פרשת: מצרע | הדלקת נרות: 18:31 | הבדלה: 19:50 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
דף הבית > פרשת השבוע > פרשת בראשית > בשביל מה נברא העולם?

בשביל מה נברא העולם?

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫ואנחנו לומדים, אני חושב, את הפסוקים ‫הראשונים, עד כמה שאני זוכר, לשם הגענו.
‫אז בואו נזכור קודם כל, מה ‫אמרנו על המילה בראשית.

‫יש הרבה הרבה מה לומר, אין הגברה ‫היום, שיהיה לכם ברור, כך כתוב.

‫אנחנו אם כן למדנו משהו על המילה בראשית.

‫אם אפשר לפתוח את החלונות, זה יהיה נפלא.

‫פשוט אנחנו נחנקים פה.

‫יש גם חלונות שם.

‫שם, שם, שם.

‫לא, זה לא יעזור, זה לא יעזור, אבל ‫שם, יש שם החלון, אם אפשר לפתוח אותו.

‫עד הסוף, עד הסוף.

‫שפשוט לא נחנק. ‫פה יש גם כן שני חלונות, יש גם שם.

‫זה לא יעזור אם אתה לא מראה את השריטים.

‫כן, ושם גם יש.

‫אה, מתחיל להיות קצת אוויר.

‫טוב, אז בקיצור, למדנו את המילה בראשית.

‫וראינו שלפחות, מה?

‫למה?

‫זה מפרע לשידור.

‫טוב, מה לעשות? טוב. ‫צריך שלפחות מישהו יוקלט בשידור.

‫אם הוא יימאס, מה יקרה?

‫טוב, בראשית, אנחנו למדנו שלפי ‫רשי, אי אפשר להבין את המילה בראשית,

‫במובן של בהתחלה. ‫שאם לא כן, היה ראוי להיכתב בראשית.

‫כלומר, כמאץ מתחת לבית.

‫ואי אפשר להבין ראשית במובן של ‫בהתחלת, כי לא כתוב בהתחלת מה.

‫אם כן, אומר רשי שהמילה ‫בראשית, היא באה להידרש.

‫כלומר, היא לא באה להסביר מה היה בהתחלה,

‫כי הרי פה אי אפשר לפרש את ‫המילה ראשית במובן של התחלה,

‫אלא היא באה להסביר בשביל מה ‫ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.

‫בראשית, במובן של בעבור.

‫למשל, העבודך שבע שנים, בי רחל.

‫אז זה בי רחל, בעבור רחל.

‫כלומר, רחל היא המטרה של העבודה של שבע שנים.

‫אז אם כך, בי ראשית, בעבור ‫ראשית, בשביל המטרה נקראת ראשית,

‫ברא אלוהים את השמיים ‫ואת הארץ, ואז נשאלת השאלה,

‫מהי אותה ראשית, ואז רשי מביא שני פירושים,

‫מלבד עוד חמישה פירושים ‫שכתובים במדרש, לגבי אותה ראשית,

‫האם זה ביקורים, מעשרות, משה רבנו וכדומה.

‫חלה, אבל, או תורה, תורה זה ‫בישראל, זה כן כתוב, על כל פנים,

‫הפסוק, אומר רשי, לא בא ‫ללמד אותך מה קדם למה.

‫ורשי מרחיב, מוביא הוכחות,

‫שבכלל כל הפרק הראשון של בי ראשית,

‫איננו מכוון להסביר לנו ‫באיזה סדר נבראו הנבראים.

‫במילים אחרות, אין פה ‫תיאור קרונולוגי כלל וכלל,

‫או כלשונו של רשי,

‫לא בה כתוב ללמד סדר ‫המוקדמים והמאוחרים כלום.

‫נתרגם את זה לעברית של ימינו,

‫אין שום נתון מדעי בפרק א' של בי ראשית.

‫כך שכל הניסיונות להראות ‫סתירה בין התורה לבין המדע,

‫או התאמה בין התורה לבין ‫המדע, לפי רשי, הם לא נכונים.

‫לא יכולה להיות התאמה, ‫וגם לא יכולה להיות סתירה.

‫משום שכדי שדבר יסתור את חברו,

‫הוא צריך לדבר באותו הנושא.

‫ומאחר, ולפי רשי,

‫הכתובים האלה לא באו ‫ללמד אותך את סדר הזמנים,

‫מה הופיע לפני מה, אם כן, ‫אין פה שום מקום לדיון מדעי,

‫לא בעד ולא נגד.

‫כלומר, זה לא נכון לומר ‫שהתורה סותרת את המדע,

‫זה באותה מידה לא נכון ‫לומר שהתורה מתאימה למדע.

‫פשוט מדובר על נושא אחר לגמרי.

‫השאלה היא, כיצד הופיע העולם הפיזי,

‫ואחר כך העולם הביולוגי,

‫ואיך הופיע אחר כך האדם ההיסטורי,

‫בכל השאלות האלה התורה לא עסקה.

‫לא מעניינותה.

‫לא בשביל זה היא נכתבה.

‫מי שרוצה לדעת על זה,

‫ילך למעבדה, במעבדה דענים בשאלות האלה.

‫מה אתה רוצה?

‫אם זה לא בגלל... אם ‫זה הופכה היא לא מ...

‫אם יש לך ספר שקוראים לסמכה ‫לפני הזמן שאתה מדבר על זה,

‫אתה עושה ספר שווה על התאמת בין...

‫אז זה בדיוק מה שרשי בא לדחות.

‫זה בדיוק מה שרשי בא לדחות.

‫כן? רשי בא לדחות את הניסיון

‫להסביר את פרשת בראשית בתור תיאור עובדות.

‫אלא רשי מסביר לך, ‫בראשית באה עבור ראשית.

‫כלומר, העברי שקורא את התורה,

‫ושוב אנחנו חוזרים לדברים שאמרנו,

‫שצריך לדעת עבור איזה קורא נכתב מה שנכתב.

‫העברי של תקופת הנבואה

‫יודע שהעולם נברא.

‫זה בכלל לא חידוש עבורו.

‫השאלה שמטרידה אותו זה מדוע הוא נברא.

‫מהי המשמעות? לא מה ‫העובדה, אלא מהי המשמעות.

‫ואת זה התורה באה ללמד.

‫מובן?

‫כן, אתה רוצה להגיד משהו?

‫כן.

‫יש שיטה בראשית אחרת עם רשי.

‫לא הבנתי, מה?

‫יש שיטה בראשית אחרת עם רשי.

‫מותר לפרשנים האחרים לחלוק על רשי

‫אם הם מביאים ראייה.

‫כן, אין בעיה. למה?

‫למה אתה שואל?

‫למה אתה אמרת?

‫אני אמרתי מפורש לפי רשי.

‫כן, בבקשה.

‫אתה רוצה לומר שהשאלה לא הייתה

‫האם זה נברא, אלא בשביל מה זה נברא?

‫נכון.

‫אנחנו כדי להבין מה התורה אומרת

‫צריכים להבין עבור איזה ‫שפה מנטלית היא כתובה.

‫ומתוך כך תדע מה המשמעות שלה לדורות.

‫בסדר? דיברנו על זה גם בשיעור הקודם.

‫כן, בבקשה.

‫הרב בעצם אומר שהמדע ‫הובא לבדוק עובדות מסוימות

‫והתורה הובאה להציג איזשהו

‫כל מיני צדדים, בין השאר המסעויים

‫או מחשבתים כאלה ואחרים.

‫משמעות, תגיד.

‫ולכן, לראות אם הבנתי את הרב נכון

‫כדי שהוא יכול לשתות שאלה.

‫ולכן אי אפשר לבדוק התאמה המספירה

‫מהתורה למדע.

‫אמת.

‫אבל בסופו של דבר, התורה

‫היא, למרות שהמטרה שלה

‫היא לתאר את הדברים האלה שהבכרתי

‫היא בכל זאת מתארת עובדות.

‫נכון.

‫ולכן, אני חושב שכשבאים לעשות

‫התאמה בין התורה למדע

‫באים לעשות התאמה בין עובדות

‫שאנחנו יודעים, לבין עובדות

‫שמוצגות בתורה.

‫לא.

‫אני אסביר למה אני מתכוון.

‫אתה אומר

‫שלפי דבריי

‫הבנויים על דברי רשי

‫שמותר לא לחלוק על המפרשים החלוקים עליו

‫שלפי דבריי יוצא ככה

‫שהתורה אינה עוסקת בעובדות

‫אלא במשמעות

‫אבל, אתה שואל

‫המשמעות הזאת נשואה

‫לגבי תיאורי עובדות

‫אז אולי אנחנו צריכים לבחון את העובדות

‫האלה, לאור העובדות

‫הידועת לנו מהמדע. עד כאן שאלתך.

‫אני לא אומר אולי אנחנו צריכים

‫לא רק אולי, אתה אומר ודאי

‫צריכים.

‫אני אומר ש

‫אני לא חושב שזה, אני לא רואה

‫למה זה נכון להגיד שלא ניתן

‫אני לא אומר אם צריך או לא צריך

‫אני אומר שזה נראה כאילו כן ניתן

‫אני אסביר לך למה. אני אסביר לך למה לא.

‫מסביבה פשוטה

‫העובדות המובעות בתורה

‫לא מובעות על מנת

‫לתאר לנו עובדות. ולכן הן יכולות

‫להיות מובעות בצורה לא נכונה. ואני

‫אסביר לך מה הכוונה. אני מכיר

‫אישית אסטרונומים

‫ששואלים אותי מתי השקיעה

‫שזה דבר

‫שהוא אבסורד מדעי. הרי השמש

‫לא שוקעת. ברור.

‫אלא מה? מותר

‫אפילו האסטרונום אומר לילד

‫שלו בני היקר

‫הגיע הזמן שתלך לישון

‫אפילו השמש הלכה לישון

‫והוא יודע שהוא משקר. אז מה מותר

‫ככה לשקר? אלא

‫מדובר על רקע אחר לגמרי

‫האמירה שהשמש הלכה לישון

‫היא לא אמירה מיתולוגית

‫היא אמירה מוסרית לצורך אותו ילד

‫שהגיע הזמן שילך לישון. ‫אז אומרים לו זה בצורה ציורית

‫לכן עובדות יכולות

‫להיות מובעות בתורה

‫לא לפי הצרכים של

‫החקירה המדעית. אלא באופן אחר

‫מובן.

‫אסור לנו לקחת

‫תיאורים בתורה כעובדה

‫כמו שאנחנו רואים אותם

‫בכניסה שלנו? יש דברים בתורה

‫שבוודאי עובדה היסטורית

‫ושאנחנו מוכרחים לראות

‫בהם עובדות היסטוריות אם אנחנו

‫לא משקרים לעצמנו. כגון

‫יציאת מצרים, מתן תורה וכדומה

‫אבל כשאתה מדבר על ראשית

‫ההוויה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה

‫או תיאורים

‫גשמיים של האלוהות, ברור

‫ששם אתה צריך להסביר את זה

‫אחרת.

‫כלומר בעובדות בתורה אנחנו ‫יכולים להסתכל עליהן כעובדות

‫רק בעזרת תורה שבהלפי או מדרש

‫או... למשל, כן, אפשר להגיד את זה.

‫כן. אבל צריך להבין

‫למשל, לפעמים ‫כש... אני יודע, כתוב

‫ש... כתוב ש... המרגלים ראו הרים

‫גבוהות ובצורות בשמיים

‫כן? לא עולה

‫לדעת של אף מפרש

‫לומר שהכוונה שההרים האלה

‫היו בגובה של השמיים. פשוט מאוד.

‫כן, לא קשה.

‫טוב.

‫עכשיו, בואו נמשיך

‫בהבנה. אם כן, בראשית

‫מה זה כן בא לומר? זה בא

‫ללמד אותנו משמעות

‫ואנחנו צריכים להבין אם כן את סדר הפסוקים

‫לפי סדר משמעותם.

‫עכשיו, אני לא יכול להיכנס

‫עכשיו לכל הפרטים של הפסוק הראשון

‫כי אם היינו רוצים להיכנס לכל הפרטים

‫של הפסוק הראשון, היינו צריכים

‫ללמוד מספר שנים.

‫אבל, הייתי רוצה בכל זאת

‫להבין משהו.

‫מה הפסוק הראשון אומר לי?

‫בראשית ברא

‫אלוהים את השמיים ואת הארץ. אחד הדברים

‫שעולים מהפסוק, זה

‫שמי שברא את השמיים ואת הארץ, זה אלוהים.

‫נכון?

‫בראשית ברא אלוהים?

‫כן, אבל

‫בשביל ראשית, ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.

‫אם כן, עולה בדרך המשתמט

‫שמי שברא את השמיים

‫ואת הארץ, הוא אלוהים, לא?

‫זה חשוב לדעת את זה.

‫עכשיו, בציור העממי

‫עוד לי להבין בדיוק מה אנחנו מקווים

‫כשאומרים אלוהים, אבל

‫ברור שאנחנו מייחסים לאלוהים שלמות.

‫אז מן הסתם, אם הוא ‫ברא השמיים והארץ,

‫מדובר בשמיים מושלמים וארץ

‫מושלמת. זה מה שעולה

‫לפחות מהפסוק הראשון, ‫אם אין לי כל מידע אחר.

‫כמו שאומרים, מה שהוא ‫עושה זה תמיד מושלם.

‫כשזה הקב' ברוך הוא כלווה חומר.

‫בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.

‫כן?

‫בגלל שהאלוה הוא שלם, ‫מן הסתם, פעולתו מושלמת.

‫זה הציור העממי

‫מבין. נאמר.

‫עכשיו, אם אני עובר ‫לפסוק ב', אנחנו רואים

‫משהו אחר לגמרי.

‫והארץ הייתה, תוהו

‫ובוהו וחושך על פני תוהום

‫ורוח אלוהים

‫מרחפת על פני המים.

‫התיאור הוא של עולם

‫שאין בו סדר.

‫נקרא לזה בעברי

‫פשוטה, בלגן.

‫כלומר, בראשית ברא ‫אלוהים את השמיים ואת הארץ,

‫מדובר בעולם מושלם.

‫וכאן אני רואה עולם בלתי מושלם.

‫תוהו, בוהו, חושך, תהום.

‫זה מה שאני רואה.

‫השאלה היא איך להבין את ההפרש הזה.

‫כלומר, יש

‫הבחנה, אם כן, בין עולם

‫אידיאלי לבין עולם

‫מציאותי, לא אידיאלי, ‫שבור, קרוע, איך שתרצו

‫לקרוא לזה.

‫חכמי הקבלה קוראים לזה

‫שבירת הכלים. כלומר, אין

‫יכולת של עמידה, של הכלים

‫של הבריאה מול שפע או רן סוף.

‫לא משנה איך לקרוא לזה. אבל אנחנו רואים

‫הבחנה בין מה שבפילוסופיה

‫מכנים בשם

‫הדבר כפי שהוא באמת

‫והדבר כפי שהוא במציאות.

‫יש אמת ומציאות.

‫פסוק א'

‫מתאר את העולם כפי שהוא

‫באמת. מהנקודה

‫של אלוהים אמת.

‫ויש העולם

‫של המציאות שבו יש

‫כל השבירות והמשבירים שבעולם.

‫כן, בבקשה.

‫שאלה אם זה נפילה או שזה נכנס אלי לך

‫תחילה, כמו שהרדיקוס אומר

‫לב שלם ולב שבו.

‫כלומר, זה היה...

‫אתה שואל האם השבירה היא לך תחילה או בדיעבד.

‫עד כאן שאלתך. נכון?

‫התשובה היא שזה בכלל לא משנה.

‫ואני אדבר לך למה.

‫אני עוד לא הצלחתי להבין, כשמדברים

‫על מישורים כאלה, מה ההבדל בין בין לך תחילה

‫ובדיעבד.

‫בגלל שאם אתה אומר שדבר הוא

‫בדיעבד, אבל זה מה שקרה.

‫וסוף מעשה במחשבה תחילה.

‫אז אם כן הבדיעבד הוא לך תחילה.

‫מובן.

‫התלבדנו פעם בהמשך

‫שהדבר הזה הופך

‫הייתה במחשבתו

‫כן, הנה, זה אותו דבר.

‫כן, עלה במחשבתו לברור את העולם

‫מהתדין, ראה ש... וכולי.

‫נו אז מה?

‫אז מה? מה אתה רוצה להוכיח מזה?

‫אה?

‫זה ניסוח, אבל

‫ההתנסכות הזאת היא לא מוכיחה שום דבר.

‫כי אם אני אגיד לך בדיעבד קרה

‫כך, סימן שלך תחילה היה צריך להיות כך.

‫כך שזה לא מוכיח כלום.

‫לכן אני רואה את עצמי פטור

‫בכל הדיונים על הנושא הזה,

‫לדון בשאלה שליך תחילה או בדיעבד.

‫בסדר?

‫בכלל אנחנו רואים

‫לכל עורך מעשה בראשית וגם לכל עורך התנ״ך

‫אחר כך, אבל במעשה בראשית זה מאוד בולט

‫שכל פעם שהקב". הוא אומר

‫משהו, במציאות קורה הפוך.

‫כן?

‫יש כל הזמן כישלון. כלומר, ‫מה שהקב. הוא רוצה שיהיה

‫מתכנן להיות, במציאות ‫לא יוצא לפועל.

‫אז אם זה קורה כל הזמן, ‫אז זה אומר שזה מתוכנן ככה.

‫אז נקרא לזה

‫קשל מתוכנן.

‫בשיטה של קשל מתוכנן זה דווקא

‫מאוד מעניין. אם היה

‫קשל, אז זה הייתה הצלחה.

‫כי זו הצלחה של מה שתוכנן.

‫אבל אם זה הצליח ‫ולא נכשל, אז זה כישלון.

‫מובן?

‫אבל אנחנו רואים שזאת שיטה. זאת שיטה

‫לכל עורך סיפור ‫התורה, של הבחנה בין

‫נגיד, הרצון, נקרא לזה

‫לך תחילה או בדיעבד, כן? ‫בין הרצון לבין המציאות.

‫אבל אנחנו רואים שזה

‫עובד כל הזמן כך.

‫יש איזה הפרש בין האידאל למציאות.

‫אוקיי?

‫הפרש הזה אנחנו רואים אותו

‫בין פסוק א' לפסוק ב'.

‫עד כאן ברור? יפה.

‫עכשיו, בואו... כן, מה?

‫שאלה מהרצון מתואר

‫עדיין אתה מופד את המציאות

‫והמציאות? כן, אפשר להגיד.

‫עכשיו, והמציאות ההיא

‫היא מופיעה בהרבה בחינות, כן?

‫תוהו, בוהו, חושך, תהו.

‫למשל, המדרש אומר, ילקו ‫צ'ימוני, תוהו זה בבל, בוהו

‫זה פרס, חושך זה יוון, ‫תהום זה רומא, רוח אלוהים

‫זה רוחו של מלך המשיח.

‫עם כל הכבוד

‫למדרש, מאיפה הם לקחו את זה?

‫הרי אין אפילו עדיין

‫אדמה, אין אדם, ובבל, פרס, ‫יוון ורומא, אלו הן ממלכות,

‫מלכויות של בני ‫אדם, אלא זה בא לומר

‫שהשבירה

‫עוברת בכל המישורים.

‫יש לך שבירה מהותית, ויש לך

‫שבירה בהיסטוריה, זה בעצם

‫אותו הדבר, יש הקרנה.

‫זה מתחיל מתוהו ובוהו

‫של מעשה בראשית, וזה מגיע

‫עד בבל, אדום וכו'.

‫עד כאן מובן? טוב.

‫אז אם כן, בראשית בראי אלוהים תשע מאותה ארץ,

‫עולם מושלם, וארץ ‫את התוהו, עולם שבור,

‫והשאלה היא מה עושים?

‫אנחנו רואים שהפרק הראשון

‫מתחלק פה

‫לשלושה חלקים.

‫חלק א'

‫זה פסוק א', חלק ב' זה ‫פסוק ב', חלק ג' זה מפסוק ג'

‫עד למד א'.

‫כן, מה כתוב

‫בפסוק ג'?

‫והיה אומר אלוהים, יהי אור.

‫אחר כך הוא אומר, ‫יהי רכייה, ייקבו המים,

‫תדשאי הארץ דשא, יהי ‫מאורות, אוף יאופף, קצת דגים,

‫קצת בעלי חיים, אדם.

‫כלומר, זה כאילו

‫שמישהו נכנס למקום,

‫מה זה מבולגן? הוא אומר, קודם כל, ראה,

‫קודם כל שיהיה פה אור, שנראה מה קורה.

‫אחר כך, טוב, תפנו ‫לי פה קצת מקום,

‫יהי רכייה, שאפשר להסתדר,

‫שלא רואים פה כלום, אפשר להזיז פה משהו.

‫טוב, זה רטוב, יאללה, שיקבו המים,

‫ואז אפשר לשים קצת הציצים, ‫קצת תיאורה קבועה, קצת חיות,

‫אפשר להביא עכשיו דיירים.

‫כן, ככה זה נראה הסיפור, נכון?

‫כלומר, ההבחנה, ‫ההפרש שיש בין פסוק א'

‫לבין פסוקים ג' עד למד ‫א', זה ההבחנה יהד רגע.

‫כלומר, מה גורם, כנראה, ‫לזה שהעולם שבור?

‫זה ההיעדר של הזמן.

‫לא נותנים זמן.

‫כיוון שאין זמן, אי ‫אפשר לממש את הערכים,

‫אי אפשר להביא לארץ מושלמת, ‫אומנם השמיים נשארו בשלמותם,

‫אבל הארץ שבורה, ‫ולכן מוכרחים לתקן

‫באופן אדרגטי.

‫עד כאן מובן.

‫יוצא שימן, שאם אני רוצה לתת שמות

‫לשלושת החלקים האלה, ‫אני אומר כך, עולם מושלם,

‫עולם שבור, עולם משתלם.

‫אני חוזר.

‫עולם מושלם, פסוק ‫א', עולם שבור, פסוק ב'.

‫עולם משתלם, מג' עד למד א'.

‫בסדר?

‫עכשיו נשארת השאלה, ‫מה יותר טוב, עולם משתלם,

‫או עולם שלם.

‫יש צדים לכאן, וצדים לשם.

‫אבל יש משהו

‫במשתלם שהוא חסר.

‫כשהמשתלם הוא כל הזמן

‫בהשתלמות, אז הוא

‫אף פעם לא מגיע למטרה שלו.

‫מצד שני, המשתלם יכול להשתלם

‫ללא גבול עד אין סוף.

‫אז יש מעלה בהשתלמות.

‫אומר הרב קוק, בעורות ‫הקודש, השלמות האמיתית

‫בנויה משני ערכים, שני ערכי ‫השלמות, השלמות של השלמות

‫והשלמות של ההשתלמות.

‫ובעצם הופיע כבר

‫בפרשה שלנו.

‫בסדר? עכשיו, אם ננסה

‫לצייר לעצמנו, בצורה ‫גרפית, את מה שלמדנו כאן,

‫אז אני אצייר את זה ככה.

‫יש מושלם, יש נפילה, יש עלייה.

‫איך קוראים לתנועה כזאת?

‫פרבולה, נכון.

‫וכשזה תנועה, מה זה אומר?

‫זה שיבה.

‫משהו חוזר. נכון?

‫משהו יתרחק וחוזר.

‫אצל חזאל

‫יש כינוי לתנועה הזאת.

‫התשובה.

‫תשובה.

‫כן, רצו ושוב

‫זה שני חלקים של התשובה.

‫זאת אומרת ש... בתשובה, זה ‫עכשיו מובן מדוע חזאל אמרו,

‫תשובה

‫קדמה לעולם.

‫כן. זאת אומרת שהתנועה הזאת

‫היא בראשית המציאות.

‫יש אידאל שנשבר

‫וחוזר לעצמו. כן, בבקשה.

‫לא הבנתי, יש ליקרון יש מושלם

‫ויש מושלם הרגל.

‫המשתלם מסך הכל מנסה לשרוף

‫בחדרה המשלם? לא.

‫לא.

‫המשתלם אומנם בראשית דרכו

‫מנסה לחזור אל המושלם.

‫ואז יוצא שכשיחזור אל המושלם

‫יעצור את עלייתו.

‫אבל אם ההשתלמות

‫הופכת להיות תכונה קבועה ‫ומתמדת, אז היא אינסופית.

‫המושלם היה חסר ההשתלמות. נכון.

‫המושלם היה חסר ההשתלמות. יפה.

‫זאת אומרת שאם אנחנו נצייר את זה

‫בצורה גרפית עוד יותר מדויקת, ‫אנחנו נצטרך לזכור שפעם

‫שעשינו מבחנים מישהו סימן לנו

‫וי. נכון?

‫שמסמנים וי.

‫עכשיו ראיתם איך שהווי כתובה?

‫זה למעלה, יורד למטה, ‫אחר כך עולה עד את סוף.

‫עולה ללא גבול. נכון?

‫אז זה הווי הזה, זה הסיפור של

‫מעשה בראשית. עד כאן מובן?

‫טוב.

‫כן.

‫אה, פשוט שאת רוצה להגיד משהו.

‫טוב. עכשיו אני רוצה

‫אחרי כל זאת להתבונן עוד קצת.

‫במילה

‫השנייה של התורה. כן?

‫כל זה היה ביחס למילה הראשונה

‫וההשפעה שלה לבנת הפסוקים שבאים אחריה.

‫מה עם המילה השנייה?

‫זוכרים אותה? ברא.

‫המילה ברא, כדי להבין ‫מה המשמעות שלה, יש לה,

‫אפשר לומר, שני

‫שורשים שונים.

‫האחד בערמית, והאחד בעברית.

‫נתחיל עם הערמית.

‫מה הפירוש

‫בערה, בערמית?

‫בחוץ.

‫נכון? בחוץ.

‫כלומר, לפי התפיסה הזאת,

‫אם אני קורא את התורה עם ‫תודעה ערמית, ויש התזכה לזה,

‫יוצא שה

‫המעשה של הבריאה

‫זה להציב בחוץ.

‫מי שבחוץ, אם אומרים לי, ‫אתה בחוץ, מה אני רוצה?

‫קשוב.

‫כלומר, התנועה של התשובה

‫כתובה בעצם

‫על מעשה של הבריאה.

‫ולכן אפשר לומר, שהקונוטציה

‫הקשורה לבריאה, זה ‫קונוטציה של ריקות.

‫גם בספר יהושע, עלי היערה וברתו.

‫לברות, הכוונה לעשות ‫מקום ריק, בתוך היער, לברות.

‫כך שאפשר לומר, ‫שהבריאה היא מקום ריק

‫מאלוהות, כביכול, ‫סילה כבורה את עצמו,

‫כדי לתת מקום לזולתו.

‫אם זה נכון מה שאני אומר, ‫יוצא שהמעשה של הבריאה

‫הוא המעשה המוסרי

‫בתכלית.

‫נתינת מקום לזולת.

‫בסדר?

‫זה ההסבר, על פי הערמית.

‫איפה נחשתי הכל להשתמש בערמית

‫בפירוש של הערמית?

‫אני אריציינתי בדרך אגב, ‫שיש לי אגיטימציה לזה.

‫נכון? נכון.

‫אני אסביר לך מאיפה אני לוקח את זה.

‫כן?

‫המדרש שהבאתי שבוע שעבר, שמה?

‫אני לא הבאתי את המדרש הזה.

‫אה, שהתורה ניתנה בערמית.

‫כן, אבל זה לא מספיק.

‫אם ככה גם מתאים לדבר בלטינית.

‫זה לא אמרתי.

‫כן, לא, זה לא משם.

‫זה לא משם.

‫כן, לא, זה לא משם.

‫זה לא משם.

‫אלא, קודם כל אני רוצה להעיר הערה מעניינת.

‫יש פסוק, ויאמרו מנהו, כי לא ידעו

‫מהו. נכון?

‫כך כתוב? ויאמרו

‫מנהו, כי לא ידעו

‫מהו.

‫אם הם לא ידעו מהו, אז ‫איך הם עוד צריכים לחקור לו?

‫מה? נכון?

‫לא מן.

‫באיזה שפה הם דיברו?

‫בערמית.

‫זאת אומרת, שאבותינו, ‫היו להם שתי שפות.

‫עברית בתור לשון קודש, ‫ערמית בתור לשון חול,

‫ואני רוצה להבין מדוע.

‫אנחנו צריכים להבין

‫מה זה בכלל ערם

‫עבור הזהות העברית.

‫זה אנחנו כשנגיע לשם, ‫לסוף פרשת נוח, אנחנו נראה

‫שהערמיות

‫זאת ההווה המינה

‫של העבריות.

‫כלומר, אבותינו חיו

‫בערם, והייתה מחשבה

‫שייתכן שהגורל של המשפחה

‫של בני העבר צריך להתקיים

‫במסגרת העבר.

‫מדוע?

‫זה מכל מיני סיבות.

‫אבל מה שלא יהיה, ‫ההופעה המחודשת של הזהות

‫העברית, זה כאשר הקדוש

‫ברוך הוא מוציא את

‫אברהם מערם.

‫והוא צריך

‫מכאן ואילך לשוב אל העבריות.

‫יוצא שהישראליות

‫זאת עברית

‫שהתגברה על הערמית.

‫כמו שאנחנו רואים, כשנולד

‫עם ישראל מחדש, ויקרא לבן

‫את שם המקום יגר

‫סהדותה, יעקב קרא לו גלעד.

‫כך אנחנו עושים בהם כשאנחנו יוצאים ממצרים.

‫הלחמה ענייה דיעחלו

‫אבא הטנה בערעד המצרים, כל דרפין

‫יטה ויכול, כל יצריך יטה ויפסח.

‫השטה החה.

‫פיל! לשנה הבאה.

‫עברנו

‫מהערמית לעברית.

‫בסוף הסדר, חוזרים לגלות, ‫מדברים פה עוד פעם בערמית.

‫אחד מי יודע, עשרה ‫דבריית, שני עשר כוכבייה,

‫שלושה עשר מידייה, ‫אחד גדיה, אחד גדיה.

‫בסדר? זאת אומרת, חוזרים לזה.

‫אבל זאת אומרת ‫שבמילים אחרות, הערמית

‫היא התת מודה של העברית.

‫לכן, השפה הערמית

‫שנקראת אצל חזל ‫תרגום, היא בגמטריה

‫תרגום, גמטריה, תרדמה.

‫מה שרדום, יש משהו ‫שרדום, שמתבטא בערמית.

‫לכן, כאשר העברי

‫רוצה להסביר משהו, ‫הוא יכול להסביר בערמית.

‫הרי הספר היותר

‫חסר היגיון שבעולם, זה המילון.

‫הרי המילון, נגיד מילון ‫עברי, מה הוא מסביר לי?

‫הוא מסביר לי מילים עבריות.

‫כי אני לא יודע מה פירוש המילה.

‫כדי להסביר לי את המילה ‫העברית, הוא משתמש במילים אחרות,

‫שגם הן בעברית, ושגם להן יש הגדרה במילון.

‫אם כן, המילון

‫הוא ספר ללא התחלה, ולא ללא סוף.

‫האפשרות היחידה, המילון

‫ההגיוני היחיד, זה מילון בין שתי שפות.

‫כן?

‫אתה מתרגם משפה לשפה, אז זה מובן.

‫המילון של העברית, זה הערמית.

‫מובן?

‫לכן, למשל, אנחנו כשרוצים

‫להסביר את הסוד, אומרים אותו בערמית.

‫יש לנו

‫שני ספרים בעברית, ‫שהם יסוד התורה שבכתב,

‫והתורה שבעל פה.

‫התורה שבכתב, תנ״ך.

‫התורה שבעל פה, משנה.

‫והפירושים שלהם, בערמית.

‫הפירוש של המשנה, זה ‫התלמוד. הוא בערמית.

‫הפירוש של התנ״ך, זה ‫הזוהר. והוא בערמית.

‫כלומר, אני רוצה לדעת

‫מה מסתתר מאחורי הדברים, אני צריך

‫בשביל זה ערמית.

‫לכן גם, הרבנים, כשהם

‫מתכתבים, למשל, הם כותבים בערמית.

‫בסדר?

‫למשל, ואז יש סודות

‫שאפשר לגלות. למשל, הקדוש ‫שברא את העולם, נקרא בעברית

‫הקדוש ברוך הוא.

‫איך אומרים

‫הקדוש בערמית?

‫קדישה.

‫נכון?

‫אז אם אני רוצה לתרגם, הקדוש ברוך הוא,

‫אני צריך להגיד, קדישה

‫בריך הוא.

‫ובמקום זה, אני אומר, ‫קודשה בריך הוא.

‫מה זה קודשה?

‫מה זה קודשה?

‫קודש. הקודש

‫ברוך הוא.

‫אז זו מדרגה אחרת לגמרי. ‫אי אפשר להגיד את זה בעברית.

‫אני מייחס

‫את הקודש אל הבורא.

‫אז הוא קדוש, אבל להגיד שהוא עצמו הקודש,

‫זה דבר שבסוד אומרים אותו.

‫ברור?

‫ולכן, מותר וראוי, כדי להבין

‫מילים בעברית, ‫להשתמש בשפה הערמית.

‫זה הפירוש האחד. כן, בבקשה.

‫למה בתורה בעצם

‫יש מילים בערמית?

‫למה בתורה יש מילים בערמית?

‫זה לא דוגמה.

‫זה המקרה היחיד.

‫כשרוצים להסביר לנו מה זה העבריות,

‫אז מסבירים לנו את המעבר

‫מהערמית לעברית.

‫מעניין

‫שיש מילים בעברית

‫שירית

‫שהן מילים פשוטות בערמית.

‫אני אביא דוגמה. למשל, חזון.

‫בעברית פשוטה, לא ‫אומרים חזון, אומרים ראייה.

‫אבל בערמית, חזינה, זה אני רואה.

‫זה המילה הפשוטה בערמית.

‫כלומר, בשורש שתי השפות,

‫כשעדיין לא הייתה הבחנה בין ‫העברית לערמית, אז יש מילים

‫שנשארו בערמית, ובעברית, ‫הם מופיעים בתור מילים שיריות.

‫כשאני חוזר לשורש

‫של הזהות שלי.

‫איך אפשר להגיד בעברית

‫הקודש ברור?

‫אי אפשר להגיד בעברית הקודש ברור.

‫הוא מסיבה פשוטה.

‫הקודש הוא בריאה.

‫זה המקור.

‫לברוך הוא, אתה אומר רק על המקור.

‫מה?

‫אתה קצת עבוד.

‫למה? תגיד לי, מה זה הקודש?

‫מה? זה היש.

‫אבל נגיד את זה אחרת.

‫אתה יכול להגיד, היופי ברוך הוא?

‫היופי זה בריאה.

‫אתה לא יכול להגיד על ‫נברא, ביטוי ששייך לאלוהות.

‫מה?

‫תואר.

‫אז על התואר אתה לא יכול להגיד ברוך הוא?

‫עכשיו, אני רוצה פה

‫לחזור לנושא.

‫מה הפירוש המילה ברא בעברית?

‫המילה ברא, השורש ברא, ‫בעברית יש לו משמעות של מלא.

‫אם בערמית, יש לו משמעות של ריק.

‫בעברית, ברא זה מלא.

‫למשל, שור בריא.

‫מה זה בריא?

‫מלא.

‫נכון? ועגלון איש בריא מאוד.

‫מה זה בריא מאוד? שמל.

‫בסדר?

‫אז אתם מבינים איך שבריאה

‫שוברים לעברית, מסתירים ‫את מה שהערמית אמרה.

‫הערמית דיברה על ריקות.

‫התורה מדברת על מילוי.

‫מוכח בעולמו.

‫ברא, ממלא.

‫בסדר? זו דוגמה.

‫עכשיו, אבל כל זה הבאתי רק כדי להבין

‫על פי הערמית, ההתרחקות והשיבה.

‫תשובה קדמה לעולם.

‫עד כאן ברור?

‫טוב, אז נתקדם.

‫בטוח שזה בסדר, כן?

‫אין שאלות? כן, מה?

‫הארמית והעברית הן מתחברות.

‫אה?

‫הערמית והעברית בעצם מתחברות.

‫נכון, נכון.

‫אז הערמית פה בעצם לא נוכח?

‫אתה מדבר על נגלה?

‫לא, על פי הנגלה הוא נוכח, ‫על פי הנסתר הוא מסתלק.

‫כן?

‫אבל פרשנות לברא, כמו שיצא, יש מעין.

‫אתה אומר, ברא, פירושו, יש מעין.

‫ואני שואל, מיניין לך הפרשנות זו?

‫נכון שזה נמצא בראשונים.

‫אני לא נגד.

‫אבל אני אומר, מהפסוקים זה לא עולה.

‫יותר מזה, הרמב״ם אומר

‫שמהפסוקים אין שום

‫הוכחה שהעולם נברא.

‫הרמב״ם, במורה ניווחים, אומר

‫הפסוקי התורה לא אומרים שהעולם נברא.

‫אז כנראה שהוא הבין את הפסוקים אחרת.

‫בסדר?

‫לפחות לא יש מעין.

‫יש, מי יש?

‫לא רצינו יכולנו לפרש את פסוקי התורה

‫באופן יותר נוח, אומר ‫הרמב״ם, לצד הקדמות

‫ולא לצד הבריאה.

‫ומה שהביא אותנו להחלטה שהעולם נברא

‫איננו פסוקי התורה, ‫אלא שיקולים נוספים.

‫היין שם במורה ניווחים, ‫חלק ב', פרק... ממא' אני חושב.

‫אבל מילא את השמיים ואת הארץ?

‫לא שומע.

‫הברה זה למלא?

‫תלוי, באיזה שפה.

‫לא, בעברית.

‫בעברית זה למלא.

‫זה מלא את השמיים ואת הארץ?

‫אה, לא, את השמיים ואת הארץ אני מלא, לא?

‫פסוק מפורש.

‫טוב, בואו נמשיך.

‫בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.

‫אני עוד לא יודע אגב מה יהיה הראשית.

‫רשי אומר לנו בשביל ישראל ובשביל התורה.

‫ועשיתי שאלה, שאלה למה

‫התורה לא אמרה מפורש.

‫עוד נדון בזה, נדון.

‫עכשיו, בראשית ברא ‫אלוהים את השמיים ואת הארץ.

‫וארץ אתה תוהו ובוהו וחושר על פני ‫תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.

‫ויאמר אלוהים.

‫מה זה ויאמר?

‫פשוט.

‫מה זה ויאמר? רצה.

‫אמר הכוונה רצה.

‫איך אני יודע?

‫הלהורגני אתה אומר.

‫כאשר הרגת את המצרים, מה ‫פירוש הלהורגני אתה אומר?

‫אתה רוצה.

‫והיאמר אלוהים, רצה אלוהים.

‫מה?

‫זה אומר שאומר שם באמת אמירה את כל מה.

‫זה אמירה אותה לאותו.

‫זה לא רק אומר את כל זה.

‫זה אומר שזה דרוש.

‫אז זה דרוש.

‫אז זה דרוש.

‫כן? כי אמר השם להשמיד אתכם.

‫נכון?

‫אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

‫לא אצלנו יש הבחנה בין הרצון להמירה

‫אצל הבוראית ברך, ההמירה היא הרצון

‫כן או כמו שכתב רבי שמואל החסיד בשיר הייחוד

‫יכול את השם בחפצו קשורה

‫כן

‫אני הסברתי מה זה רוח אלוהים מרחבת הפני המים

‫אני הבאתי מדרש שאומר זה רוחו של מלך המשיח

‫אבל אני רוצה להרחיב אם אתה כל כך רוצה

‫רוח אלוהים מרחבת, הריכוף ‫כשמרחבים על גבי משהו

‫זה אומר שיש משהו ששבור ‫ורוצים לאסוף את השברים

‫פאזל, כן

‫נגיד יש לך תלי נשבר ואז אתה מחפש

‫אה יש פה חתיכה כזאת, ‫חתיכה כזאת בוא נדביק ביחד

‫רוח אלוהים מרחבת

‫אז זה אומר שבתוך השבירה יש מגמה של אחדות

‫וזה מה שאומר רוחו של מלך המשיח

‫שעולה מתוך בבל אדום וכו'

‫כמה אתה חושב על המים?

‫על פני המים?

‫אתה רוצה שאני אסביר כל מילה?

‫אני יכול אבל זה ייקח לנו זמן

‫אילי יש מגמה מסוימת לפרשנות

‫שאלה המילה מים היא יחיד או רבים?

‫רבים

‫אז מה היחיד של מים?

‫מה?

‫אני לא שאלתי אם יש יחיד, שאלתי מה היחיד?

‫מה? נכון?

‫מה זה מה?

‫מה זה משהו, נכון?

‫מים זה כל מה שיש

‫כללות היש

‫זה מים

‫כן

‫מה זה השלמות וההשתלמות?

‫מה קרה?

‫השלמות היא תנועה, השלמות היא קבועה

‫יש בין עמידה לבין תנועה

‫שים לב שלגבי העולם הבא

‫יש לך מקורות סותרים בחזל

‫יש מקורות שאומרים צדיקים יושבים

‫אומר הרמב״ם מה זה יושבים?

‫בלי תנועה

‫ויש במקורות בחזל

‫צדיקים אין להם מנוחה

‫לא בעולם הזה ולא בעולם הבא

‫אז כנראה שיש שני סוגי עולם הבא

‫יש עולם הבא לצדיקים שאוהבים מנוחה

‫שלמות

‫ויש עולם הבא לצדיקים שאוהבים תנועה

‫השתלמות

‫יש במסכת סוכה

‫ויכוח בין שני מינים

‫הנטרי מיני

‫אחד קוראים לו ססון, השני קוראים לו שמחה

‫והם מתווכחים מי יותר גדול

‫כל אחד מביא פסוק כדי ‫להוכיח שהוא יותר גדול מהשני

‫עכשיו, מה שמעניין

‫למה לקרוא לססון ולשמחה מינים?

‫בסך הכל, ססון זה דבר טוב

‫שמחה זה דבר טוב

‫אלא כנראה שאם יש רק ‫ססון או רק שמחה זה מינות

‫מה זה שמחה? זה השלמות

‫מה זה הססון? ההשתלמות

‫יאין הכבודו אורות הקודש

‫חלק ב'

‫בהתעלות העולם הפרק הנקרא שני ערכי השתמות

‫בסדר?

‫יש ביקורת על ברקסון, חבל על הזמן

‫כן, בבקשה

‫זאת אומרת, כשאי אפשר להגיע ‫למסקנה כמו שמשהו יותר חשוב

‫זאת אומרת, השתלמות, ‫הפריטי יותר חשובה משלמות

‫נכון, זה אומר שכדי לתפוס את המציאות האמיתית

‫אתה זקוק לשני ציורים כאחד

‫כלומר, הרבה פעמים כשאנחנו ‫מדברים על דברים שורשיים

‫אתה זקוק לשני ציורים

‫למשל, למה הדבר דומה?

‫למשל, שמעתי פעם מפרופ' ‫שלום רוזנברג, מצחן ועיני

‫הוא אומר, יש אדם, יש לו פאזל

‫הפאזל, זה מתאר איזושהי תמונה

‫אבל אתה לא יודע מה התמונה

‫אתה מרכיב, יוצא לך תמונה יפה מאוד

‫אבל אתה שם לב שיש חתיכה שלא נכנסה

‫אז אתה אומר, וואו, אז בטח טעיתי

‫אתה מפרק את הכל, מרכיב

‫עם החתיכה החסרה תמונה אחרת לגמרי

‫אבל אז אתה מגלה שיש חתיכה אחרת שלא נכנסת

‫זאת אומרת שכדי להבין

‫ולפעמים יש רעיונות שכדי ‫לתפוס אותן, אתה צריך שני ציורים

‫לכן רשי בהרבה מקומות כותב פירוש

‫ואחר כך כותב דבר אחר

‫מה זה? אז תחליט

‫או זה או זה

‫למשל, אני אתן לך דוגמה, מפתיעה מאוד ברשי

‫רשי כותב על הפסוק

‫והחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים

‫מה אומר רשי פירוש ראשון?

‫אין חמושים, אלא מזוינים

‫כלומר, הם יצאו עם נשק

‫זה הפירוש היחיד, כי אם הוא אומר, אלא

‫משמע שזה הפירוש היחיד

‫אחר כך כותב רשי דבר אחר, אחד מחמישה

‫אז תחליט, מה זה?

‫דבר אחר

‫אז למה אמרת לי, אלא?

‫אז כנראה שכדי להבין את כוונת הפסוק

‫שאמר, כשנגיע לשם, בזרת השם

‫אנחנו נראה שצריך את שני הפירושים

‫טוב

‫בואו נראה

‫בואו נחזור למה שאמרנו

‫וי אומר אלוהים

‫יהי אור

‫וי היא אור

‫יפה

‫יהי

‫זה ביטוי חזק מאוד, נכון?

‫מה זה יהי?

‫קיום

‫זה מלשון היו

‫קיום, יהי אור

‫ומה כתוב אחר כך? וי היא אור

‫רק אם אני רואה בהמשך הפסוקים

‫וי אומר אלוהים

‫יהי רכייה

‫רכייה חזק מאוד

‫אחר כך

‫אני רואה

‫תדשא הארץ דשא

‫לא כתוב יהי דשא

‫מה זה אומר?

‫שהקיום של הדשא

‫זה לא קיום חזק

‫כמו של הרכייה והאור

‫והרי היה

‫מישהו ראה פעם דשא בחיים שלו?

‫לא של השכן, אפילו שלך

‫כן?

‫ואנחנו רואים שהצומח

‫לא מחזיק מעמד

‫אין לך צמח

‫שמחזיק כל ימי העולם

‫אבל רכייה יש כל הזמן

‫אור כל הזמן

‫מה כתוב אחר כך?

‫יהי

‫נאורות

‫שמש ירח, כוכבים

‫זה אני רואה, באמת, שמש ירח, זה קיום חזק

‫אחר כך

‫ישרצו המים שרץ נפש חיה

‫ואוף יעופף על הארץ

‫על פני רכייה השמיים

‫מה זה אומר?

‫אין פה קיום חזק, בעלי חיים מתים

‫פיל יכול

‫לחיות מאה שנה

‫אבל הוא לא יכול לחיות 200 שנה

‫יש צבים שחיים

‫300 שנה

‫אבל

‫לא 2,000 שנה, אין צב

‫שחי 2,000 שנה

‫אין קיום מתמיד

‫הביטוי יהי מציין מה שקיומו מתמיד

‫מגיעים ליום השישי

‫נעשי אדם

‫לא כתוב יהי אדם

‫כן, אנחנו רואים

‫הבחנה מאוד ברורה

‫בין שני סוגי נבראים

‫אלה שקיומם מתמיד

‫ואלה שקיומם חולף

‫אלה שקיומם מתמיד

‫אלוהם, האור, הרכייה

‫והמעורות

‫אלה שקיומם חולף

‫כל מה שביולוגי

‫הצמח

‫החי, האדם

‫חלוקה ברורה

‫אבל מה היא נותנת לי החלוקה הזאת?

‫אני הרי יודע את זה מהמציאות

‫אני לא צריך את התורה בשביל זה

‫אלא שיש המשך

‫בואו נחזור לפסוק

‫פסוק ג'

‫ויאמר

‫אלוהים

‫יהי אור, זה אני יודע

‫הרי יש המשך

‫ויהי אור

‫זה פסוק, זה ביטוי משונה

‫ויהי אור

‫הרי אמרת לי שיהי

‫זה מציין מה שקיומו חזק

‫אז מה, יש עוד קיום?

‫ויהי אור

‫מה זה בא לומר?

‫שיש לפי התנך

‫לפי התורה

‫שני קיומים

‫יש קיום

‫שנקרא לו קיום מתמיד בעולם הזה

‫ואז מה נשאר לי?

‫איפה עוד קיום מתמיד?

‫לעולם הבא

‫אם כן, אנחנו רואים עדות מפורשת

‫של הכתוב

‫לזה שיש עולם הבא

‫מעניין, פעמיים קיום

‫מה אתה רוצה?

‫אתה אומר שיש פה איזושהי הפעלה

‫אתה אומר

‫הכתוב פה אמר

‫ויהי אור, אמירה

‫אז יהי אור?

‫כן

‫אם ככה, אם כדבר אחד

‫אז יש לי קושי

‫כי למה לא כתוב, למשל, ביהיר הקיע

‫ויהיר הקיע

‫לא כתוב

‫אם זה רק

‫הקיום של הציבור

‫אז כל מקום שבו כתוב

‫יהי, היה צריך להיות כתוב ויהי

‫יהי רקיע ויהי רקיע

‫אבל לא כתוב

‫יהי מאורות ויהי מאורות, לא כתוב

‫במקום זה יש ביטוי כזה

‫פרווה ויהיכן

‫אז זה בא

‫לומר שיש פה משהו אחר

‫זה לא בא רק להגיד איך הביצוע

‫היה, זה בא לדבר

‫על גורל

‫מעבר לקיום הראשון, יש עוד

‫קיום אחר

‫ואז יוצא

‫עכשיו בואו נבדוק, אז לגבי

‫הרקיע והמאורות

‫לא כתוב היהי

‫לגבי הדשא

‫מה כתוב?

‫ויהי דשא? לא

‫ותוצא הארץ דשא

‫לגבי בעלי חיים

‫לא כתוב ויהי

‫נפש חיה

‫כלומר, בינתיים אני

‫רואה שלוש קטגוריות

‫מה שבו כתוב גם

‫יהי וגם ויהי

‫קטגוריה שנייה

‫דברים שכתוב עליהם יהי

‫אבל לא כתוב היהי

‫קטגוריה שלישית

‫מה שלא כתוב עליו

‫לא יהי ולא ויהי

‫מה חסר?

‫נכון

‫משהו שלא כתוב

‫יהי, אבל כתוב

‫בו ויהי

‫יפה

‫מצאנו באדם, שבאדם

‫לא כתוב יהי אדם

‫אבל כתוב בפרק ב' פסוק זין

‫ויהי

‫האדם לנפש חיה

‫אם כן

‫אנחנו רואים

‫דבר מאוד מעניין

‫שהקיום של האדם בעולם הזה

‫שווה לזה של בעלי חיים

‫אבל

‫יש לו עוד קיום

‫שהוא הקיום האמיתי שלו

‫זה בעולם הבא, ויהי האדם

‫עכשיו כאן

‫נרווחנו משהו מאוד מעניין

‫א' זה מספיר, אדם מסתובב בעולם

‫רואה כל מיני דברים, הוא רואה

‫שמש, הוא רואה עצים, הוא רואה בני אדם

‫הוא לא יודע מה

‫מה זה? צריך איזה מפה

‫אז הוא מחלץ לשמוע

‫יש דברים שקיומם כלים מהעולם ‫הזה, יש דברים שקיומם כלים

‫מהעולם הבא וכו'

‫זה כבר מתחיל לתת איזושהי מפה

‫אבל דבר מאוד מעניין יוצא

‫מה יש בעולם הבא לפי הסיפור הזה?

‫יש אור ואדם

‫אור ואדם

‫אין שם לא רכייה

‫ולא כוכבים

‫ולא צומח ולא בעלי חיים

‫אבל יש אור ויש אדם

‫בעצם התורה אומרת לנו

‫מה שבמשפט אחד אומר המחל בספר

‫מסיעת ישרים

‫כללו של דבר, האדם לא נברא

‫עבור מצבו בעולם הזה, אלא עבור מצבו

‫בעולם הבא ולכן כתוב

‫האדם לנפש חיה

‫אתם מבינים איך שהתורה מסדרת את העניינים

‫היא נותנת מפה על ידי

‫מפתח

‫השימוש במילים הוא לא מקרי

‫טוב, עד כאן להיום

‫תודה
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234938186″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 2
האם אפשר וכיצד להבין את התנ"ך? פתיחה לספר בראשית
המגמתיות של הבריאה
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע*** פס’ א’ לא בא ללמד מה קדם למה, כלומר באיזה סדר נבראו הנבראים. הוא כן בא ללמד אותנו למה נברא העולם. ”בראשית ברא אלוקים את השמיים והארץ”- משתמע מכך שמי שברא את השמיים והארץ הוא ה’. אנו מייחסים לה’ שלימות, ולכן מן הסתם השמיים והארץ שברא, יהיו מושלמים. פס’ ב’- והארץ הייתה תוהו ובוהו- תיאור של בלגן, פס’ א’, תיאור של עולם מושלם ואילו בפס’ ב’ עולם מבולגן. הפער הזה הוא בין האמת, האידיאל למציאות. פס’ א’ תיאור האמת האלוקית, פס’ ב’ תיאור המציאות. הפרק הראשון מחולק לשלוש: חלק א’- פס’ א’- עולם מושלם חלק ב’- פס’ ב’ -עולם שבור חלק ג’- מפס’ ג’ עד לא’- עולם משתלם ההפרש בין פס’ א’ לבין שאר הפסוקים הוא ההדרגה. היעדר הזמן לא מאפשר לממש את הערכים,את שלימות העולם. אומר הרב קוק: השלימות בנויה משלימות של שלימות ומשלימות של השתלמות… בצורה גרפית, שלושת החלקים נראים כך: יש נקודה גבוהה, ירידה ואז עלייה הדרגתית. תנועה זו נקראת תשובה- יש אידיאל שנשבר וחוזר לעצמו. ועל זה אמרו חז”ל שתשובה קדמה לעולם! כל זה ביחס למילה בראשית. ”ברא”- יש לה שתי פירושים, בעברית ובארמית. בארמית, פירוש ברא- בחוץ,ריק , להציב בחוץ. הקונוטציה של הבריאה היא ריקות, הבריאה היא מקום ריק מאלוקות, הבורא סילק את עצמו כדי לתת מקום לזולתו, מעשה הבריאה מוסרי בתכלית. בעברית, ברא- מלא, בריא. הקב”ה מלא את עולמו. ”ויאמר ה’..יהי אור…”- רצה ה’ יהי- ביטוי של קיום אחר כך כתוב ”תדשא הארץ דשא”- לא ציווי חזק כמו יהי. ובאמת, הצומח לא מחזיק מעמד לנצח כמו הרקיע. כל נברא שנאמר עליו ”יהי”, יש לו קיום מתמיד.: האור, הרקיע והמאורות. כל נברא שלא נאמר עליו ”יהי”- אין לו קיום מתמיד: החי, הצומח והאדם. ”יהי אור, ויהי אור”- פעמיים ”יהי”, כלומר, לפי התורה יש שני קיומים, ”יהי”-קיום מתמיד בעולם הזה, ”ויהי” -קיום בעולם הבא. על המאורות והרקיע לא נאמר ויהי, אלא רק יהי, מכאן שקיומם נצחי אך רק בעולם הזה. על החי והצומח לא כתוב יהי וגם לא ויהי, מכאן שקיומם רק בעולם הזה וגם הוא ארעי. אך על האדם לא נאמת יהי, אך כן נאמר ויהי, מכאן לומדים שלאדם אין בעולם הזה קיום נצחי, אך נאמר עליו ויהי אז יש לו קיום בעולם הבא. יוצא שבעולם הבא קיימים האור והאדם.
אורך השיעור: 46 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/234938186″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בשביל מה נברא העולם?

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן