[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/239014400″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
פרק סא’, עמוד רעו’, עמודה ימנית, ד”ה- “ובפרק כל כתבי…”.
האומר הלל בכל יום כאלו מחרף ומגדף ” אין כל יום שינוי בטבע (מושג יווני הנחשב לדבר מוחלט שאינו קיים אצל חז””ל אלא ,מנהגו של עולם, שמשמעו שהעולם היה יכול להיות אחרת אך נעשה טבע, כלומר בתנאים מסוימים זה קורא, בבריאה, שישה ימים הכל היה בשינוי עד שביום השביעי ,הפסיק השינוי. אנחנו ביום השביעי שלא הסתיים עוד.)
נסים שביום השביעי (בהיסטוריה שלנו), הן מבחינת פיקוח נפש (הדוחה שבת). ההלל מראה על עצם יום השמיני בחדירתו לעולם הטבע, היום השביעי.
אכילה של ליל הסדר באמצע ההלל , משמעו שהסעודה היא בדרגת הלל.