והנה אנחנו ממשיכים בספר הקדוש מסילת
ישרים ואנחנו בעיצומו של פרק כף דלת
די קרוב להתחלה למרות שהתחלנו
את הפרק בביור ירעת החטא
המין השני
שני סוגי ירעה
המין השני
לעומת המין הראשון
המין הראשון ירעת העונש
שאיננה ראויה להיות במעלות הגבוהות
אף על פי שיש לה מקום
אבל איננה ראויה לה מעלות הגבוהות
ולכן אי אפשר לשים אותה בכלל ירעת חטא
שהיא קרובה למידת הקדושה
שהיא האחרונה ברשימת המידות של מסילת ישרים
אז אם כן ברור שכשאנחנו מדברים על ירעת חטא
אנחנו מדברים על הירעה שמהמין השני
נכון?
הוא אמר זה הירעות שתיים שהן שלושה
האחת ירעת העונש
והשנייה ירעת הרוממות
ובתוך ירעת הרוממות יש סעיף הנקרא ירעת חטא
דבר משהו מאוד מאוד גבוה
המין השני הוא ירעת הרוממות והיא
שהאדם ירחק מן החטאים ולא ייעסם
מפני כבודו הגדול יתברך שמו
גם בשולחן ארוך
באורחיים סימן ראשון
סעיף א' יש שם הערה של הרמה
ציטוט ממורה נבוכים
שכאשר האדם ייתן על דעתו
שהקבלו שרחו מלוא כל הארץ כבודו
מתמלא בהירעה
עכשיו מה זה ההכרה של מלוא כל הארץ כבודו?
איך מגיעים להכרה הזאת?
זה לא דבר פשוט על ידי עצם ההצהרה
אני מצהיר שאני חושב
שכאשר חו מלוא כל הארץ כבודו
זה לא דבר פשוט
אבל מי שמגיע להכרה הזאת
אז הוא גם מתמלא בהירעה
אז בוודאי שההירעה שמדובר
עליה איננה הירעה מהגהינם
שמה יישרף או שמה ייענש
לא מדובר על זה
אלא מדובר על ירעת הכבוד
כמו שלמשל
כאשר אני עומד בפני מלך גדול
זה שאני לא מחטאת באף
זה לא בגלל שיש על זה כנס
אלא בגלל
המעמד מאוד מכובד
אז מה שאומרים המילה השני הוא ירעת הרוממות
והיא שהאדם ירחק מן החטאים ולא ייעשה
מפני כבודו הגדול יתברך שמו
כי איך יאחל
או איך יערי ליבו
של בשר ואדם שפל ונמאס לעשות דבר
נגד רצונו של הבורית ברך ויתעלה שמו
והנה זאת הירעה אינה כל כך קלה להשיג אותה
כי לא תיוולד אלא מתוך ידיעה
והשכלה
להתבונן על רוממות היתברך
ועל פחיתותו של האדם
אז איך עושים? צריך בשביל זה ללמוד
ככל שאדם ילמד יותר, יבין יותר
אז הוא יוכל גם להגיע לירעת הרוממות
אבל מה הוא צריך ללמוד בשביל זה?
האם הוא צריך ללמוד
סוכי תהילים אומרים לו שהקדוש הוא גדול?
זה לא עוזר
כן, אבל זה רק רגשות
פה מדובר על השכלה
לא מדובר על רגש, מדובר על שכל
לכן, הרב קפח מביא בהקדמתו לספר מורה נבוכים
בשם אחד מהדמורים, ששכחתי מזה היה
שאמר שכאשר ספר מורה נבוכים בבית
יש עירת שמים בבית
עכשיו, ספר מורה נבוכים
זה ספר שכלי, פילוסופי
אבל הוא מברר את האמת על דרך השכל
והרי השכל הוא החלק היותר נכבד בנפש האדם
וכאשר השכל מתוקן, אז במילא גם יש
יש עירת שמים, יש שמחה
כן, אין שמחה כי זה רק הספקות
יש אפשרות להגיע לזה בלי בירושלמות?
האם יש אפשרות להגיע בלי בירושלמות?
התשובה היא לא
זה מה שהוא אומר לך
הוא אומר, הנה זאת העירה,
אינה כל כך קלה להשיג אותה
כי לא תבלד אלא מתוך ידיעה והשכלה
להתבונן על רמותו היברף ועל פחיתותו של האדם
כי כל אלה דברים מתולדות השכל
המבין ומשכיל
והיא העירה אשר שמנו על החלק השני
מאחד מחלקי החציוד אשר זכרנו
עכשיו, יש בעגרות הראייה
התכתבות של הרב קוק עם
אחד מגדולי ישראל הרדבז
רבי יעקב בין דוד, זאב ולובסקי
הנקרא רדבז
הרב קוק מתכתב איתו
יש להם ויכוחים על כמה דברים
בין היתר על היתר, המכירה בשמיטה
ועל הציונות
ועל החילונות ועוד כמה דברים שמתווכחו עליהם
רבי יעקב רדבז
ומתוך התשובה של הרב קוק אליו
רואים מה הייתה הקושייה של הרדבז עליו
שהרדבז כותב אליו, מדוע אתה
עושה כל כך הרבה בירורים עמוקים
במחשבת ישראל ואימונה וכו'
אני די לי באימונה של סבתא שלי
ואז הרב קוק עונה לו
בוודאי שהסבתא של כבודו הייתה צדיקה
ומקום שמור לה בגן העדן עם כל חסידי האומה
ובוודאי שאלווי וכולנו נהיה כמוה
אבל
ובוודאי שכבודו יסכים שלא
די באימונה של הסבתא שלו
כדי להניג את כלל ישראל
כלומר, כשנדברים על כלל ישראל
מדובר בבירורים מעמיקים ומורציניים
שיכולים להתמודד עם כל רמה פילוסופית נגדית
אז ברור שלא מספיק האימונה הרגשית
כבוד הרב, בבקשה
שהשיעור יעמוד לזכות רפואתו
של הילד איתי בנימין בן ליעת
אמן כנרצון, הרי הוא לרפואתו
איזה טיפ ריבונו של העולם
נותן למבקשים להיות מרעב
כשהם מסתכלים מסביבם ורואים המונב את ישראל
שלא שמים קצוץ על מלוא כל הארץ כבודו
ובוודאי שצריך לשאול את האנשים
מדוע הם שמים קצוץ
לא שהם לא שמים קצוץ, הם שמים קצוץ
ההפך, כן, על מלוא כל הארץ כבודו
משום שהם לוקחים כל כך ברצינות את זה
שמלוא כל הארץ כבודו
שהם אינם מוכנים לניסוחים
שמקטינים את ההכרה הזאת
והניסוחים הרגשיים, החווייתיים
שמצויים בשוק, למרות כוונתם הטובה
מקטינים את האמת הגדולה הזאת
ולכן, היהודי באופן אינסינקטיבי מרגיש
שמה שהדתי המצוי מוכר לו
הוא נמוך מן האמת, זה הטיפ
מה קודם למה, הידיעה או האמונה?
מה קודם למה, הידיעה או האמונה?
אני לא יודע אם יש הבדל
בכלל במושגים האלה בעברית
אין הבדל?
לא, אני לא בטוח בכלל שיש הבדל
למרות שיש ספר, האמונות והדעות, כן?
על אמנת או על תקדת
אבל הרמב״ם כבר כתב במורים נבוכים
שאין האמונה העניין הנאמר בפה
אלא הדבר המתברר בראיות
לכן, אף על פי שיש
יש מה שנקרא שכל של מאמינים
אבל זה שכל
זו צורת שכל מיוחדת למאמינים
אתה רואה בהרבה ספרים עתיקים כתוב כך
דע והאמן שכך וכך
אז מה זה דע והאמן?
אלא יש צורת ידיעה המיוחדת למאמינים
אבל זה ידיעה
מובן מה שאני אומר?
טוב
לא, זו שאלה מאוד רצינית
כאמור, אפשר לרמב״ם כתב
בספרו מורים נבוכים
אין לו מורים נבוכים, שמונה פרקים
הרמב״ם כתב
אוסמע על החק ממלכהלהו
נכון?
השאלה היא, אבל ממי כן?
כן? מה אתה אומר?
לא, זה לא מה שהוא אומר
אז זה, חק מגלל בני אברהם
אוסמע על חק ממלכהלהו
שמה האמת ממי שאמרה
למורה?
הרמב״ם אומר את זה כדי להסביר מדוע
כשהוא מברר את סודות הנפש
הוא משתמש במקורות של גועים
נכון? הוא מי שמע דברי גועים
הוא אומר שמה האמת ממי שאמרה
מי שאמר, אמר
אם זה אמת, זה אמת, תקבל
נכון?
ביטוי ידוע
נשאל את השאלה
בסדר, אבל איך אני יודע שזה אמת?
כלומר, שמה האמת ממי שאמר
וצריך שזה אמת
איך אני יודע שזה אמת?
כן? זה מה שלא ברור כאן
ולכן
אנחנו תמיד עומדים באיזה מין ספק כזה
עד כמה החשיבה הפילוסופית
היא נאמנת לאמת
לא כל כך ברור
אבל זה דבר שצריך לבירור
למשל, השאלה היא מה עומד
בראשית כל ההוויה הרוחנית
מאוד מקובל לומר שבראשית כל ההוויה הרוחנית
עומדת החוכמה
החוכמה וכל מה שיש בעולם
הוא תולדה של אותה החוכמה
אבל יש גם התנסכויות אחרות
שהכל מתחיל מן הרצון
ה' רצה
מהרצון משתלשל הכל
המקובלים קוראים לזה טריין ראשין
שתי רשיות
יש ראשית ברצון
יש ראשית בחוכמה
אפשר לומר שאחת המשימות העמוקות
של בעלי החוכמה
זה לדעת לאחד את שניהם
רצון וחוכמה כאחד
זה לא דבר פשוט בכלל
למשל, בספר משלה
יש בכמה מקומות
דיבורים נשגבים על החוכמה, נכון?
אני חוכמה, לי גבורה וכו' וכו'
ובכל המקומות שבספר משלה כתוב חוכמה
הדרשות של חז'ל זה על התורה
אז מי אמר שזה אותו הדבר?
תורה וחוכמה
ברור שבמציאות אנחנו רואים הבדל
הרי אם יאמר לך אדם יש תורה בגויים
אל תאמין, יש חוכמה בגויים תאמין
אז יש הבחנה בין תורה לחוכמה
השאלה, ממתי נולדה ההבחנה הזאת?
אתם מבינים מה שאני אומר?
הו, אתה הייתי?
כן, כן, כן, בסדר
מי שיתלבט בשאלה הזאת
איננו פחות מערב קוק
בספר
שמונה קבצים
דקובץ א'
סימן
ט'
ט' ק'
כדי לזכור
ט' ט' ק'
נקרא בקצרה
ט' ט' ק'
פתק
או אם תרצה, צ'
זה קובץ א'
ט'
הוא אומר כאן
אני אקרא באמצע הפסקה, לא מההתחלה
בדרך כלל, כלומר באופן כללי
אין המחיצה
בין התורה והחוכמה
גדורה כראוי
ההגדרה, איפה זה תורה ואיפה זה חוכמה
זה לא כל כך פשוט, ההבחנה הזאת
הרי אנו צריכים לדעת כמעט את כל המדעים
כדי לברר יפה את התורה
ומתי הוצאו אלה מן התורה
אין לנו ברור
עסק הרפואה תלולו בתורה
שהרי באגדות השס הכניסו אותו
והעסק דה חיידי ברייתה
היה העיקר שהזכיק את רב הונה
שיצווה לברה למי זל
לקמת רב חיסדה, עוד יותר
מהטעם של חידות שימאתי
במשלה
הנה נו מוצאים את השבח של החוכמה בדרך כלל
יוכל להיות שכלכולים מוסריים של חכמים אחדים
גרמו להגדלת הרעיון של ההבדל
שבין התורה והחוכמה
בכלל מביאים כל המדעים
להכרה האלוהית ולאהבת אלוהים
אם כן, הם כלולים בציווי של שמה ואהבת
שעל זה סובב, והיו הדברים האלה
אשר אנוכים צווה היום על לבבך
ושננתם לבניך
אם יש צורך לדעת את המעשה
אשר יעשה מה שאין החוכמה מספקת על זה
מספיק הבדל זה גם ליתר המקצועות שבתורה
שאינם מעשיים
ופשוט הוא שחובה היא
ההקדמת ידיעת המעשה
וגם הרגילות ברוח התורה
שבאה על ידי כל מה שעוסקים בה
היא מעלה את האדם לדשלימות מעשית
ושגול הזו יש גם כן בכל חוכמה בפנים ידועים
וכל חוכמה, באמת
חכמה שם היא
והאגדה הברורה
המבדלת בין התורה לחוכמה הכללית
היא שאלה גדולה
הוא לא אמר אין הבדל
הוא אומר
האגדה הברורה המבדלת בין התורה לחוכמה הכללית
היא שאלה גדולה
הרב מסיים עם סימן שאלה
ואתה מסיים עם סימן קריאה
העובדה שהניסוח שלו עצמו
זה קשה לתאחם מה זה ומה זה לא
נכון, זה מה שהוא אמר, אתה אמרת אין הבדל
זה לא אותו דבר
אם היה והיה מהיר לו, הוא היה אומר למה
אבל זה לא משהו מה
הוא אמר, זה שאלה
כלומר, באיזשהו מקום
נכון, אנחנו מבחינים
יש תורה ויש חוכמה, יש קודש ויש חול
אבל
האם יש לך קריטריון ברור איפה זה נעצר
אין לך יודע
טוב, אבל
למשל היה יהודי אחד, רמחאל,
כתב ספר מוסיית אישרים
מכירים אותו?
הוא היה אדם שהיה בקיא
בכל המדעים
הייתה ספרייה
לדוד שלו
שבספרייה הזאת
היו
הייתה ספרייה עשירה מאוד, באיטליה
בפדובא, ושם היו כל
ספרי המדע
והפילוסופיה
של ימיו, הכל
חוץ מזה היה גם כל הספרות התורנית
בגיל
12 רמחאל גמר לקרוא את הכל
כנראה שהוא
זקוק לכל זה
כדי להגיע לדעת אלוהים
ברור?
זאת אומרת, יש דברים בכלח פתחי חוכמה
שזה ספר הקבלה הגדול של רמחאל
יש דברים שרואים שזה תגובה
לפילוסופיה של לייבניץ
וגם דברים שהוא לקח כנראה
מג'אן בטיסטה ויקו
אז זאת אומרת
אי אפשר לעשות הבחנות חתוכות
ברור שכשאתה מדבר
על מדרגה של עירת אלוהים, זה כולל כבר את הכל
זה מה שאומר לך
לכן הוא אומר
והנה זאת העירה אינה כל כך קלה
להשיג אותה, כי לא תיוולד
אלא מתוך ידיעה והשכלה
להתבונן על רעמותו, ידבר אבל בחיטותו של האדם
כל אלה דברים מתולדות השכל
המבינו מזכיל, והיא העירה
אשר שמנו לה לחלק שנים, אחד בחלקי החסידים
אשר זכרנו
אז אל תחשוב שזה יבוא לך לבד
סתם על ידי התרגשות
בה יבוש האדם
ויחרד בעומדו לפני קונו להתפלל
או לעבוד כל העבודה
היא העירה המשובחת שנשתבכו בה חסידי עולם
והיא מה שמשה מדבר
ואומר
להיראה את השם הנכבד והנורא הזה
את השם אלוריך
יש פה גם השאלות
שלום לרב ותלמידיו בכל אתר ואתר
האם יהיה נכון לומר
כי הנהגת הרמב״ם מתאימה לדורו
שעסקו בפילוסופיה
בעוד בדור יערוד
היום העיסוק בין אלו רק יוצר
טעויות וטהיות
ועדיף את כיוון החסידות
ואלי להגיד לך לא, אבל גם ולי להגיד לך כן
זאת אומרת
אחד הדברים שלמדנו
מבית מדרשו של הרב קוק
במאמר הדור
זה דבר מאוד מאוד עמוק
שהרב אומר שכל הבעיות של הדור
מתחילות מן הראש ולא מן הלב
כלומר בסופו של דבר
מה שגורם
לאנשים בלבול
זה שהאמונה לא
מבוררת בסכלם
ולכן
אנחנו לא יכולים להזניח
את הממד הזה של הלימוד
גם אם לא תמיד
אלה שעוסקים בקירוב רחוקים
יש להם היכולת
להיות במגע עם התרבות הכללית
לא תמיד יש יכולת, אבל בגלל שאין לך יכולת
אל תעשה מזה אידאל
מה שהציג הרב
את שווח
חוכמת התורה וחזל
הנה כיום
דברים רבים התגלו כאינם נכונים
כל ענייני הרפואה
או אסטרולוגיה
וכן הרבה יסודות וכולי
מה ראו חכמי ישראל
להכניס חוכמות אלו לחוכמת התורה
חכמי ישראל רצו לדעת את השם
וכיוון שדעת השם
זה גם כלול
זה כולל גם את ההשתתפות
של החוכמה האנושית
לכן חזל שיתפו
את מה שהם ראו כחוכמה אנושית
לפי ההבנה של זמנם
ככה המדע מתקדם
עכשיו
גם הדברים שהתבררו כלא נכונים
במדע העתיק
נכון שהם לא נכונים באופן נקודתי
אבל ניצרו תבניות חשיבה
שמאפשרות
להתקדם בדעת אלוהים
לרב, שלום ושבוע טוב
מהו התהליך הלימודי
שצריך לעשות
על מנת לאחד את הטרן ראשין
והאם הוא אפשרי
או שבדובר בעניין פרטי, כל אחד בשורש נשמתו
תודה רבה
תשובה
כדי לאחל את הטרן ראשין
כלומר את החוכמה ואת הרצון
את האמונה והידיעה
שאתה העלית לפני כן
צריך לעשות עבודה
מיוחדת, שהיא
ללמוד כל תחום מצד עצמו
כלומר אתה לא יכול
לעשות ייחודים מלאכותיים
אלא עוסקים באמונה
כאילו אין חקירה
ובחקירה כאילו שאין אמונה
ואז מתיילד
מעצמו הקשב המאחדם
מובן?
טוב
אההה
עכשיו אנחנו
ממשיכים במסיעת ישרים
זאת היראה
שאנחנו בביאורה עתה
דהיינו יראת ח'
היא כמו חלק
מיראת הרוממות שזכרנו
הוא כמו מין בפני עצמו
כן הרי הוא אמר לנו שהיראה
היא שתיים שהם שלוש
נכון?
מה מין הראשון?
יראת העונש
השני יראת הרוממות
בתוך יראת הרוממות
יש ענף שהוא יראת ח'
אז בואו נראה
הוא כמו מין בפני עצמו והיינו
כי הנה העניין הוא שיהיה
אדם יערב וידואג תמיד על
מה עשיו, בין יתערב
בא מאיזה שם מצחט או בין יהיה
בא מאיזה דבר קטן או גדול
שאינו לפי גודל כבודו יתברח
ורוממות שמו
והנחה רואה היחס הגדול שבין יראה זו
ויראת הרוממות שזכרנו
כי התכלית בשניהם שלא לעשות דבר
נגד רום כבודו יתברח, אבנם
ההבדל שביניהם
שבעבורו תחשב כמין אחר
ובשם אחר תיקרא הוא
כי יראת הרוממות היא בשעת המעשה
או בשעת העבודה
או בפרק העבירה
דהיינו או בשעה שהוא מתפלל
או עובד, שאז יבוש
ויקלם
ירעש וירעד מפני רום כבודו יתברח
או בשם יש להזדמנת עבירה
לפניו ומכיר בה
שיעזוב מלעשותה
למען אשר לא יעשה דבר
למרות העיני כבודו חס ושלום
אך יראת אחרת היא
בכל עת ובכל שעה
כלומר גם לא
בקשר לעבירה או למצווה
ספציפית, שהנה בכל רגע
הוא יערה, פני קשל
ויעשה דבר או חצי דבר
שיהיה נגד כבוד שמו יתברח
ועל כן יקראת ירעת חטא
ירעת חטא
כי יקרא ירעה מן החטא
שלא ייכנס
להתערב במעשה, מחמת פשיעה והתרשתות
או מחמת היעלם
יהיה באיזה דרך שיהיה
כלומר, הוא
בעצם אפשר לומר ירעת חטא
זאת ירעת הרוממות
איך אומרים את זה? מחסנת
כלומר, לפני שהאדם
נפגש עם האפשרות
של החטא, הוא
חי בזהירות
מתמדת, שמה יבוא
לידו חטא שאיננו
טועם את הגודל
האלוהי, והנה על זה נאמר
אשר האדם מפחדת תמיד
ופרשו זיכרונם נברכה
ההוא בדברי תורה כתיב
אז מה זה מפחד? מפחד ממה?
הוא מפחד שהוא
לא יעשה טוב, נכון?
נכון, לא שהוא מפחד מהעונש, הוא פרשו
זיכרונם נברכה, הוא בדברי תורה כתיב
כי אפילו בשעה שאינו רואה המכשולה נגד עיניו
צריך שיהיה ליבו חרד, בגלל שהוא
פן תמונו לרגליו, והוא לא נשמע
ועל ירעה זאת
אמר משה רבנו עליו השלום
ובא עבורתי ירעתו על פניכם לבלתי תכתאו
כי זה
עיקר הירעה, שיהיה האדם ירע
ומזדהזה תמיד, עד שלא
תעשו ירעה זו ממנו
כי על ידי זה ודאי לא יבוא לידי חטא
זה מה שקרה, ירעתו על פניכם לבלתי
תכתאו, אז ממה אתה ירע? כדי שלא תכתא
וישעיהו אמר בדבועתו
ועל זה הביט
אלעני אונחי רוח וחרד על דברי
ודוד המלך השתבח בזה ואמר
שרים, רדפוני חינם
ומדברך פחד ליבי
עכשיו, זה קצת מתאה
בגלל העברית המודרנית, בעברית מודרנית
לפחד, יש לזה מושג, יש לזה קונוטציה שלילית
אבל בעברית מקראית
לפחד, פירושו
להיזהר
ומה שאנחנו קוראים לפחד
נקרא בתנף במילה אחרת
לפחוד
כלומר, המילה השלילית בתנף זה
לפחוד, והמילה החברית זה
לפחד, בעברית
מודרנית זה הפוך
אז צריך לשים לב לזה
כן
טוב, וכבר מצאנו
שהמלאכים הגדולים
והרמים חרדים
ורועשים תמיד
לפני גאות השם
אז זאת אומרת, יש לנו ממי ללמוד? המלאכים
מי שרוצה לדעת איך
מגיעים לירת חץ, פשוט צריך
לשאול את המלאך, איך אתה
פועל, ולפי זה לפעול
אתה צוחק, אה? אבל תראה
כתוב מפורש בגמרה
על הפסוק, כי ספתי כהן
ישמרו דעת, ותורה
יבקשו מפיהו, כי מלאך השם צבעות הוא
אם דומה הרב
למלאך השם צבעות
תורה ידרשו מפיהו, ואם לא
ידרשו תורה מפיהו, השאלה
למי נאמרה ההלכה הזאת?
התלמיד, כן, אבל התלמיד
הוא צריך לראות, האם הרב
אני רוצה לשאול, איזה רב ללמוד?
יש רב כזה, רב כזה, צלמי ללמוד
אם הוא דומה למלאך, תלמד אצלו
אבל אני לא פגשתי מלאך
בחיים שלי, איך אני יכול לדעת?
שאלת הרב, אבל אולי הרב הוא לא מתאים
אלא ברור, למי נאמרה ההלכה הזאת במקור?
היא נאמרה לנביאים
הרי זה נביא שכתב את זה, נכון?
זאת אומרת, הנביאים
שהם באו במגע עם מלאכים
יכלו לזהות
אצל הרב, האם הוא דומה למלאך
הרי הם מכירים את המלאך, ברור?
יוצא לפי זה ש
עבורנו ההלכה הזאת היא
רק בצורה, הייתי אומר, נגזרת
היא נגזרת של ההלכה המקורית
אצלנו, מה זה מלאך השם?
אתה אומר, הבן אדם הזה
נראה לי אדם ישר, מידות טובות
אז אני אלמד אצלו
אבל זה ברור שזאת לא
המשמעות המקורית של הביטוי
בסדר?
כלומר, אנחנו לא רגילים
אנחנו לא חיים בעולם שבו המפגש עם המלאכים
הוא דבר של יום יום
או שבכלל קורה
אבל צריך לדעת שכדמוננו
היו חיים בעולם שבו היה מפגש עם המלאכים
בסדר?
לכן זה כן ראוי ללמוד
ירעת שמיים מן המלאך
נגזרת בעצם
כן, היום אנחנו לומדים מן נגזרת
אבל אבותינו היו לומדים ממש
היית שואל את אבותינו
למה למדת אצל פלומי ולא אצל אלמוני?
הוא אומר, זה מזכיר לי את המלאך שפגשתי
וזה לא
יש
בתלמוד
כמה שיחות של מלאכים
עם תנאים
ראינו שהתנאים נפגשו עם מלאכים
ויש שאלה גדולה
האם הדבר הזה הוא אפשרי או לא אפשרי
רבי שמואל בן חופני גאון
דוחה את כל המקומות
האלה שבתלמוד
מדוע? כי רבי שמואל
רבנו שמואל בן חופני טוען
שרק הנביאים יכלו לראות מלאכים
ולכן כל המקומות בתלמוד
שמסופר על שיחות בין מלאכים לבין תנאים
רבנו שמואל בן חופני
דוחה אותם. הוא אומר אינה מלאכה
אבל מה נעשה
עם כל הכבודי רבנו שמואל בן חופני
שאני מקווה שלא יבוא אליי בחלום הלילה
אבל בכל זאת
התלמוד מושפר את הסיפורים האלה
אז כנראה שבכל זאת
יש אפשרות להיפגש עם מלאכים
לפחות אצל התנאים
הוא כבר מצאנו
הנה כאן הוא אומר לנו
לכן הוא לא במקרה הוא מביא לנו את זה רמחן
הוא כבר מצאנו
שהמלאכים הגדולים והרמים
חרדים ורועשים
תמיד מפני גאות השם
עד שאמרו זכרונם נברכה
במשל חוכמתם
נהר דינור מאיכן יוצא
מזה עתן
של חיות
והוא מפני
האימה אשר עליהם תמיד
מרוממותו יתברך
בין יעדרו דבר קטן מן הכבוד
והקידושה
הראוי לפניו
שאני לא מבין
את הסיפור הזה
מה זה היראה הזאת שיש לחיות
עד כדי כך שהן מזיעות
ומזה יוצא נהר דינור
כן?
קצת מוזר, לא?
מה זה נהר דינור בכלל?
זה נהר של אש
איפה הוא נמצא הנהר הזה?
בכניסה לגן עדן
יש נהר דינור
להבדיל, במיתולוגיות
דיברו על אסטיקס
איזה מנהר כזה מאש
שדרכו הנשמות צריכות לעבור
כדי להגיע לגן עדן
גם אצל העיוונים דיברו על זה
אז להבדיל, גם אצלנו בגמרה מסופר על זה
ש... זה בעצם עלומר
שהאדם שרוצה להגיע למדרגות עליונות
הוא צריך לעבור דרך איזשהו מבחן
מבחן של העמידה
בפני המוחלט, זה הכוון הנהר דינור
עכשיו
אבל מה זה הזהה של החיות?
אז בספר הזוהר
יש הסבר על זה
בספר הזוהר אומר הרי
מי הנושא
את כיסא הכבוד?
לא ראיתם? בספר חזקאל
זה כתוב מי נושא את כיסא הכבוד, לא?
חיות הקודש, נכון?
אז זה כתוב בזה ספר אמרנו
חזקאל
חזקאל, מה הוא מדבר?
ואני בתוך הגולה
על נהר כבר
ועל השמיים
וההראה מראות אלוהים
אז הוא הקדים, ואני בתוך הגולה
מה שהמראה שהוא רואה
של החיות שנושאות את כיסא הכבוד
זה מראה גלותי
זה לא המראה האמיתי
שפתאום החיות
החיות הקודש נושאות את כיסא הכבוד
לא נורמלי, לא צריך להיות בכלל
אמרו חזקאל
האבות הן הן המרכבה
הצדיקים הם הן המרכבה
אז מי צריך לעשות את כיסא הכבוד?
צדיקים, בני אדם
בקיצור, אנשים
אבל
אז למה
יחזקאל ראה שהחיות נושאות את כיסא הכבוד?
כן צדיקים
זאת אומרת, יש מצב
מקולקל שבו
אין מי שראוי להיות כיסא הכבוד
אז בדלת ברירה
זה כמו שמשל יש שביטה של
עובדי הניקיון
אז יש מדינות שולחים את הצבא
בינתיים, כדי שלא יהיו מחלות
אז שולחים חיילים
לקפל בזה, אבל זה לא התפקיד שלהם
הם סובלים מזה
אז גם החיות
החיות זה לא התפקיד שלהם לעשות את כיסא הכבוד
הצדיקים צריכים לעשות את כיסא הכבוד
ולכן אומר
הזוהר
זה מצב שבו סדר העולם
מקולקל, ובגלל זה יש
זעה של החיות
הזעה באה כשאני עושה מעשה שאני לא רגיל
אליו, משהו שלא מתאים לי
והזוהר מוסיף
שהחיות בוכים גם
לא רק יש זעה, אלא יש להן גם דמעות
והדמעות האלה
מתערבות בזעה שלהן
וכל זה הופך להיות דמעות של אש
והדמעות האלה
נופלות לעולם, ובגלל זה יש
צרות בעולם
כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר
אז בעולם הזה
עצוב לנו יותר
כי זה לא כל כך
קל להיות מלאך
בעולם עצוב
כל כך
זאת אומרת
שזה בדיוק
זאת אומרת, אבל בכל זאת, המלאכים
עושים מה שאומרים להם לעשות
אבל הם ירעים
כיוון שהמצב הזה הוא לא מצב נורמלי
אז יש זעה
ומזה אנחנו לומדים
יירת הרוממות, וירת חטא
מבין? משם אנחנו לומדים
כלומר, יירת החטא זה
בעצם הירעה שיש לי
מפני כלכל סדר העולם
לא שאני אישית לא בסדר
אלא שהמעשה שלי
מפר את ההרמוניה הקוסמית הכללית
זה הכוונה
אז זה מה שאומר כאן הרמחל
נכון? וכבר מצאנו
שהמלאכים הגדולים והרמים, חרדים ורועשים
תמיד בגאות ה' שאמרו זכרונה לברכה
במשל חוכמתם, נהר דין ונויוצא
מזעתן של חיות, והוא מפני האמה
אשר עליהם תמיד מרוממותו יתברכ
פן יעדרו דבר קטן מן הכבוד הקדושה הראו
לפניו, ובכל שעה שנגלה את
השכינה על איזה מקום שיהיה
כבר רקד ורעש ורגז
כלומר לא רק המלאכים יראים
אלא גם המקומות
המקומות יראים
ומה שאמר הכתוב
ארץ רעשה, אף שמיים נטפו מפני אלוהים
זה סיני מפני אלוהי ישראל
ואומר
איך הוא קראת, שמיים ירדת מפניך הרים נזולו
כל שכן בני האדם
שראוי שירגזו וירעשו ויודעם
שלפני השם הם עומדים תמיד
ונקל להם לעשות איזה דבר שאינו לפי רוממותו
לפי רוממות כבודו יתברך שמו
והוא מה שאמר אליפז לאיוב
מה אנוש כי יזכה וכי יצדק כאילו דישה
הן בקדושיו לא יאמין
ושמיים לא זקו בעיניו
ואומר
הן בעבדיו לא יאמין
ובמלאכיו יסים תהולה
אף שוכני ובתי חומר
אשר באפר יסודם
ידע כאום לפני אש
בסדר? הפסוק השני הוא גם כן דברי אליפז
מעניין שהוא הביא קודם
כל את הפסוק שבפרק תתווהו
ואחרי זה את הפסוק שנאמר בפרק ד'
יש לזה סיבה?
אני אולי אגיד גם מה אני חושב על זה
כן מה אתה רוצה?
זה לא הפוך מה שנאמר מקודם?
אם אנחנו אומרים שהצדיקים
בניגוד נכון מתכוון לנביאים לא?
אם נותנים תיארון
יפה מאוד
אז אנחנו אומרים שהם בעבדיו לא יאמינים
נכון נכון
שאלתך היא שאלה נפלאה
שאלה גדולה שאלת בני
אתה שואל בעצם אני הבאתי לכם מהזוהר
שבעצם האדם הוא זה שצריך
לצפוס את מקומו של המלאך
וכאן בכלווחומר של אליפז משמע הפוך
שאם המלאך לא מצליח
כלווחומר של האדם לא יצליח
נכון? אז זה לכאורה הפוך מה שאמרתי מקודם
נכון? זאת שאלתך
תשובה אתה צודק
זה הפוך אני אסביר למה
אנחנו רואים בפרק דלת בספר יוב
רגע רגע
בסדר אני באמצע לענות
חכה רק שנייה אני נודע שאלה של הבחור פה
עושים לי סימנים שם אבל
בספר יוב אנחנו רואים שיוב שאל את עצמו
למה הוא סובל
נכון?
ויש לו טענות אני הרי צדיק
אז לא עשיתי שום דבר רע
למה מגיעים לי כל הצהרות האלה
וזה הטענה של יוב
ובאים החברים שלו כדי לדובב אותו קצת
לדבר איתו לתת לו את הרעיונות שלהם
אחד מהם אליפז נכון?
אליפז התימני
הוא בא מדבר עם יוב ואומר לו
יש לי הסבר לכך שאתה סובל
מה הוא אומר לו? אני שמעתי מלאך
כך אומר אליפז אני שמעתי מלאך
הוא הסביר לי
ואליי דבר יגונב ותיקח אוזני שמץ מנעון
בסייפים וחזיונות לילה בנפול תרדמה על הנשים
פחד פחדתי ואירע ורוב עצמותי
הפחיד רוח לפניי יחלוף תסמר סערת בשרי
יעמוד ולא עקיר מראהו דממה וכל אשמה
כל זה זה הקדמה של אליפז למראהו
הוא מספר מה שהוא שמע מהמלאך
והמלאך אומר לו כך
האנוש מאלוה יצדק
אם מעושהו יתהר גבר
מה אתה חושב?
הן בעבדיו לא יאמין
ומלאכיו ישים תעולה
אף שוכני בתי חומר אשר באפר יסודם
ידקאום לפני אש
הפסוק שהביא כאן רמחל
נכון?
כלומר עושה לו כלב החומר שמה המלאך
הוא אומר אנחנו המלאכים מפחדים
של לעשות טעויות
אז כלב החומר שעדיין מפחד לעשות טעויות
לכן אין אדם בעולם שהוא נקי
ולכן בטוח שיוב חטא
וכיוון שיוב חטא מגיע לו כל הצערות
בסדר? עד כאן דברי אליפז בשם המלאך
נכון?
יש רק בעיה אחת
שאליפז אחר כך בהמשך הנאום שלו
חולק על המלאך
חולק על המלאך
הוא אומר
אמנם אני אדרו של אל
ועל אלוהים עשים דברתי
עושה נפלאות עדן נספר
גדולות עדן חקר
לעשום שפלים למרום
וקודרים סגבו ישע
כן בדיוק
מה שהמלאך לא מבין
המלאך יש לו תפיסה יררכית של העולם
יותר רוחני יותר קדוש
האדם הוא שוכן בתי חומר
יש לו גוף
אז ברור שייך אתה
אבל מה שלא יודע
המלאך זה שהאדם זה מעלית
מעלית
הוא עולה ויורד
נכון?
מה זה רושע עולה ויורד?
זאת אומרת שאומנם
האדם יש לו נתוני פתיחה
גורים של המלאך
אבל אם הוא עושה מה שצריך
בוחר נכון
הוא יכול לעלות מעל המלאך
אבל המלאך לא חותה נכון?
המלאך חותה לא מרצון
הוא חותם מחוסר ידיעה
חותם כבי... כי הוא
חותם מחוסר ידיעה
כן? חסר עלו אינפורמציה
אז הוא עושה פאשלה
מה שאין כן האדם
אף על פי שהוא עלול לחטא
אבל הוא עלול
הוא יכול גם להתעלות מעל לזה
זאת אומרת מה שכאן הביא לנו
כאן רמחאל
הוא הביא לנו חצי מנאומו של אליפאזה
הוא לא הביא לנו את החלק השני
שתואם את מה שאני אמרתי מקודם
ולכן זה עונה לך על הקושיה
בסדר, הלאה
יש פה כמה שאלות
שלום, ראשית
אנשים גדולים בדעת
שהשקיעו בידיעת השם
אך לא במוסר
וכן למרות ידיעת השם בקרבם
לא היה נראה כיירת השם בליבם
שנית, האם מציאות זו של פחד
לא פוגעת בעבודת השם בשמחה?
תשובה, אותם אנשים
שחושבים שהם הגיעו לדעת אלוהים
אבל בלי אירת שמיים
באמת לא הגיעו לאירת אלוהים
אלא נדמה להם שהם הגיעו לאירת אלוהים
באמת הם לא הגיעו
שתיים, האם זה לא פוגע
בעבודת השם בשמחה?
ההפך
אני כל כך שמח בעבודת השם
שאני יערה לעשות משהו
שיקלקל את זה
הרב ציין פעם
שמלאך הוא כוח
רפאייל הוא כוח הרפואה
איך נפגשים עם מלאך?
אני אף פעם לא אמרתי
שמלאך הוא כוח
מלאך הוא אישיות
הוא מישהו
ואיך נפגשים עם מלאך?
אם הייתי יודע
הייתי פונה אליהם
אבל אני לא... אני מדבר איתם
לפני הקידוש תמיד בליל שבת
אני אומר להם
שלום עליכם, מלאכי השלום וזה
אני לא שמעתי אותם מדברים
זה קצת בעיה
זאת אומרת, האם נכון
להגיד שהפחד הנפוץ
נובע מכך שאנשים תופסים את השם
כדמות מאיימת
ולא כהרמוניה נצופית
וכולל את כך שלמעשה
חטאו דיזהרמוניה
נכון
אליפז הצמני הוא אליפז בנו של איסאב?
יש אומרים
לרב שלום
האם החיות של יחזקאל
מתאות את ארבעת המלכויות
והאם זה אומר
שכשעם ישראל בגלות המרכבה
היא המלכות של הגויים
והאם על זה אנחנו אומרים
כי המלכות שלך היא תודה
זו דעת רבי יצחק הברבנל
מה שהבאת
אם גם המלאכים אינם מצליחים
וכל מה חומר האדם
אם כן מה הסיכוי של האדם
ומה תכליתו בעולמו
הרי אי אפשר להגיע לפסגה כל גבוהה
הוא מובטח לנו כי נתעה
לא נכון
זאת הייתה טענתו
של המלאך שנגלה אליליפז
אבל אליפז עצמו אמר
אמנם אני
אדרו של אל
ועל אלוהים עשים דברתי
לשום שפלים למרום
וכודרים
ולגיבוי ישע
נכון
זה מה הוא אומר לא
זאת אומרת שהאדם הוא
מעלית
אף על פי שהוא
אמתי ככה יש
גימל דעות בנושא הזה
רבנו סעדיה גאון אומר
שהאדם עליון מן המלאך
הרמב״ם אומר
שהמלאך עליון מן האדם
ורבי נחמד ברסלב אומר
שהאדם מתחיל נמוך מהמלאך
והעתיד להיות גבוה מן המלאך
זה עניין של מאמץ
כן
ברור
איפה אנחנו
כי נעל כן צריך ודאי
שיחירת תמיד וירש כל האדם
וכמאמר אליהו
אף לזאת יחירת דיבי ויתר ממקומו
שימעו ושמעוה ברוגז
קולו וכולי
כן
מי זה אליהו
מי זה אליהו
אחד מהארים של יהודה
אחד מהארים של יהודה
כן יפה
אליהו בן בראחאל אבוזי
משפחת רם
זאת היא הירה האמיתית שראוי לאיש החסיד
שתהיה על פניו תמיד ולא תסור ממנו
אז זו יראת חטא
יראת חטא איננה עצבנות
כן לפי זה
לא חרדה פיזית
שהאדם מבולבל
ללפך
מרוב ידיעה
מרוב שמחה בעבודת השם
ומראה שמה הוא יעשה דבר שיפר את האיזון
למשל הרפוק
כותב באורות התשובה
שהחטא של הצדיקים
זה שהם
מפירים את האיזון בין אהבת השם
להירת השם
הוא מלא באהבת השם מלא בהירת השם
אבל האיזון המדויק מופר לפעמים
וזה החטא של הצדיקים
נו
יש סיפור
כזה על הרפוק
עצמו שפעם אחת
מישהו אמר לו
שהגיע הזמן להתפלל מנחה
הם היו בחוץ
מישהו אמר לו
שצריך להגיע לבית הכנסת
כי הגיע זמן תפילת מנחה
אז הרפוק אמר לו שהוא לא יכול
אמר לו הרפוק כי אני עכשיו
בוער באהבת השם
ואני חושש שאם אכנס לבית הכנסת
שאשרף לגמרי
ולכן
אבקש ממך שנמשיך
לסוחר בניינדי אלמה
כדי שירגע
קצת ואז הוא יכול לעשות את בקשתך
להיכנס לבית הכנסת
זה משלים לסיפור אחר אגב
שפעם הרב
איסר זלמן מלצר
אמר לרב
חיים אויזר גרודזנסקי
הרב חיים אויזר גרודזנסקי
היה
רבו של החזוניש
בבילנה
אז רב איסר זלמן מלצר
ראש ישיבת אצחיים
מה שנקרא זקן ראשי הישיבות
אמר על הרפוק
הלוואי ותהיה תפילת נעילה
של יום הכיפורים
שלנו
כתפילת מנחה של יום חול שלו
של הרפוק
אך
חלקי העירה הזאת
שניים
האחד הוא בהווה
או עתיד
והשני בעבר
בהווה הוא שיהיה האדם יערה
ודואג על מה שהוא עושה או מה שהוא הולך לעשות
או פן ידבו דבר
או פן ייכנס בו איזה דבר
אשר לא לפי כבודו יתברח
או כמו שכתבתי לאלה
בעבר הוא שיהיה האדם
חושב תמיד על מה שכבר עשה
והעירה והדאג
פן יצא מתחת ידיו איזה חטא בלא שידה
והוא כעניין בהווה בן בוטה
שהיה מקריב
אשם תלוי בכל יום
אבל זה אשם תלוי?
זה אשם שבא על ספק
כן
זה אשם שבא על ספק
כמה זה עולה אשם?
הרבה כסף
זה איל שלם
איל זה הרבה כסף
זה איל שלם
איל זה הרבה כסף
כמה זה עולה איל?
אני חושב
על שלושת אלפים שקל נכון?
משהו כזה
אז כל יום הוא היה מקריב ושם תלוי
כנראה שהוא היה אשיף גם
טוב, ואיוב
אחר משתי בניו
היה משקים
והעילה עולה את מספר כולם
כי אמר איוב
אולי חטאו בניו וברחו אלוהים בלבבם
כך היה עשה איוב כל הימים
זאת אומרת שאיוב גם דאג
לתקן מה שהיה
לא רק מה שיהיה
אלא מה שהיה
וזה חלק מעבודת ירעת חטא
אגב
החשא של איוב הוא לא על חטא
בפועל אלא על חטא שבלב
ולחטא גם
במקריב עולות דווקא
כי העולה היא על ירור הלב
ואמרו זכרונם נברכה
על משה ואהרון
בעניין שמן המשחה
שמשך משה לאהרון
שהרי נאמר בו
על בשר אדם לא ייסך
ולאהרון הצטבע
שימשכהו בו
והיו מתייארים שמה מעלו בו
באיזה צד שנהגו שלו כמצווה
וזה לשונה
ועל דבר זה דאג משה ואמר
שמה מעלתי בשמן המשחה
יצטע בת קול ואמרה
כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרון
שיורד על פי מבדותיו כתל חרמון
שיורד על הררי ציון
מה טל חרמון אין בו מעילה
אף שמן המשחה של זקן אהרון
אין בו מעילה
אגב מה זה קשור לחרמון?
איפה באה המילה הזאת חרמון בכלל?
איפה זה באה? מה השורש?
חרם
חרם זה דבר קדוש
נכון?
אגב כנראה שהשם של החרמון
בא מזה שהקנענים הקדמונים
היו רואים בו הר קדוש
וכן קראו לו חרמון
וכן קראו לו חרמון
וכן קראו לו חרמון
אבל להלכה
כן צידונים יקראו לי חרמון סיריון
וכו'
אבל בסדר, אבל מאיפה באה השם חרמון?
לא סיריון ו... מה?
כנראה שהקנענים הקדמונים
היו מקדשים את ההר הזה
הרי ראינו הרבה פעמים שהערים גבוהים
קודשו על ידי עובדי עבודה זרה
לכן החרמון יכול שנקרא
חרמון על שם חרם קדוש
ואף על פי כן אנחנו
לא אומרים שיש שם מהילה
כתל חרמון אין בו מהילה
זה בא להדגיש את הנקודה הזאת
אז גם כתל חרמון
שאין בו מהילה, אף זקן הארון
לא מעל בשם מן המשכה
ועדיין היה
הארון דואג, שמע משה
לא מעל ואני מעלתי
יצא בתקופה ואמרה, הנה מה טוב ומנע
עם שבת אחים, גם יחד
מה משה לא מעל, אף אתה
לא מעלת, הרי לכם
ידעתם של חסידים שאפילו במצווה שעשו
היו דואגים ואומרים, שמע
נתערב בהם שמץ פסול
חזו שלום
בסדר? אז זה מדרכם של
גירת חד
בעלי גירת חד
אגב מעניין
מוזכר זקן הארון, מה אם זקן משה?
ברור שלמשה לא היה זקן
נכון?
איפה הוא גדל?
במצרים, נכון
מה היו עושים
המשפחה של הפרעונים במצרים?
היו עוקרים את שורשי הזקן
נכון? והיו
במקום זה מניחים איזה זקן מלאכותי
אתם רואים שם בציורים של
הפרעונים, תמיד אתם רואים שם שיש להם
צ'ופ צ'יק כזה בסנטר
זה זקן מלאכותי שהיו שמים במקום
הזקן הטבעי, כי בזקן הטבעי היו עוקרים
אז מן הסתם
משה כשגדל בבית פרעון
עשו לו אותו הדבר, לכן כל הציורים
העממיים של משה עם זקן גדול
לא הולך
טוב
ולכן הכתוב מדבר על זקן הראש
אז יש כאן גובלים מנגולות?
לא לא, לא קשור לזה
טוב, כיצד איוב
התורה אוסרת לעשות את זה, לפי התורה זה אסור
לעקור את שורשי הזקן
כיצד איוב מקריב עבור בניו
הרי כל אחד אחראי למעשה
וכי אפשר להקיף קורבן על חברו
הרי כפי שהרב מסר בשיעור על קורבנות
הקורבן והקרבה
שייך בעצם הסמיכה והקרבה של הבעלים
טוב, מן הסתם שהם היו עושים את זה
הוא היה מקנה להם את הקורבן
והם היו סומכים את ידיהם מן הסתם
ואברהם
אחרי שיצא לעזור לבין החבלות
ששוו אותו, היה מתפחד ואומר
שמה לא זקו מעשיו לגמרי
ובמה שפרשו זכרונו נברכה
על פסוק על תירה אברהם
רבי לוי אמר, לפי שהיה אברהם מתפחד
ואומר, בין כל אוכלוסין שהרגתי
שמה היה ביניהם צדיק אחד וירא שמיים אחד
לפרח נאמר לו
על תירה אברהם
אז מה זה הסיפור הזה
שעל תירה אברהם זה מעניין
מה היראה של אברהם
הוא יראה יראה מוסרית, נכון?
איך אני יודע, כתוב בהתחלה
באים ארבעה מלאכים
נלחמים בחמישה מלאכים
ומנצחים אותם
לוקחים את יובה שבי
זו מלחמה גדולה
אברהם יוצא
עם צבא יחסית קטן
ביחס לארבעת המלאכים
יוצא למלחמה, מנצח אותם
לוקח את לוט ואת אנשי סדום בחזרה
בקיצור, אברהם התגלה כאן
כגיבור גדול
ואחרי כל המלחמה
נגלה אליו השם ואומר לו
על תירה
אני הייתי אומר על תירה בתחילת המלחמה
אברהם כבר ניצח
נהרגו כל הצבאות
של האויב, ועכשיו אומרים לו על תירה
סמוע, לא?
לכן חזאל אמרו
שהוא היה יערי בגלל שהוא ניצח
זו מאוד ישראלי התפיסה הזאת
זה לא בסדר שאני ניצחתי
ונס כתוב כאן, רבי ליבי אמר
לפי שהאברהם מתפחד, הוא אומר
בין כל האוכלוסין שהרג לי,
שמה היה ביניהם צדיק אחד
הוא יראה שמה עם אחד
עכשיו, נשאלת השאלה, למה אברהם חשש
בדבר כזה? איך הוא אמר מלחמה?
כמו מלחמה, לא?
אלא מה?
יש שני סוגי אימות
יש אימות ש... למשל, אני הולך ברחוב
בשעת לילה מאוחרת, קבוצה של פושטקים
מתנפלת עליי
רוצים להרוג אותי
טוב, אני מתגונן, מקסח לזה
את הצורה, לזה את הצורה
אבל אני צריך להיזהר
לא לפגוע באדם שנקלה שם
באופן מקרי
מותר לי אומנם להתגונן
אבל צריך לדעת, להבחין בין צדיק לרשם
אבל, כשאני יוצא למלחמה
זה בכלל לא קשור לזה
בין מדינה למדינה
היחיד בתאי לעומת הכלל
ולכן אנחנו יורים בלא הבחנה
על כל מי שאנחנו מזהים אותו כאויב
לא משנה אם הוא צדיק או רשם
נכון?
אז, לכאורה, מה יש לאברהם לדאוג?
זה בדיוק הבעיה
השאלה אם אברהם ראה את עצמו
כיחיד, או ראה את עצמו כאומה
אם אברהם הוא יחיד
אז הוא צריך להיזהר את מי הוא הורג
אם הוא אומה, הוא לא צריך להיזהר
אז זה בדיוק היה על זה
המתח בין הקב' ברוך הוא לאברהם
אם אפשר לומר, שאברהם ראה את עצמו
כיחיד, והקב' ברוך הוא אמר לו
אל תירא כאת אומה
אבל אני מתעורר את שאלה
אם הוא יצא למלחמה בתור יחיד
אז איך הוא ניצח במלחמה? זה בלתי אפשרי
לא, הוא יצא עם כוח
אבל הוא לא ראה את עצמו כישות מדינית
הקב' ברוך הוא אמר לו
את אומה, אבל הוא ראה את עצמו כפרט
אז הוא נתן תקודה להרוג
בוודאי, ואמרו בטענה דה ויליהו
אל תירא אברהם, הם אומרים
אל תירא אלא למישהו יראה שמיים לעמיתו
והיא זאת היראה האמיתית
שאמרו עליו, אין לו לקב' ברוך הוא בעולמו
אלא הוצר של ירד שמיים בלבד
שרק למשה היה קל להשיגה מפני רוב התביקותו
והוא התברך שמו, כי האחרים ודאי
שהחומר מונה הגדול הוא להם
אומנם, כל חסיד וחסיד
ראוי לו שישתדל
להשיג מבנת כל מה שיוכל
כלומר, גם אם אתה לא מסוגל להגיע לזה
אז משהו מזה
ונאמר ירו את השם כדושיו
מה דחוף לרבינו
לזעזע את עמות הסיפים שוב ושוב
משה רבנו ללא זקן?
אני לא מתכוון לזעזע שום דבר
אלא המטרה שלי היא
להגיד את האמת
וזאת מדוע? כי אם אני לא
זעזע עכשיו את עמות הסיפים בתוך בית המנרש
מישהו יום אחד יגיע
תוך כדי קריאת מאמר אקדמי
כלשהו, לידיעה הזאת
וזה יערע את העירת שמיים שלו
לכן, אם אני בתוך בית המדרש
איפה שיש עירת שמיים
אני מלמד מה באמת
המציאות ההיסטורית
זה לא מזעזע אף אחד
זה שומר על העירת שמיים של האנשים
טוב, עד כאן להיום
שלום