ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תבוא
פרשה נוכחית: נצבים
 


מסע ומוצא - עבר ועתיד

הרב חנוך בן פזי זצ"ל

פרשתנו מסכמת ארבעים שנות נדודי מדבר. שנים שקבעו ועיצבו את דמותו הרוחנית של עם ישראל.
בתחילת הפרשה נאמר "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. ואלה מסעיהם למוצאיהם". שואל הכלי יקר:
א. מדוע הכפל בפסוק ומדוע הפך את הסדר בין שני חלקי המשפט? ב. בחלק א' נאמר מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ובחלק ב' לא כתב על פי ה'.
על שאלות אלה עונה הכלי יקר שלוש תשובות.
פירוש ראשון: שני סוגי מסעות היו במדבר 1. מסע הפונה קדימה ומתרחק מנקודת המוצא: מצרים. הוא הנקרא לפני ה'. 2. סוג שני של מסעות נסיגה לאחור והם שלא ברצון ה'. לדוגמא: על הפסוק וישובו ויחנו על פי החירות, מפרש רש"י שהלכו לאחוריהם לצד מצרים, כמו כן בפ' דברים נאמר "ונפן ונסע המדברה". רש"י: לפי שקלקלו הפכו לצד המדבר (דברים כ א). ובדברים (י, ו) "מבארות בני יעקן מוסרה", רש"י: שחזרו שמונה מסעות לאחוריהם. כפי שאומר הכלי יקר: "נמצא שרוב מעשיהם [מסעותיהם) היו התקדמות לפנים על פי ה', ועליהם נאמר "מוצאיהם למסעיהם", כי הפכו פניהם מן המקום אשר יצאו משם, שנקרא מוצאיהם ופניהם אל מסעיהם אשר היו לפניהם. אבל מה שנזורו אחור, בעבור שקלקלו בחטא, לא היה על פי ה' ונקרא מסעיהם למוצאיהם שחזרו ונסעו למקום שיצאו משם... מצרים."
פירוש שני: נאמר (לג, ג) "ויסעו מרעמסס בחודש הראשון... ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים". בחלק הראשון לא הזכיר בני ישראל. קושי נוסף: לגבי מועד יציאתם ממצרים נאמרו שני תאריכים סותרים. בפסוקנו נאמר: ממחרת הפסח (ביום) יצאו בני ישראל, ובשמות טז א נאמר: "הוציאך ה' ממצרים לילה". שתי יציאות שונות היו, אחת של הערב רב, המכונים 'עם' אשר יצאו לילה, כגנבים ועליהם אמר פרעה "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם". אבל יציאת ישראל היתה למחרת בעצם היום, וביד רמה. ולפי זה מיישב הכלי יקר את הקשיים בפסוקים הראשונים.
"מה שאמר ויכתב משה ממוצאיהם למסעיהם על פי ה', זו נסיעת בני ישראל אשר יסודם מארץ הקדושה. על כן הפכו תמיד פניהם ממוצאיהם (ממצרים) ומגמת פניהם למסעיהם, לבוא אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם. אבל הערב רב, שהיו מקורם ממצרים, ולא יצאו על פי ה' כי משה מדעתו הוציאם, נאמר בהם ואלה מסעיהם למוצאיהם. כי תמיד היה להם חפץ ורצון לשוב למצרים למקורם. (וכפתגם התלמודי זרוק חוטרא לאוירה אעיקרא קאי - זרוק מקל לאוויר השמים תמיד ייפול על שורשו. כך היה תמיד פניהם למקום אשר יצאו משם.
פירוש שלישי: שתי אפשריות ליציאה ממצרים, אחת ישירה ומהירה, והשניה מלאה עיכובים וקשיים. וזה פשר השינויים בפסוק.
וכלשון הכלי יקר: אלמלי לא חטאו ישראל, היו נוסעים בנסיעה אחת לארץ. ועל זה אמר: "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם" כי מיציאה ראשונה לא היתה לה עוד יציאה ממקום חניה, כי רצה ה' לישא אותם על כנפי נשרים לארץ מיד (וזהו על פי ה'). ועל ידי שקלקלו הוצרך לכתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם שנסעו אל מקומות שסופם לחזור ולצאת משם, ולהיות מטולטל ממסע למסע וזה הדבר לא היה על פי ה', כי לא חפץ ה' באלה".
המסע הנכון בחיים הוא בחיבור העבר בשורשים עם העתיד. המוצא מסמל את העבר, הקשר לאבותינו מייסדי האומה, והעתיד - קיבוץ הגלויות והגאולה השלמה.


תגיות: מסעות בני ישראל



מאמרים נוספים מעלון פרשיות מטות מסעי התשע"ב:
לימוד יומי אמוני - הרב שלמה אבינר
מטות-מסעי - הרב דוד לנדאו
סיפורה של לביאה - הרב נתנאל לוי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: