הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

מידת הזריזות – לצאת ידי חובה לעומת עצבנות דתית

הרב אורי עמוס שרקי

ז׳ בכסלו ה׳תשע״א (נובמבר 14, 2010)

מילות מפתח:זריזות, עצבנות דתית

Play Video

Autoscroll:

‫נכון? טוב.
‫קראת בדרך קניית הזריזות.
‫כן, אנחנו בעיצומה של המידה השנייה
‫מבין תשע המידות של הסולם של העלייה
‫במעלות הקודש של המוסר.
‫ואנחנו בשלשה הראשונה, ‫שהיא זהירות, זריזות ונקיות.
‫נכון? זה השלשה הראשונה.
‫כאשר האדם זוכה לזהירות, ‫זריזות ונקיות, הרי הוא צדיק.
‫כלומר, יש לו המידות הנדרשות כדי להיות צדיק.
‫לעומת השלשה השנייה,
‫שהיא עושה אותו לחסיד, ‫עלוי פרישות חסידות ותהרה.
‫שלום הרב, גרע לי שפתחו ‫את הווילון מצד שמאל של הרב
‫וזה שורף את התמונה, תודה.
‫כן, נכון.
‫אני חושב שעכשיו זה בסדר. כן.
‫תודה. זה מהערוץ שלו.
‫אם כך, אנחנו בעמידה השנייה מהשלשה הראשונה,
‫והיא הזריזות.
‫הזריזות, כפי שלמדנו, היא ההפך של הזהירות.
‫כן? הזהירות היא ‫רתיעה, זה ענף של היראה,
‫והזריזות היא ריצה, ‫זה ענף של האהבה.
‫ההיראה והאהבה, מידות משלימות,
‫על מנת להגיע בסוף גם לנקיות ‫הדעת, שזו המידה השלישית.
‫עכשיו, מה זה הזריזות?
‫זריזות במצווה, כן, בעיקר.
‫זאת אומרת, לחפש את המעשה הטוב,
‫ויש שני סוגי זריזות, לפי מה שלמדנו.
‫כן, בביאור חלקי הזריזות, ‫למדנו שיש זריזות לקראת המעשה,
‫ויש זריזות בשעת המעשה.
‫מה ההבדל?
‫כשאני לקראת המעשה, אני משתדל מאוד
‫להגיע, שיזדמן אליי ‫המעשה, או להגיע אל המעשה,
‫אבל הזריזות השנייה היא דווקא דבר
‫שהוא לא מובן מאליו, ‫כי יכולתי להגיד,
‫שבשעת המעשה אני צריך ‫להתעכב, כדי למרוח כמה שיותר,
‫את המצווה.
‫איזה יופי, יש פה מצווה.
‫אז אני מתמלא זיו והדר מן ‫המצווה, ולכן אני מתעכב בה.
‫ודווקא, לא כן, היא הדרכה של חז'ל,
‫אלא דבר הזריזות גם לסיים את המצווה.
‫להיות אחרי זה.
‫כן? כמו לצאת ידי ‫חובתו, ולהתקדם על עם.
‫יש, הרבה פעמים גם אצל ‫אנשים שיש להם ירד שמיים,
‫יש איזה קושי מסוים,
‫שרוצים שכל דבר יהיה בכל מלוא הכוונה.
‫מה זה מלוא הכוונה?
‫ריכוז ועצבנות.
‫כן? כמה שיותר.
‫לא, יש דבר הרבה יותר ‫פשוט, שכדאי מאוד לאמץ אותו,
‫וזה שצריך לצאת ידי חובה.
‫לצאת ידי חובה זה דבר קל.
‫הרי זו חובתך, צא ידי ‫חובה, תמשיך הלאה.
‫פשוט.
‫אפשר להיות רגוע.
‫אז גם הזריזות, זה חלק מן הרוגע.
‫זה לא מתח.
‫בכלל, אפילו מבחינת ‫המבנה השרירי של גוף האדם,
‫אפשר לשים לב לזה.
‫כשאדם כל כולו מתוח, ‫הוא גורם לעצמו נזק.
‫כשהוא כל כול לא ‫רפוי, זה מאוד לא בריא.
‫כן? אז איפה נמצאת הבריאות?
‫במתח המתון.
‫ומשהו באמצע בין זה לזה.
‫ושם נמצא הרוגע הפנימי.
‫אומר הבעל אסולם, ‫הרב יהודה אלוהי בהשלג,
‫הצדיקים מתהלכים במנוחה בעולם הזה.
‫זה ביטוי משונה, משולף כזה.
‫הוא גם מתהלך, והוא גם במנוחה.
‫הוא מתהלך חיצונית, ‫ובמנוחה פנימית.
‫טוב.
‫עכשיו, מה?
‫איך אפשר להגיע לזה, אם ‫האדם כל הזמן מלחץ במתח,
‫בין העירה לאהבה?
‫אתה אומר, המתח בין ‫העירה לאהבה, זה יוצר לחץ.
‫נכון?
‫ההפך.
‫זה שיש גם עירה וגם ‫אהבה, זה מה שמיישב.
‫כי אם יש רק עירה, אז האדם בפחד.
‫כן?
‫כלומר, מרוב אימה, הוא ‫נכנע לגמרי, הוא נשבר מזה.
‫רק אהבה, הוא גם לא יכול לתפקד.
‫כי מי שכל הזמן באהבה, ‫אז אין לו אוטונומיה.
‫הוא מפתח תלות מתמדת, בעני אהב.
‫דווקא, אז העירה והאהבה, ‫זה מה שיוצר את הרוגע.
‫כן, בבקשה.
‫האמת הכול הוא, אם ‫היום לא בין עירה לאהבה,
‫או בין יצר טוב ויצר ‫רע, זה מה שקורה בלחץ.
‫הלחץ בין יצר הטוב, ליצר הרע.
‫זה גם יוצר לחץ.
‫האמת היא, זה לא פשוט ‫בכלל, מה שאתה אומר.
‫כי היצר הטוב והיצר רע הם מאותו מין.
‫זה השימוש לרעה בכוחות הנפש.
‫ומה זה יצר הטוב?
‫זה השימוש לטובה בכוחות הנפש.
‫אבל כוחות הנפש, הם ניטרלים.
‫זה לא לפה ולא לשם.
‫הכל תלוי בכיוון שאתה נותן.
‫בסדר?
‫לכן, כלומר, המתח הוא כאשר אני,
‫מאבחן את אחד מכוחות ‫הנפש, ואני קורא לו רע.
‫אז הוא מתנקם בי.
‫למה אתה אומר שאני רע?
‫אני חלק ממך.
‫אבל אם אתה אומר, לא, ‫אתה לא רע, אתה בסדר גמור,
‫אנחנו אוהבים אותך כוח נפש יקר.
‫רק נכוון אותך לכיוון הנכון.
‫אז זה בסדר, יש השלמה.
‫בכלל, זה מה שאמרו, ואהבת ‫את ה' אלוהיך בכל לבע וחם,
‫הוא חזל בשני יצריך.
‫ביצר טוב וביצר רע.
‫סימן שהיצר הרע הוא לא רע.
‫אלא צריך לעשות ברית שלום
‫בין שני היצרים, שידעו ‫לעבוד לאותו כיוון.
‫כן?
‫זה לא אבל שלב נוחה, בשלב ‫הראשון יש מתחים, זה נכון.
‫בשלב הראשון יש ‫מתחים, וזה שייך להיראה.
‫אבל לפעמים אין ברירה.
‫כל אשר לאיש ייתן ‫בעד נפשו, אתה צודק.
‫אבל זה לא לכל החיים.
‫כלומר, המאבק בין יצר טוב ‫ויצר רע, זה דבר שעוברים אותו.
‫זה, נובל.
‫ואז החיים הם אחרים.
‫עכשיו, בכל מישור ומישור זה משתנק.
‫כלומר, יש אדם שמאוד ‫מתלבט, האם לרצוח או לא.
‫הוא עושה מאמצים ‫כבירים, וזה, הוא אומר,
‫אני ארצה רק פעמיים בשבוע, ‫לא כל יום, פעמיים בשבוע.
‫לאט לאט, בסדר, הוא מתגבר.
‫אבל זה קשה.
‫הוא כבר גמר עם זה.
‫עכשיו יש לו בעיה, האם ‫לדבר לשנה רע או לא.
‫עכשיו יש לו בעיה, ‫האם לדבר בזמן התפילה.
‫או האם לדבר, בכלל, האם ‫לקרוא אלון של פרשת שבוע
‫בזמן חזרת השץ.
‫כלומר, זה הולך, הוא מדקק.
‫עכשיו, זה לא שהמאבקים הם לא קשים.
‫יכול להיות שגם אם המאבק שלו
‫הוא אלון, במיוחד שזה ‫אלון מעניין, מכון נעיר וזה,
‫בזמן חזרת השץ, שהשץ מעריך, ‫והוא בכלל, הכל שלו לא יפה,
‫אז זה ברור שיש מתח.
‫אבל זה כבר בתחום אחר.
‫בסדר?
‫טוב.
‫עכשיו אנחנו עסוקים ‫בדבר פשוט, וזה, הטכניקה.
‫בדרך קניית הזריזות.
‫הנה, האמצעים אשר נקנה בם הזריזות.
‫הם הם, אותם אשר נקנה בם הזהירות.
‫ומדרגותיהם, כמדרגותיהם.
‫וכמו שכתבתי למעלה, כי ‫עניינם קרוב זה לזה מאוד.
‫ואין נפרש ביניהם, אלא ‫שזה בעסיגין, וזה בלווין.
‫יש לוו, ויש עסק.
‫הזהירות זה להישמר מן הרע, ‫הזריזות זה לרוץ אל הטוב.
‫בסופו של דבר, זה
‫אותו העיקרון, כי הרי, מה אני צריך לדעת?
‫מה אני צריך לעשות כדי להיזהר מן הרע?
‫להגדיר אותו, נכון? קודם כל, לדעת מה רע.
‫אותו דבר, כדי לעשות את ‫הטוב, אני צריך להגדיר מה הטוב.
‫לדעת.
‫אז מה האמצעי המשותף לשניהם?
‫הלימוד.
‫נכון?
‫אם אני לא אדע מה טוב ‫ומה רע, אני לא אוכל,
‫לנצח במלחמה הזאת.
‫אז סרטו לנו כל הגדרה, זה טוב, זה רע.
‫עכשיו, זה לא רק דבר ‫טריוויאלי, מה שאני אומר.
‫כי הרבה פעמים, האדם
‫חש שהוא נלחם מלחמה עבודה,
‫בגלל שהוא נלחם נגד צד טוב שברע.
‫כן? זה אחד, למשל, באים ‫אליו, אומרים לו, קום ממתעדך,
‫עצלן שכמוך.
‫אתה לא מתבייש, אתה לא ‫יודע כמה שזה רע, העצלות.
‫אתה לא יודע מה הערך של ‫העבודה, כמה שזה טוב, תתבייש לך.
‫והוא אומר, תמשיך ‫לדבר, תמשיך לדבר.
‫אני יודע את האמת.
‫האמת היא שהמזרון זה משהו.
‫משהו.
‫אז אני שואל את השאלה, ‫הטענה של העצלן,
‫של העצל הזה, היא נכונה או לא?
‫יש בה אמת?
‫זאת אומרת, כל זמן ‫שאתה, המוכיח אותי,
‫אינך מוכן להכיר בצד האמת, ‫שיש ברע הזה, אני לא אשמע לך.
‫ברור?
‫לכן יש גם, לכן העניין של ‫ההגדרה, של הגבול בין הטוב
‫לרע, צריך להיות מדויק,
‫ולא להעביר אותו בין, ‫לשקב על המזרון, לבין לעבוד.
‫כי יש צד טוב גם בזה, יש צד רע גם בזה.
‫מובן? טוב.
‫אגב, מה הצד הטוב שבה עצלות?
‫מישהו יודע?
‫זה השאיפה לחיות.
‫יפה. שמעת, אני,
‫מספר פעמים בשיעור, ‫מביא דבר הבנו סעדיה גאון,
‫שאומר שהעצלות, היא ‫תחושה, של חיי העולם הבא.
‫כי העולם הבא, זה ‫עולם, שבו לא עובדים,
‫נכון? יש איזו פסיביות, של הנפש,
‫והאדם כבר בעולם הזה, מרגיש משהו מזה.
‫זה שייך לו קצת.
‫כן?
‫אז ברגע שאתה אמרת לי, ‫שכאשר אני רובץ לי על המזרון,
‫אני בעצם, משתוקק לחיי העולם הבא.
‫א', אני שמח לראות, ‫שמישהו כבר מבין אותי.
‫שנותן ערך חיובי, לנציעה של הנפש.
‫זה דבר אחד. דבר נוסף, ‫אני גם הבנתי, לאן זה שייך.
‫זה שייך לעולם העתידי.
‫אה, זה לא שייך לעובד.
‫אבל, לא דחקו ‫לחלוטין, את ההכרה שלי.
‫אז דווקא זה מה שנותן לי את הכוח לקום,
‫ולהמתין למזרון העתידי, ‫בין המלאכים, אחרי 120 שנה.
‫כן?
‫אתה אומר אותי, שזה לא ‫מהגוף, ומהחומר, אלא מהנשמה?
‫זאת אומרת, שההצלות, ‫זה לא רק מהחומר והנשמה,
‫מהחומר והגוף, אלא יש ‫משהו נשמתי, בנטייה של הגוף,
‫אל ההצלות.
‫זה לא משהו מהמסיעת הישראלים?
‫זה לא משהו, מה? הוא לא אמר את זה.
‫הוא לא אמר שזה לא נכון, מה שאמרתי.
‫האחמיות, זה דבר, מגיע ‫נגד הטבע, טבע חומרי.
‫אתה אומר שהמסיעת הישראלים,
‫זה דווקא שהטבע החומרי הוא רע.
‫כן? ככה אתה אומר.
‫זה לא נכון. הוא לא אומר את זה.
‫הוא אומר את זה רק בהתחלה.
‫אבל אחר כך, במידת ‫הקדושה, הוא מסביר,
‫שעד רבה, האדם הקדוש, ‫האבנים רבות, עלי יניח
‫צדיק ראשו.
‫ומה הוא יעשה הצדיק שם?
‫עם ראשו, על האבנים?
‫הוא ישן. נכון?
‫זאת אומרת, השינה של ‫יעקב, היא מתלתך פתאום.
‫טוב.
‫האם זה עובד?
‫זה עובד בפועל, אם אומרים לבחור
‫בין 15-16, שרובץ לו, ולא לרדון,
‫ולרדון הוא רבור של גדול,
‫שזה חלק מה... האם זה עובד בפועל?
‫האם נתינת הדיגיטימציה על היצר הרע,
‫זה עובד? כן, זה עובד.
‫זה עובד. כן. בבקשה.
‫האם אפשר להיכנס
‫להסתעות וקומבינות כאלה
‫עם יצר הרע?
‫האם אפשר להיכנס לישון?
‫כאילו, אני אחזור למשרד, ‫אני אומר לו שאני...
‫האם מותר לעשות קומבינות עם היצר הרע?
‫כן, למה לא?
‫אתה יכול לעשות הסתעות. זה עובד.
‫אם זה עובד, זה עובד. טוב.
‫אה... כן, זה מזכיר לי את שניה
‫בחורי ישיבה שקמים ב11 בבוקר.
‫אחד מתעורר ואומר, אוי, כבר 11.
‫השני אומר, אני כבר 6 שעות נלחם
‫ביצר הרע, ועכשיו ניצחתי אותו.
‫אה... אה... אז כן ‫אומר הרמחאל, וכאשר
‫יתעמת אצל האדם גודל הערך המצוות
‫ורוב חובתו בהם,
‫ודאי שהתעורר ליבו לעבודה ולא יתרפה ממנה.
‫כלומר, עיקר העיקוב
‫אצל האדם זה הכרת האמת.
‫ברגע שאדם יודע את ‫האמת, אז כמעט כל המלחמות
‫כבר נוצחו.
‫ואומנם, מה שיוכל להגביר
‫את העוררות הזו הוא ההסתכלות.
‫ברוב הטובות
‫שהקדוש ברוך הוא עושה
‫עם האדם בכל עת ובכל ‫שעה, והנפלאות הגדולות
‫שעושה עמו, מת על ‫עדה עד היום האחרון,
‫כי כל מה שירבה להסתכל
‫ולהתבונן בדברים אלה, ‫הנה ירבה להכיר לעצמו
‫חובה רבה אל האל המטיב לו.
‫ויהיו אלה האמצעים
‫לשלא יתעצל ויתרפה
‫מעבודתו, כי הרי אוהיל
‫ולא יכול דאי לגמול לו, לגמול לו טובתו,
‫אלא הוא ילברח, לפחות יודע לשמור
‫ויקיים מצוותיו. כלומר, הזריזות ‫יש לה יסוד מוסרי בעצמה,
‫לא רק יסוד תועלתי, ‫אלא יסוד של הכרת טובה.
‫הרי אם
‫עשו לי טובה, לפחות ‫אני צריך להכיר בתובה.
‫חובה? טוב.
‫אגב, זה מסביר
‫למשל שאלה
‫ששואל המערן מפראג
‫בגבורות ה'
‫איך זה יכול להיות
‫שיש אפשרות
‫להגיד את ההגדה של פסח?
‫למדנו בגבורות ה'
‫אדם מצווה לספר
‫את נפלאותיו של הקדוש ברוך הוא
‫בליל הסדר.
‫לכל הדבר הזה היה צריך להיות אסור
‫שהרי
‫מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו
‫מאחר ואי אפשר להשמיע
‫את כל תהילת ה'
‫היה להיות אסור לספר גבורות ה'
‫נכון?
‫זה כמו משל למי
‫שיש לו אלף אלפי
‫דנרי זהב ומשפחים אותו
‫שיש לו אלף של כסף
‫לא גניו לו?
‫גם באיכות גם בכמות
‫במקום זהב כסף
‫במקום מיליון אלף
‫ואתה אומר כל הכבוד לך הרי
‫בואי נושא, לא יגלום שעשית לי כך וכך
‫אז מה היתר
‫בעצם להגיד את ההגדה של פסח?
‫זה הקבושה של המערן.
‫אני מעדיף את הכסף על הזהב
‫אתה מעדיף את הכסף על הזהב? למה?
‫זהב זה 14 וכסף זה 160
‫זהב זה 14 וכסף זה
‫160. 14 מה?
‫הנוטריקה
‫מה? הנוטריקה
‫הנוטריקה, אה
‫הגימטריה של זהב זה 14
‫וכסף זה 160
‫אם אתה יכול לשלם לי בגימטריות
‫זה בסדר
‫כן
‫עכשיו, אז איפה היינו?
‫כן
‫האם מותר
‫להגיד את ההגדה של פסח?
‫אומר המערן דבר
‫שהוא דווקא נוגע לשורשים גדולים
‫אם זה בשביל
‫תיאור פילוסופי ומדעי
‫של אלוהים, של מפעל ה'
‫אז אסור
‫כי אתה באמת מקטין
‫אבל אם זה כדי לצאת ידי חובתך המוסרית להודות
‫אז מותר
‫כלומר, אתה לא בא כדי לתת
‫הגדרה פילוסופית אלא הגדרה מוסרית
‫זה דבר שאנחנו רואים
‫בהרבה מאוד תחומים ביהדות
‫שה... שהרבה פעמים שאלות
‫מטאפיזיות מוכרעות
‫על פי המוסר
‫מבין?
‫אז גם פה אומר הרמחל
‫אתה צריך להזדרז
‫לא בגלל שתהיה לך תועלת
‫מהזריזות
‫אלא בגלל שאתה מחויב מוסרית
‫להודות למי שעשה איתך את הטובה
‫עד כאן מובן? כן
‫למה נכונה לא היינו יכולים להגיד את
‫ההגדה של פסח? למה מה?
‫נכונה לא היינו יכולים
‫למה לא היינו יכולים להגיד את
‫ההגדה של פסח?
‫בגלל מה שאני הסברתי
‫אה, טוב אז אני אסביר עוד פעם
‫בגלל
‫שאתה בהגדה של פסח בא להסביר
‫מה השם עשה
‫אתה בא להגיד
‫הנה הוא עשה כך וכך
‫אז אתה מקטין כי הוא עשה הרבה יותר
‫גם מבחינה כמותית
‫גם מבחינה איכותית
‫נכון? הבנת אותי עכשיו?
‫כן, למשל אדם שיש לו
‫מיליון מטבעות של זהב
‫ואתה אומר שיש לו אלף של כסף
‫אז אתה מקטין גם איכותית
‫וגם כמותית
‫למרות
‫שידידיה אומר שהיא רוצה את הכסף
‫טוב
‫הלאה, והנה
‫אין לך מה?
‫אתה רוצה להגיד משהו?
‫כן
‫המשפט החשיבי קומת אצל אדם
‫מול אדם של מטבע
‫אפשר להגיד אולי שזה
‫האם זה
‫איזושהי
‫המלצה או שזה
‫תיאום ממש מצב
‫זאת אומרת אם אני עכשיו אני מחשב באיזה משהו
‫הוא לא מצליח לכם את המצווה
‫האם הבעיה היא ישירה מול המצווה הזאת
‫או שבעצם אני יכול להגיד
‫ודאי, כל מה שאתה רוצה
‫עכשיו זה לחזור לשורש, עכשיו תלמד על המצווה
‫אתה עמיק בתלמד, מה חובד לך
‫איפה אני מתמודד עם זה
‫זה התנועות ישירה של קמת לבוקר
‫או של תלמד על התפילה
‫לא, לא, זה באופן כללי
‫זאת אומרת פה
‫מה האמצעים מביאים לזהירות, הוא אמר לימוד
‫התורה, נכון? אז גם הזרזות
‫אז אתה לא עכשיו לומד על אותה מצווה
‫שאתה נכשל בה, יכול להיות שגם
‫אבל באופן כללי אם אדם
‫מברר לעצמו את חשבון עולמו
‫לשם מה הוא קיים אז זה גם
‫עוזר לו, יש לו בשביל
‫מה לקום כמו שאומרת
‫חוץ מזה שזה נכון
‫שלפעמים הידיעה הברורה
‫שזאת האמת, זה בהחלט
‫מביא לזרזות
‫למשל
‫האצלות
‫בוא נחזור לדוגמה הקודמת
‫האצלות אם
‫אדם שנוח לא לשכב
‫במזרונו, פתאום יראה את
‫הבית שלו עולה באש
‫זה ברור שהוא יקום
‫זאת אומרת, זה לא שהאמצעי
‫היכולת לקום לא קיימת
‫רק שהמוטיבציה לא ברורה
‫כיוון שהוא לא רואה את ביתו עולה באש
‫ולא מבין למה לצאת מן
‫המזרון, אז זה גם ברור האמת
‫זה מברר את זה
‫טוב
‫והנה
‫יש דברים פשוטים
‫אין לך אדם באיזה מצב
‫שימצא עם עני ועם עשיר, עם ברי ועם חולה
‫שלא יראה נפלאות וטובות
‫רבות במצבו
‫כי העשיר והברי
‫כבר הוא חייב להתברח עלו
‫שוב על בריאותו, אגב זה לפי
‫הכלל שטוב להיות
‫שעשיר וברי
‫מאשר עני וחולה
‫זה נכון לא?
‫זה נכון לא?
‫העני
‫חייב לו
‫שאפילו בעון יום, אמצאי לו פרנסתו
‫דרך לזבלת, ואין לו מה אני יכול למות ברעב
‫ואם מי שמות ברעב
‫הוא כבר
‫לא יכול להודות
‫אז אין בעיה, החולה
‫על שם החזיקו בחובת חולי
‫ומה כותב, ואין לו מה אני יכול לרדת שחט
‫אם הוא מת, גם הוא לא יכול
‫וכן כל כך יוצא בזה
‫עד שאין לך אדם שלא יכיר עצמו
‫חייב לבורו
‫ובהסתכלו
‫בטובות אלה שהוא מקבל ממנו
‫ודאי
‫שיתעורר להזדרז לעבודתו
‫כמו שכתבתי למעלה
‫אגב על זה יכול להיות קושייה, לא?
‫על מה שאומר הרמחא
‫אם לא זה שהוא יצר אותי מחייב אותי
‫כמו היום
‫שילדים
‫שטובים את ההורים שלהם
‫שיביאו אותם לחיים ברואים
‫שחולים
‫אתה כבר בראת אותי, אז תפל בי
‫בסדר, אבל הבעיה היא
‫שאני לא חייב לך שום דבר
‫אומר הקדוש ברוך
‫שהרי יכולתי גם לא לברוא אותך
‫אז זה באמת נאמר בכל מקומות, לא?
‫נוח לא שלא נברא
‫נכון, אז מה אתה אומר?
‫העולם הזה לא כזה כיף כמי?
‫כן, אבל העולם הזה הוא טוב
‫הוא לא כיף, אבל הוא טוב
‫כן, אז זה הביטוי בגמרא
‫נכון? שהכריעו במסכת עירובין
‫נוח לא לאדם שלא נברא
‫מה זה נוח?
‫זה לא נוח להיברה
‫אבל זה טוב
‫על העולם הזה נדבר
‫זה טוב להיברה בעולם הזה?
‫כן, זה מה שאני אמרתי
‫נוח לא לאדם שלא נברא
‫שלא נברא בעולם הזה, נכון?
‫אבל
‫זה בודד די בגמרא
‫נוח לא, לא להיברה, אבל זה לא
‫נוח לא להיברה, יש הבדל בין נוח
‫לבין טוב
‫אתה לא אמרת טוב, היא לא על העולם הבא
‫לא, זה טוב מצד עצמו, והיה ראוי
‫מכל אשר עשה, והנה טוב, מאוד
‫זה טוב
‫למה?
‫תסביר לי למה
‫אז מה זה טוב?
‫טוב זה הקיום
‫אומר הרמב״ם במורה נבוכים
‫שהטוב זה הקיום
‫אלא מה אתה אומר? אני חי בבעשה, למה?
‫כי הקיום לא מושלם
‫אבל שיש איזה
‫הרגשה שהקיום לא הגיע להשלמתו
‫אז המפגש
‫בין היעדר לבין היש
‫זה יוצר את הכאב
‫כי כשיש יעדר מוחלט
‫או קיום מוחלט, אין סבל
‫אז רע זה יעדר קיום?
‫הרע זה
‫המפגש בין היעדר לקיום
‫זה הרע
‫היעדר עצמו הוא לא רע
‫אבל המפגש בין היעדר
‫לבין הקיום יוצר את הסבל
‫אתה רע
‫למשל יש פסוק
‫בתורה מאוד מעניין
‫וי אומר
‫השם אלוהים לא טוב
‫כל העולם רע
‫נכון?
‫מה? לא טוב, ולמה הכל לא טוב?
‫להיות אדם לבדו
‫מכיוון שאדם לבדו, אז הכל רע
‫מדוע? כי ברגע
‫שאדם הוא לבדו, אז אין לו
‫אפשרות להיפגש עם עצמו
‫אז אין משמעות לקיומו
‫כל הבריאה כולה מיותרת
‫מובן?
‫לא, לא, הייתי
‫למה? זה דבר פשוט
‫ולכן אסלו עזר כנגדו
‫על ידי כך הוא יפגוש את עצמו
‫ואז העולם יחדל מלהיות לא טוב
‫כן?
‫אדם שמתאבד
‫זה אדם שהגיע למצב
‫אדם שמתאבד, כן, נו
‫הוא מגיע למצב שהקיום
‫שהחיסרון והקיום
‫נפגשו והחיסרון היה כל כך גדול
‫והספיר ממנו את הקיום
‫בעצמי שלו
‫נגיד ככה, האדם שמתאבד
‫הוא אדם אופטימי
‫אני אסביר למה
‫כי הרי אם האדם אומר
‫על כל העולם כולו, עם כל הטוב
‫שבו שהוא רע
‫סימן
‫שהציור שלו, של הטוב
‫הוא ציור עליון מאוד
‫תבין?
‫הוא רוצה
‫טוב כל כך עליון
‫שהוא לא מצליח לראות את הטוב
‫שיש במציאות
‫אז בסופו של דבר זה נובע
‫מאופטימיות, אז חבל שהתאבד
‫כן
‫בעצם
‫הרמחל מתעלם הרבה
‫שיש אנשים שמתים ברעב ויש אנשים שמתים ממחלות
‫האם הרמחל מתעלם
‫מזה שיש אנשים שמתים מרעב
‫או שמתים ממחלות
‫לא
‫הוא לא מתעלם מזה, אני ‫אפילו אמרתי את זה לפני כן
‫הרי פה
‫הרמחל אומר שמי ש
‫אני או חולה צריך להודות
‫לקבוה שהוא עדיין לא מת ברעב
‫או לא מת מחוליו
‫וזה תמיד נכון
‫ואז אם הוא כבר מת
‫או מרעב
‫או מחולי אז הוא כבר לא יכול
‫להודות
‫אז הוא לא נדון בספר מסיעת אישרים בכלל
‫בסדר
‫טוב
‫בבקשה יש לך
‫שאלה?
‫משיבח אני את המתים
‫נכון
‫אז זה משהו יותר טוב למות מאשר לחיות
‫כן
‫מה
‫כן זה באמת לא בסדר
‫זאת אומרת זה השלב של הייעוש
‫של השלב של הייעוש של שלמה
‫אחר כך הוא תיקן את זה בסוף כהלת
‫טוב
‫ויסתכלו
‫בטובות
‫אלה שהוא מקבל ממנו
‫ודאי שיתעורר להזדרז לעבודתו
‫כמו שכתבתי למעלה
‫כל שכן אם יתבונן
‫היות כל טובו תלוי בידו
‫יתברח אבל כן אמרתי
‫שיש לי קושייה
‫מה עם הקושייה שלי
‫הקושייה שלי היא מה פתאום
‫אתה אומר שזה טובות שהקבוה הוא עושה לו
‫כל זה זה בטבע
‫כן
‫החולה הזה שעוד לא מת
‫זה בגלל שהטבע עוד לא
‫מורג אותו
‫וזה שאדם עשיר
‫זה בגלל שיצא לו
‫יצא לו כלף
‫למה אתה אומר שהקבוה הוא
‫זה שעושה את הטובות
‫מה
‫הקבוה עשה את הטבע
‫לא שומע הקבוה עשה גם את הטבע
‫יפה זה התשובה
‫הקבוה עשה את הטבע זאת אומרת
‫זה שהקבוה נתן לי
‫לחם לאכול בגד אלבוש
‫הוא עשה את זה דרך מערכות הטבע
‫רק אתמול קיבלתי
‫מייל מישהו שאל
‫האם אני צריך
‫לפתוח בשם
‫או לחשוב
‫שמה שבא לי בדרך הטבע
‫לפתוח בשם
‫אתה אומר
‫לפתוח בשם ולא לחשוב שזה בעיה בעיה הטבע
‫אז אתה מתעלם מהמציאות
‫אדוני
‫שזה בעיה של הפתעות
‫כן אבל מה עם הטבע
‫למשל
‫בוא ניקח דוגמה
‫חכם ידידיה בוא ניקח דוגמה
‫נתן לעצמנו שאתה
‫צמא ומישהו נותן לך קוס חלב
‫ואתה שותה את קוס החלב
‫זה תיאורטי
‫עכשיו אתה
‫עכשיו
‫זה שהחלב מרווה אותך
‫הוא מסביע אותך
‫האם זה נתון טבעי או שהקבוה התערב
‫ישירות
‫כן כלומר אתה אומר שמצד הטבע
‫החלב לא מרווה
‫כלומר
‫יש לך חברים טובים
‫הלואה הם המותקלנים
‫חכמי המדברים שהרמב״ם הביא אותם
‫בספר מורה הנבוכים
‫אבל הוא לא זכה להסכים איתם
‫הוא דווקא לא מסכים איתם וחושב שיש דבר כזה
‫טבע אלא מה
‫שהטבע ריבונו של עולם
‫הוא זה שבראו
‫אני לא טועה
‫אני זכיר בכמה מקומות שאין
‫רגשון חזק טבע מנהגות של עולם
‫וכל רגע שהם יכול לשנות
‫כמו היינו בנפש החיים
‫אחד יש לו יתור רחוקים תמיד
‫יש חוליה מתמשכת כל הזמן
‫מה שאנחנו רואים כטבע זה השם כל הזמן
‫אני אחזור על שאלתך כפולה
‫כן
‫אתה שואל ככה
‫שא. איך אני אומר שיש טבע
‫הרי אני הבאתי שאצל חזק המושג טבע זה
‫מנהגו של עולם ושכזאת הוא יכול לוותלו
‫ב. למדנו בנפש החיים שיש בריאה מתמדת
‫עד כאן שתי שאלותיך
‫שאין אחת
‫או שאלתך אחת שהיא שתיים
‫התשובה היא
‫שזה נכון שאצל חזק הטבע
‫נקרא מנהגו של עולם
‫אבל זה בדיוק אין דבר של מנהג
‫מה זה מנהג? זה ההרגל
‫נעשה טבע זה ההרגל
‫אז ההרגל יוצר קביעות של ההתנהגות
‫ב. אז זה כן אומר שיש טבע
‫ב. מה שלמדנו בנפש החיים
‫זה שהבריאה המתמדת איננה
‫במציאות אלא בשורשי המציאות
‫בצירופי
‫תטרף צירופי שמביאה
‫נכון
‫אז מה זה אומר
‫זה אומר שבשורש המציאות
‫היינו במוטיבציה האלוהית שהתקילו מהעולם
‫יש התחלשות מתמדת
‫אבל בתפקוד של העולם
‫זה מתווכח דרך הטבע
‫ככה נפש החיים בעצמו אומר
‫אני לא הבנתי את מה זה התטרף
‫התטרף הזה הכוונה
‫אלף ושמונים
‫כן, כלומר
‫השעה מתחלקת לאלף ושמונים רגעים
‫זאת אומרת שלוש שניות וחצי
‫כפול אלף שמונים
‫זה שעה שלמה
‫וכל שלוש שניות וחצי
‫זה דגם כזה
‫כל שלוש שניות וחצי משתנה
‫צירוף שמביאה שמחיה את העולם
‫מה זה שם המביאה
‫זה הרצון
‫של הבורא שיהיה עולם
‫זה המוטיבציה שלו לקיום העולם
‫והמוטיבציה מקבלת
‫אופי חדש
‫כל שלוש שניות וחצי
‫אבל התפקוד של העולם
‫זה תפקוד הטבע
‫לא שהקב' הוא משנה את חוק הטבע
‫כל רגע
‫אלא הסיבה שהוא רוצה בחוק הזה
‫היא משתנה
‫לא, לא, זה בדיוק מה שהוא שמע
‫אותו ריח להסביר הנפש החיים
‫שזה לא שאין משמעות
‫לטבע ולמחקר המדעי לפי זה
‫אלא העולם
‫שהקב' הוא רוצה בו
‫הוא עולם עם תפקוד מסוים, זה עולם הטבע
‫אבל הקב' הוא רוצה בו כל פעם
‫מחדש
‫וגם מדעת הדין של אנשים מדברים על החשב שלו
‫והטבע, תדעו מזהה אותו
‫יפה, אתה אומר מדעת הדין
‫של העולם, של הקב' הוא
‫זה אלוהים, כן?
‫בגמטריה הטבע, נכון
‫אז לכן, מה שאנחנו
‫מה שהרמחל כאן אומר, צריך להודות לקב' הוא
‫צריך להבין שאין הכוונה
‫להתערבות ישירה
‫מידית
‫בנאסה
‫אלא זה שהקב' הוא סידר בכלל את עולמו
‫באופן שיש סדרי טבע
‫שנותנים לי חיים ועושר וכדומה
‫באותה מידה, אדם גם יכול לראות את הרע
‫להגיע למסקנה פתוחית
‫שלא להיות זורם לעבודת השם המקלוט
‫כן, באותה מידה
‫אדם יכול להחליט להסתכל על הרע
‫וברגע שהוא
‫רואה את הרע
‫לא להודות לשם על זה ולא ‫להיות זריס בעבודת השם
‫כי הרמלך כל כך הרבה רע נעשה
‫נכון
‫ולכן צריך בשביל זה ללמוד
‫מה ללמוד?
‫אתה אומר לתב עביד למה אתה קראת בגמריו
‫ואתה מאמין כל מה שכתוב בגמריו
‫ואתה גם צריך לראות את זה
‫כן, היה לי רב
‫שהיה אומר
‫זה לא בגלל שזה כתוב
‫שזה אמת
‫אלא בגלל שזה אמת
‫כתבו את זה
‫לכן צריך לבדוק מה האמת
‫שבה כתוב
‫והיה לי עוד רב
‫שכל פעם שהיו אומרים לו כך כתוב
‫היה אומר אתה כך כתובניק
‫צריך לברר
‫מה היסוד של מה שכתוב
‫למה אי אפשר לברר?
‫כן, אפשר לברר שהכל לא טובה
‫אפשר לברר
‫אפשר לברר
‫בדרכי השכל
‫למשל אתה רוצה הוכחה
‫שהכל לא טובה?
‫בראשית ברא אלוהים
‫אם אלוהים ברא אז ברור שהכל לא טובה
‫מה הוא מסכים עם המצב הזה?
‫זה כך כתוב
‫צריך לדעת מנעין באמת
‫שמה שכתוב שבראשית ברא אלוהים
‫זה אמת?
‫אבל זה לא מדהים
‫גם לגבי האמונה עצמה
‫האמונה עצמה?
‫דוד עמד זה על חמש עשרה
‫ארגן בא ישראל עמדה על שבע
‫חזר לו עמדה על שלוש
‫נחה בקורקים עמדה על אחת
‫צדיק במהותו יחיה
‫מי שיש לו אמונה הוא יחיה
‫אין לו אמונה לא יחיה
‫אתה אומר מי שיש לו אמונה יחיה
‫מי שאין לו אמונה לא יחיה
‫הוא חי בכדור הארץ היום הוא מאמין
‫כן באמת ככה אתה חושב
‫אני בטוח זאת אומרת
‫וכל מיילי שמתו
‫זה בגלל שהם לא אמינו
‫כולם האם הם לא ידעו
‫אתה אמר שהגיעו
‫אבל בריא שהם הפסיקו להאמין מתו
‫וואי כנראה שאנחנו
‫שייכים לדתות שונות אתה יודע
‫טוב
‫טוב
‫ו
‫יש גם
‫אנחנו אומרים שהמלפפון
‫הוא אויב האנושות
‫כן כל מי שאכל
‫מלפפון לפני 200 שנה מת
‫טוב
‫ואינך רואה
‫אז זה עשרה
‫אני כאן דילגתי כן
‫הוא יסתכלו בתובות אלה
‫שהוא מקבל מנו ודאי שיתעורר להזדרז לעבודתו
‫כמו שכתבתי למעלה כל שכן
‫אם יתבונן להיות כל תובות עלוי בידו יתברך
‫ומה שמצטרך לו ומה שמוכרח
‫אליו ממנו יתברך הוא
‫ולא מהאחר אשר על כן
‫ודאי שלא יתעצל מעבוד עבודתו
‫יתברך ולא יחסר לו מה שהוא מוכרח אליו
‫יש
‫אחד הטיעונים
‫הנפשיים נגד עבודת ה'
‫זה מה מתערבים לי בחיים
‫מכירים את הטענה הזאת
‫איזה טענה מעניינת
‫זאת אומרת אני רוצה
‫לשבת
‫בסוטולה לחוף
‫עם אורן ג'אדה
‫ואומרים לי מה לעשות
‫ממש לא בסדר
‫כן
‫וזה צודק אגב הטענה הזאת
‫הטענה הזאת היא שאם אתה
‫כלומר אין הגדרה יותר
‫ברורה של העבדות מאשר
‫לחיות לא לפי קצב החיים שלי
‫אלא לפי קצב החיים של מישהו אחר
‫ואז לכן יש טענה נגד
‫נגד הקב' הוא שהוא דורש
‫ממני לעשות כל מיני דברים
‫זה כל זמן שאני
‫תופס את האלוהות כחיצונית
‫להוויה שלי
‫אם אני זוכר שהקב' הוא
‫גם הבורא
‫אז הוא מקור החיים שלי
‫יוצא שכאשר אני נאמן למצוותו
‫אני בעצם חוזר אל עצמי
‫אני נאמן לעצמי
‫בוא נגיד את זה אחרת
‫עשה רצונך כרצונו
‫אומר הרב קוק באורות הקודש
‫כי רצונך אינו אלא
‫רצונו
‫כלומר אני לא יודע בדיוק מה אני רוצה
‫המצווה
‫עוזרת לי לברר מה אני רוצה
‫וזה הגיוני מאוד מה שאני אומר
‫זה לא סתם אמירה
‫כי אם המצווה אימה את הבורא
‫יוצא שכאשר אני מקיים את המצווה
‫אני פוגש את איבר אותי
‫את מה שאני באמת
‫או כמו שאמר רבי יהודה הלוי
‫עבדי הזמן
‫עבדי העבדים הם
‫העבד השם הוא לבדו חופשי
‫כן
‫איך משכנעים?
‫איך משכנעים מה?
‫איך משכנעים את ההמון בדבר הזה
‫בדיוק כמו שאתה משכנע את עצמך
‫הרי אני אמרתי פה
‫דברי היגיון לא אמרתי
‫דברי מיסטיקה
‫כן אבל אני מבין שהרקע שלי הוא
‫קצת יותר קל לקבל את זה
‫קל לקבל את זה
‫אנשים שאין להם את הרקע הזה
‫זה מרצון האמיתי שלך
‫לא אבל זה מאוד הגיוני ‫אני לא מבין למה זה לא נכון
‫מה שאני אמרתי
‫תקשיב טוב טוב יש פה טענה שכלית
‫הטענה שכלית היא
‫אם זה באמת מעת הבורא
‫אז זה אני
‫כן למי זה מובן
‫למה למישהו אחר זה לא יהיה מובן?
‫זה מאוד הגיוני מה שאומרת
‫אז איך זה לאדם
‫שקיימים מיליוני כופרים
‫בהקדוש ברוך הוא?
‫זה משהו אחר מי שכופר בהקדוש ברוך הוא
‫זה ודאי לא שייך לו לקיים מצווה
‫כי הוא לא מאמין בזה
‫אז איך אפשר לקבל אותו?
‫סליחה אתה
‫אתה פה רוצה
‫לדבר במה שאני לא קשור
‫אתה לטניה בדלטניה
‫כלומר השאלה היא לא
‫האם התורה היא אמת או לא
‫זה לא הדיון כאן
‫האם התורה היא אמת או לא
‫זה נושא ללימוד בפני עצמו
‫בגלל זה יש ספר הכוזרי
‫לא אני לא אמרתי מי שמאמין בתורה
‫גם מי שלא מאמין בתורה
‫תקשיב
‫גם מי שלא מאמין בתורה
‫הוא יסכים איתי שאם המצווה
‫היא מעת הבורא אז המצווה
‫איננה שיעבוד
‫נכון? זה מה שאני אמרתי
‫כלומר אתה לא צריך להיות מאמין בתורה
‫או לא מאמין בתורה כדי לקבל את האמת
‫של מה שאמרתי עכשיו
‫זה פשוט זה נוסע אלא מה? כל השאלה
‫האם יש באמת אלוהים האם הוא נתן מצוות
‫שזה נושא בפני עצמו
‫אבל קודם כל ההיגיון שמאחורי הדברים
‫הוא היגיון בריא מה שאמרתי
‫בסדר? אגב אני רוצה להגיד לכם
‫שיש אלוהים והוא נתן תורה
‫זה נכון
‫תדעו
‫מה זה לקיים מצוות
‫מצוות אנשים מלומדה כאילו שאנשים
‫עושים מצוות והם לא קיים
‫פעמים שרחוקים מתורה ומצוות
‫לא המצוות חבות להשקיע
‫אה לפי זה אדם לא יכול לקיים
‫מצווה אם הוא לא מאמין זה נכון
‫לא שאדם יכול לקיים מצוות כרגיל
‫בגלל שהוא לא מאמין
‫אם אדם יקיים מצווה בלי להאמין
‫סתם פרייר
‫למה שייקיים מצווה אם הוא לא מאמין
‫אבל יכול להיות
‫זה יכול להיות
‫זה לא מצווה זה מעשה
‫זה פולקלור זה כל מיני דברים
‫אז במצווה עצמה
‫בסי-ה אין סקס?
‫אין משהו שמחזיר אותו לנקור חייו?
‫יכול להיות
‫זה תלוי באיזה דרגת הכרה הוא נמצא
‫יש אנשים שרק מחכים שהחבדניק
‫יניח להם תפילין כי זה נמצא
‫אצלם
‫באופן פוטנציאלי זה כמו אנרגיה
‫פוטנציאלית שנמצאת אצלם
‫זה מחכה רק לגירוי
‫בסדר
‫אבל אם אתה מדבר אופן נגיד אבסולוטי
‫אם אני לא מאמין שדבר מחייב אותי
‫למה שאני אעשה אותו
‫זה לא עניין העניין הוא ‫שאנאדם יכול לעשות את המעשה
‫וזה לא עובר לו להתחבר
‫לרצון האלוהי או ל... נכון נכון
‫לפעמים אדם עושה מעשה
‫למשל יש אדם שמאוד אוהב הוא מאוד רעב
‫הגיע הערב לא אכל כל היום
‫יש פה משהו לאכול
‫חתיכת מצה
‫אומרים לו זה ילד לסדר הערב
‫אה כן? קיים את המצווה? לא
‫לא קיים את המצווה. למה? ‫כי הוא בכלל לא התכוון
‫כן
‫הוא היה רעב, מצא מצות
‫הוא גם היה נורא עייף לכן שכב על צד שמאלו
‫אמר יש פה משהו לשתות?
‫אביא לו יין
‫בסדר זה לא מצווה
‫כן היה קצת חסל חריף
‫מה זה החום הזה?
‫מתוק
‫כן כן
‫מה זה מתוך שלא לשמע
‫ולא לשמוע? מתוך שלא לשמוע
‫ולא לשמוע זה משהו אחר לגמרי
‫לא לשמוע זה לא שהוא לא מאמין
‫ולא שהוא לא מתכוון
‫מה? הוא מקיא את המצה שלא לשמוע
‫מי שמקיים שלא לשמוע
‫הוא מאמין שזו מצווה
‫הוא מאמין בשם
‫והוא לא
‫והוא אפילו מתכוון למצווה
‫רק הוא לא עושה את זה לשמוע
‫כי הוא עושה את זה בגלל שהוא מעוניין
‫בסחר או בעולם הבא
‫או כל מיני דברים כאלה. זה נקרא לא לשמוע
‫בסדר?
‫ודווקא
‫לא לשמוע זה מדרגה גבוהה מאוד
‫אפילו השלה
‫רבינו ישעיהו הלוי הורוביץ
‫מגדולי האומה
‫מגדולי הצדיקים שבאומה
‫כתב לגבי מצוות תלמוד תורה
‫הוא כתב בספר שלו ברכה
‫הוא לא התכוון אף פעם לברך אותה
‫אבל הוא כתב אותה
‫ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם
‫אשר קידשנו במצוותיו ללמוד שלא לשמוע
‫על מנת להגיע ללשמוע
‫וככה הוא כתב
‫אז יש מצווה ללמוד שלא לשמוע
‫הרי זה שיובם
‫אני עד שזה לא לשמוע
‫אני לא עושה
‫זה סתם יצא הרע
‫כי הרי כל אדם עובר דרך הלשמוע
‫טוב
‫כל אדם עובר דרך הלא לשמוע
‫כן
‫טוב
‫איפה היינו?
‫אגב זה דבר מאוד אנושי
‫זה אומר שהאינטרסנטיות האנושית
‫כלולה בעבודת הבורא
‫זה יפה
‫אני אינטרסנט
‫ובדוגמה הזאת מעניינת את הבורא גם
‫יופי
‫נפלא
‫טוב, ואינך רואה
‫שכללתי פה בדבריי
‫שלושת המדרגות
‫אשר חילקתים בזהירות
‫כי כבר
‫עניינם אחד
‫והדבר למד מעניינות
‫שלישלמי הדעת, שזה המדרגה העליונה
‫תהיה הרע מצד החובה
‫ומצד ערך המעשים וחשיבותם
‫לפחותים מהם
‫מצד העולם הבא הוא חבודו
‫שלא תשיגי אובושה
‫ליום הגמול וירותו הטובה
‫שאני יכול להשיג ואיבדה
‫ולהמון מצד העולם הזה הוא צרכב
‫כעניין שפרשתי שם
‫למעלה
‫זה כמעט משהו פרש
‫למעלה כי שם הוא הסביר של הפחותים
‫יש גם היראה מן הגהינם
‫ופה הוא לא הזכיר את זה
‫אבל צורכי העולם הזה, כן
‫הוא אומר שהוא אמר את זה לפני כן?
‫איפה הוא קרא את זה?
‫טוב אז הירות כן אבל איפה בזריזות
‫הוא קרא?
‫אה הוא אומר כן קרא את שלושתם
‫בוודאי, תסתכל
‫מה שיוכל להגביר את הורירות
‫זו
‫דבר ראשון כאשר היא
‫יתעמת, בפסקה הראשונה
‫כאשר היא יתעמת אצל האדם גודל ערך אמיצות
‫ורוב חובה טובה הם וודאי שהיא תעורר
‫זה כמו שלמי המעלה
‫אחר כך הוא אומר מצד
‫ההסתכלות ברוב הטובות שהקב' הוא עושה
‫עם האדם בכל העת והנפלאות
‫וכו' אז כל אלה
‫יש לו התעוררות מוסרית
‫ואחר כך
‫הוא כותב
‫זה מגביל לעולם הבא? מה?
‫זה מגביל לכל המעניין? כן נכון
‫והמעגלה השלישית שאפילו אם הוא
‫רעב או חולה
‫יש לו עדיין להודות לקב' הוא על זה שיכול
‫להיטיב אימו וכו'
‫הוא רק כותב את זה בסגדון
‫יותר משתמע מדוע?
‫למה לא כל כך מפורט? כי בזריזות
‫אין צורך כל כך לפרט
‫כמו בזהירות
‫עד כאן פרק ח'
‫מכאן ואילך
‫פרק ת'
‫מה?
‫כן בסדר
‫אחרי ח' ובת' לא?
‫הגיוני
‫בביאור מפסידי
‫הזריזות והרחקה
‫מה זה מהם? מהמפסידים
‫גם הדברים
‫האלה פה יחסית
‫פשוטים
‫הנה
‫מפסידי
‫הזריזות
‫הם הם מגדילי
‫העצלה
‫והגדול שבכולם הוא
‫בקשת המנוחה
‫הגופית
‫מה זה מנוחה גופית?
‫מנוחת הגוף
‫ושנאת
‫התורך
‫ואהבת העידונים
‫בתשלום כל תנאיהם
‫אם פרסי זה ייקף
‫זה ייקף עד הסוף
‫אז רגע כשאני קורא משפט כזה
‫אני מבין שהוא מבקש ממני דווקא לתרוח
‫לא לאף דווקא
‫הזריזות
‫יכולה גם להיות
‫נעימה, עד רבה
‫מי שנמצא במצב של זריזות אז הוא לא תורך
‫זה כמו שלמשל גיבור
‫זה אדם שאיננו חש
‫בזמן מעשה הגבורה שהוא עושה מעשה גבורה
‫אם כשאדם עושה
‫מעשה גבורה כל הזמן יחשוב
‫ועולה לעשות משהו אדיר
‫מעשה גבורה גדול
‫הוא לא יוכל לשתק אותו
‫אז קודם כל גם בזריזות
‫האדם הזריז איננו חש שהוא זריז
‫כי אם לא
‫זו התרחה יתרה שמשתקת אותו גם
‫כן, פשוט אני אומר את זה
‫כדי שלא נבין לא נכון את דברי רמחן
‫אז הנה מפסידי הזריזות
‫הם הם הגדילי העצלה
‫בגדול שבכולם בקשת המלוחה הגופית
‫ושנאת התורך
‫ואהבת העידונים בתשלום כל תנאיהם
‫כי הנה אדם כזה
‫ודאי שתכבד עליו
‫שתכבד עליו
‫לבריאות
‫שתכבד עליו העבודה לפני בוראו
‫כובד גדול
‫כי מי שירצה לאכול אכילותיו
‫בכל היישוב והמנוחה
‫ולישון שנתו
‫בלא תורד
‫ועם האם ללכת
‫אם לא לעיתו
‫וכיוצא בדברים אלה
‫הנה יקשה עליו
‫להשקים לבית הכנסיות בבוקר
‫או לקצר ביסודתו
‫בפני תפילת המנחה בין ה-40
‫שימו לב הוא התחיל לתפיל
‫את הסעודה שלו בחצות
‫הגיע הזמן בין ה-40
‫כמה זמן הייתה הסעודה? 4-5 שעות
‫קשה לו
‫או לצאת לדבר מצווה
‫אם לא יהיה עת ברור
‫כל שכן למהר עצמו
‫לדברי מצווה או לתלמוד תורה
‫ומי שמרגיל עצמו למנהגות האלה
‫עדן הוא עדון בעצמו לעשות ההפך זה
‫כי כבר נעשה רצונו במעשה
‫הערגל הנעשה טבע שני
‫כלומר לפי זה
‫האצלות ואהבת המלוכה והתענוגים
‫זה סוג של שיעבוד לאדם
‫נגיד אומר
‫מה אכפת לי יש לי כסף
‫אני יכול להתאצל
‫כל ימיי
‫עד רבה אם אדם יתאצל כל ימיו
‫הוא נופל עכשיו לתוך בית כלא
‫שהוא לא יכול להתגבר על הערגלים שלו
‫זה באמת שורף את הזמן
‫כן שורף את הזמן
‫יש אחד
‫איך אתה אומר
‫אחת ההכרות שאדם יכול לפתח כדי להשתחרר
‫מכל שיעבוד
‫זה שאדם
‫יכיר בזה שהוא לא מוכן לוותר
‫על החירות
‫כל זמן שאדם אוהב
‫את החירות אהבת נפש
‫הוא יהיה מוכן להקריב הכל
‫למען חירותו זו
‫ואומנם
‫כן מה אתה רוצה
‫האדם רואה את החירות
‫ששוכב המון וזה
‫אז הוא חושב שזו החירות
‫אדם ששוכב במיטה חושב
‫שזו החירות
‫זה לא נכון
‫לא יכול לחשוב שזו החירות מזוויה פשוטה
‫כי הוא צריך לשים למה
‫אם הוא שבוי בזה או לא שבוי בזה
‫אם הוא שבוי בזה אז זה כבר לא חירות
‫אם הוא לא שבוי
‫זה נכון זה בסדר
‫מותר לשקע במיטה בכיף
‫מותר אם אתה לא שבוי בזה
‫בסדר
‫אם לא אז אדם
‫יהיה אומלל
‫אדם שיש לו
‫הרגלים של פינוק
‫כל פסיכולוג יגיד לך את זה
‫ברגע שאדם מפונק ברגע שיחסר לו
‫מרכיב אחד של הפינוק
‫חייב אומללים
‫מה שאין כן אדם שלא
‫אכפת לו יש את זה מה טוב אין זה לא נורא
‫אז האדם הזה הוא הרבה יותר
‫מאושר הוא חופשי הוא לא משועבד
‫לשום דבר
‫זה כמו אנשים שמתמכרים
‫כל מיני דברים קוס קפה הוא לא יכול
‫אם הוא לא שתה קוס קפה בבוקר
‫הכל הלך
‫מסכן
‫נכון זה טעים מאוד קוס קפה
‫זה נחמד זה עם סוכר
‫עם חלב לא משנה זה נחמד
‫ואם אין אז אין לא נורא
‫ואומנם
‫צריך שידע האדם
‫כי לא למנוחה הוא בעולם הזה
‫אלא לעמל ותורח ולא ינהג
‫בעצמו אלא מנהג הפועלים
‫העושים בלכה אצל מזכיריהם
‫מה שהיה אומר
‫הגירה דיומה ענן
‫זה רב נחמן בר יצחק
‫אוך דרך יוצאי הצבא במערכותיהם
‫אשר אכילתם בחיפזון
‫ושנתם ערי ועומדים תמיד
‫מוכנים להעת קרב
‫שהחייל הוא
‫אם הוא באמת חייל
‫רציני אז הוא
‫באופן טבעי מתנהג באופן
‫המתאים את עצמו לקרב
‫האפשרי למשל
‫הוא יוצא עוד מעט למערב
‫אז הוא נמנע משתיה
‫הוא לא שותה למה? כי הוא כדי
‫שלא יזדקק להטיל ממעב
‫אז הוא לא שותה בערוכת הערב
‫האם הוא עשה
‫עכשיו מחשבה מושכלת
‫שזה מה שהוא צריך
‫לעשות? לא זה בא לו בטבעי
‫זה בא לו באופן טבעי
‫הוא יודע הרי יש לו
‫מטרה אז הכל בסוף השבע
‫מחובר אל המטרה הזאת
‫אבל זה נאמר כי אדם לעמל יולד
‫או כשהרגיל עצמו על זה הדרך
‫ימצא העבודה קלה
‫עליו ודאי
‫כיוון שלא יחסר
‫בעצמו הזמנה והכנה אליה
‫כלומר הזריזות בניגוד למה
‫שהאצלים חושבים
‫הזריזות
‫משחררת
‫והאצלה משעבדת
‫ועל זה הדרך אמרו זכרונם יברחה
‫כך היא דרכה של תורה
‫תל ומלך תוכל, מה עם המסורת תשתה
‫ועל הארץ תשן שהוא כלל
‫ההרחקה ותחליט מן המנוחות
‫והעידונים
‫טוב
‫עד כאן
‫להיום

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230725358″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 19

<< לחץ לפרק הקודם

הזריזות בקיום המצוות

לחץ לפרק הבא >>

הליצנות

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 48 דקות

סדרה:מסילת ישרים - התשע | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:זריזות, עצבנות דתית

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230725358″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

מידת הזריזות – לצאת ידי חובה לעומת עצבנות דתית

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: