[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231818923″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***
מודעות היא מעקב אחרי ערוצי מחשבה, פירוק סיטואציות והסתכלות פנימה את תוך עצמנו.
אם לא ניקח חלק פעיל בהתרחשות בעצמינו, שיקול דעתנו לא יהיה שם.
זה מה שקורה כשאדם מגלה מידה רעה בעצמו, זה קורה עקב חוסר תשומת לב לאדם במה שקורה לו.
אם לא עוקבים אחרי המידות, הן שוקעות בנפש ומופיעות בהתנהגות האדם, כמו צרעה שמטילה ביצים בגוף זחל. הזחל לא מרגיש דבר עד שהן בוקעות מהביצים ומפוררות את גופו..
כשמשקע כזה נמצא בנפש, הוא מנסה להשתמש בכוחות הנפש של האדם כדי להתפתח.
כמו כעס שניזון מהשכל,נוצרת מכך אידיאולוגיה של כעס.
כל עבודת המודעות היא מעין אומנות מעקב אחרי תרחישי החיים המעשיים, המחשבתיים והנפשיים.
אדם שמונע מדחפים ספונטניים, לא עוקב אחרי תרחישי חייו.
חובת המודעות היא למעשה, יתרונו המיוחד של האדם, היכולת שלו לקחת חלק בחירי מודע.
דנים את האדם כמה ידעת הודעת והתוודעת.
ככל שאדם מרגיש צורך בחשבון נפש הוא יותר קשוב לנשמתו.
צלם אלוקים- לחכות את ה’, הכרה, הסתכלות בדרך ה’.
ככל שאנו יותר יודעים את ה’ אנו יותר אלוקיים.
הידמות לה’ נעשית על ידי ידיעה.
מכאן שמודעות היא סגולת האדם היותר מיוחדת.
מושגי יסוד:משמעות ואהבה:
משמעות- לשמוע, מהי האמת של אותו מצב.
מה אתה שומע כאשר למדת, כאשר כעסת וכו’.
ככל שחושפים משמעות יותר עמוקה מזינים יותר את הנפש, הנפש ניזונה מהשמיעה.
לשלמה הייתה חכמה פנימית, לב שומע.
חז”ל היו שומעים, כל פרשנותם היא לב שומע, לכן לא תמיד הם מובנים לנו.
אוזן מלשון איזון, השמיעה הזו יוצרת איזון בין יצר הרע ליצר הטוב, יצר הרע נבנה משמיעת האוזן החיצונית ויצר הטוב נבנה משמיעת האוזן הפנימית.
עלבונה של תורה שלא שומעים את הדברות מהר סיני יוצרת דינים הגורמים לאדם להקשיב שוב.
אחרי פיתוח השמיעה, מגיעה האהבה.
אהבה- משמעות ואהבה הולכות יחד.
הבנת המשמעות בניסיון מולידה אהבה.
אנו בורחים מניסיונות כי אנו לא מבינים את המשמעות.
אחרי שמזהים את המשמעות בניסיון מגלים כאן אפשרות לצמיחה.
אם מתאמצים למרות הקושי הרגשי בשעת הניסיון לחשוב מה טוב במצב, מגיעים לשמחה.
מגיעים לאהבה, אהבת הייסורים והניסיונות.
איננו במדרגה זו, דיינו בייסורים שיש לנו, אך יש להסתכל עליהם בצורה חיובית.
האם אנו מסוגלים לראות את הניסיון כמכתב מה’?
לראות את רצונו הטוב של ה’ לעזור לנו בלבוש ניסיון של קושי חברתי, פיזי, נפשי וכו’.
כדאי להתחיל מהנסיונות הקטנים, כמו עמידה בתור בסניף הדואר וכו’.
לפעמים הניסיון בודק יעילות, אולי כדאי לי ללכת לסניף אחר בו יש פחות אנשים.
אך לפעמים כדי לעבוד על המידות, אולי תשמח בשמחתו של זה שהגיע תורו לפניך.
אם נתבונן בניסיון בצורה יותר פתוחה, נגיע לאהבה.
אהבת הזולת, אהבת הבורא ואהבת הייסורים.