פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל
play3
machon
ההספד על הרב אלישע וישליצקי זצ”ל | יבדל”א הרב יהושוע צוקרמן
play3
machon
מידת הגבורה
play3
אהבת ה’ איננה סותרת את אהבת הלאום המשפחה והאדם עצמו
play3
machon

ללא אמונה אין משמעות לחופש שהרי הכל הוא מכניזם שכפוי

play-rounded-fill
מספר פרק בסדרה : 10
תפקיד הרע בעולם - לאפשר את הבחירה בטוב
האמונה - שירת החיים
החופש שבאמונה. אמרנו שאדם מאמין הוא מלא ודאות. מאמין בעצמו, בהוריו, בעמו, הוא חי את החיים, חיי האינסוף. להיות, פירושו להיות מחובר לשם הויה – כי כולנו הווים מהוויתו, מהדומם ועד החי, כל הבריאה כולה. אך לאדם יש חופש מוחלט להחליט איך לחיות. ובעצם, בלא אמונה לא שייך חופש, שהרי הבריאה היא כולה בכפייה, גם אתה לא בחרת לחיות… אולם, מה לא בכפייה? ההוצאה לפועל. כלומר אני אחליט מה אעשה עם רצונו שבי, האם אכוון אותו לטוב או לרע. במילים אחרות, ה’ ברא בריה כזו בעולם שיכולה להחליט להמליך את ה’, להביע את האמונה שלה. הטוב והרע שה’ ברא, כל עניינו להביא את רצוני שיתאים לרצון ה’, או שלא אעשה מה שהוא רוצה. היסוד של החופש – לעשות רצונו. אני חופשי להחליט שאני עושה רצונו. האם רצון ה’ תמיד בי? כן, זה יסוד האמונה. השאלה איך אתה מוציא את רצונו. גם גנב חי מה’ בעת הגנבה, ומוביל את רצון הבורא לאן שה’ לא רוצה. זהו חילול ה’. ככל שאדם עושה יותר את רצון ה’, שהוא אינסופי, הוא מתמלא יותר בחופש. אדם צדיק שמקיים את המצוות, לא יכול אחרת, לא יכול לשקר וכיו”ב, לכאורה נראה כבול וחסר חופש. אך באמת החופש הוא רק באמונה – אנחנו שניים, יש מהווה כל ויש גם אותי. ומה התכלית? – לעשות רצונך ה’. וכך ככל שרצון ה’ מופיע באדם, הוא יותר חי, עד שיכול להגיד לחומץ וידלוק, יכול לדבר ודברו יתקיים. “כל מצוותיך אמונה” (תהילים). החופש הוא בַּכּוונה. חופש הדעות היום, שהכל מותר להגיד בשם חופש הדיבור, הוא כולו קלקול. ביסודו הוא שלילי, זו הפקרות. חופש אמיתי הוא לחיות על פי עצמך – על פי חוקי החיים שלך, חוקי החיים שה’ טבע בך. החופש הוא מהות האדם. בלי חופש אין חיים. אך אנשים מבלבלים בין חופש להפקר. יש חופש לה’, ויש חופש לבריות – למצוא את עצמנו. חופש – חיפוש. הנשמה בכל מקרה עושה את תפקידה. כשמונעים ממנה את התעמקותנו בה, ובולמים אותה, אז הנשמה מסתגרת, מתכנסת. ההתכנסות הזו היא תנאי לחיים, במקרה שלנו זו השינה. כשאדם לא נותן לנפש את התורה, את חכמת החיים, הוא מקבל מה’ שמונה שעות בלי הגוף והרציונל. בשנתך, אתה מתכנס בנפשך, ושם היא חופשית לגמרי. ההתעמקות בשינה היא כמו החורף שהטבע חוזר בו לשורשים ואז האביב מלבלב. השינה היא פעולה אקטיבית שחוזרים דרכה לשורש. החיים הם תנועה. הנשמה, שאינה מקבלת את תנועתה – מתכנסת, חוזרת לחופש הפנימי כמו בשינה. וכך גם העם בגלות, הגוף כמו מת והרציונל לא יודע כלום. באומה, אותו כוח מתעמק מוכרח לצאת אל הפועל, מן התרדמה, הוא פורץ – וזה נקרא תשובה. גם ביחידים וגם בכלל האומה. כשאדם מרגיש מועקה, חוסר משמעות ומחפש, אז מכוח ההתכנסות הוא מזנק, וממנה, מהצרה, ייוושע. ככל שהקפיץ חזק יותר, יקפוץ גבוה יותר. כשההתעמקות הזו תצא לפועל, בחשבון נפש ע”פ התורה, החיים ייצאו כענפים רבים ומגוונים שהם פעולותינו בכל תחומי החיים. גם באומה יצא דבר ה’ לעמו. והיה כי יבוא אליך כל הייסורים – ושבת עד ה’ אלקיך ושמעת בקולו. כמה שאתה יותר נידח משם יקבצך ה’ אלקיך… הדרך לחופש היא החיפוש – מי אני, מה חיי; מה אנו ומה חיינו כאומה. בחשבון העולם, ההתכנסות היתה בתיבת נוח. המבול שיטח את כל המעשים הרעים שנעשו. באומה, הגלות היא התכנסות נשמתית. אני ישנה ולבי ער, אחרי שנאת החינם. והיה כי יבואו עליך הברכה והקללה.. ושבת עד ה’ אלהיך ושמעת בקולו. ככל שנהיה ערים לתחייה, לחיות את ריבונותנו, הציונות תביא לגאולה השלמה. אמונה היא שהמציאות באה אלי. המדע לעומתה אומר: אני קובע מה המציאות, קובע תיזה, תיאוריה, ולפיה ממשיך. זה אנטי הגיון לבקש מהשכל להמציא מציאות. השכל הוא חוקר, את המציאות, זה תפקידו. קודם אמונה ואח”כ שכל. המדענים מבקשים מה שהשכל לא יכול. אתה צריך לקבל את המציאות ולחקור אותה. ואמונה תלויה בנבואה, שם אין מקום לשכל האנושי. תמצית האמונה הוא יסוד העילוי הנשמתי. אם החקירה באה על גבי האמונה היא תוסיף אמונה. אך כל זמן שהתמצית העליונה, האמונה, אינה קודמת אז כל חקירה של השכל מקעקעת את פעולת הרגש הטוב, החוויה. אם אין אמונה השכל יבלבל. ולגבי ילד, יש שלושה אל”ף. אמונה, אהבה ואמת. אמונה, יסודה הוא המידות. ללמד ילד קודם כל מידות. אמונה שהוא מלא ודאות, טבעי. אהבה מפתחים. ככל שאוהבים אותו כך יאהב את עצמו. אחר כך אמת – שלא יסטה עם השכל. “כל זמן שהתמצית העליונה לא נקלטה היטב בלב, אז כשל כוחה וכל חקירה חופשית היא חסרת בסיס, מתנודדת, ומקעקעת את אפשרות הרגש הטבעי, שיהפוך לכפירה עקשנית שהיא אחת ממחלות הנפש היותר גדולות”. השכל תפקידו להעמיק לאינסוף, ואם אין לו מציאות בנויה הוא מתחיל להמציא. אנו לומדים תורה כדי לרצות, ולהגיע לחוויה הנפשית. ואז, בחקירה אין שום שאלה אסורה, אלא רק מה שלא שייך לשכל כמו איך נברא העולם…
אורך השיעור: 52 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ללא אמונה אין משמעות לחופש שהרי הכל הוא מכניזם שכפוי

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן