ושבוע טוב, היום יום ראשון,
כף ה' בשבט, השיניים א',
והנה אנחנו ממשיכים בספר מסילת ישרים,
בפרק י' א', בפרט עמידת הניקיות.
והגענו ל... איפה אנחנו?
אנחנו עסוקים... כן,
אנחנו בענייני חילול ה'
כלומר דיברנו על הנזקים
שנגרמים מחברת בני האדם.
הרי בני האדם חיים אחד עם השני.
ויש הרבה הלכות של התורה,
המסדירות את יחסי האדם עם חברו.
ודיברנו על רכילות, שקר,
לשון הרע, נקמה, תודה רבה.
וכדומה מהעיסורים, שהם
עיסורים מפורשים בתורה.
שבני האדם עלולים להיכשל בהם שבועות וכדומה.
אחד הדברים, אחד העיסורים החמורים,
שבהחלט שייכים לחברת
בני האדם, זה עיסור חילול ה'
אז כמו שאמרנו, במידת
הניקיות אנחנו לא עסוקים
בעיסור גופה, כי העיסור גופה מפורסם,
אנחנו עסוקים בענפים של העיסור.
ענפי חילול ה'
ענפי חילול ה' גם כן הם רבים וגדולים.
כי הרבה צריך האדם להיות חס על כבוד קונו.
יש מצוות דהורייטה ולא תחללו את שם קודשי.
יש גם מצוות עשה ונקדשתי בתוך בני ישראל.
כלומר, מצוות עשה לקדש את השם,
ויש מצוות לא תעשה שלא לחלל את השם.
אז מה זה לחלל את השם?
השם זה השינמם.
ולא י' כ' ו' כ'.
אי אפשר לחלל את י' כ' ו' כ'.
אפשר לחלל את שמו.
שימו לב גם בביטוי בתורה,
אבל לא לחללו את שם קודשי.
לכן כשאנשים כותבים חילול
ה' עם צ'ופצ'יק, זה טעות.
זה טעות שאפילו גובלת בכפירה.
מבחינה מסוימת.
בגלל שאת השם עצמו אי אפשר חלילה, לחלל.
אפשר לחלל את שמו.
מה זאת אומרת שמו?
מה זאת אומרת?
י' כ' ו' כ' זה השם, לא?
לא. זה בדיוק העניין.
הקב' הוא י' כ' ו' כ'.
זה שמו.
אפשר גם לחלל את השם שלו.
דהיינו, את הפרסום שלו.
זה כמו שאומר, שמו הולך לפניו.
אומרים על מישהו, שמו הולך לפניו.
והגדלה שמך.
אז פרסומו.
אז יש עניין בתורה, שיתגדל
שמו של הקב' ברוך הוא,
שיבדע שמו בעולם,
ועל ידי התנהגות מסוימת,
אפשר לחלל את ההתפשטות הזאת.
כן, בבקשה.
זה שמי לעולם,
וזה זכרי לדור ודור.
נכון.
אז מה הבעיה?
זה שמי.
זה שמי.
כלומר, השם, הכוונה,
האופן שבו הוא נודע.
הרי לא נותנים שם, אלא אם
כן יש מישהו שיקרא לו בשם.
כלומר, תינוק נולד.
נותנים לו שם.
לפני כן, לא נותנים לו שם,
כי אין לו יחסים עם זולתו.
אז כמו כן, היחסים של הקב'
ברוך הוא איתנו, נקראים שמו.
בסדר?
ואפשר לחלל או לקדש.
מה זה לחלל?
ללשון חלל.
לעשות ריק.
בתוך הקודש.
אז זה נקרא חילול ה'
עכשיו, יש הלכות רבות בחילול ה'
והן משתנות מאדם לאדם.
יש אדם, הבריאות לא
מחשיבים אותו כל כך,
לכן התנהגותו, גם אם היא בלתי ראויה,
איננה גורמת לחילול ה'
לעומת זה, אם זה אדם
מכובד, בעל עמדה גדולה,
או עמדה של חשיבות,
שבני אדם מחשיבים אותו,
אז אם הוא יתנהג שלא
קראו, יש בזה חילול ה'
ויש בזה ענפים רבים.
כן, מה אתה רוצה?
העניין הזה של חילול ה'
זה לא ברור.
איך אתה יכול לחלל את ה'
וגם משתמשים את זה ביום יום?
כל התנהגות בלתי
ראויה, בין שהיא עבירה,
בין שהיא בלתי ראויה מצד המוסר,
היא חילול ה' בעיני הבריאות.
זה למשל התייחסות רעה
לבני מיעוטים בארץ, זה חילול ה'
אם יש התנהגות שגורמת
שבני האדם יירננו אחרי התורה,
יש בה חשש חילול ה' בהחלט.
למשל, לא מחזירים עבודה
לגוי, אבל מפני קידוש ה' מחזירים.
זאת אומרת שיש מושג של חילול ה'
אפילו כלפי הגויים, למרות
שמעיקר הדין חילול ה'
זה בפני יהודים.
אבל גם יש שלא יתחלל שמו
של הקב' באולם, שזה
אחת המגמות הגדולות
שאני ואימדיבר עליהן.
לא כל דבר אתה צריך
להתחשב, לפעמים אנשים ידברו
שמה שידברו, האמת
היא יותר חשובה מן הכל.
אבל יחד עם זה צריך לדאוג
איפה שזה אפשרי
שלא יהיה חילול ה' בדבר.
לפעמים גם מפני חילול ה'
עוקרים עות מן התורה.
הגמרא שואלת מדוע נענו לגבעונים.
הגבעונים הרי שיקרו.
כיוון שהם שיקרו, אז
השבוע שנשבעו להם
לא הייתה צריכה לחול.
אף על פי כן, החליטו לקיים
את השבוע שנשבעו להם
מפני חילול ה'
אז יש חשיבות לזה.
כן, מה אתה אומר?
אני רוצה לומר שלפני זה
שזה תבלוי במה שאחרים
יסתכלו ויגידו.
אבל יש רציאות שאנשים
מסתכלים עליך בזכוכית מגדלת
וכל מחפשים אותך.
זה לא יכול לזוז, זה אני.
נכון.
כלומר, אם אתה אחד כזה
שמסתכלים עליו בזכוכית
מגדלת, אז באמת אל תזוז.
לא, אבל אם זה על ציבור שלם.
מה?
זה על ציבור שלם.
ציבור שלם גם צריך להיזהר.
אם יש ציבור שמחפשים אותו בפינות,
אז הציבור הזה צריך להיזהר
פי כמה וכמה.
כן, בבקשה.
מכאן האף כמה מינה שאסור
ללבוש כפותה ולזרוק אבנים?
מכאן שאסור ללבוש כפותה ולזרוק אבנים.
אני לא מבין.
ללבוש כפותה אם קר לך, למה שלא תלבש?
לזרוק אבנים זה דווקא ספורט ידוע.
זאת אומרת, אתה צריך לזרוק אבנים.
לזרוק משקל, גם זה אפשר.
אני לא הבנתי על מה אתה מדבר.
כן.
לפעמים יש גם מה שנקרא פריקת הצבים.
יש אדם, הוא אכל צ'ונט, וזה נורא כבד.
והוא צריך איכשהו לפרוק את המתחים.
אז כשהוא צועק שבס,
ככה בכל הכוח, זה משחרר.
זה קטרזיס קוראים לזה בשפיים הקצונות.
אבל מה ההבדל בין זה לבין איזה
מי שצועק על הוואגבר, או זה עושה משהו רע,
לבין מישהו שבא בשם השם.
בסדר, אל תעשה הכללות בבקשה.
אבל אתה צודק באופן כללי שיש התנהגות
שיכולה לנבוא באופן כללי מאירת שמיים.
אבל באמת יש בה חילול השם.
צריך להיזהר בדבר הזה.
אני אספר לך, פעם היו תלמידים
מישיבת מרכז הרב, שהלכו
להפגין על חילול שבת.
זה דבר טוב לכאורה, נכון?
גם הרב קוק בעצמו השתתף
בעצרות של מכאה על חילול שבת.
אז בימי הרב צבי יהודה, הבן
שלו, היו כמה תלמידים מהישיבה
שהלכו להפגין על חילול שבת.
איך יש לך דבר טוב מזה?
בא הרב צבי יהודה אל הישיבה
ואמר, אני מבקש, ואני מתכנן, ואני דורש
שיפסיקו להשתתף בחילול השם הזה.
כלומר, הפגנה זה טוב, צריך להפגין
על חילול הקודש וכו'.
אלא השאלה היא, באיזה אופן זה נעשה?
אם זה נעשה באופן שסחרו
יוצא באפסדור, אז לא.
צריך למצוא דרך איך לעשות את זה.
יש כזה דבר, חילול השם מול המציאות
או זה תמיד מול בני האדם החדש?
חילול השם זה אני חייבתי לעצמי,
או שבגלל שהם מסתכלים עלי?
בגלל שהם מסתכלים עליך.
יש גם חילול השם פרטי.
למשל, הרמב'ם אומר שאם אדם
נמצא בסיטואציה שהוא יכול לעשות
עבירה כיוסף הצדיק, ימשל פוטיפאר,
והוא גבר על יצרו ולא
עשה, הרי זה קידש את השם.
זה ענף של קידוש השם.
קידוש השם פרטי.
היא נמצאת שם.
לא, זה לא מצד שהיא נמצאת שם.
זה מצד שאף אחד לא שם.
מה הכוונה?
אם היא צידה, מה אכפת לה?
עובדה גם שזה לא עשה לה רושם.
מבחינתה, עד רבה.
היא שנאה אותו על זה.
אז יש דבר כזה, אבל
זה רק הרחבה של הדין.
הדין עצמו זה בפני ציבור.
בפני השרה מישראל.
טוב, אבל, למשל, מעניין מאוד.
שף על פי שההלכה דיברה על חילול השם
בפני השרה מישראל, או
קידוש השם בפני השרה מישראל,
רואים שהנביאים מדברים על קידוש השם
וחילול השם במונחים אוניברסליים.
איך כתוב בנביא יחזקאל?
ויתגדילתי ויתקדישתי
ונודעתי לעיני עמים רבים
ויעדרו כי אני השם.
זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא פועל
על מנת שלא יתחלל שמו בעולם כולו.
יותר מזה, מצאנו, לא רק
בנביאים, אלא בתורה עצמה.
כשהקדוש ברוך הוא אומר
שהוא רוצה להעניש את כל
האומה, משה מוציא את הג'וקר.
מה הג'וקר?
מה אמרו הגויים?
הוא אומר, זה מה, אתה צודק.
כל פעם שהקדוש ברוך
הוא, כשמשהו רוצה לעצור,
ככה, אם הוא רוצה להשתמש
בנשק חזק, הוא אומר לקדוש ברוך,
אם תעשה את זה, יחילול
השם, מזה ככה אני יפסק.
אם יש רגילות בציבור הרחב,
להתנהגו שציבור מסוים,
אז יקרא לו חילול השם.
אם יש חילול השם,
אז יקרא לו מרגל.
זה עדיין.
ברור שאם אתה יודע שציבור מסוים
זורק כוונים, אז מה, זה לא חילול השם?
זה חילול השם.
ואתה אומר עוד יותר מזה,
שזה הפך להיות רגילות.
אז בכלל רגילים לחשוב שיהדות
זה מה שזורק כוונים בשבת.
אז זה ברור שיש בזה חילול השם.
אז בואו נראה.
ענפי חילול השם, גם
כן, הם רבים וגדולים.
כי הרבה צריך האדם להיות חס
על כבוד כונו.
יש אפילו הלכה, אגב, שתלמיד
חכם, כשהוא מגיע לחתונה
של עמי הרצות, אסור לו לאכול.
למה אסור לו לאכול?
כי יגידו שהוא בא לחתונה
בשביל האוכל.
יש אפילו פסוק כזה,
והביטו אחרי משה.
והביטו אחרי משה.
זה דווקא טוב, כן?
להסתכל על משה, זה דבר טוב, נכון?
אז יש דיון וחזל שאומרים,
אמרו, ראו כמה שמינים
קרעב, כמה שמינים
שוקב, כל מה
די אחיל, מן די יהודה אה אחיל.
כל מה שאכל, אכל מן היהודי.
משה רבינו שמן בזמן האחרון,
הוא אכל הרבה מאיתנו.
זה... זה בא להסביר.
הם במצב של חטא, אחרי חטא
העגל, ומשה נותן להם תוכחה,
להסביר את החטא העגל,
כדי שהקב' רחוי יסלח להם,
והם אומרים עליו.
וביטו אחרי משה.
או שחשדו אותו באשתיש.
כן, מה אתה אומר?
הרמב'ם כותב שיש על כל
דבר תשובה, חוץ מהחילול ה'
הרמב'ם לא כותב מה שאתה אומר.
אני אגיד מה שאמרת.
אמרת שלפי הרמב'ם, יש על
כל דבר תשובה, חוץ מהחילול ה'
לא נכון, הרמב'ם לא כתב כדברים האלה,
לא על תשובה אלא על הכפרה.
שכל דבר יש לו כפרה,
רק שיש דירוג בכפרה.
שיש ארבע חילוקי כפרה.
שאם אדם עבר על מצוות עשה,
ועשה תשובה, מוכנים לו נגמר.
נגיד, למשל, אדם לא רצה
לקיים מצוות ישיבה בסוכה.
לא ישב בסוכה.
מה הוא עשה? ביטל,
עשה, עושה תשובה, מכון לו.
עבר על לא תעשה, סתם
לא תעשה רגיל, למשל, הוא
אכל ארנבת.
אסור לאכול ארנבת, כתוב בפורש,
ואת הארנבת, כתוב בפורש שלא לאכול.
עושה תשובה, זה לא מספיק. צריך גם
יום הכיפורים.
צריך להתענות ביום הכיפורים,
להתכפר ביום הכיפורים,
ואז מכופר.
זה מה לדבר כל כך קשים על הרבנו יונתן
בצבא?
זה לגבל לא תעשה.
זה הדבר השני מתוך הארבעה.
אם אני אמרתי שזה השני מתוך הארבעה,
זו הוכחה שיש עוד שניים.
מה שדורש? סבלנות.
אם אדם עבר
על
הדבר שחייבים עליו,
מיטת בדין או כרת,
או שבועת שווה ושקר.
על הדברים האלה, לא
מספיק תשובה ביום הכיפורים,
אלא תשובה, יום
הכיפורים, ויסורין.
ייסורין הבאים עליו,
גומרים לו הכפרה.
אומר הרמב״ם, כל זה, שלושת הדברים
האלה, בשלו חילל
את השם בשעה שעבר.
אבל אם היה בדבר
חילול השם, גם זה שלושת הדברים
האלה לא מספיקים, אלא
תשובה, יום הכיפורים
ויסורין תולין, אבל
אינו מתכפר לו, אלא
במיטתו שנאמר, אם
יכופר לכם מאבון הזה,
עד תמותון, אז יש גם כפרה
לכילול השם, ברגע שהוא
מת, וזה קורה לכל אחד,
ולא צריך להתאמץ, יש לו כפרה.
כן, זה אחרי מיטב.
אבל זה דווקא
תעודת ביטוח, הוא יודע
שכשהוא ימות, יתכפר, למה?
כבר עשה תשובה, יום הכיפורים ויסורין
באו עליו. אז עכשיו מה נשאר לו?
למות.
מה?
מה יומדים פרקי אבות?
שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש
שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש
שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש
שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם שיש שם ש
אבל יש כפרה אפילו לחילול השם רק
שזה הדבר הקשה ביותר מה אנחנו לומדים
מזה שחילול השם זאת העבירה החמורה
ביותר כי זה נוגד את מגמתה של התורה
כלומר יש בתורה הרבה עבירות
חמורות שפיכות דמים עבודה זרה כאילו
הריות לשונה לעבירות חמורות אבל
יש עבירה שהיא נוגעת במטרה של כל זה
במטרה היא קידוש השם
לכן ברגע שהיה חילול השם
הגענו לעבירה החמורה ביותר
מהבחינה של מגמת התורה
אלא שרבינו יונה בהסתמך על הירושלמי
הציע שכן יהיה גם בחיים של האדם קידוש
השם כפרה לחילול השם על ידי שאדם
מרבה בקידוש השם ובמיוחד במקום שבו חילל
האמת היא שיש ירושלמי מעניין
שאומר גדול קידוש השם מחילול השם
בכאורה זה בניי לאללה מה התחדש
פה גדול קידוש השם מחילול השם
זה כמו שתגיד טוב להיות
עשיר ובריא מאשר אני וחולה כל
אחד יודע יותר טוב להיות
עשיר מאשר אני בריא מאשר חולה
אז מה הסיפור אלא שיש על
זה שני פירושים יש הפירוש
של פני משה וקרבן העדה
ויש הפירוש של הרב ציהודה
הפירוש של פני משה וקרבן
העדה זה שיש לאדם סיטואציה
שבה הוא יכול יש איזה
משהו שאנשים רוצים לעשות
יצא מזה גם קידוש השם וגם
חילול השם אז אולי כדאי להצטרף
מפני קידוש השם אולי כדאי
שלא להצטרף מפני חילול השם
מה אומר הירושלמי קידוש
השם גובר גדול קידוש השם
מחילול השם כלומר תצטרף
למרות שיצא מזה חילול השם
כיוון שיצא מזה גם קידוש
השם אז גדול קידוש השם
מחילול השם יצטרפים
לבוקר מנה למה למדינת ישראל
למדינת ישראל יש בה
חילול השם מה חילול השם
של מדינת ישראל היה
אומר הרב ציהודה שני דברים
משרד המשפטים משרד החינוך זה שני חילול השם
אבל המדינה בכללה היא קידוש השם אז מצטרפים
כמו כן אבל יש הסבר יותר פנימי של הרב ציהודה
והוא שגדול קידוש השם כשהוא בא מחילול השם
כי הרי יש מי שמחלל שם
שמיים יש לעומתו מי שמקדש
אז מי שמקדש זה לא פותר
את הבעיה של זה שמחלל
אבל אם מתוך החילול השם דווקא
מתוך המצב הזה צמח קידוש השם זה גדול
זה גדול קידוש השם שבא מי שהוא לשם מממקו
וסלם מה אתה אומר? לכן משרד פינוי גוש
כתיף כמו שאתה בהחלט מאיר זה חילול השם
אנחנו מחכים עדיין לראות
את הקידוש השם שיצמח מזה
כמו כן רבנו יונה הוא בעצמו הייתה
לו איזו השלכה אישית בנושא הזה
זה לא סתם שהוא חיפש את הפתרון למחלל שם
שמיים כי הוא בעצמו קצת הסתבך עם הסיפור הזה
כן הרי הוא דרש נגד הרמב״ם בהרבה מקומות
ואפילו הביא לסרפת ספרי הרמב״ם בציבור
עשו מדורה ושרפו את ספרי הרמב״ם
חודש לאחר מכן מלך צרפת לוי התשיעי אני
אקרא לוי הקדוש למה קוראים לו לוי הקדוש?
כי הוא הרג הרבה יהודים הוא שרף בכיכר
המרכזי של פריס את התלמוד והוא מפרשב
ארבעים עגלות של כתבי יד
אתם יודעים מה זה לשרוף
ארבעים עגלות של כתבי יד?
זה פשוט בלתי נתפס אז זה מה שהוא
עשה ואז רבנו יונה הרגיש שזה בגללו
הוא אמר אני שרפתי את הספרים
של הרמב״ם אולי בגלל זה היה סיפור
ואז הוא עשה תשובה על זה עשה תשובה ואז
הוא הלך בכל הקהילות שבהם הוא דרש נגד הרמב״ם
הוא דרש בשבחו של הרמב״ם
רב אבו משפירא היה רגיל לומר זה לא
שרבנו יונה חזר בו מהדעות שלו נגד הרמב״ם
הוא חשב הוא ימשיך לחלוק
עליו אבל הוא הבין שזה
שהוא חולק עליו זה לא
סיבה לשרוף לו את הספרים
רב ציהודה אמר פעם שעל הפסוק עם
השם אלו ומארצו יצאו אין לך חילול השם
גדול מזה אז השאלה שלי מה זה נקרא
חילול השם גדול או הכי גדול או הכי חזק
אתה שואל כן מה פשר הדברים שאמר רב
ציהודה שאין חילול השם גדול מזה שיש גלות
עם השם אלו ומארצו יצאו
זה הנביא יחזקן ותחללו
את שם קודשי ואמור עליהם
עם השם אלו ומארצו יצאו
כן זה ברור כי הרי קידוש
השם וחילול השם בקנה
מידה של האנושות אין
לך גדול מזה רק בקנה מידה
הרי בשביל מה אברהם הבינו נבחר
ונברחו בך כל משפחות האדמה זה היהוד
אז אם אתה במקום להיות ברכה לכל משפחות האדמה
אתה גורם שכל העולם מדבר נגד אלוהי ישראל
אז מה זה יותר חמור מהכל
אבל יש גם ענפי חילול השם היותר
פשוטים יותר קטנים זה מה שכאן מדבר רמחל
ענפי חילול השם גם כן הם רבים וגדולים
כי הרבה צריך לאדם להיות חס על כבוד קונו
ובכל מה שיעשה צריך
שיסתכל ולהתבונן מאוד שלא יצא
משם מה שיוכל להיות חילול
לכבוד שמיים חס וחלילה
וכבר שנינו אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם
מה זאת אומרת אחד שוגג ואחד מזיד
בשניהם יש דין וחשבון על הדבר הזה
אתה לא יכול להגיד אני שגגתי
עשיתי חילול השם אבל זה היה בשוגג
אז מה אם זה היה בשוגג חילול השם היה
אז זה לא שזה אותו עונש
כי הקב' עושה הבחנה בין שוגג למיזין
אבל בכל זאת אחריות יש גם לחילול השם שבשוגג
ואפילו בגמרא שדוד נענש על זה ששאול רדף אותו
זה מעניין
הוא נענש על זה ששאול רודף אותו
כי הוא יכול היה לגרום אולי
בזו שהיא צורה שזה לא יקרה
ולכן זה ששאול הרג את כהנא נוב
בגלל שהם הסתירו את דוד
אז זה נזקף כעונש על דוד
ואז באמת מזה גרם שזרעו נחרץ וכולי
מה אתה רוצה?
אם כך זה הדבר אז למה אחר
כך דוד הסגר בנוב וכהנא נוב
וכל הצאצאים של שמואל ומנחדיו וכל הילד בניו
ואת הילדים של נחר שזה
חמישה ילדים שהיא הזכירה לנוב
אם זה היה נכון לפי הדבר הזה
אתה שואל שאלה יפה
אם כך אז למה דוד הסגיר
את צאצאי שאול לכהנא נוב
התשובה היא שמעולם הוא לא עשה את זה
זה סיפור שאתה המצאת אז זה בסדר
הוא התכוון לגיוונים אבל לא לכהנא נוב
זה משהו אחר מה זה קשור לעניין
מהי החילול השם בעונס?
אם זה חילול השם בעונס אז זה משהו אחר
יש הבדל בין ענוס לשוגג
ענוס זה לא אשמתך בכלל
טוב אז בואו נראה
יש לפעמים צריך לעשות חשבון
אם לעשות מצווה מסוימת
שיכולה לראות חילול השם?
נכון יש לפעמים למשל
יש דבר שהוא מותר על פי ההלכה
או רצוי לעשות על פי ההלכה
אבל יגרום לחילול השם
לכן לא עושים
לפעמים זה שיקול יותר גדול
אם אני צריך להוציא למשל אדם שנמצא
נגיד בחבורה שמאשמת סמים
ואין לי ברירה
אני מסתכן בזה שיראו אותי שם
מה אתה אומר?
אני רוצה להוציא מישהו
נגיד ממקום שיש שם חבורה
שלובחים סמים
ואני מגיע למקום על מנת כדי להוציא אותו משם
ומישהו עובד במקום ורואה אותי
ורואה מה היהודי הזה, הדתי הזה עושה שם
אז הוא יחשוב שזה חילול השם
אבל אני חושב שזה קידוש השם
כי אני מציל את ה... אז לכן
גם בזה צריך להתחשב לפעמים
בוא נקח את הדוגמה שאתה הבאת
כי לא כולם שמעו
אתה בא להציל מישהו מחבורת פשע
מסמים
רואים אותך, אתה יהודי כבר
איזה זקן, איזה קיפה
וואלה, משהו, אתה נראה כזה צדיק
רואים אותך, נכנס לעורבה הזאת
אז אומרים, מה קרה לבחור הזה?
מה, השתגע? מתחילים לרענן אחריך
אז אתה אומר, אולי אבל
אני עכשיו בא להציל מישהו
אז אולי צריך לא להתחשב
תשובה, אם אתה יכול
להתחשב, תתחשב אם לא, אז לא
מה זאת אומרת תתחשב? אולי אתה בוא בלי קיפה
ואז לא ידעו מי אתה
כמו הרבה פעמים אנשים שואלים
האם כשאני מתנהג ככה זה חילול השם או לא
אז אני אומר, תלוי מה חושבים עליך
אם בחברה שבתוכה אתה פועל
אתה נחשב לרב הראשי לישראל
אז אתה כן צריך להיזהר
כלומר, הכל תלוי לפי העמדה
החברתית שהאדם ממלא
ברור?
זה האמתי, היה דיון על זה
בגמרה בזמן רבי זרה
רבי זרה, ככה מסותר בגמרה
הוא היה מתחבר לפושטקים של טבריה
היה יושב על הברזלים, עם החברה
וואלה, איזה צחוק
טוב, משהו כזה
אז כדור בגמרה
שהרבנים בטבריה
היה להם ביקורת על רבי זרה
על זה שהוא עשה את זה
אבל אחר כך, כשרבי זרה מת
אז כל הפושטקים של טבריה אמרו
עד עכשיו הוא מבקש עלינו רחמים
עכשיו מי יבקש עלינו רחמים?
חזרו בתשובה
איך זה מסתדר עם זה שרבי זרה מעולם לא צחק?
רבי זרה מעולם לא צחק
אז מה?
אז הוא יצא צחוק עם החברה
לא, הוא ישב עם החברה שעושים צחוקים
אז רבה, הוא עזר להם לעשות צחוקים
כי ראו אחד שלא צוחק
אז הוא יצא צחוק
כיצד ייתכן שרב גדול מאוד
כתב חילול השם?
טוב, האמת היא שאפשר ללמד זכות
על הביטוי, אלה שכותבים חילול ד'מצ'ובצ'יק
כי ד'מצ'ובצ'יק או ה'מצ'ובצ'יק
זה קיצור של המילה השם
אז איכשהו זה בסדר
שלום לרב והתלמידים
שאלה שלא ממש קשורה, אך מאוד מציקה
מה ההתייחסות של הרב לנושא הגיורים בצהל?
האם גם כאן נאמר
קידוש השם מול חילול השם?
צדקת מאוד
זו באמת שאלה שהיא מציקה
היא ממש לא קשורה
ואני גם לא רואה איך זה קשור
לשאלה של קידוש השם וחילול השם
יש מחלוקת
הלכתית, יש רבנים שמכשירים
את גיורי צעד
יש רבנים שמתנגדים להם
זה כמו כל מחלוקת הלכתית
עצם זה שיש מחלוקת בעולם
זה חילול השם, זה נכון
אבל מה יעשו בעלי הדעות?
כיוון שאין לנו סנדרין היום
שיכולה להכריע
אז אין לך ברירה
אלא שאלה יגידו אסור ואלה יגידו מותר
וככה זה עובד
טוב
אגב, אני צריך לומר את האמת
שכל הצדדים במחלוקת הזאת
הם באמת פועלים לשם שמיים
ושניהם מתוך כוונה
של קידוש השם
אין שום ספק
פעם מישהו סיפר לי
שהוא שמע שיחה בין שני דיינים
שאחד אמר, אני ביום הכיפורים
אני מתוודא
על כל האגירים שגיירתי
והשני אומר
אני מתוודא על כל אלה שלא גיירתי
כן, מה אתה אומר?
אולי כל עבירה של מפרחי סיכר
נשמע שזה כן
כן, אמור
הנה, לפי שיש לנו פה דוגמאות יותר חריפות
מעבירה, עבירה, זה פשוט שאסור לעשות עבירה
אבל מדובר שאדם לא עשה עבירה
ואף אחד לא חדש בזה חידול השם
הנה, ואמרו זכרונם מברכה
מה?
אני לא יודעת אי שאפשר לעשות בעבירה
על מנת לעשות קידוש
על פני שם שמיים
לפעמים כן, לא זמן
כן, יש לפעמים שאנחנו
מפני קידוש השם, וכשלא יתחלנו לשם שמיים
עושים עבירה, יש דבר כזה
מה שנקרא עבירה דשמה, יש דבר כזה
או למשל
את לעשות
לעשות להשם אפשרות תורתיך, הורד שעה
ודברים כאלה, יש דבר כזה
לא כל אחד
זה לא קל, כן, אבל לא קל לקבוע
את הקריטריונים, אבל זה לא בגלל
שלא קל לקבוע קריטריון
לאיזה רעיון הוא לא נכון
לא כל אחד עכשיו יתחיל לעשות לעצמו
את לעשות להשם אפשרות תורתיך
לא כל אחד
יאמר את לעשות להשם אפשרות תורתיך
נכון, נכון, לא כל אחד
כלומר, אתה רוצה שאני אגיד
חבר'ה תזהרו, את יודע שזה לא
מפעיל על הפדגוגי שלי
טוב, אני רוצה להבין אם אני יכול
להגיד את זה לעצמי
האם אתה יכול להגיד לעצמך
למשל יש את האמירה הזאת של
אני יודע שאני אכשל בזה אז אני כבר ילך
כפי פעם, לא נעים לי
זה שאחר כך, כן
זה מצאנו בגמרא מה שאתה אומר
כתוב בגמרא, אדם שיצרוג
עובר עליו
והוא יעשה את העבירה
אז הגמרא אומרת שיעשה את זה לפחות
לא באופן שיש כזה חילול השם
אלא שילך למקום שלא מכירים אותו
דוגמה
היה מקרה לפני כמה עשרות שנים
זה עשה הרבה מאוד רעש
היה איזה אברך
ששאל את אחד הרבנים
הוא אמר אשתי מאוד רוצה שנצא לקולנוע
מאוד מאוד מאוד רוצה, שלום הבית, מה אני עושה
עכשיו לא מדובר בסרט
עם איסורים
כן, זה משהו
מסגנון לסיבוי הביתה
כן
אז
אבל מה, לא נעים לו
הוא אברך, צריך לסתובב בית קולנוע
וזה
אז בסוף הרב, זה בסוף עשה הרבה מאוד רעש
אז באותם הימים, אמר לו תלך
רק תשים כיפה שרוגה
איפה היינו
שחרונם נברכה
איך דוגמה
אמר רב
הנה, זו דוגמה
והדוגמה הזאת אגב
זה לא סתם כי בגמרה
מסופר שבמשך
שלוש עשרה שנה היה לו
לרב, היה לו
ריב עם איזה
קצב
ובשנה שלוש עשרה
ותמיד בערב יום כיפור
אז רב חיכה
שהקצב הזה יבוא לבקש
ממינו מכינה ולא בא
בשנה שלוש עשרה, רב אמר טוב אז אני אלך
אמרו האנשים
עזל רב
למקטל גברה
הגיע לשם
ו
כשראה אותו הקצב
דיבר איתו, לא זוכר בדיוק
מה היה הביטוי? ביטוי חריף, ביטוי לא יפה
העליב אותו
ותוך כדי שהוא חתך עצם
אז חתיכת עצם נכנסה לו
לגרון ומת
זה קשה
אז שם היה
רואים גם בגמרה
על כמה סיפורים על רבנים
אצל הקצבים, שאיך שהיו
מסברים עליהם, כל מיני
לשונרה
מה זה קשור לכלול השונרה?
לא, כנראה
שלמה אותו קצב היה לו משהו נגד רב
כנראה שאצל רב
היה, כמו שרב אומר כאן
כי גונדל שקן לביסרה ולא היה הבינה
דמי לאלתר, הוא מדבר על משהו שקרה איתו
שכנראה זה הסיבה
על הריב ההוא
מה שכתוב כאן
לא היה הבינה דמי לאלתר
מה אתה לא מבין?
למה לא שאלת?
לא, לא שאלת, כי אני כל הזמן
קראתי את המשפט
רק בערמית
וידעתי שיש כאלה שלא מבינים ערמית ולא ישאלו
אז זה לא בסדר
אז אני אחוזר פה על המשפט
כגון
ענה, כגון אני, דשקל
נביסרה שאני קונה בשר
ולא יהיב נדמי
ואני לא נותן את הכסף
לאלתר מיד
אז כנראה שזה הרקע
ואנחנו פייס אותו
היה לפייס אותו
אמרו בטח הוא רוצה לגנוב, משתמש במעמדו
כרב וכו' וכו'
יכול שלרב לא היה כסף מאותו שם
יש גם על
רב יהודה בר יחזקל
תלמידו של רב
שהיה גם כן איזה
קצב כנראה, אולי אותו אחד
אולי הבן שלו, שקראנו
רב יהודה בר
שוויסקל
למה שוויסקל?
שוויסקל זו כוונה שעושה על האש
שעושה על האש
כן, הוא כל הזמן
קונה בשר, הוא כל הזמן אוכל בשר
כן, אז זה
חילוש
אז הקצב הזה צודק, למה אתה לא משלם לו?
הוא ביקש
שלם לו לאלתר, למה הוא לא
שילם לו? מה הוא עושה כרדון
לחפור בה? זה תורה
אז אני יכול להסביר לך למה רב
לא שילם
זה למה הוא לא שילם? אני אגיד לך משהו
היה איזה פדיון שבועים
פדיון שבועים זה המצווה הכי חשובה
שלו, נכון? מצוות העשייה החשובה
שאני אגיד אותה מכולם, ובדיוק היה לו
הכסף שהיה נצרך כדי לפדות
את הבן אדם הזה, אם הוא לא
היה פודה אותו, האיש הזה לא היה
נפדם והוא הולך לאיבוד
ולכן הוא לא שילם כי
הוא באמצע שני, הוא יצרך את הבשר הזה
כדי להארגן
סעודת מצווה
לחתונה של אני שלא היה לו כסף
אז הוא הלך גם לקחת את הבשר
עכשיו, הוא לא רצה להגיד,
תשמע, זה לא אני חייב
את הכסף הזה, הוא לא רצה לווייש אותו
אז הוא היה מוכן לקחת על עצמו
זה הסיפור בזמן
זה יכול להיות שזה מה שהיה
עכשיו, אני רואה, הלילה
אחרי שאני לימדתי זכות על רב
אולי הלילה הרב ירוי יגיד
לי, זה בדיוק היה מה שקרה
אני לא יודע
בבקשה
שאומרים שלא היה לו כסף
מדובר על רבי שהיה
המסייע שלו היה
עשיר משפועי מלכות
מדובר על רבי, מדובר על רב
כן, אבל רב זה אותו משפחה
לא, זה לא קשור, זה לא קשור
רבי בבל, רבי בארץ ישראל
רבי גון, רבי יוחנן, אני
עכשיו מביא לכם דוגמה
ארץ ישראלית, רבי יוחנן אמר
מה זה קשור לשם? כי גון ענה
זה מסגן ה-400 בלא תורה ובלא תפילין
זה גם, אז כולם אומרים
אההה, מה קרה לו עכשיו
ורבי יוחנן
כן, שאנחנו
מי מדבר נגדו? כאלה שלא
מניחים תפילין בכלל
ולא לומדים תורה, אבל אומרים
אההה, הוא הולך 400
ראינו אותו, הוא הולך בלי תורה ובלי תפילין
כן, שוב, אתה יכול לשאול את השאלה
למה הוא עשה את זה באמת? למה רבי יוחנן
הלך 400 בלי תורה ובלי תפילין?
הוא היה
חולים מאיים, כתוב בגמרא
שרבי יוחנן הייתה לו מחלת מאיים
והוא סבב שאדם
שיש לו מחלת מאיים, אסור לו להניח תפילין
שלושה ימים עד שמתרפה
יש לו ימים אחרי רפואתו
כן, אז יכול להיות
שבגלל זה רבי יוחנן לא הניח תפילין
אבל אחרים אומרים
אההה, רבי יוחנן, מה קרה לו
מידת לש, אההה
מה אתה אומר?
זה לא מסתדר עם מה שרבי יוחנן
בעצמו מביא ואומר שבימי החורף
הייתי לבש תפילין שליד
ושראשו בימי הקיץ שהיה לי חם
הייתי לבש רק תפילין שליד?
יכול להיות
אגב, רבי יוחנן תמיד יש הסבירים טובים
נכון? אנחנו סומכים על רבי יוחנן
שמה שהוא עושה זה בסדר, כן, מה אתה אומר?
רואים שהם בכל זאת עשו את זה
לא, לא הייתה לו ברירה
יכול להיות שלא הייתה לו ברירה
זה בסדר, זה בסדר
מה זה? יניח תפילין כשזה אסור לו לניח?
לא, זה בקשר של ה' אבל לא תפילין
אבל הוא צריך להשתדל שלא יראו אותו
כן? זה הכיוון
כן, זה העניין
עכשיו, זה לא שכל אחד
מאיתנו, אם הוא הולך בלי תפילין
יגידו עליו חילוי ל'
כי אנחנו לא רגילים, כן?
אבל אדם כמו רבי יוחנן שלפי מדרגת
קדושתו היה מניח תפילין כל היום
אז אם היה בלי תפילין
הוא צריך לזהר מחילוי ל' שיש בזה
כן
אותו רב שהלך לחתונה
הוא הלך לחתונה
אמר רב שלא יישב עם עם הארץ
הוא יכול להתרבשר בחתונה
נכון
אז קודם כל הוא יכול לשבת לא עם
עם הארץ, הוא יכול לשבת עם עוד רבנים
ואם אין עוד?
אם אין עוד, אישה
ואמר הוא יישב עם הרבנים
אז כולם יגדלו, שולחן הרבנים קיבל יותר
אתה לא מכיר את האנשים
אבל פה יש מצווה
שכל מי שלא מסמך חתן וקלה
עובר בחמישה קולות
מי אמר שלסמך זה שהוא יאכל
אתה רבה שירקוד
אני מכיר את המתחכם
שלא אוכל אף פעם בחתונות
הוא רק רוקד, למה?
הוא אומר אולי אני לא מסמך את החתן
וכתוב שכל מי שאוכל בסעודה
של חתן וקלה ואינו מסמך
עובר בחמישה קולות
אז אולי אני רק הגעתי
ורק אכלתי ולא סימכתי אותו
אז אסור לי לאכול
כן, כתוב
מי שאוכל בסעודה חתן וקלה ואינו מסמך
זה אומר שזה לא זה שהבן אדם אוכל
שמסמך
נכון?
אלא יש דברים אחרים שמסמכים
קודם כל, משטויות שעושים
זה משהו אחר
אבל אני אומר, מה שמסמך חתן וקלה
זה השטויות שאתה עושה, זה בסדר
כתוב בגמרא על אחד המוראים
בירושלים, שהוא היה
עושה שטויות
בפני חתן וקלה
הוא משחק עם הדסים
בגלל זה הוא זכה
שבפטירתו
היה עמוד אש הולך לפני מיטתו
בבבלי
סר צוקה
זה בבבלי?
אה, זה בבבלי, טוב, בסדר
בבקשה
אני חושב שהוא לומד זה מבר כפרה
שבא לרבי פעם אחת בערוכה
והוא לא אכל שום דבר, הוא
אמר שלא תגיד שבאתי לאכול
אלא באתי להיות עם חברה
יחסים של בר כפרה ורבי
זה מה, רואים שם, יש דברים מוזרים
זה באמת מוזר
אם אתם לוקחים את יחסים שם, רואים שזה
שזה תקיעות
אחד לשני
כן, זה סגנון
רבי כפרה היה כמו
רבי נפתלי מירובשיץ
רבי נפתלי מירובשיץ היה מגדולי החסידות
הוא היה בדרן
כל הזמן בדיחות
זה סגנון
איך אתה מתחכם
יכול ללמד דברי תורה וגם להתבדח
זה בלתי אפשר
לפחות אני לא קולט את זה
חילון השם, זה לא רק
מה שקשור למצוות זה
אם אתה רואה מישהו שאתה מחזיק
הוא לא פתאום זורק זבל ברקוב
נכון, מדובר על כל התנהגות
בלתי ראויה
והעניין שכל אדם
לפי מדרגתו, לפי
מה שהוא נחשב, אני זוכר פעם
הייתה חתונה
של אחד מתלמידי מכון מאיר
וזה קיבוץ
והיה שם
מזנון וכולם עמדו בתור
ואחד נכנס
באמצע התור
אמרתי לו רגע, למדתי ללמד בסוף
הוא אומר, אני לומד תורה
הם לא
טוב
אבל אם הוא לומד תורה
אז שלא יוכל
טוב
והעניין הוא
שכל אדם, לפי מדרגתו
לפי מה שהוא נחשב בעיני הדור
צריך שיתבונן לבלתי לעשות דבר בלתי אגון
לאיש כמותו
ולעשות חשיבותו וחוכמתו
כן ראוי שירבה
זהירותו בדברי העבודה
ותקדוקו בה, ואם איננו
עושה כן, הרי שהם שמעים מתחלל
בו, חס ושלום, כי
כבוד התורה הוא שמי שמרבה הלימוד בה
ירבה כמו כן
ביושר ובתיקון המידות
וכל מה שיחסר
מזה למי שמרבה בלימוד
גורם מזיון ללימוד עצמו, וזה חס ושלום
כאילו לשמוע את ברך
שנתנו את תורתו הקדושה וציוונו לעסוק בה
להשיג על ידה של לימודנו
כלומר, אז אנשים יגידו, לא כדאי ללמוד תורה
תראה מי שלומד תורה, תראה איך הוא נראה
אם ככה הוא נראה, אז אולי
עדיף לא ללמוד תורה, כן זה כמו שכתוב
ואהבת את השם מלואיך
שיהיה שם שמיים
מתאהב על ידך, לפי זה
זה דור הייתה, כן
שאנשים יגידו, ראו זה שלמד
תורה כמה נעים מעשיו
אשרי מי שלמד תורה
מה שאין כענים אדם שלומד תורה
מעשיו מגונים
אז הבריאות יאמרו
או אליהם לבריאות שלומדות
תורה, יותר טוב לא ללמוד תורה
דברים כאלה
הם מצויים בשוק
מה?
גם אם הוא לומד הרבה
תורה, אין הרובה למידות שלו?
אם אדם לומד הרבה תורה
אין הרובה למידות שלו, כי המידות זה קודם
דרך ארץ קדמה לתורה
לכן אמרו רבותינו
זכה נעשית לו שם חיים,
לא זכה נעשית לו שם המוות
זכה ולא זכה על פי מה?
על פי זיכוך מידותיו
מקודם
מעור שבה
מחזירו למותיו, אם כן צריך שיהיה זה מותיו
צריך לחזור למשהו
אז זהירות זה רק במצוות?
זה לא במידות?
אז זהירות
רק במצוות לא במידות?
ודאי, כלומר מידות זה לא תלוי בתורה
מידות זה
גורם, מידות זה דבר
שקודם, אם אין לאדם רגישות
מוסרית ראשונה, תורה לא תוהיל לו
תורה רק תגלגל אותו
לכן אמרו תלמיד שאינו הגון
מה זה אינו הגון? שיש לו מידות רעות
אין מכניסים אותו לבית המדרש
למה?
כי אם אתה מכניס אותו לבית המדרש
אז הוא יבוא עם הכלכולים שלו ועוד ימצא להם
לגיטימציה
שאלה איפה, דרך כלומר, תורה זה
קרונולוגית
או פנת חשיבות?
שאני מבין שאני כל הזמן
רוצה להיות לי
לא, לא, זה קרונולוגית
דרך ארץ קודמת
ולכן גם מבחינה קרונולוגית בחיים של האדם
התורה פותרת את האדם מן המצוות
במשך 13 שנה
לבנים ו12 שנה לבנות
13 שנה של ביטול תורה
של ביטול מצוות, מה קרה?
כן? כי צריך לבנות משהו אחר
יש קומה אחרת
זה מה שהם מכניסים אותם לחדר בגיל 3
מה?
לכן צריך להכניס את האדם
לחדר של לימוד
מידות, מגיל 0
עד גיל 13
13 שנה כדי ללמוד מוסר
זה לא רע
אחרי זה האדם הוא מתוקן
יש סיפור על הרב ציודה
שפעם רואה מישהו שמחזיק ספר
סיפור ידוע
אבל כיף אני שואל את השאלה
ששאל אותו איזה ספר יש לו
הוא התנגד בהתחלה, בסוף הוא אמר לו
שלא ימצאי לה תשענים
אז הרב ציודה פרץ בבכי
בכי שלא, אי אפשר היה לעצור אותו
זה סיפור שאמרתי מהרב המשפט
אחרי עשר דקות שהוא נרגע
שאלו את הרב מה קרה, אולי התפגענו
אמר הרב לא
איך אפשר לרדוף את הרמחל?
אה, כן, כן
אז אני שואל
על ידי זה שהרמחל
בעצמו כותב את הדברים האלה
גרם לחילול השם
שאנשים חשבו אותו למשיח
רגע, רגע, רגע
אני לא מבין מה שאתה אומר
זה שטענו כבר מטענות על הרמחל
זה לא בגלל המסינת ישרים שלו
בגלל ספרים אחרים
צעיר ואומר שכבר רוח הכול
נכון
חשבו אותו כבר למלך המשיח
הוא מתקשר לרבו, לרב בסן
וככה אומר, מתכתב איתו
ואומר לו, אז האם אין פה חילול השם
בזה שאתה מתגדל בתורם
אתה גורם לאחרים
שיחשבו עליך ככה
אתה אומר ככה, רמחל לכאורה גם חטא בזה
שהרי
רטפו אותו, לא אבל בכפו
אבל רטפו אותו בגלל התנהגותו הבלתי זהירה
ולכן הוא גרם לחילול השם
ככה אתה אומר
תשובה, זה לא רמחל עשה את זה
זה רב שלו, שגילה את סודו
כן
הרב יקותיאל גורדון מבילנה
שהיה תלמיד של רמחל
הוא היה בלתי זהיר
והוא פרסם את כתבי רמחל
ואת מדרגת רבו בציבור
חשב שבזה הוא יעשה משהו טוב
ואז התחילו הרדיפות
ואז רבו של רמחל
כותב אליו, איזה שטות עשית
למה גילית על התלמיד הזה
כן, ככה הסיפור
כן, זה לא מה
כן, הוא כותב שם גם ביטויים חריפים
כן
מה לעשות
אם מישהו שינהו
אז זה אומר, רמחל לא היה השם בזה
כן, יש רק
יש איזה שלב אחד שרבני
ונציה התחילו גם כן
לדרוש מרמחל להתנהג באופן מסוים
ואז הוא ענה, ידעו
שאיני משועבד להם כלל
אני מפדובה ולא מונציה
כן
אבל זה לא התחיל ממנו
זה התחיל מחוסר זהירות
של אחד התלמידים
שהיה אגב תלמיד חכם גדול וצדיק
כן, שום ספק
כי בסוף, נכון שרבו
של רמחל כותב לו
זה לא בסדר שגילית על התלמיד הזה
רמחל עונה כדור בנות
הוא אומר, אתה לא יודע מי זה התלמיד שלי
איזה אדם מיוחד
הוא לא כמו כולם
נכון, נכון, זה מה שהוא כותב
הוא לא כמו כל האשכנזים, ככה הוא עונה לו
כן
לא, אבל מה הבעיה שלו שם עם האשכנזים?
לא מצד ש... זה לא גזענות הדתית
לא, ביוזנה, מה שגריר ביוזנה
בגלל הבעיה עם
עם השבתאות
כן, זה היה לשבתאות
מה לעשות
אם מישהו שלא בנה את כל
המידות
אגונות
בדוח השלוש עשרה שנות
אדם שלא בנה מידות אגונות
במשך שלוש עשרה שנה
מה זה אומר? זהירון טוב, נאוחר
נאושר אף פעם
אבל איפה הולך?
אם לא בבית מדרש?
לא באמת במדרש, במכינה
כל ישיבה יש לה מכינה
שבה בודקים את הדרך הארץ של האדם
מלמדים אותו דרך הארץ
ואחרי זה הוא
הוא לומד תורה
נכון?
לא, זה לא יכול להיות
אין ישיבה
אין ישיבה שבה אין רעיון קבלה
מכיר את זה?
אם הוא לא לומד בישיבה,
אז הוא הולך לראש הישיבה
או למי שמקבל
רגע, רגע, רגע
ובשביל מה השיחה הזאת עם ראש הישיבה?
למה שהוא לא ממלא תופס?
כמו שמי נרשמים לאוניברסיטה
כשאתה רוצה להירשם לאוניברסיטה
אתה ממלא תפסים, לא שואלים אותך
איזה אישיות יש לך
אתה רוצה לומד בישיבה, אתה
הולך לאיזה רב שמקבל אותך
למה? כי הוא בודק אם אתה ראוי או לא
בשיחה אחת הוא יודע
בשביל זה לוקחים אנשים שמבינים
בשיחה אחת ולכן כל אלה
שלומדים כאן, מכון ניר, כולם עגונים
שארי קיבלו אותם
ומי שהוא לא עגון?
מי שלא עגון לא יקבלו אותו
אז מה הפתרון שלו?
הפתרון שלו, לא כתוב שלא ילמד תורה
כתוב שאין מכניסים אותו לבית הבדרש
זאת אומרת, הוא לומד מחוץ לבית המדרש
למה זה טוב שהוא ילמד מחוץ לבית המדרש?
כי הוא ידע שיש לו מה לתקן
מובן?
בימינו אין דבר כזה
מה?
אתה אומר שבימינו אין דבר כזה?
אז כנראה שכולם ראויים כבר
כן? מה אתה רואה?
לפי כך איזה מסדר עם העניין הזה?
שתי דברים, אחד שאילה
לא הכניסו אותו לבית המדרש
היה צריך לשלם תרפיק
אילה לא הכניסו אותו לבית
המדרש מסיבות כלכליות
לא היה לו מה לשלם, זה משהו אחר,
לא בישוי שהוא לא היה עגון חנילה
אבל בית המדרש זה חובה ללמד בחינם
חובה ללמד בחינם?
מי אמר לך?
זה דת בית אילן, מה שאתה אומר?
בית שמיים? דת רבה, רק עשירים שהדמדו תורה
זה תוספת המפורשת
שבית שמיים הם אומרים
רק בן טובים שהדמדו תורה
אבל לאחר כך היה את הסיפור הזה של בית המדרש
שלא הכניס ועד שלקח את
השלטון של ראש בית המדרש
שהקח רבי אליעזה ואז
הכניסו את 700 אסף ספספים
אז זה מחלוקת בין רבים
הנה, זה עוד הראיה שזה מחלוקת בדבר
שרבן גמניאל הוא סבר שלא כל אחד
לא, רבן גמניאל
אתה לא בעיה שהוא חשד באנשים
ובצדק, זאת אומרת, הוא אומר
אנחנו לא יכולים להכניס כל אחד ללמוד תורה
היום זה הפך להיות תופנה כזאת
כולם חייבים ללמוד בישיבה
אתה רואה שאצל התנאים ואצל המוראים
לא הסתכלו על זה ככה בכלל
אתה רוצה ללמוד תורה באותו חיך שאתה ראוי
לא כל אחד
אז רבן גמניאל כשהוא ראה
שאחר כך הכניסו 700 אנשים
אז הוא אמר אוי לי שמנעתי תורה מישראל
אחר כך הראו לו בחלום שהוא צדק
שכולם היו כחוויות מלאות באפר
אז הגמרא דנה האם החלום
הזה היה רק לפייס אותו או לא
אבל זה ברור ש... אגב, פה יש פה שאלה
איך יכול להיות שאדם לא נכנס לבית המדרש?
זה יש בגמרא במסכת סנדרין
שכל המונע ההלכה מתלמידו
כאילו גוזלו מנחלת אבותיו
שנאמר תורה ציבה לנו משה
מורשה, קהילת יעקב
כל ישראל זה שייך
אז אמר ששם הדן על איזה תלמיד מדובר
הרי אם מדובר בתלמיד הגון
אין שום סיבה שרבו לא ירצה ללמד אותו
אם מדובר בתלמיד שאינו הגון
אז ברור שהרבו צודק שהוא לא רוצה ללמד אותו
אלא מדובר במי שיש בו ספק
ספק עם הגון, ספק לא הגון
ועל זה אמרו שצריך כאן
להכניס אותו לבית המדרש
וזו הבעיה עם רבן גמניאל
שרבן גמניאל אמר אם זה בספק לא מכניסים
ורבי לעזר בן עזרי אמר אם זה ספק מכניסים
איזה דבר מסתדר עם דברי משלי
שאומר אל תמנע חסיד מאיבלתו
ואז אומר תמנע חסיד מאיבלתו
דיברנו בתורי תורה
אל תמנע חסיד מאיבלתו
אין פסוק כזה
טוב, אל טען כסיל כאיבלתו
משהו אחר, מדובר על כסיל
טוב, אז אם כך
למה דיברנו על כל זה? אני לא זוכר
למה דיברנו על זה?
לימוד תורה, שזה יכול לגרום לחיול ה'
עכשיו, עד כאן ראינו את רשימת
האיסורים שנולדים מחברת בני האדם
נכון?
עכשיו, אנחנו עוברים לדברים אחרים לגמרי
סוג אחר של איסורים
לשבתות וימים טובים
שגם שמה יש
לא עצם האיסור, כמו כל אחד יודע
שאסור לכתוב עצים בשבת
זה לא חדש
אבל יש ענפים דקים
שבני האדם לא שמים לב עליהם
וכאן צריך זהירות רבה
והנה, גם שמירת השבתות וימים טובים
רבי, כי המשפטים רבים
וכן אמרו, הלכת רבתה לשבת
ואפילו דברי השבות
אף על פי שמדברי חכמים הם
העיקרים הם
יש אפילו מחלוקת
בין הפוסקים
האם איסורי שבות הם מדהורה איתה או לא
אומנם, אנחנו פוסקים שאיסורי שבות
מדהיר רבנן
יפה, כל הכבוד
מה זה איסורי שבות?
תשאל את כל, מזה שמאחוריך
למה לא שאלת?
אה, טוב, אז תשאלו
מה זה איסורי שבות?
שבות זה איסורים
של שבת
שאינם בכלל למתת מלאכות
כגון אמירה לנוכרי
למשל, אסור להגיד לגוי
תדליק לי את הנר, נכון? אסור
אבל זה לא מלאכה
זה לא מלמתת מלאכות
ויש מחלוקת האם הדבר הזה
הוא איסור דהר רבנן או דהורה איתה
רוב הפוסקים, וכך אנחנו נוקנים הלכה למעשה
שאיסורי שבות הם מדהיר רבנן
אף על פי כן
יש מחילתא שממנה משתמע
שכל האיסורים של שבות כלולים
במצוות השש וביום השבית
ישבות
כך מובא במחילתא וכך דעת אגרה
גם, כלומר אגרה נוטה לזה
שאיסורי שבות הם דהורה איתה
אף על פי כן אנחנו פוסקים שדהר רבנן
גם דהר רבנן זה חמור
הנה, כאן הוא מוביל
לכן אמרו
האמת היא זה גמר בפורשת
מה אתה אומר?
פה, כאילו, לגבי הנושא של לימוד תורה ועמיות
פה, אני, איפה מה שאני אומר
מה שאני קורא
שמי שמעלווה לימוד פה
יעלווה כמוכן ביושר ובתיקון עמיות
ראוי, ראוי שמי שירבה בלימוד תורה
יערבה בתיקון של עמידות
ולכן מי שאצלו עמידות מקולקלות
למרות שהוא למד, זה חילול השם
כי זה הכלי
כלומר, הכלי של קבלת התורה
זה עמידות מתוקנות
ולכן אם הכלי לא נקי
הכלי מקולקל
אז זה חילול השם
זה לא שחר תוצאת תוצאת
לא, לא, זה כמו שיש לאדם, אני יודע
חווית שצריך למדו אותה ביין
אז אם החווית מלוכלכת מבפנים
או שיש בחורים או סדקים
אז זה ברור שזה חבל שיכנסנו שם את היין בכלל
נכון? זה הכוון
אז אם האדם יש לו עמידות מקולקלות
והוא לומד תורה
חבל שהוא למד תורה
כל התורה הזאת הולכת לאיבוד
זה כבר פתעת בקד, סיין וחבית
יפה מאוד
קד וחבית
שים לב שקד בגמת ראיה 24
וחבית זה 420
אותן ספרות
רק שחבית זה גדול וקד זה קטן
זה 24, זה 420
כן
איפה היינו?
אז וגם שמירת השעה
שלום לרב
אם כך
איך הדבר מסתדר אם כולנו נבונים
כולנו חכמים
כולנו יודעים את התורה
והרי לפי זה כולנו ראויים לכך, לא?
זה נכון
אם באמת היה משפט כזה
אם היה כזה משפט, אתה צודק
הקושי הייתה במקום
אבל
מה שאני זוכר, הציטוט הזה כתוע
זה מה שנקרא, הוצאו הדברים מהקשרם
באגדה של פסח שלי כתוב
ואפילו כולנו חכמים
כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה
מצווה עלינו לספר מציאת מצרים
אפילו אם היה מצב כזה שכולנו חכמים
אז אנחנו בכל זאת צריכים לספר
מציאת מצרים, אז זה לא קושי
טוב
יש מקומות שאפילו אם לא נרצה
הרי שיצא מהם חילול השליל
כגורם
כנסת ישראל וחילול השם
גם בשוגר כפי שציימתם
האם לא עדיף להפריד דת ממדינה
ולבנוע את האווירה כי הרבנים
בוחשים בפוליטיקה עבור אינטרסים?
אני לא מבין כלל
אם אתה מפריד דת מהפוליטיקה
זה חילול השם
וחזקת
אין
כן?
ואין שווה מה שאתה רוצה
זאת אומרת
זה הרי
אין לך חילול השם גדול מזה
שמדינת ישראל תתנהל על פי
ההנחה הנוצרית של תנו לכסר
את אשר לכסר ולאלוהים את אשר לאלוהים
אלא עד רבה יש מגמה של
קדושה בכל, אלא שהקדושה בכל
צריכה לעשות באופן
ישר וטוב
ולכן עד רבה צריך שהרבנים
ייכנסו לפוליטיקה ויהיו ישרים
בפיקאות
אמרה ש... מה?
פעם מישהו שאל אותי למה
הרבנים עוסקים בפוליטיקה
אז אני אמרתי, אז במה הם יעסקו?
כן, מה אתה אומר?
אה, זה כאילו... לא, אני
לא בטוח ש... שלא תדעי
אל תתוודה לרשות
שאינן מקרבים
בלי להיצורך עצמה, נכון?
זאת אומרת, אם אתה רוצה
אם אתה חושב שלך יהיה טוב
בגלל שתתוודה לרשות, אתה טוב
אז בגלל זה לא נעשות ברשות
איך היא לא צריכת לעשות בפוליטיקה
מה זאת אומרת שהרבנים יעסקו פוליטיקה
כשהם חברי כנסת?
לא, רבנים לא צריכים להיות חברי כנסת
כאילו בשביל זה, זה לא הכשרה שלהם
אבל הרבנים כן צריכים להיות מעורבים
בנעשה בתחום הפוליטי
ולהביע את דעתם
ולפעול להשפעה לציבור
כמו שאמר הרב צבי יהודה קוק
אם הרבנים אינם עוסקים בפוליטיקה
הם בוגדים
כן, בבקשה
מה שאתה חושב, למי שתדע למי שאינו עגוב
כדי ללמוד מושג
חוץ למסגרת של בית המדרש
מה יעשו לתלמיד שאינו עגון?
צריך לבנות מסגרות
לתלמידים לא עגונים
צריך לבנות, כן
בואו נעשה רישום מיוחד
זה לא ילד שיכולים לחלף בפוליטיקה
זה ילד שלא יכולים לחלף בבית
מה הדרך, מה העזיר
אם יש מחזירה?
אז יש, זה אסטרטגיה שלמה
ברוך השם
יש הרבה במדינת ישראל אנשים שעוסקים
בטיפול
באנשים שמדותיהם כולכלות
הרבה
יש לך גמרא
על הראש שלי
חד איציגו לה שנהנה בגליאדה
בגליאדה הם בוג שונים
אז הלכה והוא אומר לו, נו מה אתה עושה?
אז הוא אומר לו, אני
עושה את כל הילדים של העברים,
לא רצו להכניס אותם לישיבות
ולעבד אותם
זה היה כזה
זה היה מעלה
כן, אז זה
בזוהר, במפורש, איך זוכים לרוח הקודש
על ידי דמזקאלי חייביה
כן, שהאדם
הולך להחזיר בתשובה
זה הדבר, המעלה היותר גדולה
ככה אמרו שהוא גדול היה כמו נתן הנביא
שמה ש?
אמרו שהוא נתן הנביא שהוא
זה לא נתן הנביא, זה היה
רבי חיה הגדול אבל בסדר
כל טוב