גם אני יכול לגמור את הש”ס

משה רבנו ממשיך בנאומו” ומדריך את בני ישראל לקראת הכניסה לא”י. באמצע נאומו נכנסו שני נושאים שלכאורה אינם קשורים. 1. “אז יבדיל משה שלושה ערים בעבר הירדן מזרחה… לנוס שמה רוצח… בבלי דעת” (ד מא). 2. “וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל” (ד מד). פסוק זה נאמר על ידינו לפחות ארבע פעמים בשבוע בשעת הגבהת ספר תורה (למנהג ספרד לפני קריאת התורה ולמנהג אשכנז עם סיומה של הקריאה” כי אכן משפט זה יכול לשמש או כמשפט פתיחה או סיום אך לא כמשפט ביניים). ומדוע נסמך לפרשת עיר מקלט? הכלי יקר מחבר את שתי השאלות על פי המדרש בדברים רבה (ב כז) ועונה עליהן כאחת. אז יבדיל “ד”א אוהב כסף לא ישבע כסף” (משלי ה”ט) אמר רבי יצחק מי שהוא אוהב מצוות” אינו שבע מן המצוות” כיצד? אתה מוצא שני גדולי עולם דוד ומשה לא שבעו. דוד – אף על פי שאמר לו הקדוש ברוך הוא: “רק אתה לא תבנה את הבית הזה”” היה דוד אומר לעצמו וכי מפני שאמר לי הקב”ה אתה לא תבנה הבית אני יושב? מה עשה? זירז עצמו והתקין כל צרכיו עד שלא מת. מניין? שנאמר ‘והנה בעניי הכינותי לבית אלוהי וכו’ (דבה”י א’ כב יד). וכן משה אע”פ שאמר לו הקב”ה לא תעבור את הירדן הזה (ג כז) אמר משה אני עובר מן העולם ואיני מפריש להם ערי מקלט?”. וכדברי הכלי יקר “ועתה הטה אזנך ושמע” כי מצינו שהאדם מתחיל במצוה אע”פ שאינה יכולה לבוא לידי גמר על ידו. מכל מקום מצוה שבאה לידו חייב לקיימה (מכות י’) כמו שמצינו בדוד שאמר לשלמה בנו והנה בעניי הכינותי וכו'” אע”פ שידע שאינו יכול לגמור את המצוה כי לא הורשה לבנות הבית” מכל מקום התחיל במצוה” אע”פ שידע באמת שלא תהיה במילואה וטובה כי אם על ידי בנו” דרך משל: איש זקן הנוטע אילן לאתרוג של מצוה אע”פ שיודע באמת שלא יוכל לבוא לידי מצוה זו עד שיהיו פרות” מכל מקום בניו יכולים לבוא לידי קיומה” ועל זה נאמר בפסוק הקודם לשמור את חוקיו ומצוותיו אשר אנכי מצווך היום” אשר ייטב לך ולבניך אחריך… ועל זה נאמר אז יבדיל משה שלוש ערים אע”פ שאינן קולטות עד שייבדלו אותן שלוש בארץ (א”י המערבית ע”י יהושע)” מכ”מ אמר משה מצוה זו שבאה לידי אקיימנה וזהו לשון אז – כשלימד את ישראל עניין זה” בפסוק הקודם קיים את הדבר למעשה (כדוגמא) כדי שממנו יראו וכן יעשו כל התורה ומצוותיה” ועל זה נאמר בסיום קטע ערי מקלט “וזאת התורה אשר שם משה לפי בנ”י שיעשו וכיו”ב בכל מצוות התורה”.
בערש”ק יחלו המוני בית ישראל בלימוד הש”ס” החל ממסכת ברכות ועד סיומו של התלמוד בשעת תשע”ט שתבוא עלינו לטובה. הנרתעים מלקבל על עצמם משימה זו מתוך מחשבה שממילא לא יוכלו להתמיד יום יום בגלל עיכובים שונים” על כך באה התורה במשפט מפתח זה “וזאת התורה” שמופיע בתזמון נדיר בפתיחת לימוד הש”ס לחזקנו בחינת מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה” וגם אם לא נצליח תמיד די בהשתדלות” שהרי “לא עליך המלאכה לגמור” ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה”.
משמעות מיוחדת לכך בפירושו השני של הכלי יקר” המסביר את הסמיכות בין ‘וזאת התורה’ לערי מקלט” כי האדם המודרני אפוף כולו מסרים שונים ומשונים דרך אמצעי התקשורת” ורק התורה יכולה לשמש לו כמקלט אמתי לנוס מפני קלקולים רוחניים (כדברי חז”ל בראתי יצה”ר בראתי לו תורה תבלין). וכדברי הכלי יקר: “ורמז עוד למה שאמו רז”ל: (אבות ד יח) הוה גולה למקום תורה” כי כמו שערי מקלט קולטים ונס אל הערים האלה וחי” כך” בתורה ומצוותיה נאמר וחי בהם”.