פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת וירא > “ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן”

“ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן”

מילות מפתח:נס, שרה אימנו
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫פרק יוטט
‫אני חושב שיצרנו בשאלה של ‫הקב' הוא על שרה, נכון? משהו כזה

‫טוב, אז אם ככה זה לא פרק יוטט, זה פרק יוטחת

‫פרק יוטחת, פסוק יוטבאת

‫ותצחק שרה בקרבה למור

‫אחרי בלתי הייתה לי עדנא ואדוני זקן

‫כלומר שרה, מפקפקת בנבואה

‫שאמרה שהיא תביא בן

‫ויש לה שתי סיבות לפקפק

‫אחת, שהיא בלתה אחרי בלתי, מזמן כבר

‫היא איננה יכולה להיות פוריה

‫דבר שני, אדוני זקן, אדוני זה אברהם

‫אז גם זקן לא יכול להוליד אם כן יש ‫בו שתי קושיות מציאותיות מן הטבע

‫נגד דברי הנבואה

‫לכן היא אומרת, אחרי בלתי ‫הייתה לי עדנא, שתיים ואדוני זקן

‫והיום אמר השם אל אברהם, פסוק יוטג'

‫למה זה צחק שרה למור? ‫אף אונה מילד ואני זקנתי

‫היי פלאי מהשם דבר, למועי ‫השוב אליך, תיקע את חיה ובשר הבן

‫לא מובן, לכרוע ציטוט ‫של דברי שרה, איננו מדויק

‫היא אמרה, אחרי בלתי ‫הייתה לי עדנא ואדוני זקן

‫ולמור השם אמר לאברהם, שהיא ‫צחקה למור, אף אונה מילד ואני זקנתי

‫אז שרה ידועה שהייתה אילונית, נכון?

‫שהייתה אילונית או איילונית

‫כלבה חומר, כן נכון, זאת אומרת שכלבה חומר

‫גם הייתה לה רחם אבל אחרי בלתי הייתה לי עדנא

‫אז גם כתוב, הדל להיות לשרה אורח כנשים

‫מה שלפני כן היה לה אורח ‫כנשים, זה אורח כנשים וסט, היה לה

‫טוב, זה מה שאתה אומר, ‫ידוע ששרה הייתה אילונית

‫זה המדרש, אני הולך בי ‫הפשט, אנחנו לומדים פסוקים

‫זה גם רק דילה אחת?

‫לא שונה, אנחנו לומדים פשטי ‫פסוקים, והמדרש זה עוד מדרגה

‫אז אני לא הבנתי למה הקב' הוא מצטט לו, נכון

‫הפירוש השני הוא הפירוש של רשי, נכון?

‫מה אומר רשי? ‫ואני זקנתי, אני קורא ברשי, שינה הכתוב

‫מפני השלום, שהרי היא אמרה ואדוני זקן

‫זה כאילו שזה לא יפה שהיא ‫אומרת אדוני זקן, זה פגיעה בעברה

‫לכן הכתוב שינה ואני זקנתי

‫לא כל כך מובן, אי אפשר לכתוב ‫עם כבר, אז אם רוצים למחוק משהו

‫אפשר להגיד, האף אומנם ילד

‫חוץ מזה, מה זה כל כך פוגע, ‫לומר שאברהם לא יכול להוליד

‫אדם בן מאה, באמת זה קשה מאוד שהוא יוליד

‫מה כל כך קשה בזה?

‫אבל זה הפירוש השני, נכון?

‫הפירוש הראשון שהוא הפשט, לא מובן ברשי

‫מה הפירוש הפשוט?

‫הרי שרה אמרה שהיא לא יכולה להילדת, נכון?

‫במי התעולה את זה?

‫לא, התעולה את זה בשניים, בעצמה ובבעלה

‫אחרי בלוטי, זה בעצמה, אז זה נזקן, זה אברהם

‫התעולה את זה אם כן בנתונים טבעיים

‫מה הקדוש ברוך הוא זקן?

‫אבל טוב, זה מתקרב לעניין

‫יש לי את השאלה, במי זה באמת תלוי ששרת תלד?

‫מתעלם אם זה תלוי הקדוש ‫ברוך הוא, יכול להסכתות?

‫אתה אומר, כן, זה תלוי עם הקדוש ‫ברוך הוא, אם הקדוש ברוך הוא יעשה נס

‫נכון? לכן הקדוש ברוך הוא אומר מפורש

‫הוא אומר, ה' אברהם, למה זה ‫צחקה שרה למורף אומנם ילד?

‫ואני זקנתי?

‫אומר הקדוש ברוך הוא

‫אני לא זקנתי מלעשות ניסים

‫והרי היה, זה המשך הפסוק, אי פלא מה' דבר?

‫כלומר, ואני זקנתי, זה ‫קושייה של הקדוש ברוך הוא

‫וזה באמת קשור למה שהייתי אצעת, ‫שכשאמרו, ודוני זקן, בלי להגיד שאברהם זקן

‫בעצם, היא מפנה את זה כלפי ‫הקדוש ברוך הוא, בלי לשים לב

‫היא אומרת, כאילו שהקדוש ‫ברוך הוא זקן, וזה בלתי אפשרי

‫לכן הוא אומר, ואני זקנתי, ‫וזה השתמע מאמירתיו, ה'

‫מובן?

‫עכשיו, זה דבר, לכל זאת פשוט הפסוק

‫ואיפה אני יודע, זה הקריאה של המדרש

‫ככה המדרש מפרש בפירוש הראשון שלו, מדרש רבה

‫הפירוש השני של המדרש

‫זה כמו שמביא רשי, שינה כתוב מפני השלום

‫זאת אומרת, שלכתחילה, המדרש מבין, כי פשוטו

‫שהיא בעצם איננה מאמינה בנס

‫ואני שואל, מדוע רשי לא הביא ‫את הפירוש הראשון של המדרש

‫למרות שהוא מתבקש

‫מה? זה פשוטו של מגמה שאני אמרתי

‫אלא מה? ‫רשי ידע שאם אנחנו נלך לפי הפירוש הראשון

‫יצא מזה תוצאה מאוד לא פשוטה

‫שבעצם שרה לא מאמינה בנסים

‫יהודי שלא מאמין בנס, בכל ‫יכולתו של הקב' ברוך הוא

‫איך קוראים לזה?

‫כופר, אפיקורוס

‫אנחנו לא רוצים להוציא את שרה אפיקורסית

‫שהיא לא מאמינה בנסים

‫לכן רשי הביא את הפירוש השני

‫מה?

‫לא, אדוני זקן התכוונה לאברהם

‫אבל הקב' ברוך הוא אומר לה

‫זה לא תלוי באדונך, זה תלוי בי

‫שגם אני אדונך

‫נכון?

‫הקב' ברוך הוא אדון לשרה באמת

‫לכן הקב' ברוך הוא נותן לה מוסר

‫מה את אומרת ואדוני זקן כוונת לאברהם

‫בעצם את פוגעת בי כי אני אדונך

‫מובן?

‫ולכן נשאלת השאלה

‫אז בעצם לפי הפירוש הראשון שהוא הפשט

‫היא יוצא ששרה

‫כופרת

‫איך אפשר להגיד על שרה שהיא כופרת?

‫לכן הוא בא הפירוש השני

‫אברהם אמר לו שהוא אמר לו ‫ישמעאל יחיה לפניך, למה הוא תרצה?

‫אברהם זה שהוא אמר לו ישמעאל יחיה לפניך

‫זה בגלל שהוא לא רצה את הנס

‫לפי מה שלמדנו

‫כשלמדנו את פרק י' זין פה

‫למדנו שאברהם מתנגד לנס

‫הוא לא רצה את יצחק

‫הוא רצה את ישמעאל

‫כן, הוא רצה את ישמעאל

‫מה שאין כן פה

‫שרה זה במצב שהיא לא מאמינה

‫השאלה היא

‫איך אפשר להגיד

‫נגיד שבסדר

‫מסיבות חינוכיות הבנו רק את הפירוש השני

‫ולא את הפירוש הראשון

‫ואז אני שואל שאלה

‫אבל בסדר, אבל מה עם הפשט?

‫הייתה כן ששרה עמנו לא מאמינה בניסים?

‫מה התשובה?

‫כן, בוודאי

‫חייב להיות שהיא לא תאמין בניסים

‫ואני אגיד לכם למה

‫כי עד אותו זמן

‫לא היה שום נס

‫חוץ מהמבול

‫חוץ מהמבול, אתה ראית את זה?

‫מישהו ראה את זה?

‫אף אחד לא נשאר כדי לספר

‫ומי שנשאר חי

‫לא ראה את זה

‫הוא היה בתוך הטבע

‫זאת אומרת, שלא היה שום נס

‫שאדם נכך בו

‫ויכול היה לספר

‫מה?

‫אברהם באור כזדים

‫כן, אברהם, המדרשי

‫נכנס לתנור המדרשי

‫אבל תנור הפשטי

‫לא מצאנו אותו

‫זה לא כתוב בתורה

‫נכון?

‫לא כתוב בתורה

‫יותר מזה, מספרים הרי

‫שאברהם הרי רצה

‫לחתן את יצחק

‫שלח את הבן

‫שלח את עבדו

‫עד הרמנהריים להביא לו בת

‫אבל כתוב

‫בת הייתה לו לאברהם

‫הוא בכל שמה

‫למה הוא לא חיתן את יצחק

‫עם בכל אחותו?

‫למה הוא צריך ללכת עד

‫עד הרמנהריים?

‫התשובה היא פשוטה

‫הוא רצה בת על פי הפשט

‫ולא על פי המדרש

‫הרי זה שבכל זה השם

‫של הבת של אברהם

‫זה לא כתוב מפורש

‫נכון? זה מדרש

‫אברהם רצה אישה פשטית

‫לא אישה מדרשית

‫אז אותו דבר לגבי

‫הנס של אברהם

‫שנכנס לתנור

‫ויצא מזה חי

‫לא כתוב מפורש בתורה

‫ולפי פשוטו של מקרא

‫מדובר פה בנס הראשון בהיסטוריה

‫מה?

‫הוא לא רצה מדרשית

‫הוא לא רצה מדרשיסטית

‫כן

‫כן

‫אם שרה ופראור

‫והם נצלם לנס

‫לנסות להכנות

‫לאברהם

‫אברהם יצא

‫אברהם מלאכים

‫אתה אומר ש... שני ניסים לפני כן

‫שרה אצל פראור

‫ואברהם שמנצח

‫את ארבעת המלאכים

‫עד כאן שאלתך

‫תשובה

‫אצל פראור

‫קדושו היו נגעים

‫נגעים זה דבר טבעי

‫כמו כן

‫אברהם מנצח במלחמה

‫אמנם זה נס

‫זה ניצחון מאוד גדול

‫אבל אין שום שינוי בסדרי וראשית שם

‫מה שאין כן פה

‫שבדובר שמי שקרה

‫יולדת

‫זה דבר שלא ראינו כמוהו

‫אם כן זה הנס הראשון בהיסטוריה

‫עכשיו כשאדם נפגש

‫עם מציאות בפעם הראשונה

‫זה נורמלי

‫וצפוי ואפילו רצוי

‫שהוא ישאל שאלות על זה

‫נכון?

‫אם מישהו אומר לך

‫אתה יודע

‫אני אומר לך

‫שבאמצע הכנסת

‫איפה שיושבת הממשלה

‫גדלה שם פטריה

‫ענקית

‫בגובה של שלוש מטר

‫מה אתה לא מאמין לי?

‫אולי אני אבדוק

‫בכל זאת, זו פעם ראשונה שמסברים לי דבר כזה

‫ראוי לבדוק

‫אחרי שבודקים

‫באמת מצלמים

‫יש באמת פטריה של שלוש מטר גובה

‫אז מישהו מתמשך לפקפק על זה

‫אומרים אתה אידיוט

‫הם ייבדקו את זה

‫נכון?

‫אותו דבר לגבי הניסים

‫כל זמן שלא התברר

‫שהנס קיים בכלל

‫שיש בכלל דבר כזה ניסים

‫הדבר הנורמלי והטבעי

‫הוא לפקפק בנס

‫זאת אומרת

‫הראשון ששואל בהיסטוריה

‫לא רק שזה לגיטימי

‫זה אפילו נדרש

‫ולכן צרה

‫שהיא הנושא

‫של הנס הראשון בהיסטוריה

‫צריכה לפקפק

‫לכן היא צריכה להגיד

‫דף אומנם אלה ואני זקנתי

‫אבל

‫ועכשיו אחרי בולטיה הייתה לי עדנה

‫ואדוני זקן

‫היא צריכה לשאול שאלה כזאת

‫יותר מזה

‫עד אז

‫מי שמאמין בנס

‫לא רק שהוא משוגע

‫באיזשהו מקום

‫זה גידוף

‫זה פגיעה בקדוש ברוך הוא

‫כי עד אז אנחנו רואים

‫שהקדוש ברוך הוא פועל דרך הטבע בלבד

‫אז לומר שהטבע יתבטל

‫זה בעצם פגיעה באלוהות

‫בראשית ברא אלוהים

‫ומה הוא ברא אלוהים?

‫את עולם הטבע

‫אבל נבואה זה לא

‫למעלה מסדרי בראשית?

‫נבואה זה לא למעלה מסדרי בראשית

‫נבואה זה דבר השם

‫אז דבר השם יכול להתגלות

‫דרך הטבע

‫ודבר השם יכול להתגלות

‫מעל הטבע

‫זאת הפעם הראשונה שיש התגלות

‫שהתוכן שלה מעל הטבע

‫ולכן יש פה

‫לכן זה מובן שהיא תשאל את זה

‫עכשיו

‫אנחנו לא שרה

‫אנחנו חיים

‫אנחנו קוראי המדרש

‫אנחנו חיים אחרי שהיו ניסים בהיסטוריה

‫לכן כשאנחנו

‫לא מאמינים בניסים

‫זה הפיקורסות

‫לכן

‫נשארת השאלה

‫למה הכתוב סיפר לנו

‫את מה שקרה לשרה

‫אם לנו זאת הנהגה בלתי רצויה

‫לכן מוכרח להיות

‫שיש כוונה נוספת לכתוב

‫שבעל מלא היא

‫באמת הפסוק לא היה נכתב

‫וזה ללמדנו דרך ארץ

‫שצריך לשנות מפני השלום

‫ולכן רשי

‫הביא דווקא את המדרש השני

‫כי הוא המדרש הרלוונטי

‫עבור הקורא בזמנו של רשי

‫זה מובן

‫אבל למה אדם לא קרא ניסים?

‫למה לא קרא?

‫למה? למה?

‫קרא לנו ניסים

‫קראו לנו ניסים

‫לא אישית, אז מה זה משנה

‫אבל אנחנו כבר יודעים

‫יש לנו עדות מתועדת בהיסטוריה

‫ברורה מאוד

‫שאכן היו ניסים

‫אז אנחנו יודעים שהקב' הוא פועל דרך ניסים

‫נתתי?

‫נו, מבינה מה שאני אומר?

‫את מבינה מה שאני אומר?

‫כן, אבל לא אותה חשבה

‫נוח לא ראה שום נס

‫נוח לא ראה נס

‫נוח היה בטבע, הוא לא ראה

‫כלומר, הוא לא היה הנושא של הנס

‫את מבינה?

‫נו, שואלים אותך שאלה

‫מה?

‫אני לא יודעת, אבל יש שנייה ‫של למה אני לא אשתנמך למדרש

‫אפשר להשתנמך למדרש

‫אם נהיה ראות מדרש

‫יש שואל למה רשי הביא רק את הפירוש השני

‫הפירוש הראשון אומר

‫ששרה מפקפקת

‫הפירוש השני אומר

‫שינה מפני השלום

‫רשי הביא רק את הפירוש השני

‫למה? כי הפירוש הראשון, כפי מה שהסברתי

‫הופכת את שרה להפיקורסית

‫וזה לא חינוכי

‫אמנם, באמת לשרה מותר לפקפק

‫יותר מזה, צריך שהיא תפקפק

‫אלא שהשאלה היא

‫למה זה בכל זאת סופר?

‫זה סופר בגלל הפירוש השני

‫ולכן רשי הביא את הפירוש השני

‫כי הוא הפירוש הרלוונטי לדור של קורא רשי

‫עכשיו זה מובן?

‫כן, אבל זה לא מובן

‫זה לא מובן

‫אז מה לא מובן?

‫מה לא מובן?

‫לפני כן לא קרה שום נס לאף אחד

‫לפני כן לא קרה שום נס לאף אחד

‫המדרש הזה

‫אה, מדוע אפשר להביא את המדרש הזה?

‫המדרש הזה דווקא מתכוון

‫לתת משהו היסטורי

‫העובדות שמסופרות במדרש

‫הם לא דווקא עובדות היסטוריות

‫הם עובדות מוסריות

‫מובן?

‫כן, בבקשה

‫אם בחד

‫על כמה חלקים

‫חדשי וחדשי

‫כמו חודשי

‫ולמה הוא שאל

‫למה הוא שאל מה?

‫אם הוא שאל

‫אם הוא ינעס בדבר הזה

‫למה זה פוסטי שואל

‫יפה, שואלת פוסטי שואלת

‫למה הקב' חול כועס על זה?

‫אם זה נורמלי שהיא תטמע

‫או שתקשה על זה

‫אז זה נורמלי, למה הקב' חול כועס?

‫שתיים, מדוע אברהם לא פיקפק?

‫בסדר, שתי השאלות שלך? הבנתי אותך

‫תשובה לשאלה הראשונה

‫הקב' חול לא כועס על זה?

‫איפה כתוב שקב' חול כועס?

‫הוא כועס, אבל הוא פלאי מהשם דבר

‫כן, זאת אומרת

‫הוא בא ללמד אותה

‫הוא מלמד אותה משהו

‫מה שם דבר, כלומר הוא גלה לה

‫הנהגה שהיא לא הכירה

‫זה לא כועס. שתיים

‫מדוע אברהם לא פיקפק?

‫ועוד איך שאברהם פיקפק? ‫הוא עשה את זה בפרק יותר

‫שלמדנו בשיעורים הקודמים

‫כי הוא לא רצה

‫כלומר זה יותר חזק, כי הוא לא רוצה

‫שהוא לא רוצה שייוולד בכלל ישמעאל

‫איזה יצחק, הוא רוצה את ישמעאל

‫לכן השאלה עוד לא מתחילה

‫הוא רוצה שלא יהיה הנס

‫כך שכן כתוב

‫ואיפול אברהם על פניו היצחק

‫הלבן מאה שנה ייוולד

‫כך הוא אומר. ושרה הבת שישים

‫שנת יולד. כלומר יש לו תקווה

‫שזה לא יקרה

‫הוא לא בטוח שיהיה הנס

‫הוא רוצה שלא יהיה, ויש לו אפילו משהו

‫שמחזק אותו

‫בדאגתו

‫כלומר, כיוון שהוא דאג שמה

‫באמת ייוולד לשר הבן

‫כי הקב' הוא אמר

‫אז הוא היה צריך

‫להסתתר מאחורי הטבע

‫זה יותר מפיקפוק

‫מפיקפוק, מובן?

‫כן?

‫לא יכול להסביר איזה ערך יש

‫לקב' הוא שלא יכול לעשות ניסים

‫למה זה יותר טוב? לא לעשות ניסים?

‫לא. מה הערך שלו?

‫האם באמת שאלת

‫את עולם

‫מה איך תחסים אם הקב' היה עם

‫אותו חוונה שהוא לא יכול לעשות ניסים

‫שהוא לא עושה ניסים, למרותך

‫הם חשבו שהוא לא יכול לעשות ניסים

‫אבל היה ברור להם

‫שהקב' לא עושה ניסים

‫יכול או לא יכול אני לא יודע

‫נו אז מה?

‫מה השאלה שלך?

‫מה מה?

‫אתה מבין שאם אתה שואל שאלה

‫ולא אומר אותה עד הסוף

‫ובצורה ברורה

‫לי קשה להבין

‫כי אם הייתי נביא

‫הייתי מבין מה אתה רוצה לשאול

‫אבל אני לא

‫אז תסביר לי בבקשה

‫הם מדברים עם מישהו

‫הם מדברים עם מישהו, אמת

‫אבל לא אומרים שזה לא שווה

‫הוא לא יכול לעשות ניסים

‫מה הוא לא שווה הקב' כי ‫הוא לא יכול לעשות ניסים?

‫מי אמר שעושה ניסים זה הגדולה שלו?

‫אולי דווקא זה שהוא עושה ‫את הטבע זה הגדולה שלו?

‫כי אני חייבת יותר מזה

‫לעשות נס הרלבג אומר זה פחות טוב

‫כי הנס אומר הרלבג

‫זה פעולה מקרית

‫לעומת זה הטבע הוא פעולה עצמית

‫לכן יותר מכובד שהקב'

‫הוא עיפה על דרך הטבע

‫פעולה עצמית מאשר דרך הנס וזה פעולה מקרית

‫נכון?

‫לכן אומר הרלבג

‫מי שעושה את הטבע זה הקב'

‫מי שעושה את הניסים זה שכל הפועל

‫מה?

‫השכל הפועל זה איזה מין מלאך

‫הרלבג לא יכול לקבל את זה

‫שהקב' עושה ניסים, זה מפריע לו

‫המערל

‫כועס מאוד על הרלבג

‫אומר איך אפשר להגיד על כאלה? אבל

‫הוא מטרץ את הקושי של הרלבג

‫הוא לא סתם דוחב אותו

‫הוא אומר מה שקשה לרלבג

‫שהנס הוא חריגה מן הסדר

‫זה משום שהרלבג לא הבין שיש גם סדר לניסים

‫זה עיקרון גדול של המערל

‫שיש סדר לניסים, כלומר יש איזו חוקיות

‫לא החוקיות של הטבע אלא החוקיות ערכית

‫שעל פי הנקמה

‫מתי יהיו ניסים ואיזה ניסים

‫בסדר? בבקשה

‫כן, נו

‫מה לומר שסרה בעצם

‫לא הייתה לה מנגנס כי זה בעצם שומר

‫כל מה שהשם בא לך

‫נכון

‫וזה מנוע עבור

‫שמה זה השברה הכי גדולה של הדעות

‫הכי מדיעבד, הכי גדול שיכול להיות

‫נכון

‫נוח לא ראה את זה

‫הוא שלח את העורב משם

‫הוא שלח את העורב, זה עדות עקיפה

‫הוא לא ראה את המים

‫מה?

‫לא, הוא לא חווה כלום

‫הוא יודע, אבל הוא נמצא בתוך הטבע

‫זה לא כמו בישיבה, הוא לא יודע מה שקורה בחוץ

‫בחוץ יש פסת אטום, והוא במקלט

‫אז הוא לא יודע

‫זה חזק

‫זה לא חוויה

‫מה?

‫אולי זה לא כמו הסכינות שלנו היום

‫אולי זה באמת טבע סגורה

‫זה באמת טבע סגורה

‫זה מה שהתורה מספרת

‫מה?

‫מדבר, אתה, כן, עם הקיפה

‫למה

‫סוכגים לאוסבורפי

‫זה דבר נאמר לאחר הצעקה

‫יפה

‫למה הקב' ברוך הוא שואל למה זה צריך הקסה

‫הוא לא יכול לדבר איתה

‫נכון? שאלה יפה

‫אני עוד מעט אתייחס לזה

‫בבקשה, המדרש שואל את זה

‫מה העניין של זקנה?

‫זקנה, הכוונה, שהוא כבר לא יכול

‫מה זה להיות זקן? זה שאי אפשר להשתנות

‫אבל בדרך כלל, מסכים

‫שהחוגרים אחרי הטירה

‫דת זקנה ראינו עצמה

‫כן, אז הגמרה שואלת

‫את הפסוק הזה

‫נער הייתי גם זקנתי

‫אז הגמרה אומרת שזה

‫שרו של עולם אמרו, לא הקב' ברוך הוא

‫כי הקב' ברוך הוא אין לפניו זקנה

‫מה אפשר להסביר?

‫מלאכים, יש יררכיה של מלאכים

‫יש מלאך ראשי, מלאך זותר וכו

‫נכון? המלאך של כל המלאכים

‫שרו של עולם

‫כן?

‫הוא זה שאמר

‫ועד זקנה אני וכו

‫נער הייתי גם זקנתי

‫כי הגמרה אומרת, לא ייתכן שהקב' ברוך הוא

‫יש לפניו זקנה, אין זקנה לפניו

‫ולכן כל פעם שכתוב זקנה, זה לא הקב' ברוך הוא

‫זה גמרה מפורשת, מה אני אעשה?

‫עכשיו בואו נחזור לשאלה שלאוי מקיפה

‫מה?

‫קורבן זה לא נס

‫קורבן? קורבן זה לא נס

‫נו, קורבן זה לא נס, קורבן זה

‫לקחת בהמה, לשחוט אותה ולשרוף אותה

‫ואתה יכול לעשות את זה, זה לא נס

‫מה בטעם כדי שיהיה אחר?

‫אה, האש שירדה מן השמיים

‫זה נכון, זה נס

‫אבל זה לא נס במובן של שינוי הטבע

‫זה מה שקרה גילוי שכינה

‫גילוי שכינה

‫גילוי שכינה זה סוג של

‫של השגה, זה המשמעות של האש שיורדת

‫מן השמיים

‫כן, אבל גם זה לא כתוב מפורש בפסוק

‫לא כתוב

‫וכתוב, ואי שעה שם אל הבל ואל מלכתו

‫איך הוא שעה, לא כתוב

‫אומנם, חזל אמרו, ירדה אש מן השמיים

‫אבל זה לא כתוב מפורש, אנחנו הולכים על הכתוב

‫כן

‫אם השם מדבר לעצמו, אז מה?

‫האם דיבור אלוהי זה נס?

‫תשובה?

‫לא

‫נס זה שינוי סדרי הטבע

‫האם זה שהשם מדבר איתי זה שינוי סדרי הטבע?

‫לא, זה פתאום, זה מסדרי הנשמה

‫כלומר, אין דבר יותר מתבקש

‫מאשר אם אתה זורק מישהו לשטח

‫שתשמור איתו על קשר

‫להסביר לו

‫נכון?

‫הוא לא יכול לזרוק את האדם לעולם

‫בלי לשמור איתו על איזשהו קשר

‫נכון?

‫אז הטדר שלו זה נבואה נקודה קום

‫עכשיו זה לא טבעי

‫מה?

‫עכשיו הוא לא טבעי

‫אתה יכול להגיד שהדיבור ‫בכלל של האדם הוא דבר לא טבעי

‫בעצם זה שאנחנו מדברים

‫אנחנו בני אדם, לא כזה שאנחנו מדברים

‫זה דבר לא טבעי

‫כי זה נובע מהנשמה שלנו

‫אבל הנשמה היא נתון באדם

‫ולכן זה שיש צינור של התגלות דרך הנשמה

‫זה במובן מאליו

‫אי אפשר לקרוא לזה טבעי, ‫אבל אי אפשר לקרוא לזה נגב נסי

‫כן?

‫אבל הגעת לעניין של המבול

‫זה לא איזה משהו שהוא כל כך לא טבעי

‫זה פשוט גשם

‫שיכול להיות נחות מאוד חזק

‫זאת אומרת, זה עדיין נסים של טבע

‫לא, המבול זה נס

‫אבל זה נס שאף אחד לא היה שותף בו

‫הרי זה לא סתם גשם מאוד חזק

‫זה הרבה יותר מזה

‫תסתכל בפסוקים שהם תארים ‫את המבול, תגידי אם זה טבעי

‫כן?

‫אם אפשר לחזור ראשונך לפרק קלוזיינס

‫בספירית חזרה

‫כבר בראברים אל אברהם שרי

‫אשתך לא תקנה לשמה שרי, כי היא שרה לשמה

‫ואולכתי אותה וגם תקנה מלאן לך בי

‫ואולכתי היא הייתה לגורים, את חיימים מנעים

‫אתה יודע לקרוא יפה מאוד

‫למה, בפרק אחר כך, הוא אומר יפה

‫יפה

‫ולמה אברהם לא אמר את זה לשרה?

‫יפה

‫אני רוצה להחזור על השאלה שלך

‫יש לנו כבר שתי שאלות בסטנדבק

‫אתה שואל, בפרק קלוזיינס, דחורה הקב' בו

‫תסביר, אברהם לא שיהיה

‫לא שיהיה

‫אתה שואל, למה הקב'

‫כתוב בפרק קלוזיינס שהקב' כבר הודיע לאברהם

‫שיבלד לו בן משרה, נכון?

‫אז למה זה חוזר פה?

‫נכון

‫אני אשאל אותך שאלה נוספת

‫בספר שמות, בפרשת שמות

‫הקב' נגלה אל משה בסנה

‫אומר לו, משה

‫אני רוצה שתוציא את ישראל ממצרים

‫אומר משה, ואיך קוראים לך?

‫לי קוראים יותקי ווקי

‫ואתה יודע שאני מגמגם

‫אצל אהרון יהיה איתך

‫זה כל זה כתוב בסנה

‫פרשת ואהרה

‫עוד פעם הקב' נגלה אל משה

‫אומר לו, אתה יודע, עד עכשיו קראו לי אל שדה

‫ועד עכשיו קוראים לי אשן

‫ואני שולח אותך לדבר עם פרו

‫ואם פרו לא מוכן

‫אז אהרון אחיך יהיה נביאיך

‫זה כבר נאמר פרשת שמות?

‫נכון

‫עוד דבר

‫בפרשת נוח

‫בהתחלה הקב' אומר לנוח

‫נוח, אתה יודע, אני רוצה להגיד לך

‫שאני הולך להשמיד את העולם

‫כי כאלה רעים, ממש נמאס לי מהם

‫אני הולך לשחית אותם

‫ואז תבנה לעצמך תיבה

‫ונוח בונה את התיבה

‫ואל תשכח להכניס שם שניים שניים

‫מכל החי וכו'

‫ואז נוח בונה את התיבה

‫ונכנס

‫פרק מיד אחרי זה

‫והיום מרשם אל נוח

‫בוא אתה וכל ביתך אל התיבה

‫כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה

‫ותיקח איתך שבעה שבעה ושניים שניים

‫ותיקח איתך אוכל

‫זה שונים אבל שם, זה לא אינויאשר

‫רגע, אבל זה אותו תוכן

‫אז מה, זה שונה

‫כן, אבל גם פה זה שונה

‫עכשיו, מה אני רוצה לומר

‫שהנבואות, זה כנראה כלל גדול בנבואות

‫אגב, אותו דבר, בספר בראשית פרק א'

‫כדאי שאנחנו בוראית העולם

‫בוראית הרקיע

‫צמחים, בעלי חיים

‫ואת האדם

‫פרק ב' כדאי שאנחנו בוראים את האדם

‫בעלי חיים, צמחים

‫אותו דבר

‫אז מה אומרים השטחיים

‫השטחיים אומרים, יש פה

‫עריכה של שני מקורות

‫כלומר, יש, היה

‫הסיפור הופיע בשתי גרסאות

‫היה גרסא א', גרסא ב', העורך הראשי

‫אמר, למה

‫למחוק, נביא גם את הגרסא הראשונה

‫גם את הגרסא השנייה, נעשה מזה סיפור אחד

‫נמשיך, בסדר

‫זה דעתם של הריקים

‫הבעיה היא, שאם זה היה קורה

‫פעם אחת, שתיים, בתנ״ך

‫היה מקום לטענה

‫הבעיה היא שזה דבר עקבי

‫לכל עורך התנ״ך, אנחנו רואים ‫שהסיפורים חוזרים על עצמם

‫פעמיים

‫מה זה בא לומר?

‫שכל סיפור מופיע פעמיים

‫הוא מופיע לפי קליקיבול א', קליקיבול ב'

‫זאת אומרת, אותה נבואה

‫שנאמרה לאברם כשהוא יערל

‫ושומע את כל אלוהים

‫חזרה כשהוא נימול ושומע את כל השם

‫זה אותה נבואה, זה לא שתי נבואות שונות

‫אותו דבר

‫מה שהוא קלט בשנה

‫הוא קלט מחדש במצרים

‫משה

‫מה שנוח שמע לפני שהוא

‫בנה את הטבע ואחרי שהוא בנה את הטבע

‫חזר אליו, זה אותה נבואה

‫אלא זאת נבואה שנמצאת אצלו

‫במאגר הנבואות

‫אחרי שהוא עבר שינוי

‫הוא מפעיל עוד פעם את הנבואה ושומע משהו אחר

‫מובן?

‫ולכן גם פה יש אברם

‫לפני הברית, אחרי הברית

‫עד כאן ברור, עכשיו לגבי השאלה שלך

‫למה הקדוש ברוך הוא

‫מדבר ישירות עם שרה? מה זה פה הסיפור הזה?

‫גם הסגנון הוא סגנון

‫מבודח

‫בדיחותי כזה, נכון?

‫למה זה צחקה שרה למור

‫רב מנלד? גם מיוחד

‫ההמשך, פסוק ת'דבר, ואת תכחש שרה למור

‫לא צחקתי, תיארע, ואומר לא

‫כי צחקת

‫זה אווירה של גן ילדים

‫מי אמר לא כל כך ברור

‫אבל קודם כל

‫הסגנון הזה נקרא אצל חזל

‫בשם שיחה, מה זה שיחה?

‫שיחה זה כינוי לשטויות

‫כמו שכל העוסק בדברי

‫תורה, הוא

‫פורש לדברי שיחה

‫כלומר, תורה זה דברים רציניים

‫שיחה, שטויות, נכון?

‫מאחלין אותו כחלירי תמים

‫כמו כן גם, חזל אמרו

‫אל תרבה שיחה עם האישה

‫אז מה כן צריך להרבות איתה?

‫דיבור, נכון? יש לידי בין דיבור לבין שיחה

‫אז למה

‫אז אולי שחזל יגידו

‫שלא תהיה בכלל שיחה עם האישה, רק דיבור

‫כי בין אוהבים

‫צריכות להיות קצת שטויות

‫כלומר, בלי קצת שטויות אין אהבה

‫לכן צריך שיהיה קצת שיחה עם האישה

‫והרבה דיבור

‫אבל לא שלא יהיה בכלל שטויות

‫כי בלי שטויות אין אהבה

‫אז אותו דבר פה, חזל אמרו שהשיחה הזאת

‫של הקב". עם שרה נקראת שיחה

‫המדרש אומר ככה, מעולם

‫לא נזדקק הקב".

‫להשיח עם אישה

‫אלא עם אותה צדקת

‫ועל ידי סיבה

‫כלומר, שהקב". כאילו זימן

‫שתהיה אווירה של בדיחות

‫הדעת פה, וזאת למה

‫זאת משום שכאן

‫זאת נבואה מיוחדת מאוד

‫זאת הלידה

‫של יצחק

‫זאת נשמה חדשה

‫והנשמה הזאת

‫היא

‫כל כך חדשה, בבראנה לזה

‫שמצדיק של לימידת החסד

‫יש המשך דרך צדיק של לימידת הדין

‫שזה גורם לצחוק בעולם

‫כן, מתי הצחוק בה

‫כשיש דבר חדש בעולם

‫מובן? ולכן

‫זה היה צריך לעבור בסגנון של

‫בדרך אגב זה משתמע

‫מובן? עכשיו אני רוצה קצת להעמיק

‫בזה, תסתכלו בבקשה בפסוק תדבב

‫ותחחש שרה

‫למור

‫מה?

‫שאלה הייתה

‫למה הוא שר?

‫למה הוא דבר עם המרבה מי שרוצה לדבר עם שרה?

‫לא, הוא רצה לדבר עם שרה בדרך עקיפה

‫כדרכם של

‫הבדרנים

‫תסתכלו בפסוק תדבב

‫ותחחש שרה

‫למור

‫לא צחקתי

‫כי יריע

‫האם פי מתנדנד?

‫אז מה אתה רוצה שאני אעשה?

‫אבל

‫הבעיה היא שזה אם פי בעייתי

‫כזה הוא לא

‫לא יודע מה לעשות

‫אולי אם נשים אותו על זה

‫בסדר? טוב

‫ותחחש

‫שרה למור

‫לא צחקתי

‫כי יריע

‫בוא ננסה להבין

‫שרה נמצאת כאן במצב של

‫נבואה, נכון?

‫היא מתנבט

‫היא יודעת שזה מעת השם

‫היא אומרת לא צחקתי

‫למה? כי יריע

‫מה זה יריע? היא מפחדת ממישהו?

‫שיגידו לה נו נו נו

‫ואז היא מזמינה והיא אומרת לא כי צחקת

‫בן שזה אברהם, בן שזה הקב' ברוך הוא, לא מובן

‫אלא הכוונה

‫לא כתוב ששרה שקרה

‫כתוב שהיא כחישה

‫אם הייתם שואלים את שרה תגידי

‫היא צחקת? אני? מה פתאום?

‫היא באמת לא יודעת

‫שהיא צחקה והרי היה, איפה כתוב שהיא צחקה?

‫תסתכלו בבקשה

‫בפסוק י'

‫כתוב בפסוק י' ות יצחק שרה

‫בקרבה

‫איפה זה קרבה?

‫אז יש שני פירושים בחז'ל, ‫פירוש גופני, פירוש רוחני

‫בקרבה, כוונה במאהים

‫שלה היא הרגישה שמתחילה פעולה

‫חדשה של חזרו לה

‫הנאורים, הווסת חזר

‫פירוש אחר

‫בקרבה

‫הצד היותר

‫עמוק שלה, שזה הנשמה שלה

‫בשעה שהמלאכים

‫מודיעים על לידתו של יצחק

‫עום נעמוד לא נעשה

‫שום זיווג בין אברהם לשרה

‫לא היה שום חיבור פיזי

‫אבל הנשמה של יצחק

‫מתחילה לחרוג מעולם הנשמות

‫היא מתחילה לרדת למטה

‫דרך איפה היא עוברת?

‫דרך הנשמות

‫של אברהם ושרה

‫וכאשר משהו

‫עובר דרכי

‫זה מדגדג, זה גורם לצחוק

‫כלומר יש צחוק

‫בעומק הנשמה של שרה

‫מה עם המודע שלה?

‫באופן מודע, שרה לא חיה את הנשמה שלה

‫היא חיה את הנפש

‫מה יש לה בנפש?

‫רצינות

‫איך קוראים לי רצינות בתנך?

‫ירעה

‫ואת תכחש שרה לימור, לא צחקתי

‫כי היא הרעה

‫היא באמת הייתה עם חוויה של ירעה

‫היא לא ידעת על מה אתם מדברים בכלל

‫והיא אומר, לא, כי צחקת

‫הקדוש הוא גילה לה

‫היא צחקה בעומק הנשמה שלה

‫ולמה הייתה צריכה לגלות לה את זה?

‫זה למה זה כזה חשוב

‫כדי שהיא תתרגל להופעתה

‫של נשמת יצחק

‫כלומר היא הופכת להיות הצינור

‫להופעה החדשה הזאת

‫לכן מגלים לה שהיא צחקה

‫כן, בבקשה

‫בקרבה אותיות רבקה

‫יפה

‫כן

‫אבל למה רשום

‫בקרבה לימור?

‫אני לא יודע אם זה רשום

‫שזה שאלה שקשורת

‫כן

‫לא הבנתי

‫אתה אומר

‫שנייה, שנייה, שנייה, שני שאלות ישאל אותך

‫אז למה אתה אומר שזה רשום?

‫כתוב, אה, יפה

‫אתה מכוון לכתוב, בסדר

‫אז עכשיו זה קצת מרגיע אותי

‫עכשיו אתה אומר

‫למה כתוב לימור?

‫אז זאת אומרת שהמילה לימור

‫משמעותה שהיא גם היא אמרה את זה

‫לא הבנתי מה הקושי על הלימור

‫הלימור זה אותו פרסום

‫מהירת יצחק

‫בת יצחק שרה בקרבה

‫לימור

‫כן, אז מה השאלה?

‫שהפיתוח של הצחוק הוא במילה שלה

‫נכון

‫כן היית מודע

‫אה, הבנתי, הבנתי

‫אתה אומר שהיא אמרה באופן מודע

‫אחרי בלוטי הייתה לי עדנה

‫אז אם כן זה תולדה של הצחוק שלה

‫נכון, אלא אם כן הוא אמר ככה

‫המילה לימור

‫פירושה לומר לאחרים

‫כן, והיית דבר השם אל משה

‫לימור, מה זה לימור?

‫מה שהשם אומר למשה הוא צריך לומר לאחרים

‫נכון?

‫אז גם פה, בת יצחק שרה בקרבה

‫זה בנשמה

‫וזה גרם לה לומר

‫אחרי בלוטי

‫הבנתי

‫כן, בבקשה

‫אתה רואה ששרה לא שקרה

‫אבל התרגום פולק על הרעת

‫התרגום אומר

‫וחדיבת שרה למימר

‫לך היחית הרד יחילת

‫השאלה, אני לא יודע מה פירוש

‫וחדיבת

‫אני לא יודע

‫אני לא יודע

‫אני הבנתי, הבנתי, השאלה היא

‫האם זה כל הקונוטציות

‫שאנחנו קושרים לכזב

‫זה קשור גם לשקר

‫אני לא יודע

‫וגם אם זה אחרת מהתרגום

‫אז אני אשאל פה שאלה נועזת

‫אז בוא

‫כן

‫בבקשה

‫אם אתה שאל לי

‫שאני יכול לבוא לידי שרותים

‫ושאני יכולה ליצחק יצחק

‫כן, המטרה היא שלקרוא ליצחק יצחק

‫אבל זה כבר הקבוה שהורחו סידר עם אברהם

‫לפני כן, לפרק י' זין

‫נכון?

‫עכשיו זה עובר דרך שרה

‫טוב

‫עכשיו

‫קורה כאן פה משהו מאוד מיוחד

‫עומד להיוולד יצחק

‫הבנו, יצחק צדיק של מידעת הדין

‫הבנו

‫אבל למה זה נעורב פה עם מה שכתוב

‫מיד אחר כך

‫ויקומו משם האנשים

‫וישקיפו על פני סדום

‫וישקיפו

‫אומר רשי

‫להשקיפה שבמקרא

‫לראה

‫כן? יש כן

‫להסתכל, לראות, להביט

‫יש להשקיף

‫להשקיף, הכוונה לראה

‫ואז נשאלת השאלה

‫אם זה כדי להשקיף לראה

‫סימן שאברהם עכשיו

‫שותף בניבואה שלו

‫בהחלטה להשמיד את סדום

‫מה אתה רוצה?

‫יש פסוק

‫ששקיפה ממנות קודשך

‫יש פסוק השקיפה ממנות קודשך

‫נכון

‫מן השמיים, וברך את עמך את ישראל

‫זו שאלה יפה מאוד

‫את יודע מה? לא יכול להיות שרשי

‫לא שאל את זה

‫תסתכל לרגע

‫רשי מתייחס לפסוק שם, יפה

‫אז יכולת לכתוב את רשי

‫עכשיו, בואו נמשיך

‫אם כן, אברהם

‫כאילו, מוכנס לחדר הדיונים האלוהי

‫שבו מוחלט

‫להשמיד את היר סדום

‫למה זה מופיע יחד עם הבשורה

‫של הולדת יצחק?

‫דין יפה מאוד

‫כשם ששרה צריכה להכין את עצמה

‫להכרה שהיא תהיה אימא של יצחק

‫אף אברהם צריך להכשיר את עצמו

‫למידת הדין

‫לכן אומרים לו, תשמע, אמרו לך שיצחק יוולד

‫אז בוא תשתתף עכשיו בדיון

‫על מידת הדין

‫אתה צריך לעבור עכשיו איזושהי

‫טרנספורמציה

‫אני רוצה להסביר לך מה זה מידת הדין

‫טוב, זה קורה

‫ויקומו משם האנשים

‫וישקיפו על פני סדום

‫ואברהם

‫הולך אימם

‫לשל לחם

‫מה פירוש לשל לחם?

‫ללוות, כן? בתנ״ך

‫המילה לשלח יש לה שתי משמעויות אופחיות

‫או לגרש

‫או ללוות

‫אברהם מלווה את הדיון

‫כן? כלומר, הוא מתלווה

‫אל ההחלטה להשקיף על פני סדום

‫כן?

‫האם צחוק זה לא אנטיטזה

‫על מידת הדין?

‫למה? להפך

‫הצחוק זה משהו שקשה להכיל

‫זה למעלה

‫ממדרגת האדם

‫כמו שמידת הדין היא

‫למעלה מדרגת האדם

‫הקיום הטבעי של האדם זה הרחמים

‫בלי רחמים לא היינו יכולים

‫להתקיים

‫אז כשיש דין זה צחוק

‫לכן ביום הדין

‫היינו ראש השנה, מזכירים את זכותו

‫שהיית מצחק

‫כן?

‫ויקומו משם האנשים

‫וישקיפו על פני סדום

‫ואברהם הולך אימם

‫לשל לחם, זאת כמונה שאברהם

‫מתלווה אל המהלך הזה

‫של מידת הדין

‫פסוק י' ז'

‫והשם אמר

‫מי זה והשם?

‫כל מקום שכתוב

‫והשם ויותקי ווקי

‫אומרים חז'אל

‫הוא ובית דינו

‫כלומר כל פעם שהקב'ה

‫מכנס בדין

‫הקב'ה במקום להיקרא ‫יותקי ווקי שזה מידת הרחמים

‫נקרא והשם ויותקי ווקי

‫שזה מידת הדין, הוא ובית דינו

‫אז והשם אמר

‫לכן בדיוק

‫מידת הדין עכשיו מופיעה

‫המחסה אני מאברהם

‫אשר אני עושה, אברהם מידת החסד

‫אבל הוא צריך ללמוד על מידת הדין

‫ואברהם

‫היו יהיה לגוי גדול ועצום

‫ונברחו בו כל גוי הארץ

‫כי ידע עתיב

‫למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו

‫ושמרו דרך השם לעשות צדקה

‫הוא משפט

‫כלומר אם היה רק מידת הצדקה

‫מידת החסד

‫אז אברהם לא היה צריך להיות שותף בכלל

‫לדיונים על מידת הדין

‫אברהם היה מקים את הנצרות

‫ובזה היה נגמר העניין

‫רק אהבה

‫אם הקבה היה רוצה רק מידת הדין

‫אז יצחק היה מקים את האסלאם

‫ונגמר העניין

‫הקבה היה לוקח את יצחק

‫ומקים איתו את האסלאם

‫ונגמר העניין

‫אבל הקבה לא רוצה

‫הוא רוצה איחוד עמידות

‫לכן הוא אומר אני צריך לעשות צדקה

‫הוא משפט

‫לכן אני צריך להרגיל את ‫הצדיק של החסד למידת הדין

‫ואת הצדיק של מידת הדין למידת החסד

‫כן בבקשה

‫אמרתם קודמים שישמעאל

‫הוא בעצם מלכה לתפיקוי למידת החסד

‫נכון

‫עכשיו איך מבין שדווקא ישמעאל

‫של תפיקוי למידת החסד

‫המשיחים שלו

‫אתה מסביר יפה מאוד

‫שאנשים שמקולקלים במידת החסד

‫זקוקים לדעת של דין

‫נכון זה מה שהסברת

‫יפה

‫איך אומרים דת בערבית

‫דין

‫נכון

‫ואיפה הם לקחו את המילה הזאת

‫מהעברית

‫חוקרי האסלאם אומרים שהמילה דין

‫שפירושת דת בערבית

‫מקורה בעברית דין

‫כן בבקשה

‫למה לא למען יצווה

‫זה מסוחת מקראי או

‫אתה שואל על המילה אשר

‫למען אשר יצווה

‫אין לי מושג

‫אין לי מושג

‫לא יודע

‫יש לי בנס המסיבה אבל אני לא יודע

‫למה הוא לא מזכיר את מידת הרחמים

‫למה הוא לא מזכיר את מידת הרחמים

‫כי אנחנו עוד רחוקים מזה

‫כיוון שעברם הוא חסד הוא זקוק

‫למידה הנגדית

‫ואז יבוא הרחמים

‫תופיע מידת הרחמים בפרשה?

‫לא בפרשה אני שאלתי

‫בסוף העקדה

‫אז היא יופיע

‫כן

‫שעברם

‫לא שכיפים לאנשים

‫שאומרים שזה לרעה

‫האם אברהם יודע את פירוש רשי

‫שהשקפה זה לרעה

‫לא יודע את הכוונה שלהם

‫הרי אם רשי מפרש שכל השקפה שבמקרא

‫לרעה אז רשי מסביר לך

‫מה יהיה השימוש של המילה הזאת בזון המקרא

‫עכשיו אברהם חי בזמן

‫המקרא אז יש לה ניח

‫שזה השפה שלו

‫כן בבקשה

‫מה זה אומר ללמד את אברהם

‫שישה בקרוב כל החסד

‫אתה אומר ככה

‫למה צריך ללמד את אברהם את הדין

‫שאברהם יעסוק בחסד בלבד

‫אבל אז הוא לא יוליד את יצחק בחיים

‫כלומר

‫אם החסד לא נוטה לדין זה חסד של תומאה

‫בסופו של דבר

‫אבל הדין במשרד

‫הדין במשרד

‫נכון

‫ואם אברהם לא ייטה לדין

‫אז הוא לא יילד משרד בן

‫של מידת הדין

‫כיוון תומאה

‫מה הכוון התומאה

‫מה הכוון התומאה של החסד

‫כשהחסד מנותק מן הדין

‫אז הוא פוגע באמת המוסרית

‫למשל אנחנו נראה פה

‫בסיפור של סדום והמורה

‫תר לעצמך שאברהם היה מנצח בדיון הזה

‫והקבל היה מחליט

‫להשאיר את אנשי סדום בחיים

‫מה היה קורה

‫אנשי סדום היו

‫מחריבים את העולם

‫ושהם היו רישאים

‫ברור

‫אז אי אפשר זה חסד של תומאה

‫תר לעצמך אני יודע

‫שבאים בעלות הברית

‫להפציץ את אושוויץ

‫אם הם יפציצו

‫כל מכונת ההשמדה תפסיק

‫בא אברהם

‫לתוך מחנה ההשמדה

‫ולעשות את זה יארגו קציני אס אס

‫אתה מבין את הבעיה?

‫כלומר אנשי סדום זה לא

‫סתם אנשים

‫זה אנשים שפועלים בעולם

‫פועלים רעה

‫והאמת המוסרית היא שצריך להרוג אותם

‫חסד אותם

‫כן

‫כן

‫אנחנו לא עוברים קשר קציני

‫למי ש... לא, אז אנחנו נראה

‫את האנטגיה של אברהם בספר הזה

‫כן, מה אתה רוצה?

‫למה צדקי אברהם אחרי זה משפט?

‫או אפשר לשאול את הממה

‫קודם אברהם הצדק

‫אתה אומר ככה

‫למה צדקי אברהם אחרי זה משפט?

‫למה החסד אחרי זה דין?

‫כי היסוד הוא החסד

‫כי לעולם חסדו

‫כלומר כל המעורבות של מידת הדין

‫בתוך החסד

‫זה על מנת שהחסד בסוף יוגשם

‫לא הדין

‫הדין של הבריאה

‫הוא מעשה של הענקה

‫של נתינה

‫אם כן, ביסודו זה חסד

‫זה כמו שכתוב במדרש רבא

‫בתחילה עלה במחשבתו של הקדוש ברוך הוא

‫לברוא את העולם

‫הרעיון הזה

‫לברוא את העולם, איזה מידה זאת?

‫זה חסד

‫אומר המדרש

‫בתחילה עלה במחשבתו של הקדוש ברוך הוא

‫לברוא את העולם במידת הדין

‫כי החסד היותר גדול

‫כמו שזה בדין

‫אבל אי אפשר מיד, אז משתף את הרחמים

‫אבל המטרה היא החסד

‫לכן החסד קודם

‫דוד הוא פשוט אחראי על המלכות

‫והמלכות זה דין

‫מלך במשפט יעמיד ארץ

‫ואז הוא צריך להוסיף את החסד

‫אבל המילה צדקה זה לא משנה שזה צדק, ‫צדק זה משנה שזה משהו שוב קשור לדין

‫המילה צדקה יש לה שתי משמעויות

‫כשהיא קשורה למילה משפט היא חסד

‫כשהיא קשורה למילה צדק היא דין

‫כן

‫זה דבר פשוט פשוט שעבר

‫זה כאילו

‫כל הסדום

‫הוא מבין את זה?

‫לא, זה משהו פשוט

‫למה זה פשוט לנו?

‫לא, זה שפשוט לנו

‫שצריך לקסח את הנשס דום

‫זה בגלל שהדבר הזה התברר

‫זה לא מבין

‫יש פה קושייה, לעברם יש קושייה גדולה

‫כתוב מפורש במדרש

‫שעברם אמר לקב".

‫אם דין אתה רוצה

‫אין עולם

‫אם עולם אתה רוצה אין דין

‫תחליט, אתה לא יכול מצד אחד לתת חיים

‫ואחר כך לקחת בחזרה

‫טענה

‫הטענה הזאת היא טענה מוזרה עמורנו

‫אבל כיוון שעברם הוא טהור לגמרי

‫כשהוא שואל את השאלה הזאת

‫אז אצלו השאלה הזאת היא לגיטימית

‫והוא צריך פעם אחת בהיסטוריה

‫לקבל שיעור על זה

‫כן, מה?

‫מה?

‫העניין של הסיפור הזה

‫זה כדי להרגיל אותם

‫לעניין של העולם אחדותי

‫נכון, בעצם המטרה היא עולם אחדותי

‫מידה אחת, כלומר ייחוד המידות

‫יותר נכון, טוב, אז איך

‫הוויכוח בין אברהם לבין הקב".

‫הוא בנושא סדום מתנהל

‫כל סוד ויהוד, הרבה הבאה, שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234913109″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 29
"וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום"
"ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום"
פרק יח’ פסוק יב’
אורך השיעור: 46 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234913109″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן”

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן