוא מלא

‫אהבה כלפי הבית מדרש, ומצד שני

‫כל המסר זה מישהו כזה

‫מסכן, שכל החיים

‫לומד שעה, ספוסקים

‫וכובר את עצמו וכו'.

‫אבל בין השאר, הוא מתאר שם

‫שהבחור הזה

‫היו לו כמה חברים, וכולם

‫נזרקו מהישיבה, והוא נשאר

‫לבד, כאילו זה. אז הוא מתאר למה הם

‫נזרקו מהישיבה. אז זה עובד ככה.

‫הראשון, מצאו אותו מדליק ציגרת

‫בשבת.

‫ישן בשבת. זרקו אותו מהישיבה.

‫השני, בשפתו הוא אומר, מצאו אותו

‫משחק עם בטולות

‫מעבר לגדר.

‫הלך לבני עקיבא.

‫בסדר?

‫זרקו אותו מהישיבה.

‫והשלישי, למה זרקו אותו מהישיבה

‫אומר ביאליק?

‫מצאו אותו לומד

‫מורה נבוכים בעליית

‫הגג.

‫הוא לומד מורה נבוכים. ככה זה

‫היה באישיבה. לומד מורה נבוכים,

‫מה זה אומר? שבן אדם עם שכל.

‫בן אדם מתחיל לשאול

‫שאלות, עוד מעט הוא יקלקל פה את כולם.

‫צריך מהר לזרוק אותו.

‫זה הגישה. אתה חושב?

‫לא פה.

‫לא בבית מדרשנו.

‫פה עושים אמונה תמימה.

‫כן? הופכים את זה

‫לידיע.

‫זה הרסני הדבר הזה.

‫תראו מה שאני אומר לכם, זה ‫תופעה עתיקת יומין. תראו למשל

‫הנביא עמוס אומר, ‫ויתאום כזווהם אשר

‫הלכו אבותיהם אחריהם. חלק

‫שם מהתיאור של

‫התאים של עם ישראל. אומר

‫עמלבין, מה זה ויתאום כזווהם

‫שהם דעות

‫כוזבות שהיו

‫להם באמונה, שהגם

‫שהם כזבים

‫החזיקו בהם. למה?

‫מצד שהלכו אבותם

‫אחריהם ונקמעו ביניהם

‫בירושת נחלה מאבות לבנים.

‫מסורת.

‫נמות. אבל זה לא נכון.

‫ככה.

‫זה משהו

‫שכבר אז חלחל.

‫שלא לומדים, לא יודעים.

‫צריך להכנס לראש הזה. לא לומדים

‫אמונה. זה לא קורה

‫מאליו. ‫זאת אומרת, מה רצון הזה שזה באופן טבעי

‫זה לא. ברור שאדם נמצא

‫בעולם של תורה וכו'. אז יש איזו

‫הזדהות רגשית שהוא מתחבר אליה.

‫אבל כמו שאמרנו, זה לא משהו שבאמת

‫משריש ומכה

‫בנפשות.

‫תראו את הדברים הידועים

‫שאומר רבנו בחי בהקדמת חובת

‫הלבות. רבנו בחי בן פקודה.

‫זה ספר שלם. חובת

‫הלבות. כי שמו כן, הוא אומר רבנו בחי

‫כמו שיש חובת העברים

‫מה לעשות

‫עם העברים הגופנים, מה שנקרא

‫הלכה, מעשים. יש חובת

‫הלבות. איפה הלב

‫צריך להיות. וכל הספר

‫בעיקר בהקדמה

‫זה צעקה אחת גדולה על זה שלא

‫לומדים את חובת

‫הלבות. לא לומדים את האמונה.

‫הוא כותב כך. וראיתי

‫החוכמה הזו. היינו

‫חוכמת חובת הלבות

‫שהניחוה. שהניחוה

‫הכוונה הזניחו אותה ולא לומדים אותה.

‫וכל שכן רוב

‫אנשי זמננו זה.

‫כן, בהלכת כמה בזמננו.

‫אשר זלזלו

‫בחוכמת מצוות העברים

‫כל שכן במצוות הלבות.

‫כלומר, ככל שהדורות יהודים מתחילים גם

‫לזלזל בתחום המעשי, ובטח

‫שבתחום של

‫הלבות, של המחשבה, בכלל אף אחד לא

‫מתעסק עם זה. מובא פה מקרה

‫שוב לצערנו מאפיין

‫מספר שפעם אחת

‫נשאל אחד מן החכמים

‫על שאלה נוחרית

‫מעניין דין גירושין.

‫דין הגירושין.

‫שאל איזה שאלה, לא יודע, ‫מסכת גיטין, גט, שהגיע

‫במדינת הים. לפעניי נכתב,

‫לפעניי לא נכתב. איזה שאלה רחוקה.

‫השיב לו החכם.

‫השיב את שואלו. אתה האיש

‫השואל על מה שלא יזיקנו

‫אם לא ידענו.

‫אתה ידעת כל מה שאתה חייב לדעתו

‫מן המצדות, אשר אינך

‫רשאי להתעלם מהן

‫ואין ראוי לך לפשוע בהן.

‫עד שנפנית לחשוב בשאלות ‫נוחריות, כלומר שאלות זרות,

‫אשר לא תקנן בהן מעלה

‫יתרה בתורתך ואמונתך

‫ולא תתקן בהן מעווה במידות

‫נפשך.

‫זה אבסורד. אדם יושב

‫ולומד על מקרים שלעולם לא

‫יגיעו אליו מבחינה הלכתית. אז נכון,

‫יש גם בהם עניין ללמוד.

‫אני אדבר גם על זה בפעם ‫הבאה, למה לימוד גמרא בונה בנפש,

‫אדם מפתח את היכולת הלמדנית

‫ואת הניתוח. בסדר.

‫אבל את השאלות הכי בסיסיות, ‫עכשיו דלני, עכשיו בגט, שהגיע

‫במדינת הים

‫ואתה לא יודע מה זה ‫חסד, לא יודע מה זה אהבה

‫מבחינה תורנית, לא יודע מה זה

‫סוכות, גר, דנים, ‫סוכה, כל מיני מקרים

‫שהסוכה המונחת וזה.

‫מה זה סוכות?

‫מה העולם הפנימי, ‫הרעיוני, המחשבתי,

‫שעומד מאחורי חג הסוכות?

‫מה את המינים? כולם פקיעים בדיוק

‫על ה... על ההתרוג, ‫איזה קטם ואיזה שליש פה

‫ופגו וכו'.

‫מה זה ארבעת המינים? זה עולם

‫אינסופי. מי ש... יפתח לזה ידע

‫שזה עולם שלא נגמר.

‫זאת אומרת, העולם ההלכתי והעולם

‫הגמרתי הוא גם עולם ‫ש... ים שאין לו סוף. אבל

‫באיזשהו מקום שאדם

‫לומד, לנו בתחילת הדרך זה נראה

‫ער שאי אפשר לכבוש אותו, אבל

‫מי שעובד נכון

‫יכול להגיע למצב שאת

‫העקרונות הבסיסיים

‫של עולם ההלכה ועולם

‫הגמרה הוא בסוף משתלט עליהם.

‫מבין? כולם פחות או יותר בהלכה

‫יודעים מה אנחנו צריכים ‫לעשות, עם השנים לומדים. עולם

‫האמונה הוא עולם אינסופי.

‫אדם

‫לומד ערב קוק

‫כל העולם משתנה.

‫מתחיל ללמוד רמחל, גם

‫כל העולם משתנה. חסידות.

‫יש פה

‫שפע של רעיונות

‫פנימיות וכולי שמחדש

‫את האדם בעבודת השם

‫כל הזמן. וכל העולם הזה

‫לא מתעסקים.

‫וכמו שאמרתי, זה יוצר אנשים

‫עם סוג של פיצול אישיות.

‫שוב, אני לומד את הסוגיה ‫הזו, אני מביא עוד דוגמה. פעם

‫גלה לידי חוברת.

‫שוב, אני חושב שהיא מאפיינת לצערנו

‫את המצב שקורה

‫לפעמים היום.

‫החוברת נקראה

‫בשם

‫אני מבין, הוציא אותה מישהו

‫מה שנקרא מנטורי קרטה

‫מאיזה פלג

‫חרדי שמתנגד

‫למדינה ולציונות.

‫החוברת נקראה

‫בירור חובת

‫האיסור להצביע

‫בבחירות

‫למדינה הטמאה. משהו כזה.

‫זו הייתה כותרת המאוד

‫שנונה.

‫איזו... בסדר, חוברת ‫שבאה להסביר למה

‫עשו לצביע בבחירות. החוברת

‫מה שהיה יפה בה

‫שהייתה מחולקת לשני חלקים.

‫חלק אחד

‫החלק המחשבתי

‫ככה זה נקרא.

‫והחלק השני, החלק ההלכתי.

‫החלק המחשבתי

‫היה קצר מאוד.

‫עשרה עמודים.

‫הכותב, המאמר, הכרתי אותו, ‫אבל אני מבין שדות תמיד חכם.

‫התחיל לכתוב

‫למה מבחינה רעיונית

‫אסור להצביע בבחירות. וכאן זה היה

‫פשוט משונה. אתה ראית? ‫האדם, מבוגר, בן תורה,

‫כותב כמו ילד קטן.

‫זאת אומרת, היה שם איזה

‫עשרה עמודים של כללות.

‫אלו המדינה הזו הטמאה ופושעת

‫ובן גוריון ניסה לזה את כולם

‫ואומר, ארצה לי, הבן שלו התנצר.

‫והכל

‫כזה, גם בסגנון

‫וגם בשום טיעון ענייני, ‫הכל כזה ברגש, מתלהם.

‫טוב, בסדר.

‫אמרתי, קראתי החובר, ‫אמרתי, יאללה, נו עוד איזה

‫מה שנקרא פשקביל, לא שווה התייחסות.

‫אבל אז התחיל החלק השני.

‫היה כאילו דף, ואז ‫התחיל החלק ההלכתי.

‫ובחלק ההלכתי הוא התחיל ככה.

‫הוא אומר, אחרי שהוכחנו מעבר

‫לכל ספק שהמדינה

‫הטמאה מנובלת, כן, ‫בסיס על החלק הראשון,

‫עכשיו הוא אומר, נותר לנו

‫לברר שאלה, האם

‫מי שבכל זאת מצביע ‫בבחירות, האם הוא עובר

‫מדין שליחות על

‫השתתפות בדבר אווירה?

‫זאת אומרת, זה שהוא מצביע, אז עכשיו בגללו

‫הנציגים

‫פועלים בכנסת, אז ‫מדין שליחות, הם פועלים

‫בשמו, ולכן זה אווירה.

‫דיון הלכתי, וכאן, מה ‫שהם מדהים, שפתאום

‫היה נראה כאילו כותב את זה בין אדם אחר.

‫הוא פותח דיון הלכתי, ‫אתה רואה, דיון הלכתי,

‫האדם מביא מקורות

‫רציני, בגמרא, אנשים ‫מתחילים לשאול איזה שאלות

‫בכל השקלווטריה ההלכתית

‫מצד התוספות המרכז, ‫פתאום אתה רואה כתיבה

‫שכלית, בהירה, אדם מחותר

‫לאמת, יש כלים, זה ‫דוגמה, כמו שאלתי, לסוג של

‫פיצול אישיות.

‫כאשר מגיעים לצדים ההלכתיים,

‫ברור שצריך להפעיל שכל, יש כלים,

‫יש מקורות, אתה לא יכול להגיד מה שאתה רוצה.

‫בתחום המחשבתי הרעיוני, זרוק.

‫וכבר עונה, אני, צערנו ‫לפעמים זה קורה דבר כזה, אני

‫מגיע, לא יודע,

‫כל מיני בתי כנסת וזה, ‫אתה שומע, אנשים אומרים

‫דברי תורה. גם, כל עוד

‫מדברים על ההלכה, יפה, ‫אף אחד לא זורק סתם דברים.

‫הלכה, ברור לבן אדם שצריך ‫לסתם דבר של שולחן ארוך,

‫ברור לו שיש איזה כללים, ‫ברגע שמתחילים לדבר

‫על משהו שהוא לא הלכה,

‫אתה לפעמים לא יודע איפה לחבור את עצמך.

‫אנשים

‫זורקים מה שבא להם ‫בראש, אין מקורות,

‫אין ביקורת, אין זה, לא ‫נראה שהפרשה אומרת ככה,

‫אני הייתי עוד פעם בכנסת, שני דרשנים,

‫כל אחד דיבר על אותם פסוקים, כל אחד

‫הסביר את זה הפוך. כאילו, ‫מה, למה הוא היה בדיוק, יציאת

‫מצרים, אז אחד הלך, הפך ‫את זה למעשה ידיי טובים

‫בים, ואתם אומרים שירה, אז ‫שמה פתאום, אסור לסמוח ש...

‫הפך את זה לדבר תורה שמאלני, ‫השני לקח את זה לדבר תורה

‫ימני, כל אחד הכניס שם פוליטיקה,

‫הכניס שם את מה שהוא חושב על

‫המאורעות האחרונים, תגמחי ‫את התת-תת-תת, זה דבר תורה.

‫כי ברור, כי ברגע שמתעסקים ‫לא בהלכה, אז העולם מפקר.

‫זה בעיה.

‫זה לא תורת ישראל.

‫העולם המחשבתי

‫הוא פי כמה יותר ‫מדויק, ויותר עמוק,

‫אפילו מהעולם ההלכתי.

‫ככה אומר המדרש, אמר ‫רבי עקיבא, שאתם מגיעים

‫לאבני

‫שיש, אל

‫תאמרו מים מים.

‫הסביר הרב, העולם האמוני, זה כמו

‫אבני שיש, כמו יעלומים, ‫דברים מלוטשים, מדויקים.

‫יש חשה שהאדם

‫מגיע לאבני שיש תאור, ככה ‫המדרש, שאתם מגיעים לאבני שיש

‫תאור, אל תאמרו מים מים.

‫אומר רבי עקיבא, יש נטייה כזו, שאדם מגיע

‫לאבני, לעולם

‫האמוני, זה מים.

‫הכל הופך להיות כזה

‫מאורפל ונוזלי.

‫לא.

‫יש הסברים ברורים ועמוקים

‫לכל דבר, בכל התחומים.

‫ויש לתורה מה להגיד על העולם הכלכלי.

‫ויש לתורה מה להגיד על העולם

‫הנפשי. ויש לתורה מה להגיד

‫על משברים. ויש לתורה

‫מה להגיד על, בוודאי, ‫על דברים לאומיים.

‫כל העולם הזה, הוא לא נמצא. ושזה

‫לא קורה, נוצרת הטרגדיה

‫שהעולם האמוני, אמרנו, הוא נשאר בצורה

‫כל כך פשטנית וילדותית.

‫כן?

‫... ... ... אני מסכים ‫איתך שהעולם

‫ההלכתי, נאמר, יש בו ‫משהו, בגלל שהוא מעשי,

‫אז הוא יותר מדיד. וממעלה, יותר קל.

‫אבל גם, גם בעולם ‫המחשבתי, את מסכים איתך

‫שזה יותר קשה, אבל יש גם

‫כללים. אדם רוצה להגיד

‫משהו, אתה לא יודע, ‫אתה יכול להגיד מרבי נחמן,

‫אתה יכול להגיד מה רבו, אבל יש פה, גם פה,

‫גבולות גזרה. עדיין יש

‫גבולות גזרה. אדם לא יכול להגיד רעיונות

‫שמנוגדים לחלוטין

‫לתורת ישראל, להארטקור

‫של תורת ישראל. לדוגמה, ‫אדם עכשיו, מתחיל

‫עכשיו להסביר למה על פי

‫תורת ישראל צריך להתאבד. לדוגמה.

‫לא. לא.

‫זה לא אפקר.

‫... זה אותה אמונה, זה רק מולבש.

‫כמו שגם בהלכה, אגב.

‫רעיונות שונות וכו'. שוב, לגבי

‫העיקר הנקודה שלך צודקת, יותר

‫קשה ללטש

‫ולדייק בדברים רוחנים

‫מאשר דברים מעשיים. אבל גם שם

‫יש כלים.

‫גם שם יש עבודה.

‫וכמו שאמרתי, יהיה צד שהעבודה הזו יפיע

‫כמה יותר רחבה

‫ויותר דורשת העמקה ולימוד.

‫בסדר? אמרתי, זה העולם ‫ברעיון שבעולם האמוני אין לנו

‫הלכות מסודרות כמו בעולם

‫ההלכתי. אבל

‫בסדר שאדם יעשה אוסף של רעיונות.

‫אבל שיהיה רעיונות.

‫כמו שאמרתי, שואלים בן ‫אדם למה מפרידים בשר בחלב.

‫בן אדם אמור עכשיו לשרוק

‫מהלך רוחני, פנימי, כמו ‫שהוא בקיא, מה עושים

‫שנופלת כפית חביסארית

‫בסיר חלבי.

‫צריך לפחות לתת לזה עקרונות בסיסיים

‫שאוקיי, תביא את הרמב״ם, תביא עוד כמה

‫מפרשים. תראה שאתה גם

‫שייך לזה בתחום

‫המחשבתי, הפנימי הרגשי, ‫ולא רק בתחום החיצוני.

‫זאת אומרת, שרעיונות

‫תאומים לדומים.

‫זה דורש חשיבה מפשטת, כמו להבדיל.

‫בעולם החול יש מקצועות ריאליים ומקצועות

‫אומנים. אז נכון שמקצועות ריאליים הם

‫בהרבה יותר מדויקים וכו'.

‫מקצועות אומנים הם בטבע מנוטים לערפל.

‫אבל גם שם, אדם ‫לומד, ואנשים חשיבה

‫מפשטת. יש אנשים שיש להם גם כישרונות לזה.

‫מצליחים ליצור

‫סבירים ורעיונות וכולי, ‫ומוצאים את הסדר בעולם התורני.

‫זה גם מקצוע, מקצוע לכל דבר.

‫שהוא דורש יותר מאמץ, אבל ניצח.

‫כן, יש שאלה?

‫זה מה שאני אמרנו.

‫הארגון מקבל את המידע של

‫גבירה וגבירה.

‫יש עניין בזה?

‫שהם נגדו את הפנאי היחדי

‫למצואות טובה של שר, אבל במה

‫שלא נגעו כבוד זה בזה?

‫אולי. יש מפרשים שהם סבירים את זה.

‫לא יודע. זה נושא בפני עצמו.

‫מה קבל למונה טבעית

‫שהראשונה הוא בצורה?

‫המונה הטבעית זה שאדם צריך שיהיה לו כל הזמן

‫מה אתה אומר? מה שקראנו פה?

‫מה שהיה בדורות הקודמים?

‫שעז, עוד פעם, היה בית המקדש,

‫הייתה נבואה. אדם חי את דבר השם

‫גם בלי ללמוד יותר מדי דברים.

‫אגב, גם בהלכה זה היה ככה.

‫אנשים גם לא למדו את עמדת שולחן ערוך

‫בזמן בית המקדש. אלא היה איזה

‫שתי קליותיו, על אברהם אבינו ‫נאמר, היו מלמדות אותו תורה.

‫אדם באופן ספונטני היה ככה

‫יודע מה לעשות, וגם באופן טבעי

‫הרגשות שלו היו

‫מותאמים לעבודת השם. אבל ככל שעוברו

‫עם הדורות, זה לא כך.

‫וכמו שהיום, אדם לא נולד

‫והוא יודע מה לעשות, הוא ‫צריך ללמוד שולחן ערוך,

‫אדם לא נולד עם מחשבות

‫רוחניות. הוא צריך ללמוד.

‫תראו, אומר

‫רבנו אברהם בן הרמב״ם, שאני פשוט מראה לכם

‫שזה משהו שצעקו עליו לאורך כל הדורות. ‫רבנו אברהם בן הרמב״ם אומר

‫אבל עיקרי דתנו, שהם

‫ייחוד בבורא וקדושתו, וקדושת

‫שמו הגדול והנורא, רוב הגלויות

‫אינם עוסקים בהם.

‫אלא בעול הזמן ואבלי העולם הזה

‫וסומכים במעשה

‫המצוות על אורת חכמי התורה, וגם

‫התלמידים, גם האליטה הרוחנית

‫הלמדנית של עם ישראל, במה עוסקים?

‫אינם עוסקים

‫אלא בהוויות, הביה ורבה

‫המסע המתן, הקושייה והפירוק. תראו

‫עוד דוגמה, הרמב״ן

‫כותב, ומן

‫אז שחרב בית אלוהינו, וחכמים

‫נידלדלו, והאשקולות

‫בטלו, והגלות הולך וחזק

‫פסקה החוכמה הזו

‫כן, הוא מדבר שם לפני זה, על הנושא של הלימוד

‫האמונה, פסקה החוכמה

‫הזו מישראל, עבדה

‫חוכמה, עבדה התורה אימה

‫ואין יודע פירושה

‫ודקדוקיה ומדרשיה וטעמי

‫ומצוותיה, ואמר הנביא

‫מרעיד ושומם

‫ונאנח וימים רבים

‫לישראל, ללא אלוהי

‫אמת וללא תורה

‫ולכן

‫אני מסכם, אומר רב קוק

‫שימו לב, רב קוק בכתבים שלו, חוזר

‫על זה כל הזמן, כל

‫ספר, בעגרות, במכתב

‫הישראלי, הוא כותב כל הזמן, צריך

‫ללמוד אמונה, ואנחנו לא

‫אוהבים את המשפטים האלה של

‫יש דבר אחד שהוא הכי חשוב

‫זה לא עובד ככה, לשנות

‫עולם, לשנות תרבות, זה לא משהו

‫אחד, תמיד זה אוסף של דברים

‫אבל אחרי ההסתייגות הזו

‫אם רוצים בכל זאת להצביע על נקודה

‫אחת שמשם הדברים יתחילו

‫זה לימוד אמונה

‫ברגע שבבתי המדרש

‫ילמדו אמונה באופן מסודר

‫עוד פעם בפירמידה, זה ישפיע

‫גם לאט לאט על הציבור

‫וזה יירומם את כל מושגי האמונה

‫ומתוך כך את כל

‫הדברים שדיברנו עליהם של השינוי בעולם

‫הרב קורא לזה כך

‫בספר עקבי הצון

‫שימו לב למשפט שאומר הרב קוק

‫על כן, אין לשאר

‫כמה גדולה היא

‫החובה עכשיו

‫על גדולי תלמידי חכמים

‫וגם כל מי שיש לו כישרון

‫ונטייה לדברים

‫רוחניים ונסגבים

‫מה החובה הכי חשובה היום?

‫לקבוע

‫עיקר הלימוד והעיון

‫במרומי החוכמה

‫האלוהית

‫שהיא כוללת האגדה בכללה

‫העולם המחשבתי

‫כאשר צפחו על זה

‫מעולם אנשי הסגולה שבכל הדורות

‫מבעלי העיון

‫בקבלה, חסידות, פילוסופיה

‫מחקר, מוסר

‫לצדדיהם השונים והמסתפים

‫כולם מדברים על זה

‫כן?

‫עוד פעם, מדובר כאן

‫פירמידה, יש גדולת תלמידי חכמים

‫מי שיש לו כישרון ונטייה

‫הוא צריך לקבוע את עיקר הלימוד

‫זה הרב כותב כמה מקומות

‫שמי שיש לו כישרון ונטייה צריך

‫שרוב הלימוד שלו יהיה בנושאים האלה

‫מי שלא

‫לא רוב הלימוד, נדבר על זה

‫בפעם הבאה, איך מחלקים את זה מבחינת

‫זמן ביום וכו', גם בחורי ישיבה

‫גם אנשים שנמצאים

‫מחוץ ישיבה, גם גברים, גם נשים

‫יש לזה חלוקה, ברור

‫שרוב, בני האדם את רוב הזמן

‫הם כן לומדים את הצד המעשי

‫הגמרתי וההלכתי, אבל גם הם

‫חייבים לקבוע זמן מסוים

‫ללימוד אמונה

‫הרב צביעודה והרב קוק

‫בישיבה שלו הניגו שכל יום

‫כמו שיש סדר לימוד גמרא

‫סדר לימוד הלכה, יש גם סדר

‫לימוד אמונה, בסדר, מעקמות

‫מאמינון, אבל אין דבר כזה

‫שיהודי

‫הוא יודע שולחן ארוך

‫והוא לא יודע שום דבר באמונה

‫זה לא מקובל, ברור

‫שהעדיף, בוא נגיד

‫שקודם כל ידע הלכה, כי זה

‫אדם לא יודע כל כך מחשבה

‫אבל הוא מקיים מצוות

‫לפחות הוא יוצא ידי חובה

‫בסדר, לכן עד גי שלוש אנחנו נלמד

‫את הילד, את הילדה עד גי שתים עשרה

‫את הקיצוש שלך נרוך

‫אבל אם גם בגיל שישים, שבעים

‫האדם לא יודע כלום מהחיים שלו

‫ורק ממשיך כל החיים באיזה אנרציה

‫כמו קוף, מעשה

‫קוף מה שנקרא

‫זה לא מדרגה

‫גבוהה מדי

‫אין עמארץ חסיד

‫צריך לקלוט את זה

‫מי שלא לומד לא יודע

‫כמו שאמרנו, כל אחד במינון שלו, בצורה שלו

‫אבל כולם חייבים

‫שאלה נגיע בכל הצדדים

‫שבתורה

‫ההלכה, גמרא

‫פה יש את החלוקה בין גברים לנשים

‫אבל עדיין הצדדים ההלכתיים הגמרתיים

‫כולם יש איזה צד שהם צריכים לדעת בהם

‫כל יהודי, כל יהודיה חייבים לדעת

‫שולחן ארוך

‫את ההורכה עם את ההלכות הבסיסיות

‫אחרי שאתם עוברים מסורי דוראיתה

‫כל יהודי צריכים לדעת באופן בסיסי

‫את עיקרי אמונת ישראל

‫וכל החיים

‫זה תהליך ארוך, שהם הולכים ומתקדמים בזה

‫הולכים ומשתלמים בזה

‫וכאן נשאלת השאלה

‫הגדולה, אם

‫רואים שכול המדברים הזה

‫שצריך ללמוד וזה, אז למה

‫זה לא קרה? למה זה לא קרה?

‫שתי תשובות בדבר

‫למה לימודי האמונה, למרות החשיבות

‫שלהם ולמרות שהם המפתח

‫כמו שאמרנו לכל התהליכים פה

‫נזנחו בעולם התורני

‫שתי סיבות

‫סיבה אחת שהיא ארוכה

‫אבל אני אזכיר אותה רק בעיקרון

‫הרב

‫אחרים כותב את זה במקומות אחרים

‫עניין של תקופות

‫זאת אומרת

‫בזמן שהעם ישראל נמצא בגלות

‫שזה התקופה הארוכה שאנחנו

‫עדיין נמצאים

‫בשלהה

‫בסופה

‫יהודים היו בסרידות

‫העולם היהודי היה עסוק

‫בלשרוד

‫יהודי שנמצא לאי שם במזרח אירופה

‫או אי שם בצפון אפריקה

‫והוא צריך לשרוד

‫מול הפריץ או מול הסולטן

‫וכל הזמן להילחם

‫על הקיום שלו ולברוח מפוגרום זה

‫לפוגרום אחר

‫באופן טבעי כל האנרגיות

‫המעטות שעוד נותרו

‫לעולם הלמדני

‫הן מופנות

‫לקיום הבסיסי

‫לעשות

‫עולם האמונה הוא דורש שאה רוח

‫הוא דורש נחת רוח

‫הוא דורש איזו יכולת

‫רחבות הופקים

‫שלווה וזה לא קיים

‫בזמן הגלות ולכן

‫באופן טבעי למרות שכל גדולי ישראל אומרים

‫צריך ללמוד עמונה

‫זה לא נתפס יהודים

‫כמו שאנחנו מכירים אנשים אופיין באמת

‫עובדים קשה כל היום

‫וכולי אז בסדר

‫אז לבוא מה לעשות

‫זה פרקטיקה הלכתית עוד איכשהו

‫מה שנקרא

‫עוד מוכנים אבל עכשיו

‫להיכנס לרעיונות חופקי עולם

‫מהלכים

‫היסטוריים רוחניים תרבותיים

‫זה דורש

‫עוד פעם פניות

‫נפשית ושאה רוח

‫מסוים שבגלות הוא לא נמצא

‫וכן אומר זה סיבה ראשונה שבגלות

‫נזנחו לימודי האמונה

‫אבל עכשיו כשחוזרים לארץ ישראל

‫רווקו מדבר על זה הרבה שזה הזמן

‫לא סתם אנחנו עכשיו לומדים את הדברים

‫האלה ולא לפני מאה שנה ומתיים שנה

‫לא למדו אותם יש עכשיו יותר

‫בשלות נפשית

‫להעמיק בתחומים האלה

‫זה נקודה אחת

‫כן, מה רציתי לשאול?

‫הנקודה השנייה והיא לדעתי

‫היותר משמעותית

‫אלינו היום

‫זה קשור למהות של

‫לימודי אמונה

‫לימודי אמונה כמו שכבר קצת הזכירו פה

‫הם שונים משאר הלימודים

‫בכל הלימודים

‫שאדם לומד בחיים

‫הוא יודע

‫שהוא לא יודע

‫לפני שאני לומד עכשיו

‫במתמטיקה מושג כמו

‫סינוס או קוסינוס

‫יש דבר כזה

‫יש פה פוסט טראומה

‫מעבר עכשיו

‫יש לי איזה פלשבק שאני מזכר

‫בדברים האלה. אני לא זוכר מה זה

‫אז רק עושה לי רע המילים האלה אבל יש

‫יש דבר כזה. אדם לפני

‫שהוא לומד סינוס אקרוניס הוא יודע

‫שהוא לא יודע מה זה

‫ועכשיו הוא צריך ללמוד וגם אז

‫הוא מדחיק את זה

‫במהלך השנים

‫להבדיל גם בלימודי

‫גמרה והלכה. אדם נתקל

‫עכשיו במושג בגמרה

‫בר מצרה

‫הוא מבין שהוא לא יודע מה זה בר מצרה

‫אז הוא צריך עכשיו לשבת וללמוד

‫מה זה בר מצרה. זה מושג בדיני שכנים

‫או בהלכה. אדם לומד

‫מושג כמו

‫תפילת מוסף

‫הוא מבין שהוא לא יודע מה זה תפילת מוסף

‫הם למדים אותו מה זה תפילת מוסף

‫בתחום המחשבתי האמוני

‫יש עטיה

‫דווקא בגלל שהלימודים האלה

‫הם הלב של הכל. כל

‫הלימודים האחרים שציינו זה לימודים

‫שעוסקים במעטפות של החיים

‫לימודי מתמטיקה, פיזיקה

‫ואפילו לימודי גמרה

‫זה לימודים שעוסקים בנושא

‫ספציפי במקום

‫מסויה מעשי

‫אז דווקא בגלל זה הם יותר

‫נגישים. לעומת

‫זאת לימודי האמונה דווקא בגלל

‫שהם הלב של הכל

‫אז כולם מרגישים אליהם

‫שייכות גם בלי שהם לומדים. גם

‫ילד קטן

‫הוא אומר את המילה האלוהים

‫וגם הרב קוק אומר את המילה

‫האלוהים. אבל

‫מה שהרב

‫קוק אומר במילה האלוהים ומה שה

‫ילד בן שבע אומר במילה האלוהים

‫זה משמעויות אחרות לחלוטין

‫אבל ישנה אשליה

‫לילד שהוא כבר

‫יודע מה זה

‫קוסינוס וסינוס הוא לא הכיר את המושגים

‫האלה עד שהוא הגיע לגיל

‫גם גמרה עד שהוא למד את המושגים

‫מילים כמו

‫אלוהים, אמונה, אהבה

‫צדק

‫זה נראה מילים ש

‫כולנו יש להם ש... כי באמת נכון

‫כולנו בגיל מסוים חייבים להתייחס

‫למילים הללו. קובעים איזה

‫יחד בסיסי

‫והיחס הזה מקבר אותנו לכל החיים

‫אה בעצם יש לי ללמוד

‫גם הרמחל כותב שם בהקדמה

‫למסילת האישירי אומר שאני

‫כשאדם יקרא את הדברים שלי, גם מוסר

‫שזה עבודה נפשית, מידותית

‫זה נראה שאדם יגיד מה אני יודע

‫הכל. לפעמים כאילו

‫מה אתה אומר שיש אלוהים? אני מסכים

‫יש אלוהים. כן אבל

‫מה זה? מה זה?

‫אהבה

‫כן אני מסכים צריך לאהוב נכון

‫אהבה. מה זה אהבה? ילד כאן

‫שאומר את המילה אהבה, הוא מתכוון

‫אני אוהב גלידה. זאת אומרת

‫אני... יש לי איזה

‫תאווה, יש לי איזה

‫סיפוק גופני

‫ממשהו מסוים. אני קורא לזה אהבה

‫אבל שגדולי

‫סורמים את המילה אהבת ה'

‫מתכוונים למשהו אחר לגמרי

‫מתכוונים לחיבור והזדהות

‫רוחנית, נפשית וכו'

‫אבל שוב הילד, הוא גדל עם

‫זה שהוא יודע מה זה אהבה. עכשיו שהוא

‫פותח את הספרים של האמונה

‫זה... בסדר, זה ידוע. אין מה ללמוד. ואז נוצרת האשליה של לימודי אמונה ‫לא זקוקים לעמקה. וכאן כמו שאמרנו תמונה הטרגדיה. לכן צריך לשבור את תקרת

‫הזכוכית הזאת. לימודי אמונה זוקיקים התמקצעות. בדיוק כמו שלומדים את שאר ‫לימודי התורה. שמעתי כל אחד בתפקידו ובמקומו וכו' אבל זה חייב להיות חלק

‫מהארסנל, מהסל הלימודים. מה שאנחנו נעשה פעם הבאה, ‫אנחנו נעבור בצורה, עוד פעם, לא את הכל כמובן אבל

‫על החלקים הבסיסיים שקיימים בתחום ההלכתי וגמרתי ‫ועל החלקים הבסיסיים שקיימים בתחום האמוני מוסרי

‫ננסה גם לעשות סדר גם, לא יודע, הצעה ליצור איזשהו ‫נקרא לזה תוכנית, תוכנית עבודה שכל אחד, גם מי שנמצא

‫במסגרת תורנית רוב היום וגם מי שלא, שיצליח להקיף ‫לפחות את הדברים האלה כדי שמה שנקרא, שיגיע לשמיים

‫שיהיה לו מה להגיד ולא ישאלו אותו למה בשר ‫בחלב, יגיד כתוב בתורה. אוקיי, יש שאלות עד כאן?

‫בבקשה. בדיוק כמו שהרב אמר שזה נשמע כאילו זה ‫מושגים די פשוטים ולא מוקים, אז הרבה פעמים

‫אם אני עברתי בחברה מסילת ישרים, ‫אם אין לי נטייה פילוסופית ואין אני

‫אכפי אשלי, אני מרגיש שאני לא, בקריאות ‫נראה לי קשה. קשה להעמיק בזה. כן.

‫בסדר, לכן יש ספרי עזר, אנחנו נדבר על זה הפעם הבאה שאני אדבר על ‫הספרים הבסיסיים, איזה ספרי עזר יש להם וכולי, אבל תראי א', גם

‫מי שאין לו נטייה פילוסופית וכולי. עדיין, גם שעובדים עם סילת ‫ישרים בפשט מה שנקרא, זה לא נכון, לכל אדם יש, זה מחדש לו דברים.

‫את צודקת שזה לא כמו עכשיו ללמוד חוזי משפטים בכניין ‫העברי שזה יותר מביא כאילו אינפורמציה ממשית של זה.

‫אבל עדיין, וחוץ מזה יש מערך שלם של ספרי עזר ושיעורים ‫שבאים לעמיק וכל אחד מאיתנו מניח שהוא יודע את זה.

‫כשאנחנו באמת לומדים אמונה ולומדים את הכתבים האלה ‫בעמקה, זה פותח אולמות. בהרבה יותר מאשר שלומדים הלכה

‫או משהו כזה, תכלס איפה אדם באמת מרגיש את החיבור ‫והשמחה בעבודת ה' שהוא מבין את העיונות הפנימיים עליו.

‫וזה תלוי הכל. גם בזוגיות, זה אותו דבר גם. גם עם ‫דיני קידושים. בסדר, זה ודאי. אבל שוב, הקשר בין איש

‫לאישה, מה זה איש, מה זה אישה, מה זה, זה הכל דברים ‫שפשוט אין להם סוף וזה חייב להיות חלק מהבנייה האישיותית.

‫ואז כמו שאמרתי, הרעיונות שאנחנו אומרים ‫פה עכשיו, זה ה' ב' של הדברים. ברור, מה זה

‫אלוהים, מה חשבנו, שאלוהים זה איזו ישות בשמיים. ‫אתה אומר, בוא נה, אף פעם לא חשבתי על זה.

‫זה בדיוק הבעיה. זה בדיוק הבעיה. שעד גיל 20, ‫עד גיל 30, עד גיל 40, ואדא אף פעם לא חשב על

‫זה. והוא נשאר עם הציור שהגננת רבקה סלש, רוטי, ‫סלש, נווה, לא יודע, יש כל מיני שמות לגננות.

‫ומה שהיא אמרה בגן, ומאז זה נשאר, ושום דבר ‫לא התפתח. זה אגב נכון גם לחגים, גם למועדים.

‫קווים לחג, לא יודע, אלאג באומר. למה אלאג ‫באומר? כי פסקה, מגיפה מרבי עקיבא באלאג באומר.

‫כן, זה מה שיש להגיד על אלאג באומר. ‫זה הסיבה שעכשיו קרובים לדורות,

‫אין מה להעמיק פה. למה חוגגים ‫חג החנוכה? כי מצאו פח שמן. חיית.

‫זה מה יש. פורים, כי לא הרגו את היהודים. ‫זה בסיס. זה בסיס. על זה צריך להעמיק הלאה.

‫ואז נוצרת הזדהות אמיתית עם החג, הזדהות ‫אמיתית עם השבת, הזדהות אמיתית עם המצוות.

‫והעולם נראה אחרת. ‫נעצור כאן, נמשיך בפעם הבאה.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231725174″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 15
לא להתקבע באמונות קטנות
הדרכות מעשיות בלימוד תורה בכלל ובלימוד אמונה בפרט
אורך השיעור: 57 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231725174″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מה קורה כשלא לומדים אמונה

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן