בספר מסילת ישרים
בפרק כף ב'
בביאור מידת הענבה
מידת הענבה
מצד הסברה
דרךי הענבים
מבחינת המחשבה
מבחינת החופשית
חסרונות רבים
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
וכן אמרו עוד
האם מותר לשקר בשביל הנבה?
האם היה מותר לדוד לשקר ולומר שהוא תולעת?
התשובה היא שהוא לא שיקר, הוא באמת היה תולעת
מה זאת אומרת? זה כתוב במפורש
שקראו לו עדינו העצני
אחד מהגיבורים של דוד
בספר שמואל נקרא עדינו העצני
חזאל אומר שזה כינוי לדוד עצמו
עדינו העצני
שהיה עוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת
וכשהיה יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ
אז הוא גם עדין וגם עץ
רק עצד הוא עדין כתולעת מצד
ההתבטלות שלו כלפי האלוהות
אז הוא כתולעת
כזה שקוויקש
כן
מה שאין כן כשהוא יוצא למלחמה
אז הוא יוצא בכל הכוח כעץ
אז הוא לא שיקר
כן
אבל זה לא שיקר כי זו תחושה פרקטית
כן התחושה הזאת הייתה אמיתית
הייתה באמת תחושה טוב של תולעת
אבל לפני עדין העלית האמונה
מה זה?
עדין העלית האמונה
אפשר כן זה אחת הסיבות
איך הזוהר חולק על פסוק בתורה
נכון
כתוב האיש משה ענה מכל האדם אשר על פני האדמה
אז איך הוא יכול להגיד שדוד היה יותר
אני אתן לך כמה תשובות
תשובה אחת הזוהר יש לו בעיה
אבי הזוהר זה רבי שמעון בר יוחאי
והזוהר אומר שדברים שלא נגלו למשה נגלו לרשבי
אז יותר גדול מתפסות בתורה
זה דבר אחד דבר שני
מה שאתה יכול להגיד בסדר פשוט
שבדורו משה היה ענב מכל
האדם אשר על פני האדמה
אבל ההסבר האמיתי הוא אחר
ההסבר האמיתי הוא השלישי
שבאמת משה הוא ענב מכל אדם
אבל אין לזה ביטוי כל זמן שהוא לא בארץ ישראל
לכן דוד מצד הנתונים שבהם הוא נתון
הוא יכול להיות ענב יותר ממשה
כל זה ממה שאין הלב הישר
מניח עצמו להתפתות משום מעלה
אשר יבואהו ביודעו באמת
שכבר לא מפני זה יוצא מדי שפלותו
מצד החסרונות האחרות שאי אפשר שלא יהיו בו
זאת אומרת אדם אומר יש לי מעלה
בסדר כל הכבוד שחטן יש לך מעלה
ומה עם החסרונות שלך
הן עדיין מתקיינות
ועוד שאפילו באותן המיצות עצמם שהשיג
לא יגיע ודאי לתכלית האחרון
כפי שהבחור עם הקיפה העיר שמה
ועוד אפילו לא יהיה בו חיסרון אחר
אלא איותו בשר ואדם ילודי שעה
די לו זה ועותר לפחיתות וגרעות
עד שלא יהיות לו העין הזה כלל
הרי אנחנו סוג של ג'וק
שערי כל מעלה שהוא משיג
הנועלה חסד אל עליו
שרוצה לחון אותו
אם איותו מצד טבעו וחומריותו
שפל ונפזעד מאוד
על כן אין לו אלא להודות למי שחננו
ולהיכנע תמיד יותר
הלמה זה דומה?
לעני ואויון שמקבל מתנה בחסד
שאי אפשר לו שלא יבוש
כי כל מה שירבה החסד שיקבל
כך ירבה הבושת שיבוש
כן הדבר הזה בכל אדם
שאינף פיקוחות יראות את עצמו
ביותו משיג מעלות טובות
מאת השם יתברך
וכעניין שאמר דוד
המלך מעשיב לשם
כל תגמולו היא עליי
יש גם כשנתן הנביא אומר לדוד
שהוא צריך לבנות בית לשם
רק שלא הוא יבנה אלא הבן שלו יבנה
אומר מי אני ומי ואתי
כי הביאותני עד הלום
כלומר ומכאן הביטוי שעבר
לכל הדרשות בר מצווה שבעולם
תודה להוריי שהביאו ני עד הלום
שזה בלי זה לא יוצאים את חוב הדרשה
ורק בפנים רואים שדוד
ככל שעלה במעלות יותר
לא ייחס לעצמו מעלה
רואים את זה בהתחלת הקריירה
שלו בסיפור של דוד וגוליאט
שגוליאט אומר תביאו מישהו חזק ככה ללחם בי
ונראה מי פה החזק יותר ומי ינצח במלחמה
ודוד אומר אתה בא בחרב ובחנית
ואני בא בשם אלוהי מערכות ישראל אשר הרבת
זאת אומרת דוד לא בא בשם עצמו
כי בשם עצמו הוא ידע שאין לו כוח
וכבר ראינו חסידים גדולים
מה?
אתה פגשת בשיר שצריך
להגיע לענבה על ידי לימוד
נכון
אבל משה רבנו אין הגיע
לענבה, הוא גדל בבית ראון
איך משה רבנו הגיע לענבה?
אתה אומר ככה, בתחילת השיעור אני
פגשתי שהענבה מגיעים על ידי לימוד
אז איך משה רבנו הגיע לענבה?
הרי היה בבית פרו
אז בואו נחבר את שני הדברים
על ידי לימוד
מי אמר שצריך תורה בשביל להיות ענב?
צריך לימוד
אתה אומר ללמוד תורה, אבל מי
אמר שזה דווקא תורה שצריך ללמוד
לא אמרתי מכל לימוד, אולי תשאל
את השאלה הנכונה, אני אעזור לך קצת
שהשאלה הנכונה היא מה צריך
ללמוד כדי להגיע לענבה? מהו הלימוד?
אתה אמרת, שמעת את המילה
לימוד וראית שיש לי זקן וקיפה
אז אמרת לעצמה בטח הוא מדבר על תורה
נכון?
אבל השאלה האמיתית היא מהו
הדבר שצריך ללמוד כדי להגיע לענבה?
בזה עסקנו בשיעור של שנה
שעברה, שהיה לפני שבוע ושעה
בגלל הפרש השעות של שעון חורף
למדנו שצריך ללמוד אלוהות
כלומר המדע המודיע לנו את הנבדלות
של האלוהות, ה-transcendent-יות
ברגע שהאלוהות היא נבדלת מן
העולם, אז מלא הענבה מתבקשת
כי יש לי כלפי מי להיות ענב
לעומת זה הבאנו את השיטה
של היהודי המסובך ברוך שפינוזה
שהוא סבר שהאלוהות זה הטבע
ולכן גם הוא לא יכול היה לפתח ענבה
בספר האתיקה שפינוזה כותב
שהענבה זו מידה לא טובה
כי זו חולשה בנפש
אז מה גורם לשפינוזה לא להעריך את הענבה?
זה שהוא לא למד, מה הוא לא למד?
את הנבדלות האלוהית
אז עכשיו, האם משה למד את הנבדלות האלוהית?
יש להניח שכן
יכולת לשאול גם על אברהם אבינו מאיפה הוא ידע
אבל אברהם אבינו דווקא למד
לפניו, הוא לא ידע, הוא נשים בעבר
ולתוך שבמצרים אי אפשר היה ללמוד כלום
משה רבנו גדל בבית פרו,
את יודע מה זה בית פרו?
זו הייתה המרכזייה הלימודית של
כל התרבות האנושית באותם הימים
מי שנמצא שם יודע הכל
בסדר?
באמת, כהנים מצרים, אנחנו יודעים שהם ידעו
ידעו על טרנסנדנטיות, הם דיברו על זה
רק מה? הם שמרו את זה בחוגים פנימיים, נסתרים
כי הם היו בסברה של הרמב״ם
שהרמב״ם מספר על עובדי עבודה זרה הקדמונים
שחכמהם ידעו את האמת
רק לא האמינו שזה ניתן להעברה אל הציבור הרחב
אז ברור שמשה רבנו, שחי
בין חכמי מצרים, ידע את האמת
בסדר?
כן?
פרו לא ידע את השם
לכן פרו ידע את הענצוף ולא ידע את השם
כלומר, לדעת את השם הכוונה לדעת את הפנים
ואת הפנים הוא לא הכיר
הוא הכיר פנים אחרות אפשר לומר
הוא הכיר את העורף, פרעות, אותיות, העורף
אז מה הפנים אני לא מכיר, מכיר את העורף
והוא לא יודע מה יותר גדול, הפנים או העורף
כי משה בא בשם הפנים
והספק הזה לא היה ספק פשוט
גם משה רבנו היה לא ספק בזה
כי הרי כתוב, בוא אל פרו
והוא אומר השם אל משה, בוא אל פרו
אבל מה זה בוא אל פרו? איפה השם נמצא?
אצל פרו
כתוב בזוהר, באותה שעה נתיארה משה
מפני התנין הגדול
זאת אומרת, הוא רצה לברר
האם הגילוי האלוהי שדרך פרו
הוא עליון או נמוך מהגילוי האלוהי שדרך משה
ודבר הזה התברר, זה יודע איפה?
מכת בכורות, יפה
מכת בכורות היה ברור
לפני כן היה קשה מאוד להגיע לזה
כן?
משה לא ראה את הפנים, אבל דיבר פנים אל פנים
וזה כתוב בהפרש של ארבעה פסוקים
ודיבר השם אל משה פנים אל פנים
כאשר ידבר אי של ראה הוא
זה הגיוני, איך יכול להיות
שהוא לא רואה את הפנים
וזה השני, כאשר ידבר אי של ראה הוא
התשובה היא, שצריך להבין מה פירוש המילה כאשר
מה פירוש המילה כאשר בעברית?
אז זה יכול להיות כמו ש, כאשר, כמו אשר
כאשר, זה כמו
או בזמן ש
נכון?
כאשר
זה יכול להיות כלפי העתיד, נכון?
אמת או לא?
כן?
כאשר הגיע, נכון?
זאת אומרת, כשהגיע, בזמן שהגיע, נכון?
עכשיו, בואו נבדוק את המילה ודיבר השם אל משה
ודיבר, איזה זמן זה?
ודיבר זה עבר?
עובר או עתיד?
בעברית מקראית ודיבר זה לשון עתיד
כן, שמעתם על המושג ווה והיפוך?
דיבר זה עבר ודיבר זה עתיד
נכון?
ודיבר זה כמו ידבר
ידבר השם אל משה מתי?
כאשר ידבר אי של ראה הוא
זאת אומרת, כשעכשיו אנחנו
מדברים בינינו, דברי תורה
אז עכשיו השם מדבר עם משה
אז אין קושייה שלא יירני
אדם וחי, כי זה אחרי חייו
מובן?
אה, את הייתי?
ראיתי שפססת, אז בואו נחזור עוד פעם
מה שכתוב ודיבר השם אל משה פנים
אל פנים כאשר ידבר אי של ראה הוא
תרגום לעברית מודרנית
הקבוה הוא ידבר עם משה בזמן
שאנשים ילמדו תורה אחרי מותו של משה
זה נקרא ודיבר השם אל משה
מה הקושייה? שכתוב לא יירני אדם
לא תוכל לראות פניי, כי לא יירני אדם וחי
אבל אחרי שחי, אפשר
נכון?
מעט?
זה שאתה ואני עכשיו מדברים
זה גורם את הדיבור פנים אל פנים
בסדר?
טוב
האם יש עצות מעשיות להתנהג
בענווה או להרגיש כאדם ענוו?
להרגיש זה על ידי המחשבה
וזה מה שהוא מסביר לנו כאן
אם לומדים את הדברים האלה ברצינות
אז אנחנו מגיעים לידי ענווה אמיתית
אחר כך יש גם מעשים התנהגותיים
שבהמשך הפרק הוא יסביר אותם
אם יתנו לי בעזרת השם יתברך להגיע עד לשם
ביסידתי תשמעייה
שלום כבוד הרב
התורה אומרת שמשה הוא
ענב מכל האדם אשר על האדמה
האם הזוהר חולק על התורה?
הקיצד
דבר נוסף
ואנחנו מה?
משתמע כמפשט את הספק אצל השני
מה אתם חושבים או מחשבים אותנו?
ולא אצל משה והארון
האם הזוהר חולק על התורה?
זה באמת קשה לומר אבל נגיד לך שלוש תשובות
התשובה האחת
הזוהר אומר שדברים שלא נגלו
למשה נגלו לרבי שמעון בר יוחאי
אז באופן עקרוני הוא יכול גם לחלוק על משה
אבל זה כנראה לא הפשט האמיתי
אפשר אולי גם להגיד
שמה שכתוב והאיש משה ענב
מכל האדם אשר פני האדמה
הכוונה בזמנו של משה
בזמן שאתה פרשה עם מרים קרת
אבל גם זה לא הפירוש האמיתי
הפירוש האמיתי הוא שבאמת משה
הוא בעל ענבה גדולה יותר מזו של דוד
אבל כיוון שהוא במדבר
היא לא יכולה לבוא לידי ביטוי
כי התנאים אינם מאפשרים
את תופעת הענבה בכל שלמותה
ואצל דוד התנאים הם מאפשרים את זה
כך שיש לו יתרון על משה נסיבתי
אני חושב שיש לי הרגשה
של דייג'אבובה בדבר הזה
אבל עכשיו מה שאתה מבין אנחנו מה?
משתמע כי מפשט את הספק אצל השני
מה אתם חושבים או מחשבים אותנו?
ולא אצל משה ואהרון
כן נכון אתה צודק
אבל עצם השימוש בביטוי
הביטוי שנותן מקום לספק
זה כבר פגם בשלמות הענבה
לא שמשה חשב שהוא משהו
אבל בכל זאת הביטוי אפילו גאווה
בלשון גאווה גם שאדם לא מתכוון יש בה בעיה
יש אפילו דעה שבפוסקים בנשב מגיד משנה
אומר שאסור לאדם לומר
ביצחוק שיש לו רוח הקודש
כי זה נביא שקר
לא יודע אם פסקו כמוהו לא נראה לי
ראיתי כאלה שעשו את זה כן ביצחוק
טוב בשרכי אבות מובא ועניק של עצמי מה אני
ובמקביל במקום של אנשים היא איש
אם כך האם אני צריך להיות מה או איש
ובכל מצב המה או האיש אינה מצב של ענבה
אם אתה באמת ענב אז אתה תהיה אחראי
הרי אדם שבפני שאומר אני שום
דבר ולכן אני לא עושה כלום זה גאווה
מי אתה כדי לא לעשות כלום
אם אתה בעל ענבה באמת אז אתה צריך לעשות
כי זה לא אתה קובע
אז בדיוק ההפך מההרגשה
המזויפת של מה אני שום דבר
מי אני מה אני כדי לעשות משהו
כן זה גאווה האמירה הזאת
שנה טובה לכבוד הרב כלפי ה' מידת הענבה ברורה
אבל אם בנו נברחו משפחות האדמה
איך אני יוצא מהמחשבה שאני
יחידה תעילית בתוך הבריאה
להכוון הנבחר את גאווה כלפי יתר האנושות
בוודאי שלא כיוון שזה לא אתה קבעת את זה
זה לא בכוח עצמך שאתה הגעת להיות בן נבחר
אלא זה שהטילו עליך להיות
בן נבחר זה מחייב אותך עכשיו
כלפי שער בני אדם למלא תפקידך כבן נבחר
אתה לא ממלא את התפקיד
אתה שפל שבשפלים אומר הרב קוק באורות
מי שאיננו מודע למעלתו ברור שהוא שפל
טוב בואו נמשיך בתוך הטקסט
מה אתם אומרים כדאי לא
וכבר ראינו חסידים גדולים
שנענשו על שיחזיקו טובה לעצמם
עם כל חסידותם
הדברים קשים
נחמיה בן חחליה אמרו זכרונם נברכה
מפני מה לא נקרא ספרו על שמו
מפני שיחזיק טובה לעצמו
כן הרי בסוף הספר כתוב זוכרה לי אלוהי לטובה
זאת אומרת שנחמיה הרזיק קצת טובה
לעצמו על כל המעשים הטובים שהוא עשה
ולכן ספרו לא נקרא על שמו
מה זה לא נקרא על שמו
ספר נחמיה
זה יכול להיות, כן נקרא על שמו
נכון
אלא שאצל חזל ספר נחמיה כלול בספר עזרה
עזרה ונחמיה זה שניהם נקראים עזרה
בתנ״ך שלנו כתוב נחמיה
זה בגלל הנוצרים
הנוצרים חילקו את עזרה
ונחמיה אגב בצדק לשני ספרים
כי באמת החלק הראשון נכתב על
ידי עזרה והחלק השני על ידי נחמיה
אבל המסורת היהודית היא מעבר לבית צדק
היא אומרת גם את הצדק המוסרי
כיוון שנחמיה הרזיק טובה לעצמו אז
הכלילו את הספר שלו בתוך ספר עזרה
לכן תראה הרבה פעמים כתוב
אצל הראשונים פסוק הוא בעזרה
ואתה מוצא אותו בנחמיה
יד, מה אתה אומר?
איך נביא מחזיק נביא?
כתב הרמב״ם בספר שמונה פרקים
בפרק שבעי
ואין מתנאי הנבואה שיהיה
הנביא שלם בכל עמידות
שכבר מצאנו גדולי הנביאים שהיו
להם חסרונות והוא מוביל שם רשימה
אלא מה? הנביא צריך להיות
מתוקן ברוב עמידות ובחשובות שבהן
אבל קצת חיסרון אפשרי אצל הנביא
נשאלת השאלה איך זה?
מדוע אפשר להיות נביא עם קצת חסרונות?
אני אגיד לך למה
כי הנבואה זה אמיתי
אם הדרישה הייתה כדי להיות נביא
להיות ב-100% תיקון של עמידות
זה היה אומר שאנחנו לא מאמינים בנבואה
כי אין אדם בעולם שהוא לא חסר
הגדלות של הנבואה זה שהקדוש
ברוך הוא הסכים לדבר עם בריאה חסרה
אבל צריך לא להגזים
קצת, זה מולא כולה, זה מספיק
זהו, הקדוש ברא אותנו חסרים
לא צריך להיעדר
אבל הקדוש ברא אותנו חסרים
והוא החליט גם לנבא אותנו
אז זה סימן שהנבואה היא כוללת גם את
ההתחששות באיזושהי חולשה של האדם
כמו שלמשל מצאת בתקיעות של ראש השנה
שאנחנו לא יודעים מהי התרועה המקורית
אם זה תו תו תו או תו
תו תו תו או תו תו תו תו תו
אנחנו לא יודעים, זה שלושת האפשרויות
אומר הרמב״ם שכחנו
תגידי, דווקא במצווה של יום הזיכרון שכחת?
זה משהו קצת מוזר, לא?
יותר מזה, אני לא מבין למה
הריזאל אומר שכשאני תוקע תשרת
אז כל המלאכים האלה עושים בלגן בשמיים
תוקעים תשת, מלאכים אחרים ככה באים לעומתם
אתה עושה תרת, בכלל בא
מחני שלישי של מלאכים שם
בוקע בין שני ה...
יש פה שני שלישי של המלאכים שנבראו בטעות
כן, זה מלאכי טעות, מרוצרי להיסחה
אתם בכלל לא קיימים, מה אתם עושים פה?
אלא שזה בא לומר שהטעויות
של ישראל גם זה פועל למעלה
זה מייצר מלאכים
כלומר, זה המעלה של הנבואה
שהקב' הוא בא ממקום גבוה אל מקום שפל
בסדר? טוב, הלאה
וכן חזקיה אמר
הנה לשלום מר לימר
מתי זה היה?
כשהקב' הוא שם הציל את ירושלים, את אסן חיריב
שחזקיה הוא מלך יהודה עמד בגאון מול האויב
חוזק על ידי ישעיהו הנביא
והנביא אומר לו אל תדאג, יהיה בסדר
למעני ולמען דוד אבדי
ואז כשהוא שמע את זה חזקיה אמר
הנה לשלום מר לימר
כלומר, הוא שמע שיהיה שלום אבל היה מר לו
למה? כשהקב' הוא אמר למעני ולמען דוד אבדי
ולא למען חזקיה
זה עשה לו איזה משהו
לפי שהנבוא הקב' ברוך הוא וגן אותי על
העיר הזאת לאושיעה למעני ולמען דוד אבדי
וכמאמרה מזכרונה נברכה
כל התעולה בזכות עצמו, תעולים לא בזכות אחרים
הרי לך שאין לאדם אפילו
להחזיק תובה לעצמו על טובותיו
וכל שכן שלא יתנשא ויקבע בהם
ואומנם כל זה הוא, כפי שאמרנו,
ממה שראוי להשיב אל ליבו
מי שיהיה, כאברהם, כמשה, כאהרון, כדוד
ושאר החסידים שזכרנו
אם אתה במדרגה של דוד
המלך, אז תזכור את הדברים האלה
אבל אנחנו יתומי יתומים,
ואיננו צריכים לכל זה
כי כבר יש ויש איתנו חסרונות רבות
שאין צריך עיון גדול לראות
בחידותנו וכל חוכמתנו כהן נחשבת
כה יותר חכם גדול שבינינו עינוקים
מתלמידי התלמידים אשר בדורות הראשונים
לכן לא צריך לעשות כל כך הרבה
תחבולות כדי להגיע לנבא, כי אנחנו כלום
וזה מה שראוי שנבין מנדע
באמת ולא יזוח עלינו ליבנו חינם
אלא נכיר שדעתנו קלה ושכלנו חלש עד מאוד
השכלות רב בנו והטעות גוברת
ואשר נדע אותו, אינו אלא מעט מן המעט
אם כן ודאי שאין ראוי לנו להעין נעשה כלל
אלא הבושל והשפלות וזה פשוט
אגב לפי זה אפשר גם ליפול לבטלנות
למשל יש אנשים שיגידו,
למשל היוויכוח אחרי השואה
האם לקבוע בסידור התפילה קינות על השואה
שישה מיליונים של יהודים זה לא דבר פשוט
נקראו הראוי לחבר קינות
זה הוויכוח שהתפתח באותם הימים
בין הרבנים השונים, יש רבנים גם שכתבו קינות
יש רבנים שאמרו שלא לחבר זה אסור
כי אנחנו לא הראשונים
ויש כאלה שכתבו שהיה ראוי אבל אין לנו
הידע איך לפתוח שערי דמעה משהו כזה
ואני אומר על זה, אני הקטן
שאדם מותר לו להגיד שהוא קטן ומותר לו באמת
אם הוא באמת קטן, לומר שהוא קטן
יש רק בעיה אחת, המאורה הוא גדול
לכן הוא לא מתחשב בקטנות שלך
אם המאורה הוא גדול, אז הוא תובע ממך גדולה
כמו אחת הטענות נגד יום העצמאות
מי אנחנו כדי לקבוע הלכות
וימים טובים ודברים כאלה
וקריאה תהלל, נכון אתה באמת לא יכול
אתה קטן, אבל המאורה תובע ממך גדלות
אז המאורה דורש ממך להיות גדול
כמאמר דברי אדם ברוך זל
נראה כי המצרח בשם
ענבה וצניעות אינה פופולרית
ואיננה משרתת את תקופתנו בחברה המודרנית
שלום רבנו, הרב קוק כותב שמי
שלא מודע למעלתו הרי הוא שפל
לכאורה יש כאן פרדוקס, כי
אם הוא שפל אז אין לו יותר מעלה
כיצד ליישב את הקושי הלוגי הזה? תודה
השואל קורא לעצמו ענב
התשובה היא שיש מה שנקרא
מעלה עצמית ויש מעלה מודעת
אז מי שלא מודע למעלתו
העצמית הוא שפל במעלתו המודעת
זה מה שמתארץ את הקושי הלוגי
הבנת את זה ענב?
עד כאן להיום, שנה טובה