האם אפשר וכיצד להבין את התנ”ך? פתיחה לספר בראשית

שיעור ראשון בספר בראשית מחזור אלול התש”ע ***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע*** אין לנו מושג על מה מדבר ספר בראשית כיוון שהוא ניתן בנבואה והנבואה פסקה. רוב המושגים שמוזכרים בתנ”ך פורשו דרך הנצרות כמו לדוגמא חטא, קדושה, טומאה וכו’, זה חדר עמוק ליהדות ולכן צריך לעשות שחזור למושגים אלה כדי להבין את התנ”ך. כמו כן, עצם היותנו דוברי עברית מטעה אותנו לחשוב שאנו מבינים את שפת התנ”ך אך זו שפה שונה. לכל פסוק בתנ”ך יש מספר פירושים, כל פירוש מתאים לכל דור ולכן עלינו לזהות את הפירוש שמתאים לדור שלנו. ספר התנ”ך נמצא בכל מקום בעולם ומפורש ע”י כל אומה ותרבות, אך הפירוש שלנו הוא הנכון. הוכחה לכך היא שהתורה אינה חכמה, היא דיבור (”וידבר ה’ אל משה”), אם הייתה חכמה, אז מי שהיה זוכה להבין היה מבין, אך היא דיבור ולכל דיבור יש נמען, כלומר מי שאליו מופנים הדברים. הדיבור בתורה מופנה לעם ישראל ולכן הם מבינים אותו הכי טוב. הקב”ה דיבר בהר סיני בארבע שפות, התורה נשמעת בעולם לכל האומות אך כדי לעמוד על עיקר הכוונה צריך ללמוד אותה על פי פירושו של עם ישראל. יש ללמוד את התנ”ך לפי הסדר, ולא לפרש פסוק לפי הפסוק שאחריו. כדי לדעת מה שהתורה אומרת, צריך לקרוא בתורה, לא להגיד דברים על דעת עצמנו. כשאנו לומדים תורה שבכתב אנו לא מערבים בה תושב”ע, אחרי שנלמד גם תורה שבכתב וגם תושב”ע יש לערב בין הדברים. יש שלוש דרגות הבנה ברשי: משמעו- מה שההמון מבין פשוטו- פשט התורה מדרשו- יש צורך לדרוש את הפסוק ספר בראשית פרק א’ פס’ א’: ”בראשית ברא….” תרגום המילה ”בראשית” הוא ”בהתחלת”. בראשית מה?..זו מילה נסמכת. שואל רש”י, פתח בבראשית כדי להוכיח לאומות שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. כך ניתן לפרש את ”השמים ואת הארץ” כלומר ”ארץ”- ארץ ישראל ”שמים”- חו”ל. הוכחות בפרק כ”ד פס’ ג’ ופס’ ז’.. המבט שלנו הוא שיש שני עולמות, השמיים ,שזה הכל והארץ, נקודה קטנה. פס’ ב’ מתחיל במילה ”ארץ” מכאן שמעתה ואילך ידובר על הארץ. על השמיים ידובר בספר שמות. ”כה תאמר אל בני ישראל.. כי מן השמיים דיברתי אליכם..”. רש”י מפרש את הב’ של בראשית ל”בעבור” כלומר, בעבור ראשית ברא ה’ את השמים והארץ. היהודי יודע שאלוקים ברא את העולם ולכן פסוק זה בא לומר מה מטרת בריאת העולם. אומר רש”י, ספר התורה לא בא לתת את העובדות איך נברא העולם. מתוך כך רש”י פוסל כל התאמה או ניגוד בין תורה לבין מדע כי התורה לא באה להסביר איך נברא העולם אלא, לשם מה נברא.