הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

תולדות רבי משה חיים לוצאטו, ופתיחה לספר

הרב אורי עמוס שרקי

כ״ה באייר ה׳תש״ע (מאי 9, 2010)

מילות מפתח:אבימלך, הרמח"ל, יראת אלהים, מוסר אלוהי, מוסר טבעי

Play Video

Autoscroll:

‫אנחנו עכשיו מתחילים בספר מוסידת אישרים.
‫למה זה מוסידת אישרים?
‫משום שהוא אחד מספרי היסוד
‫של המוסר של היהדות.
‫האמית היא שהיא הרבה יותר עמוק מספר מוסר.
‫זה השקפת עולם שלמה.
‫ספר קדוש.
‫והמחבר קדוש, אולי רק נזכיר לכם
‫קצת דברים. רבינו משה חיים מוצטו
‫כתב... מה?
‫אתה אומר שהערב זה הזכרה שלו?
‫מה באמת?
‫אז אני רואה לנכון לציין מחדש
‫את מה שאמרתי בתחילת השיעור.
‫שהערב זה העילולה של רמחל.
‫למי שבא עכשיו.
‫לכן זה חשוב. ‫אולי יש מישהו שבוא עוד 10 דקות.
‫אז בעוד 10 דקות גם תן להספיר את זה.
‫שזה העילולה של רמחל.
‫רק אזכור קצת מי הוא רמחל?
‫מה המרכזיות של הדמות הזאת?
‫ואולי נגיד כמה דברים שרמחל אמר על עצמו.
‫רמחל כותב באחת מהגרותיו
‫שהרשבי רבי שמעון בר יוחאי
‫גילה הרבה מסודות התורה
‫אבל השאיר הרבה דברים סתומים.
‫והדברים הסתומים שבדבריו של רשבי
‫בחר הקדוש ברוך הוא בעריזה
‫על רבינו יצחק לורי האשכנזי
‫שיגלה את הסתום בספר הזוהר.
‫אבל אומר רמחל
‫הרבה דברים בדברי העריזה נשארו סתומים.
‫ובחרה השגחה העדיונה בי לבאר את זה.
‫כלומר כך שהושאל את עצמו בשרשרת יפה מאוד
‫רשבי, העריזה, רמחל.
‫כלומר זו המודעות לתפקידו ההיסטורי
‫שהיה בהחלט תפקיד חשוב ביותר.
‫רמחל הספיק לכתוב בימיו למעלה משמונים ספרים.
‫מתוכם קצת יותר מ-40 הגיעו לידינו
‫ואחרים עבדו.
‫חלקם אנחנו יודעים מה הם היו
‫חלקם אנחנו רק משערים.
‫יש לפעמים קצת העתקות של דברים שנגנזו
‫על כל פנים, כי רק 40 ספרים יש בידינו.
‫אז איך אפשר לדעת שהוא גדל כל כך הרבה?
‫אנחנו יודעים את זה.
‫זה עניין של מחקר איך יודעים את זה.
‫עכשיו הוא נפטר בגיל 41 משהו באזור הזה
‫במגפה הוא ומשפחתו בארץ ישראל
‫בשנת תפקוף זיין אם אני לא טועה
‫משהו באזור הזה.
‫קברו נמצא בתבריה ליד קברו של רבי עקיבא.
‫יש שאומרים שמכיוון שרבי עקיבא
‫עד שנת ה-40 שלו היה מהארץ
‫אז הוא התגלגל ברמחל כדי ‫להשלים את ה-40 שנה שלו.
‫מי יודע?
‫יש שאומרים שהקבר של רמחל בעכו.
‫יש גם קבר של רמחל בעכו.
‫לא בעכו אלא בכפר יסיף.
‫זה רמחל א' מהקבר.
‫כן. ‫אז זה מאדורה א' ומאדורה ב' של המסילת ישרים.
‫עכשיו אנשים שמבינים בדברים האלה
‫טוענים שהקבר האמיתי בתבריה ולא בכפר יסיף
‫ושאנשי כפר יסיף היו בכלל ידועים
‫בזיוף קברים כדי למשוך את הירים.
‫אין לנו שום ספק שרמחל היה בעכו.
‫אגב, יש היום בית הכנסת שבו רמחל היה מתפלל.
‫הוא שימצא בעיקרו מתחת לאדמה.
‫אבל כן, יש הבית הכנסת של רמחל.
‫רמחל אחר כך ידוע בוודאות שהוא עשה ‫את הימים הנוראים בצפת באותה השנה.
‫וסביר שבצפת הוא נסע לתבריה ‫אז קשה להניח שהוא נגבר בעכו.
‫רמחל נולד באיטליה.
‫פעל חלק גדול מחייו באיטליה בעיר פדובה
‫שהיא נמצאת לא רחוק מבנציה.
‫והוא בגיל 15 כתב את ספרו הראשון.
‫רק קצת נזכיר לפניכם.
‫עד גיל 12 רמחל עסק בלקרוא.
‫בגיל 12 הוא סיים את קריאת הספרייה של דודו.
‫רבי בנימין משהו, לא זוכר.
‫הקוהן אני חושב.
‫בקיצור, הוא קרא את הספרייה שם.
‫הספרייה כללה את כל הספרות התורנית של ימיו.
‫כלומר, שעס, פוסקים, קבלה.
‫כל מה שיש ביהדות בקיצור.
‫אבל זה כלל גם את כל הספרות ‫המדעית והפילוסופית של ימיו.
‫עד גיל 12 הוא כבר גמר את הכל.
‫שזאת הספריות החשובות באיטליה.
‫כך שהוא היה בקים מאוד ‫בפילוסופיה, בקים מאוד במדעים.
‫בקיצור, הוא לא רצה לבז בזמן.
‫הוא רצה בגיל 12 כבר לדעת את הכל.
‫אבל הוא התאפק עד גיל 15.
‫הוא לא כתב שום דבר.
‫בגיל 15 כתב את ספרו הראשון.
‫שזה תמצית יסודות הקבלה של האריזל.
‫ואחרי גיל 18 הוא כבר היה במגע עם מגיד.
‫מה זה מגיד? מלאך.
‫שהיה מכתיב לו ספרים.
‫והוא כתב ספר בשם זוהר שני.
‫או זוהר טנינה.
‫הדבר הזה... ‫ואז הוא התחיל לקבץ מסביבו כמה תלמידים.
‫אחד התלמידים כל כך התלהב ‫מהדברים של רמחאל, שהוא פרסם אותם.
‫וזה גרם לרדיפת הרמחאל.
‫אמרו שזה כוחות תומעה וכל מיני דברים כאלה.
‫ומה פתאום ומה שם.
‫ורמחאל היה מוכרח לשתוק.
‫אבל בכל זאת, רבני ונציה רצו ‫להיסור עליו לכתוב דברים כאלה.
‫ואחד ממכתבה הוא כותב, ידעו ‫נא שאינני משועבד להם כלל.
‫אני מפדובה ולא מונציה.
‫בקיצור, בסוף נמאס לו מכל הסיפור הזה.
‫בגיל 27, כשהוא כבר זקן מאוד.
‫אחרי שהוא כתב את ספר מוסיית ישרים כבר.
‫הוא כבר עבר לאמסטרדם.
‫בדרך מפדובה לאמסטרדם, הוא היה בפרנקפורט.
‫בפרנקפורט עשו לו כל מיני ‫צרות, שאני צריך כעת לפרט.
‫הוא היה מיודד עם רבי נתן אייברשיץ.
‫בסוף הגיע לאמסטרדם.
‫באמסטרדם היה לו קצת שקט.
‫והוא התחיל גם ללמד.
‫הוא היה למד שם שיעורים ברטוריקה.
‫כדי להתפרנס.
‫ואז הוא כתב ספר על רטוריקה בשם ספר המיליצה.
‫וגם ספר על היגיון.
‫לוגיקה נקרא ספר ההיגיון.
‫וגם ספר על דקדוק.
‫בקיצור, עשה הרבה עבודה.
‫כתב ספרים חשובים ביותר, ‫שאני לא אפרט אתם כעת.
‫בסוף נמאס לו.
‫הוא כבר לא יכול היה להישאר יותר באירופה.
‫הוא אמר, אני נוסע לארץ ישראל.
‫היה בארץ ישראל.
‫ופה נפטרנו.
‫זה פחות או יותר הסיפור.
‫הוא כתב ספרים, כתב מחזות תיאטרון.
‫מחזות תיאטרון של רמחה.
‫להישרים תעילה, מעשה שמשון.
‫ועוד, שחרתי את השמות.
‫מחזות תיאטרון יפים מאוד.
‫בסגנון האיטלקי של ימיו.
‫כתב גם ספר שירים.
‫בקיצור, הוא היה רב ענפין.
‫הוא גם כתב ספר על שיטת התלמוד.
‫נקרא דרך תבונות.
‫שבו הוא מסביר את כל צורת, כל ‫המבנה של המסע ומתן התלמודי.
‫לפרטי פרטיו.
‫דרך תבונות.
‫אני לא יודע אם יש מישהו היום ‫שלומד את הגמרא על פי השיטה הזאת.
‫אבל זו הייתה השיטה שלו.
‫בקיצור, אני לא עלהה אתכם ברשימת כל הספרים.
‫מי היה רבו?
‫רבו שהמובהק של רמחלה היה רבי ישעיה בסן.
‫מה, לא ידעת?
‫רבי ישעיה בסן היה תלמיד של ‫מקובל אחד בשם רבי בנימין הכהן.
‫שהיה תלמיד של רבנו משה זקוט.
‫שהיה תלמיד של רבנו בנימין הלוי.
‫שהיה תלמיד של האריזה.
‫מרגש שיש לך שושלת ברורה עד האריזה.
‫מי האריזה עד רמחל.
‫אבל אם כן, צריך לזכור שרמחל הוא נחשב
‫בצלם מסוימת אביהם של שלוש שיטות בישראל.
‫תורת המוסר, תורת החסידות וההשכלה.
‫כלומר, המשכילים בפולניה, רוסיה
‫מאוד התלהבו מהדמות של רמחל.
‫ראו בו את מחדש השפה ‫העברית, הספרות העברית החדשה.
‫והחסידים הושפעו מאוד מכתבי הקבלה של רמחל.
‫כלכפתחי חוכמה, דעת תבונות וכדומה.
‫הם אפילו אלה שהוציאו אותם לאור.
‫והיה גם בליטא בזמנו של רבנו ישראל סלנטר
‫קמה תנועה חדשה של ‫התחדשות בתוך היהדות הליטאית.
‫מה שנקרא תנועת המוסר.
‫שלקחה לה את ספר מוסיית ישרים בתור ספר יסוד.
‫עכשיו, יש לנו מזל אדיר שבישיבות
‫הספר של רמחל התקבל.
‫למה יש לנו מזל?
‫כי בישיבות ידעו רק על הספר הזה.
‫אם הייתם שואלים בחור ‫ישיבה מה אתה יודע מרמחל?
‫הוא אומר, זה משקט המוסיית ישרים.
‫וזה מה שהחדירה הזאת לתוך הישיבות
‫הכשירה לאחר שנים את כל שער הספרות של רמחל.
‫שאם לא כן, כנראה שלא היו מתעסקים בה
‫או היו מתנגדים לה וכדור.
‫רמחל נחשד על שבתאות גם.
‫חשדו אותו שהוא שבתאי.
‫וההתנגדות הזאת המשיכה במשך דורות רבים.
‫כלומר, במשך כמה דורות ‫אנשים הסתייגו מדרכו של רמחל
‫בגלל שחשדו אותו בשבתאות.
‫אנחנו לא נעסוק עכשיו בתאונים בעד ונגד.
‫אני חותם לכן, רמחל לא היה שבתאי.
‫הוא אפילו כתב ספר... מה הבעיה?
‫כן, אז אתה לכן שואל אותי.
‫לא צריך החבר שלך להסביר לך.
‫זה מפריד אישום להסביר לך.
‫כן, אני אסביר.
‫בכל מקרה, יש ספר שכתב רמחל נגד השבתאים
‫בשם קנאת השם צבעות.
‫הרי תלמידי שבתאי צבי, הלוהים השבתאים,
‫הם השתמשו במספר מאמרים בזוהר
‫כדי לבסס את שיטתם.
‫ורמחל ראה לנכון, כדי להילחם בשבתאים,
‫לקחת את כל הפסקאות האלה בזוהר
‫ולהסביר אותן.
‫המסקנה של החוקרים באקדמיה
‫שמכאן מוכר שרמחל היה שבתאי מתון.
‫שהרי הוא כותב ספר נגד השבתאות.
‫אז הוא כן שבתאי.
‫מה זה השבתאות? אני אסביר לך.
‫השבתאות זאת האסכולה, אם אפשר לקרוא לזה כך,
‫של תלמידי משיח השקר שבתאי צבי.
‫שפעל במאה ה-17, טען שהוא המשיח.
‫כל העם היהודי כמעט האמין לו.
‫וכולם התכוננו לעלות לארץ ישראל.
‫אנשים מכרו את הבתים ואת העסקים שלהם,
‫כדי להכין את החבילות שלהם.
‫אנשים הזמינו עוניות כדי לעלות לארץ ישראל.
‫כי האמינו שאותותו, זהו, יש מדינה בארץ ישראל
‫עם שבתאי צבי בתור מלך המשיח.
‫מה שקרה בסוף, זה שהוא פנה ‫אל הסולטן הטורקי של אותם הימים,
‫ופשוט הוא ביקש ממנו לרדת ‫מכיסו ולתת לו את מקום.
‫הסולטן, שכנראה היה אדם רחמן ביותר,
‫במקום להרוג אותו על המקום, אמר לו,
‫תשמע, יש לי עסקה בשבילך.
‫או שאתה מתאסלם או שאני אורג אותך.
‫אז הוא התאסלם.
‫והתאסלימו עמו עוד אלפים רבים מישראל.
‫והדרמה זה, יש קאט בטורקיה, קאט הדונמי,
‫שהם מאמינים בשבתאי צבי, ‫הם מקיימים את האסלאם מבחוץ,
‫את היהדות בסתר.
‫כן, מה אתה רוצה?
‫מה הביסוס של השנואה ‫שאומרת ששבתאי צבי רצה להפיקס
‫לרדת לעומק של התנועה?
‫כן, אז זו השיטה שלו.
‫אז הוא פיתח איזו שיטה ‫שלמה שצריך לעשות עבירות.
‫בין היתר, אחת העבירות הגדולות זה להתאסלם.
‫אבל הוא אמר שצריך לעשות הרבה עבירות
‫כדי להוציא משם את נמצוצות ‫הקדושה שנמצאים במעמקי הקליפות,
‫וזה מה שמזרז את הגאולה וכו'.
‫והדברים האלה הם מקורם, ‫הרעיונות האלה הם מקורם,
‫בטקסטים קבליים.
‫ולכן רמחן היה צריך להתמודד עם הטענות האלה,
‫כי השבתאים באותם הימים ‫היו עדיין חזקים, ידי הים,
‫ולכן הוא כתב את ספר קינת ה' צבעות.
‫טוב, יש פה שאלה.
‫יפה, דבר גדול ויפה קרה ‫עכשיו, שהמסך חזר לעבוד.
‫לרב שלום, למה חשבו על הרמחן כך?
‫מה הסיבה לכך?
‫הרי לא היו להם ראיות, ‫ולמה הוא היה מחויב לשתוק?
‫טוב, זה נושא רחב מאוד, ‫אני לא יכול כעת להאריך בזה.
‫מדוע חשבו את זה, ועל עוד כמה אנשים ‫גדולים בישראל חשדו אותם בשבתאות,
‫וכעת אין לנו הפנאי לזה.
‫טוב.
‫מה זה מסיעת ישרים סדר ויכוח?
‫מה זה מסיעת ישרים סדר ויכוח? יפה.
‫רמחן היה רגיל לכתוב את ‫הספרים שלו במספר מהדורות.
‫גם את הספר מסיעת ישרים הוא כתב פעמיים.
‫פעם אחת הוא כתב אותו בתור סדר ויכוח,
‫דהיינו, שיחה בין חכם לחסיד.
‫פעם שנייה הוא כתב אותו בתור סדר פרקים,
‫זה המהדורה שלפנינו.
‫כאילו משהו ארוך כשיטה אחת.
‫עכשיו, מה שמעניין מאוד בסדר ‫ויכוח, אגב, ידוע לכתבייד הזה,
‫הוא היה בלנינגרד, וידוע על קיומו, ‫רק שהיה אפשר להוציא אותו לאור,
‫רק אחרי נפילתה של ברית המועצות.
‫אחרי שנפלה ברית המועצות, אז ‫הכתבייד הזה הגיע למכון אופק,
‫ויש לנו עכשיו שתי המהדורות.
‫עכשיו, מה שמעניין במהדורה נקראת סדר ויכוח,
‫זה שמתברר שספר מסיעת ישרים הוא ספר שכלי.
‫אני אסביר כמה אני מתכוון.
‫יש הרבה ספרי מוסר שתפקידם, ‫אני לא רוצה להגיד ביטוי חריף מדי,
‫אבל קצת לשטוף לך את המוח.
‫זאת אומרת, מדברים איתך ‫בפתוס, מביאים לך סיפורים מרגשים,
‫ומאיימים עליך, ואתה צריך ‫לדעת שהאמת היא כך וכך,
‫כל מיני דברים כאלה, ואדם קורא את זה,
‫מרגיש את זה שהיא צמרמורת, ‫ומרגיש שזה עושה לו טוב על הנשמות.
‫ויש לצערנו אנשים שלומדים את ‫ספר מסיעת ישרים בצורה הזאת.
‫כלומר, חושבים שצריך ‫לקרוא, ותגיד, צריך להתלהב.
‫אבל רמחאל ממש לא הולך בכיוון הזה.
‫רמחאל הוא אדם שכל דבר שהוא אומר, ‫הוא מביא הוכחה שכלית למה שהוא אומר.
‫עכשיו, ספר סדר ויכוח עוזר לנו לראות את זה.
‫לכן אני מולץ... מה?
‫זה אותו סימן של הכוזרים פה? ‫זה גדול של שיחה. שואל ומשיב.
‫התוכן הוא כמעט אותו תוכן ‫כמו המסיעת ישרים שלפנינו,
‫אבל אתה רואה יותר איפה ‫הכושייה ואיפה הטירוץ.
‫זה נמצא בספרייה? ‫האם זה נמצא בספרייה של המכון?
‫סביר מאוד. בספרייה שלי יש, אתה רוצה? ‫אני אביא לך.
‫בספרייה פה? ‫בספרייה של המכון, כן, לא צריך שנית.
‫כמה שנים הוא נפטר? עד כמה שנים הוא נפטר?
‫הוא נפטר בשנת תפקוב זין, משהו באזור.
‫1747.
‫איך זה? מה?
‫תפקוב זין, 1747. כן, זה 1747, זה נכון.
‫ואיזה שנה זה בגוית? 1747.
‫שנת תפשין, מתי זה היה?
‫תפשין זה 1940, נכון?
‫נכון? תפשין?
‫זה 1940, הרי אנחנו תפשין עין, נכון?
‫אז אתה מוריד מתפשין עין, ‫עין שנה, ועושה לך תפשין.
‫אנחנו בגוית, שנת 2010, תוריד ‫70 שנה, ויש לך 1940, נכון?
‫עכשיו, אתה ותפשין זה, 700, נכון?
‫עכשיו, תוריד 200 מ-1940, ויש לך כמה?
‫מ-1740, יפה.
‫אז תפקוב זה 1740, תפקוב זין, 1747.
‫מה שהיה להוכיח?
‫מה הדבר?
‫כן, אתה.
‫מה שאני מבקש, אני בארץ, ‫אני לא בעיין, שאלתי ירדן,
‫בוא נלמדים במכון, הרבה ארבעה ירדנים
‫משגלת השריף.
‫במקום זה, נעבור אולי לרלבג.
‫רבי דיונים מתגשות, דגל יש לו,
‫יש לו כמה דברים עמוקים מאוד.
‫היית רוצה שילמד רלבג?
‫כן, כי קיבול הנדמה הוא קצת מצווי.
‫אתה רוצה שנלמד רלבג?
‫אני מבקש, לא אני רוצה, אני ‫לא... אתה מבקש שנלמד רלבג.
‫איזה ספר של רלבג?
‫מלחמות השם של רלבג.
‫מה שכמו זה מחליט זה ללמוד תורה,
‫אילו מנות דברים אלוהים חיים.
‫תשמע, אני הייתי מאוד שמח ללמד רלבג.
‫אבל היהיה שכדי להבין מה שהרלבג אומר,
‫קשה מאוד להבין אותו, אם ‫לא למדת לפני כן מורי נבוכים.
‫אז אין צריך לתת פה שיעור במורי נבוכים.
‫זה ריקודו לגלל.
‫לא, זה קצת בעיה.
‫נתתי פעם שיעור במורי נבוכים ‫בטכניון, במשך שבע שנים.
‫וכל שיעור התלמידים היו אומרים בסוף השיעור,
‫למה אנחנו לומדים את זה.
‫לא אהבו את הספר ‫במורי נבוכים, מה נהיה אז?
‫טוב, ואני... מה?
‫איך אתה שיעור?
‫לא, אה?
‫איך אתה שיעור?
‫לא יודע, אבל אני מאוד מעוליין
‫שאנשים יבואו לשיעורים ‫שזה, זה אגו-טריפ כזה.
‫טוב, עכשיו, בואו נחזור, אם כן.
‫אני נאלץ לא לעשות ‫את רצונך, אם נדיעה.
‫כואב לי עליה.
‫אבל... טוב, אז ‫אנחנו נלמד, אם כן,
‫את ספר מסיעת נשארים של רמחן.
‫עכשיו, במה עוסק הספר?
‫בואו נראה את עמוד השעה.
‫הספר יצא לאור עוד בחייו של רמחן.
‫משנת תפקוף.
‫אז מי שיש לו את השאר, ‫למשל, אם היית מפותחים,
‫למשל, בשאר, כן, בשאר.
‫עוד, עוד, עוד, עוד, עוד.
‫כן, יפה, הגעת.
‫יפה.
‫אני רוצה לקרוא לכם את הכותרת.
‫ונבין על מה מדובר.
‫ספר מסיעת ישרים, כולל ‫כל ענייני מוסר ועירת השם.
‫כולל כל ענייני מוסר ועירת השם.
‫קריאת הכותרת מעוררת אצלי שאלה מיידית.
‫יש פה, אם כן, נושא כפול.
‫הוא מדבר גם על מוסר וגם על עירת השם.
‫לפי זה מדובר בשני דברים שונים.
‫שאם לא כן, לא היה כותב שני דברים שונים.
‫וכאן, שאלתי היא... ‫אז אתה כבר נותן הסבר
‫שמוסר זה בן אדם לחברו, ‫עירת השם זה בן אדם למקום.
‫נימי, הוא חולק עליך.
‫הוא אומר שמוסר זה בן אדם ‫למקום, הוא בן אדם לחברו.
‫מה?
‫אז אני לא יודע.
‫השאלה אם היא צודק.
‫אני עוד לא יודע.
‫אבל דבר אחד ברור.
‫שעירת השם, זה כולל את המילה השם.
‫מה שאין כן במוסר, לא מוזכר שם.
‫מה זה אומר?
‫השאלה היא ככה.
‫האם המוסר מכוון להתנהגות האדם
‫באשר הוא אדם, או להתנהגות האדם
‫באשר יש לו אלוהים.
‫זאת השאלה.
‫נאמר ככה, אתאיסט יכול להיות מוסרי או לא?
‫אני מוכן לדיון על זה, זה לא כל כך פשוט.
‫האם אתאיסט יכול להיות מוסרי או לא?
‫אבל נאמר שכר.
‫יש פעם תורבנות, לעולם יהיה אדם ויהיה שמון.
‫או נגיד אפילו יותר מזה.
‫או לעולם יהיה אדם, אז יהיה יש שמון.
‫או לעולם יהיה חבות, אז ‫אני אגיד אפילו יותר מזה.
‫נגיד יש אדם שמאמין באלוהים, הוא לא אתאיסט.
‫האם אלוהים נכנס לנוסחה ‫של המוסריות שלו או לא?
‫למשל, אם אדם רעב, מה הוא צריך לעשות?
‫לאכול.
‫אדם שמאמין באלוהים, הוא סווה ‫אחרת מאדם שלא מאמין באלוהים?
‫זה אותו הדבר.
‫יש פונקציות באדם, למשל הפונקציה הביולוגית,
‫שאינן תלויות בשאלה אם ‫יש אלוהים או אין אלוהים.
‫אז אותה שאלה נשאלת לגבי המוסר.
‫האם המוסר הוא קשור לזה שיש אלוהים או לא?
‫אפשר לומר שהאדם שאיננו מוסרי, ‫שאיננו פועל נגיד לפי הוראות המוסר,
‫הוא חסר בתור אדם.
‫כלומר, הוא לא באדם.
‫זה חיית דרף, כן? קניבל, רוצח, שודד.
‫זה פחות מבן אדם.
‫איך אומרים בערבית את זה?
‫צריך קודם כל, בין אמנש, להיות בן אדם.
‫נכון? זה יהיה בן אדם.
‫ואתה תהיה בן אדם, לא ‫קשור, יש אלוהים, אין אלוהים.
‫תהיה בן אדם. זה נקרא המוסר.
‫יוצא לפי זה, שלפי הגדרה הזאת,
‫המטרה של המוסר זה לעשות אותי שלם כאדם.
‫לעומת זה, אם אני אומר עירת השם,
‫זה אומר שהמוסר עושה אותי שלם בזיקה לאלוהים.
‫או להגיד את זה אחרת,
‫המטרה של המוסר יכולה להיות חיצונית לאדם.
‫אלא היא מטרה של דבקות בבורא,
‫והיא תכן שזה אפילו אינטרס של ‫הקב' ברוך הוא יותר מאשר אינטרס שלי.
‫למה דבקות עם זה עירת?
‫אני בינתיים הזכרתי את המילה ה'
‫אני עוד לא יודע מה זה עירה.
‫לפי אברהם אבינו, אני לא צודק.
‫לפי אברהם אבינו אתה לא צודק.
‫רק יצא, אתה רואה.
‫אין עירת אלוקים במקום הזה.
‫היו כבר גורי אברהם ושתי.
‫זאת אומרת, אם היה עירת אלוקים,
‫מה יורדים אותי אברהם ושתי?
‫אין עירת אלוקים.
‫בואו ננתח את הטיעון שעלית.
‫הוא טיעון חשוב.
‫אתה אומר שלכאורה אברהם אבינו דוחה את דעתך.
‫למה?
‫כי עלו אברהם אבינו אמר לאבי מלך
‫רק אין עירת אלוקים במקום הזה
‫והרגו לי על דבר אשתי.
‫בסדר?
‫יש לי את השאלה.
‫האם זה נכון?
‫מה שאמר אברהם אבינו.
‫כלומר, ברגע שאין עירת אלוקים
‫אז הורגים בן אדם בגלל אשתו?
‫לא כל כך פשוט הדבר הזה.
‫הרי על מה אמר את זה אברהם?
‫אברהם אמר את זה כאשר אבי מלך
‫מלך פשטים של אותו
‫מעשים אשר לא יעשו, עשית עמדי.
‫כלומר, זה לא בסדר שאתה סיפרת על אשתך
‫שהיא אחותך.
‫אתה הכשלת אותי.
‫נכון?
‫מעשים אשר לא יעשו, עשית עמדי.
‫לא יעשו על פימי.
‫שמעתי על פיוך.
‫רגע, רגע, אני שואל שאלה.
‫אבי מלך אומר מעשים אשר לא יעשו.
‫פירוש הכוונה, מעשים שאסור לעשות.
‫נכון?
‫מעשים אשר לא יעשו.
‫הוא שותל את עצמו.
‫הוא אמר שמעשים אשר לא יעשו.
‫תעזור לי, במקום לקשות עליו.
‫מעשים אשר לא יעשו, עשית עמדי.
‫עכשיו, כשאתה אומר לא ‫יעשו, הכוונה שאסור לעשות.
‫אסור לעשות לפי מי?
‫לפי הנורמה המוסרית.
‫נכון?
‫כלומר, הטענה של אבי מלך היא
‫אתה, אברהם, אני מבין מדוע במצרים
‫ששם הם שטופי זימן ואין להם מוסר.
‫אתה הסתרת את זהות של אשתך.
‫אבל אצלנו, שאנחנו מוסריים ‫על פי המוסר הטבעי, הפילוסופי,
‫מדוע הסתרת שאישתך?
‫יש לו תשובה לאחר.
‫רגע, רגע.
‫מה פתאום את השם עם זרחותים ואשתי?
‫מה זה עם נתקים?
‫רגע, רגע, רגע.
‫על זה עונה אברהם, רק אין ‫נהירת אלוהים במקום הזה.
‫כלומר, אתם בסדר גמור, אתם מנומסים,
‫אבל דבר אחד אין אצלכם.
‫אינכם מייחסים את ערכי המוסר לאלוהים.
‫ואז מה יקרה?
‫יקרה שאם יגבר עליכם ‫יצרכם, כי אשתי מאוד יפה,
‫והרגעו ניה דבר אשתו.
‫אז עד רבה, מתוך דברי אברהם ידוע, אתה לומד
‫שבדרך כלל יש למרכז זה מוסר טבעי.
‫עובדה שהוא נזקק לתת תשובה לאבי מלך.
‫כלומר, הרקע של השאלה של אבי מלך הייתה
‫שיש מוסר טבעי אצל אף אשתי.
‫יש את הטיעון, מה, אדם בא, זה אשתו אחותו,
‫את האשה למלך מתנפל עליו?
‫רגע, יש לי שאלה אחרת.
‫אדם שמאמין באלוהים ומייחס ‫את ערכי המוסר לאלוהים,
‫הוא לא חותה?
‫אך הוא משתדל.
‫אבל הוא לא חותה?
‫חותה, ויש כאלה שחותים, נכון?
‫זאת אומרת שזה שאתה מייחס את המוסר
‫והקדוש ברוך הוא, זה עוד ‫לא חיסון מוחלט נגד החטא.
‫יש כנראה גורמים נוספים.
‫משנה לך לחץ יותר מאשר את הסרט.
‫בסדר, אז זאת אומרת שזה לא מוחלט.
‫זאת אומרת שבכל מקרה, מה שאתה רואה,
‫מתוך השיחה, מה שאתה רואה מהשיחה,
‫מה שאתה רואה מהשיחה בין אברהם לבין אבי מלך,
‫זה שדווקא דנים על היחסים ‫בין שתי מערכות מוסר.
‫עכשיו, זה שאתה אומר, אתה ‫עכשיו מקשיק קושייה חדשה.
‫אתה אומר, מי אמר שהמוסר, ‫כלומר, המוסר האנושי הוא יחסי.
‫מה שאין כן, המוסר האלוהי הוא מוחלט.
‫ואני שואל אותך שתי שאלות.
‫א', ומה בכך שהוא יחסי?
‫ב', מי אמר לך שהמוסר האלוהי מוחלט?
‫על היחסי יש לי תשובה.
‫דבר.
‫וכלל המלאכים, הם קראו כל ‫מיני כללים מוסריים או לא מוסריים,
‫אבל לעצמם הם הכירו את הכל.
‫זה מאז הרתונן.
‫מה זאת אומרת?
‫אז כשאתה רואה שחסר המוסר ‫הוא יחסי, אין לו משמעות.
‫אתה אומר שמוסר יחסי אין לו משמעות?
‫תראה, היום יש בעולם כולו ערכי מוסר.
‫נכון?
‫יש למערכי זה ערכי מוסר?
‫יש אנשים נמנעים.
‫קשה מאוד להגיד, אני רוצה תמיד, ‫מה שהיא מרשה לעצמאי לא מרשה לנו.
‫רגע.
‫אז איזה מוסר זה צריכות?
‫זה לא מוסר.
‫בכל העולם כולו,
‫אנשים פועלים לפי מערכות של ערכי מוסר כלשהי.
‫נכון?
‫יחסיות.
‫נכון. וזה דווקא עובד לא רע.
‫העסק דופק.
‫כלומר, היום 98% מן ‫האנושות הן כבר לא קניבלים.
‫91% מהאוכלוסייה האנושית מכבדת את ההורים.
‫אחוזים נכבדים מאוד נמנעים מלגזול ‫ורואים בגזל על כל פנים דבר רע.
‫מאנישים את מי שרוצח.
‫נכון?
‫זאת אומרת, אתה רואה שיש בכל זאת מוסר.
‫מוסר.
‫נכון?
‫וזה דווקא עובד לא רע.
‫לכן, רמחאל צודק בניגוד לדעתו.
‫כשהוא כותב, כל ענייני מוסר ואירת השם.
‫מוסר זה השלימות האנושית,
‫אירת השם זה המוסר בזיקה האלוהית.
‫הזיקה האלוהית עשויה גם ‫להביא את האדם לנבואה.
‫מה אתה אומר?
‫מה שאמרתי בהתחלה זה ‫הנכון, ולא לפני הרבה דברים.
‫כן, נכון. בבקשה.
‫הספר מבוסס על משפט שבתורה מביאה למשהו.
‫נכון.
‫אז אם התורה התחלה, אז המוסר ‫הזה הוא מגיע מהתורה בסופו של דבר?
‫אתה אומר כך, כל הספר בנוי על משפט ‫של רבי בן חס ון יאיר שמתחיל במילים
‫תורה מביאה לידי.
‫איזה מי כן, בסופו של ‫דבר, אז מתחיל בקדוש ברוך.
‫אבל מעניין שמכל הרשימה הארוכה ‫של ערכים שמדבר עליה רבי בן חס ון יאיר
‫אין פה פרק על תורה.
‫זה מפתיע מאוד.
‫היית צריך לראות פרק במסיעת ‫ישרים שמסביר לי מה זה תורה.
‫אחר כך פרק שמסביר לי מה זה זהירות.
‫מישהו מה מתחיל בזהירות.
‫אז יש לו כוונה בזה.
‫מה הוא רוצה לומר?
‫הוא רוצה לומר, רמחא, שבוא נתחיל ‫מהזהירות, לא משנה מאיפה זה בא.
‫עכשיו פה אני רוצה קצת ‫יותר להרחיב לגבי השאלה שלך.
‫האם יש הבדל בהדרכה המעשית, הלכה למעשה,
‫בין אם ההתנהגות המוסרית ‫שלי בנויה על צו אלוהי,
‫או שההתנהגות המוסרית ‫שלי בנויה על מוסר טבעי.
‫מה אתה רוצה?
‫יש גם את העמדה של הרשאריר, שבעצם אני ‫חושב גם של הרב קופט, תקן אותי אם אני טועה,
‫שהמוסר הטבעי זה גם בעצם ‫פועל יוצא של הצלם האלוקי שבאדם.
‫זה אני מסכים.
‫לכן קשה כל כך להפריד בין ‫המוסר האלוקי למוסר הטבעי,
‫כי גם המוסר הטבעי השורש שלו הוא אלוהי.
‫אתה צודק לחלוטין.
‫המוסר הטבעי, השורש שלו, אלוהי, אני מסכים.
‫השאלה היא מה בהכרה שלי פועל?
‫זאת אומרת, מה אני רוצה להיות?
‫אני אדם שנחמד עם כולם, נותן ‫צדקה, עוזר לחלש, מכבד וכו',
‫הרבה דברים טובים אני עושה.
‫יש לי ענווה, יש לי שמחה, כל הדברים הטובים.
‫מה אני רוצה לעשות עם כל הכוחות האלה שיש בי?
‫האם המטרה שלי להיות בן אדם שלם?
‫או המטרה שלי להגיע לדבקות באלוהים?
‫המטרה המודעת, אני מדבר.
‫האם אני מתפקד אחרת אם ‫המטרה שלי זה להגיע לדבקות בשם?
‫או אם המטרה שלי זה להיות אדם טוב?
‫זאת השאלה.
‫התשובה היא שיש הבדל.
‫ההבדל הוא כזה.
‫כשהמטרה שלי היא להיות אדם מוסרי,
‫זה בכלל לא משנה באיזה ‫סדר אני מתקן את מידותיי.
‫אני יכול לקחת רשימה של ‫50 מידות, כמו למשל בספר,
‫יש ספר של אחד ‫מהאיטלקים, מעלות המידות.
‫חכם באיטליה, ממשפחת ‫הענבים, רבי בנימין הרופא,
‫משפחת הענבים, הוא ‫כתב ספר מעלות המידות.
‫איך הספר הזה בנוי?
‫50 פרקים.
‫מה יש בו ה-50 פרקים האלה?
‫הוא מסביר מידות אחרי מידות.
‫יש פרק על מידת הענבה.
‫יש פרק על מידת השמחה.
‫יש פרק על מידת ההסתפקות במועד.
‫יש פרק על תאווה.
‫יש? כן.
‫עכשיו נגיד, אני עושה חשבון נפש,
‫ואני רואה שיש אצלי משהו שצריך לתקן.
‫אז איזה פרק אני אחפש?
‫אני אחפש את הפרק שנוגע למידה שלי.
‫מה זה משנה אם הפרק הזה ‫הוא הפרק הראשון בספר,
‫או הפרק ה-24 בספר?
‫העיקר, זה הבעיה ‫שלי, את זה אני מרפא.
‫כלומר, אם אנחנו נכנסים, ‫נשארים בתחום שנקרא מוסר מלבד,
‫זה בכלל לא משנה מהו הסדר של תיקון הנפש.
‫מה שאין כן, אם המטרה שלי ‫היא להגיע לתבקות בלואים,
‫יש כן חשיבות לסדר.
‫מהו הדבר שקודם לאיזה דבר?
‫למה?
‫בגלל שתבקות בלואים זה מפגש עם מה שמעבר לי.
‫זה אין סוף.
‫ולכן, הרצון לדבק בלואים מוליד אצלי תנועה.
‫יוצא שתיקון עמידות הופך אצלי למסילה.
‫מסילת ישראל.
‫ולכן, כל אלה שתיקרו על ‫המוסר כמדיד ידי נבואה,
‫עשו סדר מדויק.
‫וזה מה שרבי פנחס בן יאיר עשה,
‫שאמר, תורה מביאה לידי ‫זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות,
‫זריזות מביאה לידי נקיות, ‫נקיות מביאה לידי פרישות,
‫תהרה, חסידות, ענבה, ירד ‫חטא, קדושה, רוח הקבש.
‫זה אותן עמידות, כמו האדם ‫הישר, כמו האדם הרגיל.
‫אבל, יש חשיבות לסדר.
‫והאדם מוריד. ‫לכן, הוא בכוונה מוריד את המילה תורה.
‫כי הוא מתכוון להראות ‫מה שווה בנירת ה' למוסר.
‫בשרשרת של פנחס בן יאיר, ‫המחל חותך את שתי הקצוות.
‫הוא מתחיל מהזהירות, ‫והוא מסיים בקדושה,
‫לא ממשיך עם רוח הקודש.
‫גם את חטא המקטיבי.
‫הוא מוריד.
‫ואני אסביר את זה ככה.
‫יש דברים שהם בידי הקדוש ברוך הוא,
‫יש דברים שהם בידי האדם.
‫מה בידי הקדוש ברוך הוא? תורה.
‫מה בידי הקדוש ברוך הוא? רוח הקודש.
‫אז מה זה כל הרשימה של רפי פנחס בן יאיר?
‫זה איך אני בא מזה לזה.
‫כלומר, קיבלתי תורה, בסדר, זה הבנו.
‫עכשיו אני רוצה להגיע לרוח הקודש.
‫אז יש זהירות, זריזות וכו', עד שחוזרים לזה.
‫כן.
‫לא הבנתי למה זה קשור לזה שזה אין סוף.
‫דווקא אם יש איזה אין סוף, את יכולת להתבלבל,
‫או את יכולת להגיע לדווקא קוראים לזה,
‫רק כזה, אבל זה לא משנה.
‫אני אסגור לך משהו.
‫יש... אני חוזר לשאלה שלך.
‫אתה שואל למה דווקא יש איזה ביקוד בין סוף,
‫זה דורש הליכה.
‫יש בתלמוד שבתקופת המשנה ‫היו לומדים תורה בעמידה.
‫נכון? הרב היה יושב, התלמידים היו עומדים.
‫תקופת התלמוד, בעומדת הגמרא,
‫החולשה ירדה לעולם, ואז כולם יושבים.
‫נכון? אז הוא צריך לומר שמשנה לומדים בעמידה,
‫תלמוד לומדים בישיבה.
‫מה זה אומר הישיבה?
‫אם ראית את הפסל של רודן על האיש החושב,
‫אתה רואה שהוא זקוק לישיבה כדי להתרכז.
‫זה המיקוד, כלומר לכן גם המקום ‫שבו לומדים תורה נקרא ישיבה.
‫גם כתוב, ויש אל משה.
‫ויש אל משה שהוא היה מלמד תורה.
‫זה ישיבה.
‫בספר הזוהר, אנחנו רואים שהחכמים
‫לא עומדים ולא יושבים, אלא הם הולכים.
‫מסביר רבנו אברהם עזולאי, תלמידו של האריאן.
‫הוא אומר, בגלל שסטרי תורה ‫הם מוציאים את האדם ממקומו,
‫כי הוא נפגש עם תוכן ‫שהוא לא יכול להכיל אותו.
‫אז הוא ככל זז כדי שיאפשר משהו מזה להכיל.
‫כמו שיש לך משקל גדול שאתה רוצה לעשת,
‫אז אתה מהפך אותו כל הזמן.
‫כדי להכיל את זה, אתה צריך לעשות אותו מסוים.
‫אז אני בתנועה מתמדת.
‫אני בתנועה כאילו אני מתקדם אל האינסוף.
‫אינסוף אני יכול להשיג בתור תנועה.
‫בתור נוסחה של n פלוס 1.
‫אני לא יכול לכלוא את זה.
‫לכן יש פה מסילה.
‫אבל תנועה לא מחייבת סדר.
‫תנועה בהחלט מחייבת סדר, ואני אסביר למה.
‫כשאני נגיד בדרך, אני לא יכול ‫להקדים את הנקודה הרחוקה
‫לנקודה הקרובה.
‫שלום לכבוד הרב.
‫יש פה שאלה.
‫אם תפתחו את החלטות, זה יהיה דבר נפלא.
‫לא, אבל אתם מבוגרים.
‫טוב.
‫שלום לכבוד הרב.
‫מה שמה מהרמב״ם
‫שהמוסר בא עם התורה?
‫שארי הוא אומר, בקשר למצוות הצדקה,
‫שהיהודים מוסרים ורחמלים והגויים אכזריים.
‫וכו'.
‫אוקיי.
‫תודה רבה.
‫תודה רבה לך, אמא.
‫השואל פה שאל שאלה נפלאה.
‫מתוך הדברים שלמדנו עד עכשיו,
‫עולה שהמוסר הוא דבר שקודם לתורה.
‫יש מוסריות.
‫המוסריות הזאת היא אוניברסלית, ‫שייכת לכל העולם כולו.
‫והנה, הוא כותב לי שזה לא נכון, השואל.
‫הרמב״ם כותב שהיהודים ‫הם רחמלים והגויים אכזריים.
‫אז אם כן, רואים שהרחמנות ‫מאיפה היא באה אצל היהודים,
‫מהתורה, עד כאן דברי השואל.
‫נכון?
‫הבנתם את השאלה שלו?
‫הו, הבנתם את השאלה שלו?
‫התשובה היא שזה בדיוק ההפך.
‫הרמב״ם אומר שליהודים ‫יש תכונה טבעית של רחמנות,
‫בלי קשר לזה שהם קיבלו את התורה.
‫זה נתון, ככה הקב' רחמו ועשה אותנו.
‫והגויים הם אכזריים, בלי קשר ‫לזה שהם לא קיבלו את התורה.
‫אלא זה נתון טבעי.
‫גם הגויים האכזריים וגם היהודים הרחמנים
‫חייבים להתנהג לפי המוסר.
‫שאראה, אנחנו טובעים מכל אדם בכדור הארץ
‫להתנהג באופן מוסרי.
‫ואילו תורה מותר ללמד רק ליהודים, לא לגויים.
‫אם כן, אתה בעצם, יש לך ‫ציפייה כזאת מן האנושות
‫להתנהג לפי המוסר, למרות ‫שאתה לא רוצה ללמד אותם תורה,
‫זה מוכיח שלפי היהדות על כל ‫פנים, המוסר איננו תלוי בתורה.
‫עכשיו, לפי המדרש, למתן תורה, הוא לא כך.
‫הקב' ברוך הוא על בני ‫עשיו, אמרו, כתוב, לא תרצח,
‫זה לא בשביל היהודים.
‫לא ישמע אלא תגנות.
‫ככה המדרש אומר, למתן תורה, לא?
‫אתה מביא מדרש, והמדרש ‫הזה קשה מנסו, ואני אסביר למה.
‫אתה אומר ככה, שהקב' ברוך ‫הוא הציע לגויים את התורה,
‫ובני עשיו לא רצו בגלל ש... ‫כתוב שם, אמרו, תרצח,
‫וזה קשה להם. שאומר, על חר ב' חת תחיה.
‫ובני ישמעאל לא רצו לקבל את ‫התורה, בגלל שכתוב שם, אמרו, תגנוב.
‫המדרש גם ממשיך, שאמון ומואב ‫לא רצו לקבל, בגלל שכתוב, לא תנעף.
‫בסדר? יש רק בעיה אחת.
‫לא לגנוב, לא לרצוח, ולא לנעוף.
‫זה לא קשור לתורה?
‫זה בשביל אמיצות בני נוח, בכל מקרה.
‫אז כך שמה זה עוזר להם ‫שהם לא קיבלו את התורה?
‫זה מקשה על המדרש.
‫אני מקשה על המדרש.
‫לא שאני רוצה לדחות את המדרש ‫חלילה, אני רק רוצה להבין אותו.
‫מה הטירות?
‫מה הטירות?
‫זה מדרש שתמיד מספרים לפני מטר תורה.
‫כן, תמיד מספרים את המדרש הזה לפני מטר תורה.
‫אבל הוא מדרש קשה מאוד להבנה.
‫איך יכול להיות שהם לא ‫מחויבים כלפי המוסר הטבעי?
‫זה שייך למוסר הטבעי אפילו.
‫לא לרצוח, לא לגנוב ולא ‫לנעוף, זה שייך למוסר הטבעי.
‫הם מדעים בעצמם שהם לא מקיימים את זה.
‫איך זה יכול להיות?
‫הם אמרו שהם לא מקיימים את זה?
‫לא, זה לא נכון.
‫אלא הם לא רצו שהחיובים ‫האלה, שהם מקיימים אותם,
‫הם באמת משתדלים לא ‫לרצוח, לא לגנוב ולא לנעוף.
‫הם לא רצו שזה יהיה מצווה.
‫יש להם שבע מצוות, אגב.
‫ולכן הם לא רצו את זה כמצוות.
‫הם לא קיבלו את זה כמצוות בננוח.
‫שהזגמרה מפורשת במסכת, בבקמה, דף למתחת.
‫עמוד א', למעלה, איפה שהשורות מתרחבות.
‫שכתוב שם על הפסוק
‫עמד וימודד ארץ, ראה וייתר גויים,
‫ראה שבע מצוות שקיבלו בננוח שאינם מקיימים,
‫עמד והתיר להם.
‫וכשנאמר ראה וייתר גויים.
‫שואל התלמוד, אם כך מצאנו חוטא נזכר?
‫הוא חוטא, ואתה אומר תפדל.
‫אתה אומר לא, לא שמותר להם.
‫אלא שאינם מקבלים על ‫המצוות האלה שכר כעושה מצווה.
‫כמצווה ועושה.
‫מה זה אומר?
‫זה אומר שהגויים המשיכו לקיים את השבע מצוות.
‫אבל מה רמבן אומר?
‫אבל... אם זה השכר, לא עשו ‫דינים, הוא צדק להרוג אותם.
‫רגע, אני עוד לא יודע באיזה שלב זה היה.
‫אבל הוא אומר ככה, שאצל הגויים,
‫הגמרא קודם כל, הגמרא לפני רמבן,
‫הגמרא אומר שהגויים המשיכו ‫לקיים שבע מצוות בננוח.
‫אבל הם מפסיקו לקיים אותן בתור מצווה.
‫לא כתנאי לדבקות באלוהים.
‫זאת אומרת, הדבקות באלוהים אצל ‫הגויים איננה עוברת דרך קיום המצווה.
‫זה מה שהם לא רצו.
‫אגב, יש לזה עדות היסטורית.
‫היה דיון בראשית הנצרות.
‫האם לבטל את המצוות או שלא לבטל את המצוות.
‫הוחלט אצלם, גברה ידו של פאולוס על פטרוס,
‫והוחלט שאין יותר מצוות.
‫עכשיו, למה הם לא רצו מצוות?
‫הם אמרו, כי אם יש מצווה, יש עבירה.
‫אם יש עבירה, אז אני נזוף לפני האלוהים.
‫אני לא רוצה שהקשר שלי באלוהים, לאלוהים, ‫תהיה תלוי בזה שאני קיימתי את המצווה.
‫כי לא יכול להיות שלא יקשל.
‫ולכן עדיף שזה לא יהיה מצווה.
‫ואז מה שקרה מיד אחרי ההחלטה הזאת,
‫הייתה הקהילה הראשונה של הנוצרים באנתיוכיה,
‫והם התחילו לחיות חיי שחיתות.
‫שחיתות מינית, שחיתות מכל מיני הבחינות.
‫ואז פאולוס נבעל ושלח להם מכתב.
‫ואמר להם, איך אתם מתנהגים?
‫אמרו לו, אבל אתה אמרת ‫שהכל מותר, כיוון שהתורה בטלה.
‫ואז הוא ענה להם, הכל מותר, הוא לא חזר בו.
‫הכל מותר, אך לא הכל ראוי.
‫זאת אומרת שצריך להמשיך ‫לקיים את הצבים של המוסר הטבעי.
‫אבל בתור מוסר, לא בתור מצווה.
‫ואז הקשר עם אלוהים יהיה תלוי בדברים אחרים.
‫באמונה.
‫אצל הנוצרים האמונה היא ‫הדביקות באלוהים ולא המצווה.
‫בסדר?
‫עכשיו, אני שואל את השאלה.
‫אם זה נכון מה שאומרים הנוצרים, ‫שאם אתה לא מקיים מצווה,
‫אז הקדוש ברוך הוא שונא אותך.
‫אז למה אנחנו כן קיבלנו את התורה?
‫מה אנחנו עונים על הטענה הזאת?
‫בסיני, כולם שונאים אותנו בגלל סיני.
‫לא, אני מדבר על הקדוש ברוך הוא.
‫איך אני אסתדר?
‫לא יכול להיות שאני לא ‫אעבור פעם אחת או שתיים,
‫לפחות בקני מידה של האומה.
‫לא ייתכן שלא נעבור עבירות.
‫יש יהודים שרוצחים, יש יהודים שגונבים,
‫יש יהודים שנואפים.
‫אז למה אנחנו כן קיבלנו את התורה?
‫מה השתגענו?
‫מה התשובה?
‫התשובה היא שיש תשובה.
‫כלומר, מה שהיהדות אומרת,
‫אתה עשית עבירה ואפשר לעשות תשובה.
‫אז מה הטענה בעצם הנוצרית?
‫שהם לא מאמינים בתשובה.
‫כלומר, אם הגויים היו באמת מאמינים בתשובה,
‫הם מקבלים את התורה.
‫מה העניין הווידויים שלהם?
‫מה העניין הווידויים שלהם?
‫זה כאילו חזר בתשובה.
‫אתה עכשיו שואלתי שאלות ששייכות לשיעורים שלי
‫בהלכות תשובה, באלול.
‫נכון?
‫הרב תכנס לזה, שהם לא מתשובה.
‫כן, אשמתי, אשמתי.
‫בסדר, בסדר, אשמתי, אני מקבל.
‫בשלם עוד קצת יותר.
‫לא, אז אני אסביר לך.
‫בנצרות, הווידוי זה לא חלק מהתשובה.
‫בנצרות, הווידוי זה חלק מהכפרה.
‫זה משהו אחר לגמרי.
‫כלומר, הם אינם מאמינים שהתשובה מועילה,
‫אבל הם מאמינים שיש ‫אפשרות של כפרה באופן ניסי.
‫חלק מפני הכפרה זה הווידוי.
‫זה לא קשור לתשובה.
‫צריך פעם לדבר על זה יותר בחברה.
‫כן?
‫יש משהו שלא הבנתי, המוסר הוא מהלך טבעיות,
‫תקוות טבעית שהאדם מקבל בעצם מול הביתו,
‫גם בלי קבלת התורה?
‫כל אדם?
‫לא.
‫זאת אומרת, אם הייתי לוקח ‫קבוצה, שם אותם על ידי בודד,
‫והם לא נותנים להם תורה, ‫הם לא יעומדים למוסר.
‫לא.
‫אבל, בואי נסביך לך משהו.
‫אתה סיבכת אותי.
‫אני עוזרת גם משהו.
‫תן לי להסביר.
‫השאלה שלך הייתה מורכבת מדי,
‫כדי שאני נותן לה תשובה נכונה.
‫כי אתה שאלת ככה, האם ‫המוסר הוא בעצם טבעו של האדם,
‫גם בלי תורה?
‫משתמע מתוך דבריך, שזה ‫או בעצם טבעו של האדם,
‫או עם תורה.
‫כשמה שאני חושב, מצד ‫האמת, זה לא זה ולא זה.
‫יש שלוש מדרגות באדם.
‫יש קודם כל האדם כיצור טבעי.
‫היצור הטבעי אדם הוא פרעי אדם.
‫ואם אתה מכיר את ילדי סמר ‫היל, אתה יודע מה שקרה שם.
‫זאת אומרת שברגע שאתה לוקח קבוצה של אנשים,
‫ללא כל מידע מוקדם, ‫והם מתנהגים לפי הטבע,
‫הם הופכים להיות זהבים, ‫שאוכלים אחד את השני.
‫האדם לאדם זהב.
‫איך אומרים את זה בלטינית?
‫Homo homini lupus.
‫נכון?
‫אז, מה?
‫לא, זה לא הומוס.
‫לא, זה מיטוי קדמון.
‫זה מתחיל בהופס.
‫נכון, אמרת לי שזה בהופס.
‫בסדר, אוקיי.
‫זה מחלק כתוב.
‫בסדר, האדם לאדם זהב.
‫בסדר?
‫אבל, יש באדם, מלבד ‫הנתון הזה, יש עוד נתון אחר,
‫שהוא זה שיש לאדם נשמה.
‫זה שיש לאדם נשמה, זה ‫מוליד אצלו הכרה מוסרית.
‫שאפשר לקרוא לה מוסר טבעי, ‫אבל היא לא מתחילה מהטבע.
‫היא, הייתי אומר, שכבה ‫שנייה של התפתחות האדם.
‫כלומר, יש איזשהו שלב שבו האדם התפתח,
‫ואז הוא נפתח אל התביעה של נשמתו.
‫וזה מה שגרם שבמשך אלפי שנים, ‫באנושות, התפתחו מושגי מוסר
‫מעל הטבע, בלי קשר לתורה.
‫שלב שלישי.
‫יש גם תורה.
‫התורה מזקקת את הנטיות של המוסר הטבעי,
‫או המוסר הנשמתי הזה, ‫ונותנת לו ערך של מצווה.
‫בסדר?
‫אז יש שלושה דברים.
‫טבע, מוסר, תורה.
‫זאת אומרת, נעשה לדוגמת, אם ‫בודד, אם הם לא מקווים תורה,
‫הם היו מגיעים לרמות ‫מוסר, פשוט במהלך השנים.
‫נכון. אחרי כמה אלפי ‫שנים, הם היו מגיעים לזה.
‫בסדר.
‫האם גם לגוי יש את הנשמה?
‫האם גם לגוי יש את הנשמה?
‫ודאי שלא, כי אחרי יש, אומרים את.
‫אבל אתה שואל, האם גם לגוי יש נשמה?
‫התשובה היא כן.
‫טוב, אנחנו בזה נעצור.
‫זה רק היה השיעור הראשון.
‫שלום.
‫זה רבה.

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230731431″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 1

לא קיימים פרקים קודמים בסדרה זו

לחץ לפרק הבא >>

מסילת "ישרים" מהו ההבדל בין ישרים לצדיקים ?

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 48 דקות

סדרה:מסילת ישרים - התשע | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:אבימלך, הרמח"ל, יראת אלהים, מוסר אלוהי, מוסר טבעי

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230731431″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

תולדות רבי משה חיים לוצאטו, ופתיחה לספר

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: