האמת היא שפסוק זין של פרק ב', הוא
פסוק שכבר נפגשנו איתו מספר פעמים
נפגשנו איתו מספר פעמים
במהלך הלימוד של הפרק הקודם
מאחר הוא מדבר על ביריית
האדם, אבל כאן זה מקומו
ואייצר אשם אלוהים את האדם עפר מן האדמה
ואיפך באפיו נשמת חיים ואיין האדם לנפש חיה
מבחינתנו זה פסוק חשוב ביותר כי
הבן שהוא מדבר עלינו, אנחנו האדם
חשוב לנו לדעת איך האדם נוצר,
אולי מזה נלמד משהו על עצמנו
אז בואו ראשית כול נבדוק מהו
הפועל שמציין את תופעת האדם ואייצר
לפני כן פגשנו שני פעלים אחרים
לגמרי, פגשנו את הפועל לברוא
ואיברה אלוהים את האדם,
כך נאמר בפרק א' פסוק קו זין
וגם מצאנו עשייה, נעשה
אדם, כך נאמר בפסוק קוו
התוכנית הייתה עשייה, למעשה לא
הייתה עשייה, למעשה הייתה רק בריאה
וכאן אנחנו מגלים משהו חדש, יצירה
אז מה רוצים מאיתנו? האדם נברא, נוצר ונעשה
התשובה היא פשוטה, לפי
התוכנית האדם היה צריך להיעשות
שמה זה עזרת נשים, אני מציין
האדם היה צריך להיעשות, כלומר להיות מושלם
הוא לא נעשה, הוא רק נברא, מה הפירוש נברא?
זו מחצית הבריאה, זאת
אומרת התוכנית נקראת בריאה
הביצוע נקרא עשייה, אפשר
להגיד לו שמה שלא יישוק
התוכנית נקראת בריאה, הביצוע נקרא עשייה
אבל מצד האמת, אנחנו ראינו בתחילת פרק ב'
שבמהלך ההיסטוריה, האדם
צריך להשלים את העשייה שלו
זאת אומרת שהוא בדרך להיעשות
מה שבדרך להיעשות זה נקרא יצירה
איפה מצאנו את הביטוי הזה בתנ״ך?
היוצר הוא זה שעושה קדים, מחרס
הוא לוקח חומר רפא, נותן בו צורה
והעבודה של היוצר, כן כחומר ביד היוצר
העבודה של היוצר מסתיימת לפני העשייה
לפני ההתגבשות וההתקשות
או האפייה של כלי החרס
אם כן היצירה זה מה שבאמצע
מה מאפשר את היצירה?
זה שיש יחסי גומלין,
אינטראקציה בין שני כוחות באדם
כוח אחד קבוע וכוח אחד משתנה
הכוח הקבוע הוא מה שנקרא כאן נשמת חיים
והיפך בה פעם נשמת חיים, זה אלוהי
אבל יש אפר מן האדמה,
האפר זה היסוד המשתנה באדם
מה שאנחנו מכנים בעברית בשם
אבל אם אתה תפתח יגידו באינטרנט
שזה מפריע להם לראות את זה
אני לא יודע מה אכפת כי העיקר שנחיה
כן, אפר זה מה שאנחנו
מכנים בעברית שלנו יצר הרע
יצר הרע זה הכוח החי שבקרבנו
מה שמאפשר לנו להתקדם בעולם
בסדר, לכן גם חז'ל אמרו
ויצר, יש פה שני יהודים
במילה ויצר, לעומת למשל פסוק י' ת'
ויצר השם אלוהים מן האדמה כל חיית השדה
שבחיית השדה יש רק יהוד אחת, באדם שני יהודים
אמרו אם כן חז'ל, יש פה שתי
יצירות, יצר הטוב ויצר הרע
מדייק מזה הרב קוק, ואין היה
מכאן שיצר הרע הוא חלק אינטגרלי
של נפש האדם, לכן הוא לא רע
כלומר אם היינו אומרים שיש איזה
כוח חיצוני זר שהתערב בתוך הנפש
ושהכוח הזה, הוא משתלט
על האדם איזה מין שדה כזה
אז זה הנורא, זה אומר שהיצר הרע היה באמת רע
אבל אם אנחנו מבינים ויצר השם אלוהים את האדם
זאת אומרת שיש פה שני יצרים שזה
עצמו חלק אינטגרלי של נפש האדם
אז זה חיובי שיש יצר הרע
אז למה הוא נקרא רע? הוא רע כי הוא ראוה
הוא בא לרואה את היציבות בנפש של האדם
והוא באמת הוא רע כשהוא משתלט על האדם
והוא לבדו מוביל את חיי האדם
אז אני לא מבין את הפרקים במדויק אבל
יש את הסיפור שהנחש תלזו המר בחווה,
זאת אומרת שבנפש החיים הסביר, אם
אני לא טועה, שאז יצר הרע נכנס אל האדם
מה שבעיקרון הוא לא חלק מהאדם
יפה, כלומר שאלתך היא כזאת
דרך אומרתי שיצר הרע זה
חלק אינטגרלי של נפש האדם
איך הדברים האלה הסתדרו עם דבריו
של בעל נפש החיים, רבי חיים מיבולוג'י
שאמר שלפני החטא יצר הרע עמד מחוץ לאדם
ועכשיו הוא נכנס בתוך האדם, אם כן
הוא יצירה חיצונית, עד כאן כושייתך
תשובה, אין שום קשר בין זה לזה
וזה, בשום שבתוך האדם יש שני
כוחות, האחד יצירתו והאחד יצירה רע
אבל הם נפרדים זה מזה, שניהם זה האדם
הנחש שאתה מדבר עליו,
למדנו כבר, הנחש זה האדם
אלא שבאדם המקורי, ההבחנה בין
יצר הטוב ליצר רע היא הבחנה ברורה
מהחטא והאילך נעשתה תערובת,
למשל דעת טוב ורע, מדעת מלשון חיבור
והאדם ידע, מה זה ידע? התחבר
אז אם כך, מכאן והאילך,
שהיצר הטוב ויצר הרע מעורבבים
קשה לו לאדם להבחין מה בקרבו
יצר הטוב ומה בקרבו יצר הרע
זה הכל, אבל אם כן יש הערת
השכל שזה דבר שלא תמיד קיים
אצל הרבה אנשים, לא אמרתי
את זה לכולם, אצל הרבה אנשים
עכשיו, אז בואו נמשיך, אם כן והיצר
יש אם כן באדם שני כוחות שפועלים
ואנחנו רואים גם שהמקורות שלהם מאוד שונים
האחד נקרא הפר מן האדמה, השני נקרא נשמת חיים
וזה מאוד קשה אם ככה לחיות
כי אם אני אומר שיש באדם יסוד
שמקורו נגיד בגדול נקרא לזה הטבע
ויסוד אחר שמגדול נכנה אותו בתור הנשמה
תמיד ישאל באדם השאלה מי אני?
האם אני הנשמה שלי
ואני משתמש בטבע שלי?
או שאני טבע שמשתמש בנשמה?
זאת שאלה מאוד רצינית,
שנפעמים גם באה לידי ביטוי
בוויכוחים תיאולוגיים מטופשים
מסביב לתורת האבולוציה
לאחרונה התחילו ויכוחים על תורת
האבולוציה מבחינה דתית וכל מיני שטויות כאלה
אבל מה שכן אפשר ללמד זכות על
אותם דתיים שנלחמים נגד תורת האבולוציה
כי צריך גם עליהם ללמד זכות, שהאדם
איננו כל כך רוצה להיות יצירה טבעית
כלומר אם אתה אומר שאני בא מן
הכוף, סימן שאני סך הכל רק כוף מגודל
משהו כזה, זה מה שמפריע לאותם האנשים
הישב הוא עשוי, כלומר לפי
הנהלת בשיעור הזה מושלם? כן
עכשיו, איפה היינו?
אם כן, הדתיים שכל כך לא רוצים
שתורת האבולוציה תהיה נכונה
הם לא רוצים להיות חלק מן
הטבע ויש בזה מעלה באמת
יש בזה מעלה שאדם רוצה
את האוטונומיה המוסרית שלו
אבל כל פנים פה התורה מדברת על הרכבה הזאת
יש הרכבה באדם של מוקד אחד שבא
מן הטבע, מוקד אחד שבא מן הנשמה
המוקד מן הטבע מכונה כאן עפר מן האדמה
מה זה עפר מן האדמה? עפר זה אדמה, לא?
אז אדמה מן האדמה? או עפר מן האפר?
פשוט מבחינה דקדוקית הדברים מאוד ברורים
עפר זה מה שפורה, עין זה משון מקור, נכון?
מעיין, עין, פר, מקור חיות
זה החלק הפורה של האדמה, הדומם, אדמה, דומם
זאת אומרת, מתוך האדממה מופיע כוח של חיות
זה עפר מן האדמה
דווקא מי שהטיב להסביר את זה יפה
זה בעלי תורת האבולוציה, דרווין ודומיו
וספנסר ואחר כך ברגסון וכולי וירדו שרדן
שהם הסבירו שבעצם יש
תנועת חיים כוללת בתוך ההוויה
שבה מן הדומם אל החיה
מעניין מאוד לראות אם
תסתכלו בפסוק שכבר קראנו
בפסוק ה'
מה כתוב בפסוק ה'?
מדובר על הצומח הראשון, נכון?
איך נקרא הצומח הראשון?
שיח
מעניין
מה זה שיח? דיבור
כלומר, הדיבור בהמתנה
זה השיח
עד שזה יגיע למדבר
ומה יש בין הצומח לבין האדם?
יש משהו באמצע, לא?
חי, נכון
חי זה גם כמישון דיבור
יום ליום יביע אומר ולילה לילה
יחווה דעת
מה זה? לחוות
לדבר, נכון?
זאת אומרת, החי הוא גם
כן סוג של דיבור מפותח יותר
עדיין גולמי
ומה יש למטה מהצומח?
דומם
דומם, נכון? מה זה לדמום?
זה לשתוק, זאת אומרת שזה סוג של דיבור
אם מישהו שותק, זה דיבור בדרגת אפס
הוא מדבר, רק מה הוא אומר? שום דבר
הוא דומם
אז זה הדומם, זה הדיבור שהולך
והוא מתגלה, עד שבסוף הוא פורץ באדם
מובן?
יש אגב מחקר של הרב משה דוקטור זיידל
זה הודפס בספר חקרי לשון שלו
על הפועל דום בעברית
והוא מראה שיש מספר מקומות
שהפועל דום בתנ״ך פירושו לדבר
דום לשם ויתחולל לו
למשל אלוהי, אקרא ולא תענה
ולילה ולא דומיה לי
זאת אומרת, לא ענית לי
כמו שפרופסור נר היה
אומר, יש דיבור דרך הדממה
אז ביום אני מצפה לדיבור מפורש
בלילה אני מצפה לתשובה דרך הדממה
ולילה ולא דומיה לי, הוא מתלונד,
אפילו בדרך הדומיה אתה לא דיברת הייתי
אז זה מה שנאמר כאן
ויצר השם אלוהים את האדם
הפר מן האדמה
מה שחי מתוך הטבע
כן?
נכון
איך אתה מסביר שבעצם יש פרוגנזים
לאולוציה שכן מנגנת לתאר את העולם הזה?
אני אחזור על שאלתך
כדי שגם באינטרנט ישמעו
בשיעורים הקודמים אני אמרתי שכל מעשה בראשית
זה לא מדבר על העולם הזה
אז איך עכשיו אני מסביר
פסוק על פי תורת האולוציה
תורת האולוציה מדברת על העולם הזה
עד כאן שאלתך
תשובה
לא הסברתי את הפסוק על פי תורת האולוציה
הסברתי את הפסוק על פי הפסוק
אלא שמה שאני ציינתי הוא
שתורת האולוציה מקבילה לזה
יש לה אינטואיציה של הדבר הזה
אבל אין שום הסבר בפסוק
כיצד העולם החומרי הופיע
אנחנו רק יודעים שביצירת האדם
יש חלק שבא מן העולם החומרי
התורה לא דואגת בכלל
להסביר לנו איך החלק הזה נוצר
כמובן?
והיפך באפיו
נשמת חיים
מה פירוש נשמת?
נשמת חיים
נשמה בעברית התנכית
פירושו נשיפה
כן?
כשמישהו עושה פו
זה נקרא נשמת חיים
כל הנשמה תהלליה
כל מה שנושם
זה משמעות
ולכן דרשו על זה בחז'ל
על כל נשימה הוא נשימה
תהלליה
בעברית מאוחרת יותר
המילה נשמה מציינת את
החלק העליון של נפש האדם
נשאת השאלה איך יכול להיות
שהחלק העליון של האדם
מכונה על פי פעולה פיזית
כל כך נמוכה כמו הנשימה
כן?
הרי זה חלק מהכנסת אוויר והוצאת אוויר
אז איך הכנסת אוויר והוצאת אוויר
הפך להיות ביטוי המציין את החלק העילאי
הצילי של האדם
מהתשובה?
על פי מה שכתוב כאן
נשמת חיים
זה לא נשימת האדם
אלא זה הנשימה האלוהית כביכול וכרבו
היא הנקראת נשמת חיים
היא אותה הנפש העליונה
זה מה שמזדיק את התינוי של הנפש העליונה
בשם נשמה
כן?
זה אומר שהנשמה נושמת את הקבוצה
זה אומר שהקבוצה הוא נושם
וזה יוצר את הנשמה
את הנשמה אם תרצה
של האדם
זה נשמת האדם
כן, זה מוסבר יפה בספר נפש החיים
שר א'
פרק תלווה
הוא מסביר את כל הדימוי הזה
כל המשל הזה, מה משמעותו
בסדר?
רק מה זה הקבוצה שהוא נושם?
צריך להבין
הכוונה שנפרד הרצון מאיתו
הוא מקבל אוטונומיה
למשל כשאתה, למשל עושה כלי זכוכית
יצא לך פעם לעשות כלי זכוכית?
כי אני לא יודע אם יש פה מישהו
שיצא לו לעשות כלי זכוכית
ראיתם פעם מישהו שעושה כלי זכוכית?
זה מאוד יפה, נכון?
הוא לוקח שפופרת
בקצה השפופרת יש חול לוהט
והוא מוציא אוויר לתוך השפופרת
ונותן צורה, נכון?
עכשיו, האוויר עובר שלושה שלבים
בשלב ראשון, הוא נמצא בתוך הגוף של הממזג
ככה קוראים לזה, לזה שעושה את כלי הזכוכית
זה נמצא לו בריאות
בתוך הלחיי
כל זמן שזה לא עבר את השפתיים
זה עדיין חלק מן האומן
אחר כך, זה בשפופרת
זה כבר לא של האומן
זה עוד לא של הכלי
אחר כך זה מגיע לכלי, קבל צורה
ושם זה נח, נופש
אז זה נשימה, רוח, נפש
נפש, רוח, נשמה
שלושת הבחינות של האדם
כלומר, הנשמה הוא החלק האידאלי של האדם
הייתי אומר, האדם כפי שהוא בעיני ה'
כפי שראוי לו לאדם להיות
זה הנשמה
הנפש, זה איך שהאדם נמצא במציאות
ומה היחס בין הנפש לבין הנשמה?
הרוח
רוח, שונה רווח
מה שמבדיל בין זה לזה
יש פה שתי שאלות
מבינה ששני היצרים הם חלק אינטגרלי בנפש האדם
אבל לא מסתדרת לי הדואליות
גם האלוהות מתוארת כדואלית
וגם האדם לא מובן לי
האם זה הזמן להרחיב מעט בנושא הדואליות?
אם כן תודה, וגם אם לא
אני לא מבין למה פה
האלוהות מופיעה בצורה דואלית
אביה לשם אלוהים
יש באדם דואליות, מה אפשר לעשות?
זה מאוד מצער
אבל זה נכון שיש פה בכל זאת מקום לשאלה
אם יש לאדם נפש ויש לאדם נשמה
או אפילו יצר הטוב ויצר הרע
מי הוא אותו האדם שיש לו שני חלקים?
הרי אם שני חלקים הם ממש שני חלקים
אז זה כבר שתי ישויות
צריכה להיות נקודת אחדות
ששני החלקים מיוחסים אליה
רגע, זו השאלה קודם כל
אני מנסה עכשיו להסביר את השאלה
הסלאם, השאלה היא ככה
זאת אומרת, יש נגיד
השעון של יוסי
והמשקפיים של יוסי
זה סימן שיוסי הוא לא השעון ולא המשקפיים
כי הם שלו
אז צריך להגדיר מי הוא יוסי,
שנדע של מי השעון ושל מי המשקפיים
אם יש יצר הטוב של האדם ויצר הרע של האדם
או, נרחיב על זה יותר
נפש האדם, נשמת האדם
אז מי הוא האדם?
שאליו מיוחסים הנפש והנשמה
עד כאן השאלה, ברור
מוכרחים להניח איזושהי אנושיות
אחדותית מקורית לפני כל זה
איך נקרא לה?
נקרא לה חיה
נפש ורוח נשמה? חיה
הנפש, הרוח והנשמה של החיה
וכמו שאמר יחזקאל הנביא
רוח, החיה, והאופנים
יש כמה אופנים, מודוסים שונים
יש כמה אופנים של אותה חיה
עד כאן מובן, נפש, רוח, החיה והאופנים
אבל איפה הוא מוזכר בתורה?
אותו אדם שלפני הפיצול, לפני הדואליות
כפי שהשואלת הנכבדה שואלת כאן
איפה הוא נמצאת?
איפה הוא מוזכרת בתורה?
אותה אישיות מופלאה שרק
אחר כך הפכה להיות נפש ונשמה
מה?
לא, היא צריכה להיות קדומה יותר
נפש חיה זה התוצאה
זה מוזכר בפרק א'
בפסוק ב'
ורוח אלוהים מרחפת על פני המים
אומרים חזאל, רוח אלוהים
זה רוחו של מלך המשיח
אז אם כן הוא היה שם
כן, יש האדם המקורי
שאחר כך מתגלה במהלך היצירה
יש פה שאלה נוספת, רגע
אז מה ביום יביע אומר ובלילה יכווה דעת
יש אמירה ויש חוויה
ומתי בא הדיבור?
לא יודע, כשנלמד את ספר תהילים אז נדון על זה
נשמת חיים פירושה הוצאת אוויר
אז מה זה ואיפך?
ואיפך זה הפעולה
ונשמת החיים זה האוויר עצמו
זה לא האוצה, האוצה היא הנפיחה
ומה שיוצא מהנפיחה זה
האוויר, הנקרא נשמת חיים
במשל
ואי האדם, אגב מה פירוש המילה נשמת חיים?
הסברנו את המילה נשמת, אבל מה זה חיים?
חיים זה מה שעצמאי
מה שלא עצמאי הוא לא חי, הוא מת
למשל אנחנו אומרים בתפילה
מחיה מתים ברחמים רבים
מחיה מתים עתה
מחיה מתים עתה
מה זה מחיה? באיזה זמן זה?
עבר, הווה או עתיד?
הווה, הקבל הוא עכשיו בהווה מחיה מתים?
אני חשבתי שרק בעתיד הוא יחיה מתים
מי זה המתים שעכשיו הוא מחיה?
זה אנחנו, אנחנו המתים שהוא מחיה
כלומר הוא נותן חיות, לא מחיה
במובן של להחיות אחרי המוות
אלא לתת חיות, זה גם משמעות בעברית של לחיות
מחיה מתים, אנחנו המתים והוא מחיה אותנו
מדוע אני אומר את זה? כדי שנבין שהמילה חי
נאמרת עבור מי שאיננו מקבל החיה
אלא עבור החיים עצמם, דהיינו מי שעצמאי
אפשר להגיד עליו שהוא חי
אז מי באמת אנחנו מכירים שהוא
עצמאי שאפשר להגיד עליו שהוא חי?
רק הקבל, נכון? לכן רק הוא נקרא חי
כן, מה אתה אומר?
זה לא משנה, נאמר כעת חיה
כעת חיה, נכון, כעת חיה
משהו אחר, לא יודע, כל דבר לא יודע
אבל כל פעמים חי נאמר על מה שהיה עצמאי
למשל, נגיד כך
בשטף הזה מספיק
והי האדם לנפש חיה
עכשיו, להיות ל זה ביטוי קצת משונה
היה אפשר להגיד והי באדם,
או ותהי באדם, נפש חיה
כלומר, נשמת החיים הפכה להיות נפש חיה
אבל זה לא מה שכתוב
והי האדם, האדם שכבר היה
הפך למשהו אחר, לנפש חיה
אבל גם זה לא לגמרי ברור
כי אפשר להגיד והי האדם נפש חיה
הלמד של לנפש חיה מיותרת
נכון? אפשר להגיד והי האדם נפש חיה
אז זה לנפש חיה
הביטוי להיות ל, הכוונה למה?
לתפקיד כלפי זולת
למשל, לך והיית לנו לקצין
לכל יושבי גלעד
אמרו יושבי גלעד, ליפתח
והזקת והיית לאיש
כלומר, אתה תהיה מי שינהיג אחרים
אז מה זה והי האדם לנפש חיה?
הוא הפך להיות נפש חיה של אחרים
מי הם האחרים שהאדם נהיה הנפש החיה שלהם?
כל העולם כולו
כך מסביר רבי חיים וולוג'ין בספר נפש החיים
הוא הפך להיות הנפש המחיה את הכל
הוא לנפש חיה מחיה את הכל
זה אחריות עצומה
זאת אומרת, מכאן והאלה בעצם
יוצא שהאדם והעולם הם הוויה אחת
מעניין, מה היה גודלו של האדם בשלב הזה?
כמה גדול?
מטר שמונים ותשע?
ארבע מטרים? קילומטר? מה?
כן, חז'אל אמרו, הוא היה
גדול מן השמיים ועד הארץ
ועקבו מקה גלגל חמה
והוא היה מביט מסוף העולם ועד סופו
וראה את כל הדורות
אז איך הוא היה נראה?
הוא היה נראה כמו העולם כולו
בעצם, בשלב הזה אין
הפרדה בין האדם לבין העולם
האדם הוא העולם, העולם הוא האדם
בדיוק כמו שאין הבדל בין
הנפש שלי לבין הגוף שלי
אם מישהו דוחף אותי באוטובוס
אז מה אני אומר לו?
אל תגע בי
זה בא מהעברית אל תיגע בי
עכשיו, לכאורה, הוא לא
נגע בי, הוא נגע רק בגוף שלי
אבל אני כל כך מאוחד בהכרה שלי עם הגוף שלי
שאני מזהה את עצמי עם גופי
אז כיוון שהאדם הוא לנפש חיה,
הוא הנפש לכל המציאות כולה
אז הוא והעולם זה דבר אחד
העולם הוא גופו והוא הנפש
זה לא טוב במעשה, זה פה
הקדוש הוכחו אצלו את זה
בינתיים האדם עוד לא מתנהג בכלל
לא בצורה מתאימה ולא בצורה לא מתאימה
ככה הוא נוצר
זה כמו שמשל ילד שנולד הוא מקבל במתנה
שני אוזניים, אף, שתי עיניים ופה חמוד
מה הוא עשה בשביל זה?
שום כלום, נכון
אבל הוא קיבל את זה במתנה
מה הוא יעשה עם זה? זה כבר נראה אותו אחר כך
כלומר, נשמה זה הפוטנציאל המלא של האדם
לעומת נפש זה הפוטנציאל הממומש
אם רוצים אפשר להגיד את זה
חי הוא מה שעצמאי
וקיים הוא מה שתלוי
עם ישראל חי וקיים, נכון
לגלות לימינו או גם וגם?
אני לא יודע מה פירוש המילה קיים
כיוון שהמילה קיים לא כתובה אצלי
אני עכשיו לומד פרק בתורה
ובתורה לא כתובה המילה קיים
אז אני מצטמצם למרחב של המילים שלפניי
רק מילים תנכיות
או יותר מזה, תורניות
זה מה שאני יודע
בואו נמשיך
והיא אדם נפש חיה
כל זה אם כן מאוד ברור
יש לנו פה תיאור של האדם
שבו יש כבר שני יסודות
אחד עפר מן האדמה
האחד נשמט חיים
מה אין לאדם בשלב הזה?
זה דיברנו בשבוע שעבר
מה אין לו? גוף
עדיין גוף אין לו
כי אנחנו מדברים פה בשלב מאוד מאוד קדום
של הוויית לאדם
כשהוא נמצא במקום שהתורה עומדת לתאר אותו
בשם גן העדן
גן העדן, כל אחד יודע
זה המקום שאליו מגיע
לפי מה שמספרים לילדים בהלוויה
הסבא
זאת אומרת
איפה סבא? הוא בגן העדן
גן העדן
אם מתכוונים לקבר
זה ודאי לא גן העדן
אז זה איפה שהיה גוף
אז מי הלך אם כן לגן העדן?
הנפש
וכאן התורה מדברת על גן העדן
אז ודאי שהוא לא מדובר במקום שבו יש גוף
איך אומר רמחאל בספר דעת דוונות
דע לך שבגן העדן יש גוף
ויש נשמה
ויש עצים
ויש פירות
רק אתה צריך לדעת שהגוף שבגן העדן
הוא ממדרגת הנשמה של האדם בעולם הזה
אז זה לא גוף
בסדר
עכשיו
למה האנשי מדבר איתם על לאכול?
למה הוא מדבר איתם על לאכול?
תסביר לי מה זה לאכול
אני אוכל לענות לך
מה זה לאכול?
מה שאתה מכיר זה הגוף אוכל
הסברת לי שהגוף אוכל
אבל לא הסברת לי מה זה לאכול
מה זה לאכול?
לאכול פירושו לקיים את הגוף
ואני לא מקבל את זה
גם הנשימה מקיימת את הגוף
גם התאמנות זה מקיימת את הגוף
אז אני שואל מה זה לאכול?
מה זה הפעולה הזאת?
לקחת משהו שבחוץ
ולשים אותו בפנים
כן או לא?
יש תפוז, הוא היה בחוץ
עכשיו התפוז הוא בפנים
עד עכשיו הוא לא היה חלק ממני
עכשיו הוא חלק ממני
אז מה פירוש לאכול?
לקחת תוכן ולהפנים אותו
נכון?
זה גם הנשימה, זה אכילה
גם זיווג אישות זה נקרא אכילה בתורה
וגם נלמוד
נכון?
אדם לומד
אז הוא אוכל, מה הוא אוכל?
ידיעות, חוכמה, אמונה, גירת שמיים
נכון?
כן, ודאי, לכו לחמו בלחמי
כתוב מפורש
הנה ימים באים נאום השם
והשלחתי רעב בארץ
לא רעב ללחם ולא צמא למים
כי הוא נשמע את דבר השם
אז זה רעב, נכון?
אז זה מה שכתוב
בואו נראה
בפסוק ח' ואיתה השם אלוהים גן באדן מקדם
ויאסם שם את האדם אשר יצר
טוב, אז איפה הוא שם אותו?
בגן, נכון?
מה עם האדן?
הגן נמצא בתוך אדן
אז יוצא שאדן הוא מבחוץ
הוא באמצעו, אני יודע, הוא בתוכו על כל פנים
של האדן נמצא גן
למה קוראים לגן גן?
שונה גנה, הוא מוגן
זה מקום שבו יש לך גבולות
אני לומד מזה, שבאדן אין גבולות
לכן חזן אמר, האדן זה עולם הבא
וגן האדן זה לא עולם הבא לפי זה
גן האדן זה מצב כזה שבו האדם
נמצא עדיין באיזו הוויה מוגנת
מפני המפגש הישיר עם הבורא
יוצא לפי זה שהמצב שבו אדם הראשון נוצר
איננו המצב האופטימלי
המצב האידאלי זה לא גן האדן
גן האדן זה משהו כזה ביניים
לפי זה יש לו משימה, לאן הוא צריך להגיע?
לאדן
אז יש לו כמה אפשרויות,
יש לו שני פתחי יציאה לפי זה
אם הוא רוצה, יכול לצאת מן הגן ולהיכנס לאדן
אם הוא רוצה, יכול לצאת מהגן ולהגיע לפה
החלטה שלו
יש שתי אופציות
או כלפי מעלה או כלפי מטה
או באדן או בעולם הזה, החלטה של האדם
אם כן הוא נוצר במצב אמצעי
ובגן
זה קשור אולי למילה הלטינית גנוס
שזה ההפריה, ההולדה
מזה הגן בימינו
משהו צריך לצאת מזה
זה סגור, אבל צריך לצאת מזה משהו
והייתה, ה' אלוהים, גן
בעדן מקדם
וייסם שם את האדם אשר יצר
בייצמך
ה' אלוהים מן האדמה
כל העץ נחמד למראה וטוב למאכל
ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב וארה
יש פה מילים ממש לא ברורות, מה זה עץ?
למה משמש עץ?
ליצר פירות?
עוד משהו שעושים, מה צל?
משמעת איך צל?
כי רוצים לשבת, נכון?
אז יושבים בצד העץ
וכשיושבים מה אפשר לעשות?
להתייעץ
לכן המקום של העצה זה העץ, נכון?
מה הנקבה של העץ?
עצה, נכון?
המקום שבו יש חוכמה, העצה זה איפה שיש חוכמה
יש כמה תכנים של חוכמה
כמו עצית
מה?
כמו?
הנקבה של העץ זה עצית
הנקבה של העץ זה עצית
לא נכון
זה הקטנה של הנקבה
יש עץ ועצית, קטן וקטן
יש בעץ, ביצה ועצית
אז ביצה קטנה זה בעצית
אבל ביצה זה הנקבה של בעץ
נכון?
ברור?
אז גם כן, הזכר של עצה זה עץ
אני לא קשור לעצית
בסדר?
לא, פשוט רציתי שלא נטעה
אם כן, אז יש פה תכנים של חוכמה
אגב, בימי קדם
קוראי התורה מיד מבינים את זה
כי בימי קדם המקום של העצה היה ליד העץ
בחברה הקדומה
אפילו היו בתקופה יותר מאוחרת
מלאכים שהיו נוהגים
לקיים את המועצה שלהם ליד העצים
ברור?
דבורה
מה?
דבורה, תחת תומר דבורה
היה גם מלך בצרפת
קראו לו לאויה הקדוש
תראה למה קראו לו הקדוש
כי הוא הרג הרבה יהודים
ואז הוא, או לאויה התשיעי
הוא היה שופט תחת העץ
תחת הלונדון
אז בקיצור
העץ זה תכנים של חוכמה
ברור
איש היה בארץ רוץ
איוב שמו
מסביר המלבים מה זה ארץ רוץ
מקום החוכמה
כי שם
הוציאים העצה
רוצו העצה וטופה
והעץ מהשם מילים מן האדמה כל עץ
עכשיו פה אנחנו רואים שלושה תכנים
תוכן אחד
נקרא
כל העץ נחמד למראה וטוב למאכל
התוכן השני נקרא
ועץ החיים בתוך הגן
והתוכן השלישי נקרא
ועץ הדעת טוב ורע
נקרא לשנות פה שלושה סוגי עצים
האחד שאנחנו לא בדיוק יודעים עליו
כי התורה לא מעריכה בו
אבל זה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל
ואנחנו שומעים על עוד שני עצים
אחד עץ החיים
ואחד עץ הדעת טוב ורע
שאלה קטנה
באיזה מקום נמצא בתוך הגן
עץ החיים?
באמצע? במרכז? איך אתם יודעים?
לא צריך שום מדרש, זה כתוב פה
בתוך
המילה תוך בעברית מקראית
פירושה אמצע
תווך
תוך זה אמצע
אגב רשי כותב את זה מפורש
בתוך הגן, אמצע איתו של גן
באמצע הגן
זו המשפט של המילה תוך
שאלה איפה נמצא עץ הדעת טוב ורע?
לא כתוב
עץ החיים כתוב שהוא באמצע
או בעקף או ליד?
לא כתוב
ועץ הדעת טוב ורע
אני לא יודע אם הוא באמצע
או בהיקף או ליד
לא כתוב, נכון?
מה?
הם נמצאים באותו מקום?
כמה עצים אתה יכול לשים באותו מקום?
אז אחד, כאילו
כלומר אתה אומר ש1.99
אצלך זה שווה 2
אבל אמצע, אני יודע שיש רק
אמצע אחד בכל גן
אם יש לי גן, כמה אמצעים
יש לגן אחד? אמצע אחד
נכון?
אבל אתה צריך להוכיח
נגיד שזה לא עולם פיזיון, אתה צריך להוכיח
שעץ הדעת טוב ורע
הוא באמצע
אני רוצה ראיות, לא סתם אמצעות
אבל אם הוא עוד ככה, זה לא כבר פסוק
ועץ הדעת טוב ורע
אז אפשר להגיד
ועץ החיים ועץ הדעת טוב ורע
הוא בתוך הגן, שניהם
אבל זה לא מה שכתוב, כתוב
דווקא על עץ החיים שהוא בתוך
ועל עץ הדעת טוב ורע לא כתוב שהוא בתוך
כן?
הנה הסתירה
המפורשת
ג' ג'
מה כתוב?
הוא מפרי העץ אשר בתוך הגן
אמר אלוהים לא תאכלו ממנו
ולא תגאו בו פנתם ותון
זה נאמר על עץ הדעת טוב ורע
אז כאן אנחנו רואים שהוא בתוך
הגן, אז הוא באמצע
אז איפה היה עץ הדעת טוב ורע?
באמצע
אה, זה בעיה
אז מה אתה אומר זה אותו עץ?
אני לא מבין, אבל
אם זה אותו עץ
אני ממש לא מבין, כי עץ החיים מותר
לאכול, עץ הדעת טוב ורע אסור לאכול
ואם זה אותו עץ
אז איך מסדרים?
אז זה לא עץ עצמו
אני מציע שנשאיר את זה בינתיים פתוח
כן, בבקשה
עכשיו, ראית אולי שטוב ורע זה עצמו?
אתה אומר שטוב ורע
זה כאילו הקצוות של העץ
והאמצע של העץ זה עץ החיים
רעיון יפה, קרוב
לתשובה האמיתית
אבל את התשובה האמיתית אנחנו נלמד בהמשך
בעזרת השם, אולי לא בשיעור הזה
ואנחנו
נראה איך זה כתוב בדיוק
כן, בבקשה
והשאלה למה זה מוצג כשני עצים עם ככה
מה אתה אומר?
מה זה מקדם?
אתה שואל, בפסוק ח'
מקדם, מה כתוב בראשית
באו.ק.לוס, תסתכל בבקשה
גינתא בעדן, מה כתוב?
מלקדמינה
כלומר, זה קדמון
כלומר, הגן עדן
זה המצב הקדמון של האדם
בסדר?
מה?
ירושלים זה קדם?
תביא לי הוכחה, אני לא יודע
איפה זה כתוב?
קיצור
זה אמישר, אבל פה פרשות אולי
מגדל בבל
נו
נכון, והיא בנוסעה מקדם
כן, אבל הקדם שמה
שמאזכר במגדל בבל דווקא זה המזרח
זה מזרח לבבל
לא עובד
מה נעשה? טוב
בלך לחיית, כמה פעמים כתוב?
והאיס עלות מקדם
שהוא התרחק?
יכול להיות, משם משאר כן אולי
לוויראי, אבל פה זה לא מדובר בכדור
הארץ בכלל, נבין אתכם
טוב, אם כן
ועץ מחשב אלו מן האדמה, כל עץ נחמד
למרי וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן
ועץ עדת טוב ורע
איך אמרת בינינו? ראיתם פעם עץ
שכשאוכלים אותו מקבלים חיים
ועץ אחר שכשאוכלים אותו מקבלים
דעת טובה רע
ברור שמדובר בתכנים
או שאתה אוכל חיים
או שאתה אוכל דעת
אגב, נשאלת השאלה
אדם שלומד, נגיד את הספר הזה
שאנחנו עכשיו לומדים פה
מה הוא לומד עכשיו? חיים או דעת?
תלוי איך הוא מסתכל על זה
יש אחד שלומד את זה
כי הוא רוצה להבין את משמעות החיים שלו
יש אחד שלומד את זה
כי יש לו סקרנות אינטלקטואלית
אז אחד אכל מעץ החיים, השני אכל מעץ הדעת
זה אותו העץ
עכשיו שאלה אחרת, יש אדם שלומד
מתמטיקה
יש אחד שרוצה ללמוד מתמטיקה
כי הוא מאוד רוצה
את הדוקטורט שלו, כי על ידי זה
הוא יתקדם בחברה, או כי יש לו
סקרנות אינטלקטואלית, אז מה הוא למד?
את עץ הדעת
יש אחד אחר שרוצה לדעת את דרכי השם
הוא רוצה לדעת איך הקב' הוא מנהל את עולמו
מהי המתמטיקה שהקב' הוא יעשה לעולמו
אז הוא רוצה את דעת השם
אז זה עץ החיים
בקיצור, אני רק מקדים קצת את המאוחר
אנחנו עוד נלמד על זה
טוב
מה זה נחמד למראה?
שאדם מאוד רוצה לראות אותו
משהו שמושך
אנחנו נלמד את זה
אבל נגיד את זה בקצרה
סקרנות אינטלקטואלית
זה כדי לדעת מה שהוא
לדעת את השם
זה לדעת מי שהוא
זה בין מה למי, וזה מאוד עקרוני
אם אתה נפגש עם תוכן סופי ומוגבל
או עם תוכן אינסופי
טוב
בואו נמשיך
פסוק ת'זיין
לא
אתם יודעים מה?
אני אעביר את זה מהר
פסוק י'
ונהר יוצא מהעדן
להשקוט את הגן
זאת אומרת שיש פתח
בין המצב המקורי של האדם
לבין העתיד שלו
יש נהר, יש הערה, נהרה
שיוצאת מן המצב העתידי
אומרים לו, הנה, יש לך פוליות
זה משקיע את הגן
זה נותן כיוון לגן הזה, זה נותן משמעות לגן
ומשם
ייפרד
מה זאת אומרת? משם ייפרד
מה זה שם?
מהגן
רגע, ייפרד, אז לאין הוא מגיע?
אל מחוץ לגן
כלומר, יוצא לפי זה
שהזרמה, השפע
האלוהי העליון, עובר
מעדן אל הגן, ומן הגן אל מחוץ לגן
אולי זה העולם הזה
אבל יש אחר כך המשך
והיה
כלומר, זה מגיע אל עולם הפירוד
והיה
מה זה והיה?
עתיד, נכון?
והיה ל
אה, יש פה למד
והיה אדם ל
ממלא תפקיד, והיה
לארבעה ראשים
כלומר, אותו
שפע מתגלה אחר כך בעולם הזה
בתור ארבעה ראשי תרבויות
שהם
ארבעה נהרות
כל תרבות גדולה, מתחילה מנהר
אז מה שמאוחד
בעולם העליון
מפורד בעולמנו
ואז יש בעולמנו
ארבע תרבויות יסוד, שכל אחת
קלטה רק חלק
מן התוכן המקורי של נפש האדם
יש תרבות הפישון
ותרבות הגיחון
ותרבות החידקל
ותרבות הפרט
דהיינו, מצרים, הודו
אשור ובבל
כן
מה? מניין? זה כתוב פה
שמא אחד
פישון
הוא הסובב את כל ארץ החבילה
שרשם הזהב
איפה זה ארץ החבילה?
זה באפריקה
איפה הזהב באפריקה?
בהרי
אתיופיה, איפה שנמצא
הנילוס, הלבן
נכון? שם זה מקיף
דווקא האזור של הזהב, דווקא הוא מוקף
הנילוס עושה סיבוב
הוא הסובב את כל ארץ החבילה שרשם הזהב
הוא זווה ארץ ההיא טוב,
אז שם בדולח ובין השואה
ושם הנהר השני
גיחון
הוא הסובב את כל ארץ קוש
איפה זה ארץ קוש?
מה פתאום
קוש זה איפה שהפגניסטן של היום
כן, יש אפילו
ההרי ההינדו קוש שם, מי שמכיר
כן
ושם הנהר השלישי חידקל
אני מקווה שאתם יודעים איפה הוא
אשור, זה לא כל כך מסובך
והנהר הרביעי הוא פיראטה
אנחנו מכירים אותו
אם כן יש לנו פה ארבע תרבויות יסוד
מצרים, הודו
אשור ובבל
שאחר כך הפכו להיות ארבעה מלכויות
שהם
שם בבל, פרס
יוון, רומא
כלומר תמיד התבנית של ארבעה מלכויות
זה חוזר על עצמו
אבל, מה?
איזה מלכות הייתה הודו?
אני חושב שיצא משהו שם
כל האזור של הודו
כן, זה
יש משהו מאוד רציני שם
כן, כן, כן, מאוד רציני
פה לא כתוב על סין
שום דבר
מה?
נכון
נכון, נכון, נכון
זה ממש כתוב, והיה לארבעה רכיב
כלומר בעולמנו זה הופך להיות
ארבעה נהרות
לכן הגמרה אומרת
המדרש אומר שהנהרות הם לא חלק
עם מעשה בראשית
כי הרי שם המדרש אומר ככה
נבראת האישה
נברא סטן אימה
איך יודעים שנברא הסטן אימה אישה?
שהרי כתוב, הסמך הראשונה
זה בפסוק כף א'
והיסגור בשר תחתינה בבריאת האישה
שאת הגמרה, איך את אומר
שזה הסמך הראשונה? הרי כבר
לפניכן כתוב, הוא הסובב
הוא הסובב את כל ארץ קוש
הוא הסובב את כל ארץ, אז יש סמך לפניכן?
אומר המדרש, לא, זה לא במעשה בראשית
זאת אומרת, רואים שפה
זה סוגריים שהתורה הכניסה
כן? ברור
אגב, אם
נבראת האישה נברא סטן אימה
אז זה סימן א' שהאישה
היא לא הסטן
כי נברא
לא, אם נברא סטן אימה
סימן שהיא לא הסטן
היא לא הסטן, נכון? אז איפה הסטן?
איפה הסטן?
נברא אימה, אז איפה הוא?
הוא באיש, ברור?
נבראת האישה
אז יש סטן לאיש
כלומר, האיש עכשיו
יכול לסתות מכוח זה
היא בסדר גמור
כי אני אם היו אומרים
האישה היא הסטן
כמו בתפיסה המצ'ואיסטית
אז זה היה משהו אחר, אבל זה לא מה שאמרו חז'ל
נבראת אישה נברא סטן אימה
מה? כן, הנוצרים אומרים
כל דבר שהנוצרים אומרים
אנחנו צווים, כן
יש פה שאלה, אז מה הכוונה
לפס ג' כ' ב'
פס מתכוון פסוק
לא הבנתי מה השאלה שלו
טוב, זה כשנגיע לפסוק הזה
פסוק מסובך
טוב
עכשיו שגמרנו עם הנהרות
חוזרים לגן העדן
פסוק תדבב
ויקח השם אלוהים את האדם
ויניחהו בגן העדן
לעובדה ולשומרה
לא הבנתי
גן זה זכר או נקבה?
אז זה לעובדה ולשומרה
עדן? מה פתאום
מה המחשב של עדן זה נקבה בכלל?
מאוד מוזר, מה זה לעובדה ולשומרה
אפשר אפילו לומר שיש פה
רמז של הכתוב, צריך לדרוש את זה
לעבוד ה' ולשמור ה'
כאילו שהה'
זה מה שעומד בסכנה, צריך לעבוד ולשמור
מה זה הה'
מה?
שכינה? למה אתה אומר ששכינה זה הה'
כי זה האות הרביעית של שם ההוויה
י' כ' ו' ה'
נכון? אז כאילו הה' צריכה שמירה
זה באמת על פי הקבלה יש את זה משמעותי
אבל נלך על פי הפשט
הזוהר אומר דבר מאוד יפה
מה זה לעובדה ולשומרה?
לעובדה, מצוות עשה
לשומרה, מצוות לא תעשה
מפה הזוהר הולך לחפש דברים כאלה?
איפה מצוות עשה ומצוות לא תעשה פה?
איפה? מה פתאום?
לעובדה ולשומרה
זה לעבוד, תגן
נכון? בוא נראה
באמת, הזוהר צודק
זה הפשט
הרי מה כתוב מיד אחר כך? ויצב
הוא שם אותו כדי שיהיה לו
מצוות עשה ומצוות לא תעשה
ויצב
אגב, אם כך
זאת אומרת שהאדם צריך לקנות זכות
גם אם נסביר
שזה לשון, גינון
הוא צריך לגנן את הגן
הוא צריך לעשות בחקלאות, למערכת השקיה
ואני יודע
לגזום וכו'
זאת אומרת שיש לו מה לעשות
כדי לקנות את הזכות
ואז הוא יוכל לצאת מן הגן
ולהגיע לאדם
מובן
בינתיים הוא צריך לעבוד
חזר אמרו
כשם שתורה ניתנה בברית
כך מלאכה ניתנה בברית
שלא נכנס
אדם הראשון לגן עדן
עד שיעשה מלאכה
צריך לעשות מלאכה
כל מיני סוגים של מלאכה,
מלאכה בכל מישור שלא יהיה
אבל זה מלאכה
אדם צריך לעשות משהו
כדי להשתנות
ואז יש מצוות עשה ויש מצוות לא תעשה
אנחנו נראה שהאדם קיבל
מצוות עשה אחת, מצוות לא תעשה אחת
וזה השורשים
של כל המצוות כולן
בואו נראה
מה?
זה לא כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
זה כדי לעבוד את הגן
מה זה כן?
זה כן?
זה כן?
בואו נראה
מצוות עשה
ויצא ושם אלוהים על האדם למור
מכל עץ הגן החול תוכל
זה מצווה לא?
מכאן
לעימהות
הכפייתיות
האומרות תוכל בני תוכל
כלומר, זה דמות
לכבוש ברוך הוא
כלומר, פה נתגלה דבר מאוד מעניין
עד עכשיו האדם
אני יודע
נברא, אבל הוא לא יודע מה התפקיד שלו
כאן, לראשונה
הקדוש ברוך הוא מגלה
לאדם את התפקיד
אני בראתי אותך בשביל שתאכל
דבר מאוד מעניין
כי בעלי חיים גם אוכלים
בפרק א'
מה ראינו?
ויברך אותם אלוהים למור
פירור וו
זה טבעי, ואחר כך גם את כל ירק עשב
נתתי לכם את כל
כלומר, הקדוש ברוך הוא נותן לאכול
אז אם כן, לא צריך לצוות
על האדם לאכול
כדי שהוא יאכל
וכאן, פתאום מתברך שזה מצווה
מכאן, שאנחנו לא
לעומת בעלי חיים
אנחנו לא אוכלים
כדי לחיות
אלא אנחנו חיים
כדי לאכול
זה מה שכתוב כאן
נכון?
כלומר, מה מטרת החיים של האדם?
לפי זה
לאכול
מה לאכול אגב?
מכל עץ אגב
הכל, אתה תאכל הכל
כל מה שיש בעולם תאכל
מאוד מעניין
זה האידאל של האדם
אנחנו, כשאנחנו אוכלים
יש לנו בעיה
האכילה, מה?
שלא נרחוץ למים ולא נרחוץ לעצם
כן, אבל שם זה לא ציווי
לא כתוב המילה ביצב
כאן יש ציווי
זה אגב דבר מאוד מפתיע
זה לא עכשיו, אתה רם את זה בשביל
זה לא עכשיו, זה לא עכשיו
זה לא עכשיו, זה לא עכשיו
למה את זה? מה אתה רם?
אצל בעלי חיים יכול להיות
אנחנו נדבוק את זה, כן?
כל אחד אוכל את השני
הצומח אוכל את האדמה
החי אוכל את הצומח
האדם אוכל
החי אוכל את הצומח
האדם אוכל את החי
כן? מה?
אז כל אחד נאכל
כך שאני יודע
טוב, אז
מה זה הסיפור הזה
של ויצב? זה אומר שברגע שהאדם נברא
מיד
הקב' הוא מדבר עמו
דבר מפתיע מאוד, לא מצאנו שקב' הוא ידבר
עם כל יצור אחר
זה אומר
שהאדם הנורמלי
הטבעי, עוד לפני כל
זכות זה הנביא
מי שהאלוה מדבר עמו
המצב של להיעדר נבואה
הוא מצב מדורדר
נא להכיר את עצמנו
אנחנו מדורדרים
כי אנחנו לא נביאים
כלומר, המצב שבו אין תקשורת
בין הבורא לבין הנברא
להורות לו את דרכו
הוא מצב של חיסרון מוחלט
זה נורא ואיוב, כן? מה אתה רוצה?
אבל אין פה בדיאלוג
דווקא אולי אפשר להגיד שהדיאלוג נחליט חטא
אמרתי דיאלוג, אמרתי דיבור
אני רוצה לשאול
דיאלוג זה באמת יותר ציבורי
זה עוד לא בדיוק שיח שמתקיים
נכון, זה עוד לא שיח, אבל בינתיים ישן חיה
זה דבר חשוב מאוד, כלומר, זה ממעלה למטה
זה חשוב ביותר, זה לא פילוסופיה
ממעלה למטה
זה לא חוויה דתית, זה התגלות
והתגלות נאמר לו
שהוא מצטווה לאכול
צריך להבין אם כן מהו האידאל
אצלנו האכילה משפילה אותנו
מדוע?
אני רוצה
ללמוד תורה, אני רוצה להתפלל
אני רוצה דבקות בשם
אז אני ממש נעלה, לא?
במה אני תלוי? בחתיכת
שיפס?
מהו? הוא רק צומח
הקטשופ הזה
מה?
הוא יקבע את
יכולת הקיום שלי?
כלומר, יש באכילה בושה
מסוימת, זה
מבייש את האדם שהוא צריך לאכול
לכן, לנו
קשה לראות מעלה
לראות אידאל באכילה
אבל כאן כתוב שיש
מעלה בזה, לא רק
איזו מעלה, אלא שזאת המטרה
לשם זה הוא נברא
מאוד תמוה
צריך להסביר את זה
אבל כבר נגמר השיעור, אז נמשיך
בקטע הבא, שלום