הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

דף הבית > פרשת השבוע > פרשת לך לך > “ויאהל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון”

“ויאהל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון”

הרב אורי עמוס שרקי

כ״ג באדר א׳ ה׳תשע״א (פברואר 27, 2011)

מילות מפתח:אברהם אבינו, מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

Play Video

Autoscroll:

‫בוא'נה וערב טוב.
‫אנחנו בספר בראשית.
‫לפי זיכרוני, אנחנו בפרק י.ג.
‫פרק י.ג.
‫פסוק י.ח.
‫ויאהל אברהם ויבוא וישב ‫אלונה ממריא אשר בחברון
‫ויבן שם מסבך לשם.
‫כלומר, שאברהם פנה... ‫אה, בסדר, בסדר, סדר, בסדר.
‫פנה דה רומא מאזור הר בעל ‫חצור, שבין בית אל ובין העי,
‫והוא הגיע לאזור חברון.
‫ובזה הוא מתחיל לקיים את מצוות השם,
‫כו'מתהלך בארץ, לאורכה ‫ולרוחבה, כי לך אתננה.
‫כלומר, יש לו עכשיו משימה ‫חדשה שלא הייתה לו מקודם,
‫והיא לכבוש את הארץ.
‫שמעתם את לכבוש, ‫הריחורה, החלק שבו הוא נמצא,
‫האזור של שכם, גם האזור של חברון,
‫הם מזורים שהוא לא צריך לכבוש, הם שלו.
‫את שכם, לפי מה שלמדנו, הוא בעצמו היקים,
‫ואנחנו רואים גם מההמשך של הסיפור,
‫שענר אשכול וממרש הם מלאכים קנעניים
‫מהאזור של חברון, הם בעלי ברית אברהם,
‫זאת אומרת שיש איזו ברית פוליטית ‫שאברהם עומד בראשה באזור הזה,
‫אבל האזור שאיננו כבוש, ‫הלו הוא עבר הירדן המזרחי.
‫לא רק שהוא לא כבוש, ‫הוא נתן אותו במתנה ללוט.
‫ועל זה אומר לו הקדוש האורחו,
‫אני לא מסכים עם החלוקה הזאת שעשית,
‫עכשיו אתה תצטרך בעצמך לכבוש את מה שנתת. ‫בסדר?
‫עכשיו, התורה תספר לנו את ‫זה בריבוי פרטים שלכאורה,
‫הוא מיותר לחלוטין,
‫אבל אנחנו נראה שריבוי ‫הפרטים הזה הוא בכלל לא מיותר,
‫ושיש לו מטרה. ‫לצורך זה נקרא בפנים, ויהי בימי עמרפל.
‫מלך שנער. מהי שנער? -בבל.
‫בבל. וזאת מיניים לך.
‫שנער הוא בבוקר, זה ניקט מבואות?
‫לא כתבו שום נבואות, פשוט ‫לפרשת נוח זה כתוב ממפורש,
‫והמצאו ביקאה בארץ שנער וישבו שם,
‫ושם הם רצו לבנות את ‫המגדל, ועל כן קרה שם בבל.
‫אז אם כן, שנער היא בבל. ‫אז מלך שנער זה מלך בבל.
‫אז למה לא קוראים לו בבל? ‫לא שם שנער רבונה.
‫כן, אז כנראה שבבל שמרה גם על השם שנער.
‫כלומר, הארץ היא ארץ שנער, העיר היא בבל.
‫תתי? כן.
‫לפי ההיסטוריונים, שנער זה ‫אחת הצורות של השם הקדום שומר.
‫שומר, זאת הייתה הממלכה ‫שהייתה בארץ בבל לפני הבבלים,
‫קראו להם השומרים,
‫וכנראה הקריאה הנכונה ‫של כתב היתדות שאומר שומר
‫זה בעצם שנער.
‫כן, יש היום מחקרים שהולכים בכיוון הזה.
‫והיום אמרת, אין מלך שנער, ‫אם כן, הוא דובר על בבל.
‫אריוך, מלך אל-אסר. מהי אל-אסר?
‫ארץ שכנה. -ארץ שכנה, כנראה, לבבל.
‫והיא העיר לרזה, שמוזכרת בכתבי היתדות
‫כאחת הממלכות, עיר ממלכה קרובה לבבל,
‫כדור לעומר מלך אילם. איפה זה אילם?
‫אילם זה לא אשור.
‫אילם כתוב מפורש בספר דניאל.
‫'ואני בשושן הבירה אשר באילם המדינה'.
‫אם כן, מדובר משהו קצת יותר מזרחי.
‫אילם היא האזור של שושן.
‫היום זה מה שנקרא אזור קוג'יסטן או ערביסטן
‫על גבול איראן-עיראק.
‫ותדעל מלך גויים. איפה זה גויים?
‫גויים זה קצת יותר צפונה, זה מצפון לבבל.
‫מה שלא יהיה, אם כן, ‫אילם, שנער, אל-אסר וגויים
‫הם ארבעה מחוזות קרובים זה לזה יחסית.
‫מה שמשותף להם זה שהם רחוקים מארץ ישראל.
‫עשו מלחמה.
‫זאת הפעם הראשונה בתורה שמוזכרת מלחמה.
‫מבחינתנו, זאת המלחמה הראשונה בהיסטוריה.
‫זה לא שזה כך באמת, אבל ‫זאת הראשונה בין המלחמות
‫שהתורה רוצה לדבר עליה, אז ‫היא אהב טיפוס של המלחמות.
‫עשו מלחמה. את בירא מלך סדום.
‫איפה זה סדום? זה באזור ים המלח.
‫איפה בדיוק? ‫יש על זה ויכוח גדול בין המחקרים.
‫יש שומרים מצפון, יש שומרים מדרום,
‫יש שומרים לא היה ולא ‫נברא, אבל זה ודאי לא נכון.
‫על כל דברים, מה שמיוחד בסדום ‫לעומת כל ארבע הממלכות האלה
‫שזה רחוק משם.
‫יש משהו כמו 1,500 קילומטר ‫שמבדילים בין סדום לבין האלם, למשל.
‫זה רחוק.
‫וכדי להגיע מהאלם לסדום, מה צריך לעשות?
‫צריך לעבור, לכאורה דרך מדבר בלתי אוויר,
‫אבל לא מדבר ערב.
‫בתנאים של אותם הימים אי ‫אפשר היה לעבור דרך מדבר כזה.
‫היו מוכרחים לפנות צפונה, לאורך מורד הפרט,
‫אבל דווקא להעלות אותו,
‫ומשם באזור סוריה, לפנות דרומה,
‫שאם לא כן, אי אפשר להעביר ‫צבא בתנאים של אותם הימים
‫דרך המדבר, בלתי אפשרי.
‫מה? כן, מה שנקרא הסהר הפורה,
‫אבל דרך המדבר אי אפשר היה לעבור.
‫אז זאת אומרת שכדי להילחם עם סדום,
‫הם צריכים בערך לעשות, עם הצבא שלהם,
‫למעלה מ-2,500 קילומטר.
‫לא, אני קצת מגזים, 2,000 קילומטר בערך.
‫כלומר, זה לא מבצע קטן,
‫יש להם כנראה איזה אינטרס ‫מאוד רציני למלאכים האלה להילחם,
‫להוביל צבא לאורך 2,000 ‫קילומטר כדי להגיע את סדום.
‫עשו מלחמה את ברה מלך ‫סדום ואת בירשה מלך עמורה.
‫מה מיוחד בעמורה לעומת סדום?
‫שהיא קרובה, יפה.
‫כן? הסדום ועמורה הם ערים קרובות זו לזו.
‫שנאו מלך אדמה ושם עבר ‫מלך צבויים ומלך בלה היא צוער.
‫אם כן, יש לנו פה חמש ערים ‫שהמבחינה המשותפת של כולן
‫הוא שהן קרובות זו לזו, יפה.
‫כל אלה חברו אל עמק הסידים, הוא ים המלח.
‫מה זאת אומרת? ‫או שזה עמק או שזה ים, תחליט.
‫זאת אומרת, לאחר מכן יהיה...
‫העתיד, כלומר, שבזמן, שמשה כותב את התורה,
‫הוא כבר ים המלח.
‫האמת היא שמבחינה ‫גאולוגית יש הבדל גדול מאוד
‫בין צפון ים המלח לבין דרום ים המלח.
‫צפון ים המלח הוא עמוק מאוד.
‫זה משהו, אגב, מדהים. ‫זו ימה קטנה, סך הכול,
‫אבל עמוקה, זה אחד הימים העמוקים בעולם,
‫לא רק בגלל שזה נמצא במקום הנמוך בעולם,
‫זה מתחיל ב-400 מטר מתחת לפני הים,
‫אבל אחר כך זה שקע של 350 מטר עומק.
‫זה תמונה? -כן, בתוך ים המלח,
‫החלק הצפוני הוא עמוק ביותר.
‫לעומת זה, החלק הדרומי, העומק שלו 25 מטר.
‫פשוט, אפרש עצום.
‫והגיאולוגים אומרים שבמהלך ‫ההיסטוריה קרה מספר פעמים
‫שהחלק הדרומי של ים המלח היה יבש.
‫כמו שאגב עומד לקרות בימינו.
‫חלק גדול מדרום ים המלח התייבש לגמרי,
‫ובאופן מלאכותי משמרים אותו ‫כדי להציל את המלונות. נכון?
‫לא באמת. מה?
‫הם ייבשו אותו מלאכותית, ‫אבל יש גם התאיידות טבעית.
‫אבל זה לא כך מסובך. ‫כלומר, הדרום יחסית קל להייד אותו,
‫ובגלל שבאמת הוא לא כל כך ‫עמוק, ובאמת, לפי המחקר הגיאולוגי,
‫בזמנו של אברהם, דהיינו, ‫במאה ה-18 לפנהא ספירה,
‫האזור הזה היה יבש.
‫ולכן אין פלא שמשה רבינו כותב בתורה.
‫כל אלה חברו אל עמק הסידים. ‫אז זה היה עמק הסידים.
‫עכשיו הוא ים המלח. בסדר?
‫שתם עשרה שנה עבדו את כדור לעומר,
‫ושלוש עשרה שנה מרדו.
‫אז השאלה איך להבין את זה? ‫כלומר, בשנה ה-13
‫או במשך שלוש עשרה שנה, יש על זה ויכוחים.
‫ובארבע עשרה שנה בא כדור ‫לעומר והמלאכים אשר איתו.
‫כלומר, מדובר סך הכול במושבה רחוקה מאוד.
‫בעצם אפשר להבין שכדור ‫לעומר, שעומד בראש הקואליציה,
‫אפשר לומר, של מלאכי בבל,
‫הוא בא להציל איזושהי מושבה רחוקה מאוד
‫שנמצאת בקצה הגבול של ‫האימפריה הבבלית של אותם הימים.
‫זה מה שזה אומר.
‫הפרטים האלה הם חשובים כי הם יסבירו לנו
‫איזשהו קושי בהמשך הפסוקים.
‫ובארבע עשרה שנה בא כדור ‫לעומר והמלאכים אשר איתו,
‫וייקו, מה זה וייקו?
‫השמידו, השמידו, חיסלו.
‫וייקו את רפאים.
‫איפה זה רפאים? באשתרות קרניים.
‫איפה זה אשתרות קרניים? -מואב.
‫מה? -מואב.
‫לא, זה לא במואב. ‫אני מצטער להגיד לך, זה לא במואב.
‫אשתרות קרניים זה באזור ‫המכונה בימינו ג'בל דרוז,
‫בדרום סוריה, על גבול ירדן.
‫כלומר, הם באים מצד צפון, נכון? ‫הם באים מצפון לכיוון דרום.
‫אז זה מה שאמרתי.
‫הם עלו כנראה לכל אורך הפרט עם הצבא שלהם,
‫עברו דרך סוריה הצפונית והגיעו אל הדרום,
‫הגיעו לאשתרות קרניים.
‫באשתרות קרניים הם לוקחים ‫את האוכלוסייה, הנקראת רפאים,
‫ומשמידים אותה. מעניין מאוד. ‫מה יש להם להשמיד את הרפאים?
‫כנראה שהרפאים היו בעלי ברית של הסדומים.
‫כלומר, מתברר שבעצם זה לא ‫רק סדום והמורה וכו' שנלחמו.
‫סדום והמורה הקימו בעצם ‫את כל עבר הירדן המזרחי
‫נגד השלטון הבבלי.
‫ולכן הבבליים מכסלים קודם כול את ‫כל בעלי הברית האפשריים של סדום
‫ורק לאחר מכן הם ייכנסו לסדום. הבא נראה.
‫ויקעו את רפאים באשתרות קרניים.
‫ותזוזים בהם, בלי שום קשר ‫לפזמון הילדותי על האברהם,
‫אל תלך לשם וכו'. איפה זה הם?
‫הם זאת עיר שעד עצם היום הזה ‫קיימת, ועד היום נקראת בשם הם,
‫והיא נמצאת בירדן, בערך מול אשדות יעקב.
‫קיבוץ אשדות יעקב, קצת ‫מדרום לשפך של הירמוך,
‫אז שם יש עיר בשם הם.
‫אז אם כך הם עברו את הירמוך, ‫הם עברו מאשתרות קרניים אל הם.
‫בזה הם מתקרבים יותר לסדום והמורה, נכון?
‫טוב, נמשיך.
‫ואת האימים בשווה קרייתיים. ‫איפה האימים יושבים?
‫איפה זה שווה קרייתיים? -עוד דרומית.
‫מה אתה אומר? יותר דרומית. ‫ואיפה זה, אתה אומר?
‫במואב. -במואב. וזאת מיניין לך?
‫בספר דברים. -בספר דברים.
‫בספר דברים כתוב מפורש על ארץ מואב,
‫והאימים ישבו בה לפנים. ‫אז אם כן, הם הגיעו כבר למואב.
‫עכשיו, מואב, איפה זה ביחס לסדום? -גורית.
‫לא. -לא, זאת מזרחית.
‫מזרחית, נכון? כלומר, הם כבר ‫מגיעים בגובה קרוב לסדום והמורה.
‫אז אני שוב חוזר על המבנה של הנסיעה שלהם.
‫מצפון הם עברו מאשתרות קרניים, דרומה להם,
‫דרומה לשווי קרייתיים. ‫והם כבר נמצאים ממזרח לסדום.
‫לאן הם צריכים לפנות?
‫הם צריכים לפנות מערבה לתקוף את סדום.
‫במקום זה, הם ממשיכים דרומה.
‫כאילו פספסו את הרמזור, ‫את התמרור, לא שמו לב.
‫ממשיכים דרומה, ואת ההורי בהררם שעיר.
‫איפה זה הררם שעיר? -הררם שעיר.
‫זה קרוב, כלומר, זה באמצע הערבה.
‫זה הר בירדן שנמצא באמצע ‫הדרך בין ים המלח לעקבה.
‫כלומר, הם פנו ממש דרומה.
‫והם הלכו להשמיד את ‫ההורי שנמצא בהררם שעיר.
‫עד איל פרן, אשר על המדבר. ‫איפה זה איל פרן?
‫אל זה מישור.
‫והמחקרים טוענים שזו אילת.
‫אז הם הלכו ממש דרומה.
‫הם רוצים להילחם בסדום.
‫מה להם להתעקק כל כך דרומה?
‫הם רוצים להילחם בסדום.
‫בסדום, מה להם להתעקק כל כך דרומה?
‫פסוק זין.
‫וישובו... מה זה וישובו? פנו צפונה.
‫ככה זה יוצא.
‫ויבואו אל אין משפט היקדש. איפה זה?
‫איפה זה יקדש?
‫זו פטרה. זאת העיר פטרה.
‫כן, איפה שהסלע האדום, בעבר הירדן.
‫כן, זה גם כן באמצע הערבה.
‫אז זה למרגילות הרצעיר.
‫ויקו את כל שדה המלאקי.
‫איפה זה שדה המלאקי?
‫זה מה שבין פטרה לימה מלך.
‫ממש פונים עכשיו צפונה יותר, ‫משמידים מה שהם מוצאים בדרך, נכון?
‫וגם את האמורי היושב בחצצון תמר.
‫איפה זה חצצון תמר?
‫זאת אין גדי.
‫וזאת, מנעים לכם, זה כתוב במפורש...
‫כן, אבל הרב מפורש, היא יודע.
‫כי זה כתוב שחור על גבי לבן בדברי הימים.
‫חצצון תמר היא אין גדי, ‫כתוב בספר דברי הימים.
‫כן? אז זאת אומרת שהם עשו, ‫סך הכול, סיבוב ארוך מאוד.
‫הם העריכו את הדרך במאות ‫קילומטרים, כל זאת למה?
‫כדי שלא יהיו בעלי ברית. ‫-כדי שלא יהיו בעלי ברית.
‫זאת אומרת, כי הם רוצים ‫לתקוף את צדום ואת אמורה,
‫הם רוצים להיות בטוחים ‫שכל השטח מסביב מנוקה.
‫אם נדבר מכם בצבא אדיר, ‫שיש לו כוח בלתי רגיל, כן?
‫מתי צדום ואמורה רואים את כל ‫הבדגן הזה עם בעלי הבריתות שלהם
‫ואם לא מפריזים מלחמה כדי לעשות? ‫-אתה שואל, מדוע צדום ואמורה
‫בינתיים שותקים? ‫או שאין להם כוח, או שהם אגואיסטים.
‫מה שתואם את מה שאנחנו ‫יודעים על אנשי צדום,
‫שצדום הייתה אירגואיסטית, ‫או שבאמת אין להם כוח.
‫מה אתה רוצה? כן? ‫סך הכול, ערים כמו צדום ואמורה
‫עם כל העושר שלהם, זה לא ‫אומר שיש להם צבא חזק, עד רבה.
‫הם עשירים, אז לא כך בא להם ללחם.
‫אז למדתי בבריתות איתם, למדתי...
‫עד רבה, הם שילמו כסף לכל האלה.
‫כלומר, אתה רואה שכנראה ‫הזוזים והרפאים והחורים וזה,
‫כולם כנראה היו משוחדים ‫על ידי צדום ואמורה,
‫והם דווקא כן היו נלחמים, אבל הם חוסלו.
‫אבל מכאן ואילך, לקטוף את צדום ואמורה,
‫זה לא מסובך, נכון?
‫פתאום כשכבר רואים שאין ‫ברירה, וייצא מלך צדום ומלך אמורה
‫ומלך עדמה ומלך צבועים ומלך בלעי צוהר,
‫ויערכו איתם מלחמה בעמק הסידים.
‫את כדור לעומר, מלך אל-אם ותדען...
‫כי הרי באו להם אין גדי, ‫בכלל באו להם ממערב.
‫עכשיו, במקום לבוא להם ‫ממזרח, באו להם ממערב.
‫את כדור לעומר, מלך אל-אם ותדען מלך גועים,
‫אמרו אפל מלך שינער ואריוך מלך ‫אל-אסר, ארבעה מלאכים את החמישה.
‫זאת אומרת שיבחרו את חמישה מלאכים,
‫אבל לפי כן, הם נופלים לפני ארבעה מלאכים.
‫עכשיו יש לי שאלה.
‫מה... בעצם מהו האזור שכדור לעומר ‫והמלאכים אשר איתו אינם קובשים?
‫אתם זמינים את השאלה שלי?
‫יש אזור שכדור לעומר ‫והמלאכים אשר איתו אינם קובשים.
‫הם אינם נכנסים לקנאן.
‫כלומר, זה מאוד בולט איך שהם ‫מלאככים את כל הגבול של קנאן
‫מצד מזרח ודרום.
‫ודרום.
‫אבל אל ארץ קנאן הם לא ‫נכנסים, הם מגיעים עד אין-גדי.
‫שאין-גדי זה ממש אל ‫הגבול, שהם כבר אמורי שם.
‫אבל זה אמורי מאוד רחוק מהמרכזים האחרים,
‫כי הרי כדי להגיע לאין-גדי ‫צריך לעבור דרך צוקים והכול,
‫זה לא כך פשוט.
‫אז הם צלפו גם את אין-גדי לקיבושים.
‫אבל מעבר לזה הם לא נכנסים.
‫וזאת למה?
‫לכאורה, אם אתה פועל בסטרטגיה נכונה
‫ואתה רוצה להשמיד את כל מה שמסביב לאויב,
‫אז תשמיד גם מצד מערב.
‫אולי הם לא בני ברית של סדום ואמורה.
‫אולי הם לא בני ברית של סדום ואמורה.
‫אפשרות נוספת.
‫אני שואל אתכם שאלה, מי ‫שלט באותם הימים על ארץ קנאן?
‫אברהם.
‫יש לכם פה כמה הצעות, כולן לא נכונות.
‫אמרתם, אברהם, אלכי צדק, שם, קנאני.
‫זה לא נכון.
‫מי ששלט... אבי מלך.
‫מי ששלט...
‫מי ששלט באותם הימים ‫על ארץ קנאן, אלוהי מצרים.
‫ואז יוצא דבר מאוד מעניין.
‫אגב, וזה לא סתם, יש ‫בארץ קנאן אחד השליטים,
‫הוא אפילו בעל ברית של פרו.
‫אברהם.
‫והוא עתיד גם להיות חתנו,
‫כי הבת של פרו נמצאת אצלו.
‫כלומר, יש פה, אפשר לומר,
‫הבבלים, אם הם נכנסים לארץ קנאן,
‫הם כבר מעלים את המלחמה
‫לכנמידה שאולי הם לא יוכלו להתמודד איתו.
‫כנמידה של מלחמה בין מעצמות.
‫יוצא לפי זה שעמק הירדן ועמק...
‫אני עוד לא הוכחתי.
‫אבל זה אומר שבאותם ‫הימים עמק הירדן וביקת הירדן
‫וביקת ים המלח היו בעצם הגבול הבינלאומי
‫בין שני אזורי השפעה של שתי מעצמות.
‫כלומר, במונחים של אותם הימים,
‫מלחמה בין בבל למצרים זו מלחמת עולם.
‫אז כל זמן שזה בתוך תחום ההשפעה הבלי,
‫מצרים לא תתערב.
‫אנחנו לא מתערבים בענייני הפנימיים של בבל.
‫אבל אם הם יחדרו לכנען, ‫זה כבר הכרזת מלחמת עולם,
‫זה ממש לא כדאי. מה אתה אומר?
‫אני רוצה שהשליטה שלהם ‫היא אחת בתוך השנייה.
‫לא, לא אחת בתוך השנייה.
‫למה אם נובע כל כך כל מה שמצטרבים
‫לרק כנען שיהיה מולד, כדאי שמצטרבים?
‫בבל לקחו כל מה שמסביב ‫לסדום, לא מה שמסביב לכנען.
‫בסדר?
‫עכשיו, זה שהמצרים שלטו אז על ארץ כנען,
‫רואים את זה גם במקורות ‫חיצוניים וגם במקורות תנאכיים.
‫במשל, במקורות תנאכיים, כתוב,
‫הוא מושב בני ישראל אשר ישבו ‫בארץ מצרים 30 שנה ו-400 שנה.
‫אז רבנו סעדיה גאון אומר פשוט מאוד,
‫בני ישראל ישבו באמת ‫בתוך התחום של ארץ מצרים,
‫כלומר, ארץ כנען.
‫כי באותם הימים, וזה ‫כתוב מפורש בספר מלאכים,
‫שמלך מצרים היה שולט ממצרים ועד פרט.
‫ואנחנו רואים את זה במקורות ‫חיצוניים, שהמצרים באמת שלטו פה.
‫אבל אני לא רוצה להעריך בזה,
‫וגם אנחנו רואים את זה בסיפור של יוסף וחב,
‫שכל הארץ באה למצרים.
‫ארץ כנען וארץ מצרים באים אל יוסף.
‫זאת אומרת שבאותם הימים ‫יש גבול בין מצרים לבין בבל,
‫והגבול של ההשפעה הבבלית ‫זה בעצם סודום ואמורה.
‫ייתכן, אגב, שהתסיסה האנטי-בבלית ‫הודדה על ידי מצרים בסתר.
‫יכול להיות.
‫ואולי זהו הרקע להמירה ‫שסודום הייתה כארץ מצרים. אולי.
‫אבל מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה?
‫למה זה כזה חשוב, הסיפור ‫הזה, בגאופוליטיקה?
‫זה פשוט בא לומר כזה דבר, ‫שאם אברהם לא היה מנפרד מלות,
‫לות מעולם לא היה עובר לאזור הבבלי.
‫אגב, שמתם לב שיש בעבר ‫הירדן הר שקוראים לו הר נבו.
‫מה זה נבו?
‫זה אל בבלי, לא?
‫אחד האלים הבבליים קראו לו נבו.
‫זה מראה באמת שהייתה ‫השפעה בבלית עד האזור הזה.
‫עכשיו, אני רוצה בוא לחזור מכן לנושא.
‫אם לות לא היה עוזב את אברהם,
‫אז אמנם אברהם ולות היו רבים ביניהם.
‫ואז הם היו צריכים לגשרת למשפט.
‫ואז היה ממש לא נעים מלות כי ‫לות מן הסתם היה מפסיד במשפט.
‫ואז אולי היה איזה שהוא סכסוך לוקלי.
‫אבל מעולם לא היה אברהם ‫נכנס למלחמה בקנה מידה גדול
‫כמו מה שהוא נכנס בעקבות הסיפור הזה.
‫כלומר, לות הרי נופל בשבי, ‫אברהם צריך לשחרר אותו,
‫צריך להילחם עכשיו נגד מלכי בבל.
‫במילים אחרות, אברהם נפל לסכסוך יותר גדול
‫מן הסכסוך הלוקלי שהוא רצה ‫למנוע על ידי הסכם השלום שלו.
‫עשיתה הסכם שלום חפוז,
‫התוצאה היא שעכשיו אתה נכנס למלחמת עולם. ‫זה מה שכתוב.
‫בואו נראה את זה עכשיו בפנים.
‫פסוק יודו. מה?
‫יהיה טוב שאברהם פחד ממלחמה נפנה,
‫הוא פחד שיהיה מריבה בין הנבונות,
‫ואתה תכניני ורואה את זה, ויתנסו להכניס.
‫בסדר, יכול להיות. לא שוטר.
‫פסוק יודו.
‫והם מקסידים, בערות חמר,
‫וינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה,
‫והנשארים הערה נעשו.
‫איפה זה ההר שהם נעשים אליו?
‫הר חברון כמובן.
‫הרי יש, בשני צידי עמק ים ‫המלח, יש שתי סוגי הרים.
‫יש הרי מואב ויש הרי חברון.
‫להרי מואב זה שטוט לברוח,
‫כי הרי זה נכבש כבר על ידי ארבעת המלאכים.
‫אין ברירה אלא לברוח אל ‫הר חברון מסיבה פשוטה.
‫לשם הם לא יגיעו, לשם הם לא ייכנסו.
‫כי זה שייך לכנען.
‫ברור? אז הפליטים עוברים לאיזור כנען.
‫והיקחו את כל רכוש סדום ‫ועמורה ואת כל אוכלם ויילכו.
‫למה הם צריכים את האוכל? ‫פשוט, יש להם צבא אדיר.
‫הצבא צועד על כבתו, ולכן הם ‫צריכים את האוכל של סדום ועמורה.
‫זאת אומרת, הכול, החיטה שהייתה שם וכולי.
‫והיקחו את לוט ואת רכושו, ‫בן אחי אברהם, ויילכו,
‫והוא יושב בסדום. ‫כל זה קרה לו, וישו ישב בסדום.
‫לא היה יושב בסדום, זה לא היה קורה בחיים.
‫כן.
‫אני לא יכול להגיד למה הייתה בקריאות שלו
‫שאברהם עשה, זאת אומרת, שבמעלה סדום ועמורה
‫לא שייכתו להתנע לאברהם וכו',
‫אז איך זה שהוא עשה, הסכם של המנות זה מותר
‫כל השביטה של אברהם?
‫אתה אומר, מה הייתה הבעיה בזה שהוא נתן לו
‫את היבר הדן המזרחי, הרי ממילא זה לא שלו?
‫וזה עוד מי נעים לך? בגלל שזה לא בכנן?
‫בגלל זה. -אז מה אם זה לא ‫בכנן, אבל זה בארץ ישראל.
‫איזה ארץ ישראל המוחלחת? -בוודאי.
‫אבל אם ככה, אז זה לא רק ‫סדום ועמורה, זה בעלו כל מיני...
‫נכון. -אז אם אברהם לא נסה ליפוש,
‫אז בטח ישראל שביטה את המשאר במערכת.
‫איך אתה יודע שהוא לא קבש אותם? ‫נראה, אנחנו נבדוק את זה.
‫בינתיים אני רואה פה מה ‫קורה עם היבר הדן המזרחי.
‫לאט לאט אנחנו נלמד על עוד מקומות, בסדר?
‫ויקחו את לוד ואת רכושו ‫בין אחי אברהם ואילחוב,
‫הוא יושב בסדום, פסוק ‫יותגימל, ויבוא הפליט,
‫ויגד לאברהם העברי.
‫לראשונה, אברהם פה מופיע בשם עברי.
‫ברור למה הוא נקרא עברי, ‫כי הוא מבני בניו של העבר.
‫אבל למה דווקא בהקשר הזה הוא נקרא עברי?
‫מה אתה רוצה? -כי אברהם היה בצד של מצרים.
‫הביאש הוא מהעבר השני.
‫הוא כאילו בוגד. -בוגד במי?
‫הבבלים באו כפשוט. -נו אז מה?
‫אברהם באמצע במצרים, בן רי. ‫-נו אז מה הבעיה?
‫עכשיו פתאום מגלים את ‫הברור שהוא כבר מותארים.
‫אה, שהוא היה עם... -הוא חשוד.
‫הוא חשוד, מה, ביאש הוא בבלי לשעבר? -נכון.
‫אפשרי, אבל שם הבבל, שם ‫רצו לסרוף אותו בכלל, אז מה?
‫אני חושב שהעברי פשוט... ‫יש השערה שאחד החוקרים כתב
‫שעברי זה דווקא כינוי למי שנייד.
‫נווד ונייד.
‫ולכן, לפי הממצאים ‫הארכיאולוגיים שמתארים את החבירו
‫בתור קבוצות נוודות, וכיוון שאברהם ‫דווקא הוא פה יוצא למלחמת גרילה,
‫אז זה דווקא מתאים להופיע העברי שלו, כן.
‫אבל אולי כדי להזכיר לו שהעברים ‫פעם שלטו בכל הארץ, או לא?
‫אולי כדי להזכיר לו שהעברים שלטו בכל הארץ?
‫על כל פנים. מה? -אז נראה.
‫אנחנו נראה איך זה... אנחנו נראה את המלחמה
‫שהאברהם יעשה.
‫והוא שוכן באלוני ממראי ‫האמורי, אחי אשכול ואחי ענר,
‫והם בעלי ברית אברהם.
‫אז אלוני ממראי, איפה זה? זה באזור חברון.
‫איפה זה אשכול?
‫נחל אשכול. -ויבואו עד נחל אשכול, נכון?
‫כלומר, כשהם מתקרבים ‫לחברון, כתוב על המרגלים
‫שהם באו עד נחל אשכול והחליטו משם אשכול.
‫אז זאת אומרת שאשכול זה ‫גם כן באזור של חברון, נכון?
‫אז יש לכם ממראי, אשכול, אז איפה ענר?
‫גם באזור, נכון?
‫זאת אומרת שיש שליטים ‫קננים באזור של חברון,
‫והם בעלי ברית אברהם.
‫זאת אומרת שאברהם איננו פועל ‫לבדו, אלא הוא דמות פוליטית.
‫הם תמיד מתארים, אנחנו ‫מתארים לעצמנו את אברהם
‫בתור ראש משפחה, איזה ‫זקן כזה, פטריארך וזה,
‫ושוכחים שבעצם פה הוא ממלא תפקיד מדיני.
‫לא בכדי הרי, דפני חילו,
‫הבמגע עם פרעו מלך מצרים ‫והיצב עליו פרעו האנשים.
‫כלומר, מתברר שאברהם פועל ‫בתור שליט, בתור מלך ממש.
‫והישמע אברהם, כי נשבע אחיו,
‫וירק את חניכיו, ילידי ‫ביתו, 18 ו-300, אזריע.
‫אז הוא יוצא עם כמה אנשים?
‫לא... לא... 18 ו-300 ‫זה רק חניכיו וילידי ביתו,
‫אבל יוצאים איתו גם הצבא ‫של ענר, אשכולו ממרה.
‫יש לו עוד שלוש צבאות, ‫שלוש הגדודים לפחות, נכון?
‫וגם אם תסתכלו בפסוק ת'דבא, ‫ויחלק עליהם לילה, הוא ועבדיו.
‫זאת אומרת שיש פה צבא קצת יותר גדול מ-318.
‫318 זה, אתה אומר, קבוצת העילית.
‫אבל יכול להיות שיש לי, ‫מאברם, כמה אלפים, כמה אלפים.
‫כתוב ילידי ביתו, נו אז מה?
‫כן, כלומר, זה העילית, העיליתה.
‫אבל חוץ מזה, אנחנו רואים בסוף הפרק
‫שגם ענר, אשכול וממרה יצאו איתו.
‫וגם אנחנו רואים שבפסוק ת'דבא ‫כתוב הוא ועבדיו, לא רק ילידי ביתו.
‫זאת אומרת שיש פה מספר קבוצות. ‫יש שלוש קבוצות לפחות.
‫יש חניכיו, ילידי ביתו, יש ‫עבדיו ויש אנר, אשכול וממרה.
‫אז סך הכול מדובר ‫בכמות די רצינית של אנשים.
‫יותר מ-318.
‫ייתכן שכמה אלפים.
‫עכשיו, וירדוף עד דן.
‫למה זה חשוב 318?
‫זה מספר הימים בשנה שבהם הירח נראה. באמת.
‫זאת אומרת, יש 365 הימים שבהם השמש נראית,
‫מתוכם 318 שבהם הירח נראה.
‫זאת אומרת שאברהם בשלב ‫הזה הוא עדיין ירחי ולא שמשי.
‫זה הכוונה. עכשיו, עוד לא בכל מילות עוקבו.
‫עכשיו, בואו נחזור... גם הוא בן תרח,
‫הם קראו אל השם מי הירח.
‫ובכלל, בחרן היו עובדים לאל הירח.
‫כן, מה אתה אומר?
‫תגיד, ושאלך עכשיו, למה לא אומרים את השם
‫של המלך החמישי של האזור של זה?
‫למה לא כתוב השם של מלך בלה? ‫אולי כי לא יודעים אותו.
‫אז איך יודעים את השמות ‫של המלאכים של מלאכים?
‫יודעים, איפה הם לא יודעים? מה אני עושה?
‫כן? זה כמו שבגמרא, באיזה עשרה מקומות כתוב
‫שאשתו של רבה הייתה ברתה די רב חזדה,
‫הבת של רב חזדה. ‫בשום מקום לא כתוב מה השם שלה.
‫יותר מזה, אפילו כשרבה בא ‫בתאנות על בר הדיה שבגללו,
‫בגלל בר הדיה מתה אשתו של ‫רבה, הוא אומר, אני לא סולח לך
‫על ברתה די רב חזדה, כאילו ‫שהוא לא ידע את השם של אשתו.
‫אז זה ברור שהוא אמר את ‫השם שלה, אבל המחבר הגמרא
‫לא ידע את השם שלה. זה קורה? טוב.
‫מה?
‫מחבר המקרא.
‫הקבש ברוך הוא, כשהוא מכתיב למשה את התורה,
‫הוא מוסר לו פרטים ‫הידועים מבחינה היסטורית.
‫זאת אומרת, הקבש ברוך הוא ‫פועל במסגרת הידע ההיסטורי
‫של בני ישראל של אותם הימים.
‫לא צריך לספר להם דברים שהם לא יודעים.
‫כן, מה?
‫כשצריך, צריך. והיומר, ישאב אליבור, זה כן.
‫עכשיו... נכון.
‫מה שנדרש, מה שנצרח, נצרח.
‫זה כמו שאמרו, נבואה שנצריכה לדורות נכתבה,
‫שלא נצריכה לדורות לא נכתבה.
‫עכשיו אני רוצה לחזור לנושא שלנו.
‫יכול להיות שיש גם משמעות יותר ‫עמוקה לזה שמלך בלה, אין לו שם.
‫יכול להיות.
‫כן.
‫עכשיו, אני רוצה פה להבין פה קצת מה קורה.
‫וירדוף עד דן. איפה זה דן?
‫בצפון. -בצפון, בצפון של מה?
‫בצפון של ביקעת הירדן.
‫עכשיו, אפשר אם כן להבין ‫שהשיירה של ארבעת המלאכים
‫עברה דרך ביקעת הירדן.
‫למה דרך ביקעת הירדן?
‫כי זה ישר.
‫כי זה ישר.
‫כי זה ישר.
‫למה הם צריכים לעבור דרך מקום ישר?
‫הם פשוט עכשיו נמצאים עם כל השבי וכל הרכוש
‫וכל האוכל של סדום והמורד מהו צבועים ובלה.
‫אם כן, מדובר בשיירה כבדה.
‫מדובר באנשים אחרי קרב שבו הם ניצחו.
‫אבל עכשיו הם צריכים לנהל, ‫הייתי אומר, שיירה כבדה.
‫בטח עגלות עמוסות וכולי.
‫צבא כזה הוא לא צבא שיכול להילחם.
‫הוא צבא, הייתי אומר, ‫אפילו פגיע ביותר, איטי מאוד.
‫ולאברהם אין לו בעיות כאלה.
‫יש לו גדודים שאין להם שום רכוש לסחוב,
‫שום פקלאות, יש להם רק נשק.
‫בסדר? לכן הם, יש להם יתרון, ‫יש להם יתרון צבאי רציני מאוד.
‫עכשיו, מה שיותר מזה, והיא חלק עליהם לילה.
‫מתי אברהם היה תוקף את השיירה? בלילות.
‫בלילות זה הכי קל לתקוף אנשים עייפים שסחבו
‫במשך כל היום עגלות ‫עמוסות עם שבויים והכול.
‫ברור. מה הוא יכול לעשות?
‫זה לא היה כל כך קל, בסדר.
‫אבל כתוב, היה חלק עליהם הלילה,
‫הוא ועבדיו היה כהם והירדוב ‫עד חובה שרמי סמול לדמאסק.
‫עכשיו, יכול להיות שבגלל ‫זה באמת, כמו שאתה אומר,
‫במצב כזה הצבא נס על ‫נפשו, מפקיר את השבויים
‫ואת כל השבי, כל האוכל וכולי, זה מה שכתוב.
‫הוא היה שב את כל הרכוש, ‫וגם את לוט אחיו, רכושו השבי,
‫וגם את הנשים ואת העם.
‫בקיצור, הפעולה הצליחה. דווקא זה הגיוני.
‫למה לא אמר שזה כמה לילות? -מה?
‫למה לא אמר שזה כמה לילות?
‫כי כדי לרדוף עד דן ועד ‫דמאסק צריך כמה לילות, כן.
‫אבל הוא לא שתקוף אותו כל לילה.
‫למה לא? זה התנפלויות בלילה.
‫לכן גם כשאתה בא בכמויות ‫קטנות של לוחמים מול צבא אדיר,
‫במצב שיש לך פה עליונות של לוחמת לילה.
‫זה צבא נמצאו להכין או לא?
‫כמה הם היו, אני לא יודע, אבל ‫תראה, הם עשו שם כיבוש רציני.
‫וישב את כל הרכוש, וגם ‫את לוט אחיו, רכושו השבי,
‫וגם את הנשים ואת העם.
‫עכשיו, מה יוצא מכל הסיפור הזה?
‫בשלב הזה, עבר הירדן ריקה ‫מתושבים, או על כל פנים משלטון.
‫מי הכובש של עבר הירדן המזרחי? אברהם.
‫זאת אומרת, אפשר לומר, כל האזור הזה שייך,
‫על פי המשפט המלאומי ‫המקובל באותם הימים גם כן,
‫שייך אישית לאברהם.
‫הוא הפך להיות השליט של עבר הירדן המזרחי.
‫באזור שכם, יש לו גם שזה שהיא שליטה.
‫גם באזור בית אל ואהאי וגם באזור חברון.
‫זה מעניין. ‫אז הוא שולט על עבר הירדן המזרחי,
‫על חלק משומרון, חלק מיהודה.
‫לא איזה בבל.
‫לא, זה לא שלו, הם ברחו לשם.
‫הוא מגיע דמשק, עד חובה שמשמאל לדמשק.
‫שמשמאל לדמשק. איזה הוא הרג את המלך?
‫הוא אמר שהוא הרג את המלך.
‫עכשיו, מה האזור שאברהם לא שולט בו?
‫כל חוף הים, כל שפעילת החוף.
‫הגולן. לא, הגולן הוא כן, ‫איכשהו, על דמשק הוא מגיע.
‫הגליל, לא. הוא לא שולט על הגליל.
‫הוא לא שולט על חוף הים, ‫על הנגב ועל פרוסדור ירושלים.
‫מעניין המפה שמצטיירת כאן לפניהן.
‫כלומר, אברהם הופך להיות ‫השליט של עבר הירדן המזרחי,
‫של יהודה ושומרון.
‫אבל אין לו פרוסדור ירושלים, ‫נגב, חוף הים, גליל. מעניין.
‫טוב, אז מה הוא צריך לעשות עכשיו?
‫הוא צריך לנסות את כוחו. ‫נכון? על הצד ההוא גם כן.
‫הקבל אמר לו, לך את ננה, נכון?
‫אז וייצא מלך סדום נקרתו, ‫אחרי שובו מהקוטת כדור להומר
‫ואת המלאכים אשר איתו ‫לעמק שווה, הוא עמק המלך.
‫איפה זה עמק המלך?
‫איפה זה עמק המלך? מה?
‫אתה אומר ירושלים, יש עוד הצעות?
‫שמואל ב' פרק י' פסוק י'? מה כתוב שם?
‫בשמואל ב'.
‫פרק י' פסוק י'.
‫איך עשית קל לזכור? פסוק י' כן, שמואל ב'.
‫פרק י' פסוק י'.
‫ואבשלום לקח ויצב לו בחייו ‫את מצוות אשר בעמק המלך,
‫כי אמר, אין לי בן בעבור אזכיר ‫שמי, והקרא למצוות על שמו,
‫והקרא לה י' אבשלום עד היום הזה.
‫אז איפה זה? זה בקדרון.
‫בקדרון מול ירושלים.
‫אז זאת אומרת שאברהם משום ‫מה יוצא עכשיו בתהלוכת ניצחון,
‫במקום לחזור אל אלוני ‫ממרה, הוא מתקרב לירושלים.
‫מה המטרה שלו? הוא רוצה למלוך שם.
‫לכאורה זה מה שמציעים לו. יש אפילו דרשה.
‫עמק שווה הוא עמק המלך, תסתכלו בראשי.
‫הוא מדרש אגדה, העמק שהושבו שם כל האומות
‫והמליכו את אברהם עליהם ‫לנשיא אלוהים מול קצין.
‫כלומר, כאן ניתנת אופציה, אפשרות לאברהם
‫להפוך את ירושלים לבירת המדינה שלו.
‫עמק שהושבו כל המלאכים, לשים ‫את אברהם לנשיא עליהם מול קצין.
‫אז עכשיו אברהם יכול להקים מדינה.
‫מה הוא יעשה עם המדינה הזאת?
‫הוא ישתמש בה כדי להשפיע את ‫תורתו, את אמונתו, על העולם כולו.
‫על העולם כולו. נפלא.
‫אבל הקב' חר אסר לו. איפה אסר לו? מה?
‫שלושת השבועות? מה? מה אתה אומר?
‫מה הקב' חר אסר לו?
‫הקב' חר אמר לו, אתה תלך ‫תקים מדינה בירת ישראל,
‫ונברחו בכל משפחות האדמה. ‫נכון? כתוב לו בי' ב', פסוגי,
‫ונברחו בכל משפחות האדמה.
‫אז עד רבה, זאת ההזדמנות. אתה תקים מדינה.
‫הרי בניגוד למה שאברהם רצה ‫בהתחלה, שזו דת קוסמופוליטית,
‫בלי קשר לשום מדינה,
‫אז הקב' חר קופא עליו ‫להקים מדינה בירת ישראל.
‫ועכשיו בירת ישראל הוא יכול ‫להשתמש בכוח הפוליטי שלו,
‫גם כדי לכפות את אמונתו ‫על כל יושבי מדינתו,
‫מתוך כך גם להשפיע על העולם ‫כולו, כפי התוכנית של הקב' חר.
‫מה הבעיה?
‫אני לא למדתי את הבעיה, ‫זה בדיוק מה שלמדנו.
‫ומאז מה קורה? קורה משהו מעניין מאוד.
‫הוא מלכי צדק, מלך שלם.
‫מי זה מלך צדק? מה זה מלך שלם?
‫שלם זויר, ירושלים.
‫מה הוא צריך לעשות בעצם, מלכי צדק?
‫הוא צריך להכניס אותו לירושלים.
‫נכון? מה הוא עושה?
‫הוא הוציא לחם ויין.
‫לחם ויין.
‫למה הוא הוציא לחם ויין?
‫אדם שכל העולם כולו ‫מסכים שהוא יהיה מלך עליהם,
‫אז אדרבה. -אבל הוא קורא לגרלה בעצם.
‫יפה. זאת אומרת שמלכי צדק דווקא לא מסכים.
‫הוא הוציא לחם ויין, והוא כהן לעין העליון.
‫הוא אומר לאברהם, בעצם ‫רגע, בשם מה אתה רוצה לשלוט.
‫כי אתה מאמין באל אחד, ‫אתה המונותאיסט הגדול, אה?
‫גם אני מונותאיסט, לא פחות ממך.
‫גם אני מאמין בייחוד האל. ‫אני כהן לעין עליון.
‫אז דירו שאלה, אם אתה לא נכנס, זה שלי.
‫מאבק בין שני מונותאיסטים.
‫אז זהו, זה בדיוק השאלה.
‫האם זה אותו אלוהים של אברהם ושל מלכי צדק?
‫אנחנו נראה מתוך הדיון ביניהם.
‫יש פה שאלה.
‫השואל קורא לעצמו בונג'ור, באמת.
‫איך בן אדם יחיד יכול ‫להיות שליט על טריטוריה?
‫נו, באמת. לא קראת חדשות?
‫לא קראת חשודות.
‫לא יש אפשר שאדם יחיד ישליט על טריטוריה.
‫זה עניין של משטר.
‫טוב, איך אומרים?
‫אתה שואל, מו אמר כבר כזה?
‫טוב, הוא מלכי צדק, מלך שלם, ‫הוציא לכם בעין והוא כהן לעניין.
‫מה?
‫זה קשה, זה קרה חשוד, זה ‫שם, זה מתכנן לארץ איתנו.
‫כן, כן, כן, בדיוק, מה שאנחנו נראה כאן.
‫פסוק יותט.
‫פסוק יותט הוא אחד הפסוקים ‫הקשים ביותר ליהודי מאמין.
‫וייברכהו ויאמר ברוך אברהם ‫לאליליון, קונה שמיים וארץ.
‫מי מברך את מי?
‫מלכי צדק מברך את אברהם.
‫זאת אומרת שמי גדול ממי?
‫תמיד המברך גדול מהמדברך.
‫זאת אומרת שיש כביכול פה ‫מסורת קדומים של אמונת ייחוד,
‫שהיא באה לאשר את האמונה של אברהם.
‫כלומר, אתה בסדר, אתה תלמיד טוב.
‫היו חוקרי מסתורין שמאוד ‫התחברו לדמות של מלכי צדק
‫וראו בו כמין, אפשר לומר, ‫עדות למסורת העתיקה של האמונה
‫שעבדה מן העולם, ומלכי צדק ‫בא והוא מאשר שאברהם בסדר.
‫אז כאילו שהוא גדול ממנו.
‫כן? מה אתה אומר?
‫מי זה מלכי צדק? אני לא יודע, זה מלך שלם.
‫מה, כל כך גדול עליו ‫זה לא כאילו נתגלה אליו?
‫יש כל מיני מסורות, אגב, על מלכי צדק,
‫גם מחוץ ליהדות, שהן לא ‫הכי סימפתיות מבחינתנו.
‫כן? מה אתה אומר?
‫מה, אם הוא היה כל כך גדול אז ‫גם לא הייתה כאילו נתגלה אליו?
‫אולי יש לו אופן אחר של התגלות.
‫חזן אומרים שהוא שם בן נוח, שזה שם בן נוח.
‫אני לא יודע אם זה בדיוק שם ‫עצמו או שמשהו מבית מדרשו של שם.
‫אבל משהו קדום מאוד, ‫ששולט בירושלים, זה לא במקרה.
‫כן? מה?
‫היה שם מלכי צדק דרך את אברהם, ‫זה אומר שמלכי צדק מאמין שהוא גדול
‫מאברהם, זה לא משהו באמת די.
‫אבל התורה מביאה דבריו.
‫עכשיו תראו, אבל איך מלכי ‫צדק מכנה את הקב' ברוך הוא?
‫הוא קורא לו אל עליון, קודש שמיים וארץ.
‫וברוך אל עליון אשר מגן ‫צעריך בידיך ויתן לו מעשר מכל.
‫עכשיו תסתכלו, אני מדלג ‫לרגע אחד בפסוק קפ' ב'.
‫והיום מר אברהם אל מלך סדום, ‫ארימותי ידי אל השם אל עליון,
‫קודש שמיים וארץ.
‫כלומר, מה בעצם כאן אברהם גילה? ‫הוא גילה שהוא גדול מרבו.
‫כי רבו מכיר את הקב' ‫ברוך הוא בתור אל עליון,
‫ואברהם מכיר אותו בתור השם אל עליון. מה?
‫זה השם הפרטי של הקב' ברוך הוא, כן?
‫הקב' ברוך הוא לא רק בעל ‫תואר אל עליון, הוא גם, יש לו שם.
‫והשם הזה הוא השם המתגלה בהיסטוריה.
‫לכן אמור לבני ישראל, אני ‫השם והוצאתי אתכם מארץ מצרים,
‫את הרצילות מצרים. ‫זאת אומרת שהשם זה מי שמתערב בהיסטוריה.
‫וזה ההשגה של אברהם ‫שאין למלכי צדק מלך שלם.
‫שהוא מכיר אותו בתור ‫אל עליון, לא בתור השם.
‫קונה שמיים וארץ, מי שברא את ‫הכול, אבל עכשיו שהוא ברא את הכול,
‫הוא מחוץ לכול. מה שאין כן אברהם ‫שמכיר אותו בתור מי שמתערב בכול.
‫בסדר?
‫רואים פה את אברהם ש... -מלכי צדק.
‫שהוא בעצם רוצה, אברהם ‫יקרס פה איזה שלום לאברהם.
‫כן. -כתוב פה שהוא היה כהן אל עליון,
‫ואז הוא אמר, גוף אברהם אל עליון,
‫כל אחד שנה כהן שלו תרמתה ברוך אליו.
‫אז פה כאילו סקואליציה. ‫-כן, משהו כזה, ברור.
‫אבל מה שלא יהיה, אברהם לא הוכנס להרשלם.
‫מעניין. עכשיו, על כל פנים, יש פה הזדמנות.
‫הזדמנות לפחות לשלוט על עבר הירדן המזרחי.
‫בואו נראה מה קורה כאן.
‫פסוק א', והיום מלך סדום אל אברהם.
‫סדום אל אברהם. תן לי הנפש והריחוש כך לך.
‫אי אפשר להגיד למישהו, תן ‫לי, אלא אם כן זה שלו. נכון?
‫אני לא יכול להגיד, תן לי עגבניה או גוזים.
‫אם לא, שמי שאני מבקש ממנו זה שלו, נכון?
‫אז עכשיו, אם כך, תן לי הנפש, ‫מה שמה שהנפש בינתיים של מי?
‫של אברהם. והריחוש כך לך.
‫אפשר גבל איזה חציכה? -תודה.
‫ואברהם בעצם... כלומר, מלך סדום אומר,
‫בוא נעשה חלוקה, תן לי הנפש והריחוש כך לך.
‫מה שמה שאברהם יכול, לא לתת שום דבר.
‫כל דבר. ‫יכול, לא לתת את הנפש ולא לתת את הריחוש.
‫כלומר, עכשיו מלך סדום ‫בפועל זה אברהם, הוא המלך.
‫כל הכוח בידו.
‫ומה צריך אברהם לעשות?
‫הוא צריך לקחת את הנפש ואת הריחוש אליו.
‫מדוע? ‫כי אז הוא היה מתקן את אנשי סדום והמורה.
‫ואילו כאן אברהם הפוך ‫לגמרי, הוא נותן גם את הנפש
‫וגם את הריחוש למלך סדום.
‫והיום אומר אברהם אלה סדום,
‫הרימותי ידי אל השם העליון כלשהם והארץ,
‫אם יוכלו את זה אז זרוק ‫נעל, ואם ייקח מכל אשר לך,
‫ולא תאמר אני אשרתי את אברהם.
‫בלעדיי, רק כאשר יכלו הנערים ‫וחלק האנשים האלה שהלכו איתי,
‫הנרשקול והמורה ימיקו חלקם.
‫כמו אברהם מבטר על הרעיון המדיני.
‫וזאת למה?
‫אולי הוא חושב שכשם שאנשים ‫שהוא הביא מכרן זה עשה לו בעיות,
‫אז אולי לא כדאי לקחת אנשים עכשיו מסדום.
‫וזאת בדיוק הייתה הטעות, ‫כי דווקא את אנשים סדום
‫הוא היה צריך לקחת תחת חנפי השכינה.
‫לכן חזל באים בטענות אל אברהם ‫על זה שהוא לא לקח את הנפש.
‫עכשיו אפשר להבין משהו תמוע.
‫כשהקב". ‫הוא אומר לאברהם שהוא הולך להשמיל את סדום.
‫אברהם פתאום נתקף בפרץ ‫של חרדה אדירה, זה פתטי.
‫הוא נלחם למען אנשי סדום. למה?
‫כי הוא מרגיש שזה אשמתו.
‫אם הוא היה לוקח אותם תחת כנפיו,
‫אז הוא היה מחזיר אותם בתשובה.
‫כיוון שהוא הפקיר אותם לנפשם,
‫הם נפלו והידרדרו מבחינה מוסרית,
‫ועכשיו אברהם אוכל את עצמו. ‫הוא אומר זה אשמתי.
‫יכול היה יכול לדעת. -מה?
‫יכול היה יכול לדעת שאתה נוצר בטח.
‫זהו, זו שאלה אם אברהם היה מוכן ‫לעבור דרך הממד הפוליטי או לא.
‫מה אתה אומר? אתה רוצה להגיד משהו?
‫כן, מה? -הוא שומר תן לי הלך שאני אקח לך.
‫תן לי את הנפש שלך. -נכון.
‫אם נקח, מה זה אומר?
‫אפשר גם את זה להגיד. כן, נו, אז מה?
‫תן לי את הנפש שלך. -לא יודע, זה מה שקורה.
‫זה האיכות של אברהם. ‫-אה, אולי זה הדרך שמלאכס דום לומר.
‫תראו, על כל פנים רואים ‫שאברהם חוזר להיות אישיות פרטית.
‫השאלה היא למה זה כך?
‫כנראה שאברהם היסס ‫מאוד לקבל את השלטון בידו.
‫אז השאלה מה המשמעות של זה ומה ‫תהיה התגובה של הקב". לדבר הזה,
‫כל זאת להיות, להתראות בפעם הבאה.

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234919913″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 23

<< לחץ לפרק הקודם

עלית אברהם ממצרים והפרדותו מלוט

לחץ לפרק הבא >>

"ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי יד אל ה' אל עילון קונה שמים וארץ"

פרק יג’ פסוק יח’

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 52 דקות

סדרה:ספר בראשית - אלול התשע

מילות מפתח:אברהם אבינו, מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

השיעור לא עובד? נסה נגן אחר בלחיצה כאן.

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234919913″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

“ויאהל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון”

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: