הרב שלמה אבינר
אֲנִי אוֹהֵב גִּבּוֹרִים. לֹא אֹמַר שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי גִּבּוֹר” אַךְ אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל… לָכֵן” כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה גִּבּוֹרִים” אֲנִי מִתְלַהֵב וְאוֹמֵר לְעַצְמִי: מָתַי אֶהְיֶה גִּבּוֹר כְּמוֹתָם?
כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ לִי שֶׁבְּנֵי יוֹסֵף נִגְּשׁוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַנְהִיגֵנוּ” מִיָּד רַצְתִּי לִרְאוֹת בְּמַה מְּדֻבָּר. הִשְׁתַּחַלְתִּי בְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ וְהִקְשַׁבְתִּי.
הִנֵּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה1 טוֹעֲנִים:
– “אָנוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים” אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה” וְקִבַּלְנוּ רַק נַחֲלָה אַחַת. אֲנַחְנוּ עַם רַב! הַשֵּׁם בֵּרֵךְ אוֹתָנוּ וְאָנוּ רַבִּים” וְלָכֵן צָר לָנוּ הַמָּקוֹם.”2
בֶּאֱמֶת טַעֲנָה נְכוֹנָה. נִרְאֶה מַה יָּשִׁיב יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן:
– “אִם עַם רַב אַתָּה” עֲלֵה לְךָ לַיַּעַר” כְּרֹת עֵצִים כְּדֵי לְהַרְחִיב גְּבוּלְךָ. הֲרֵי גִּבּוֹר אַתָּה וְיֵשׁ לְךָ כֹּחַ לִכְרוֹת יְעָרוֹת וְלַהֲפֹךְ אוֹתָם לְמָקוֹם שֶׁרָאוּי לָגוּר בּוֹ. בֶּאֱמֶת קִבַּלְתָּ שֶׁטַח גָּדוֹל” אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ חֲלָקִים רַבִּים מְיֹעָרִים” אָז גַּשׁ לָעֲבוֹדָה.”3
בֵּינְתַיִם אֲבִי הִגִּיעַ.
– “אַבָּא” אֵינִי מֵבִין: יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעֲנָה לְבַקָּשַׁת כָּלֵב בֵּן יְפֻנֶּה וּלְבַקָּשַׁת בְּנוֹת צְלָפְחָד. וְלָמָּה לֹא לִבְנֵי יוֹסֵף?”
– “פָּשׁוּט מְאוֹד” אַבְרִי” בְּנֵי יוֹסֵף לֹא מִתְאַמְּצִים” אֵין לָהֶם מְסִירוּת נֶפֶשׁ. כָּלֵב מָסַר נַפְשׁוֹ” בְּנוֹת צְלָפְחָד מָסְרוּ נַפְשָׁן” אַךְ מְנַשֶּׁה רוֹצֶה מִן הַמּוּכָן. הֵם לֹא יְקַבְּלוּ דָּבָר בְּלִי מַאֲמָץ וּלְלֹא הִשְׁתַּדְּלוּת” בְּנִי” צָרִיךְ מְסִירוּת.”
אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבְּנֵי יוֹסֵף לֹא מְוַתְּרִים:
– “גַּם הָהָר עַצְמוֹ לֹא מַסְפִּיק. גַּם אִם נַכְשִׁיר אֶת כֻּלּוֹ” עֲדַיִן לֹא יַסְפִּיק הַמָּקוֹם לְכֻלָּנוּ. נָכוֹן שֶׁנַּחֲלָתֵנוּ מִשְׂתָּרַעַת גַּם בָּעֵמֶק וְיַחַד אִתּוֹ זֶה מַסְפִּיק” אֲבָל הַכְּנַעֲנִים יוֹשְׁבֵי הָעֵמֶק מְאוֹד חֲזָקִים” יֵשׁ לָהֶם רִכְבֵי בַּרְזֶל וְלֹא נַצְלִיחַ לְנַצְּחָם.”4
הֵם גַּם טוֹעֲנִים טְעָנוֹת אֲמִתִּיּוֹת” זֶה וִכּוּחַ מְעַנְיֵן… נַקְשִׁיב לִתְשׁוּבַת יהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן:
– “בָּרוּךְ הַשֵּׁם אַתָּה חָזָק” לֵךְ לַמִּלְחָמָה” יֵשׁ לְךָ כֹּחַ גָּדוֹל לְהִלָּחֵם וּלְהַרְחִיב גְּבוּלְךָ. נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ לַכְּנַעֲנִי רֶכֶב בַּרְזֶל” אַךְ אַתָּה חָזָק מִמֶּנּוּ. זֶה לֹא בְּמִקְרֶה שֶׁהַשֵּׁם נָתַן לְךָ נַחֲלָה זוֹ” אַתָּה הַשֵּׁבֶט הַיָּחִיד בַּעַל עֹז וּגְבוּרָה לְנַצֵּחַ רִכְבֵי בַּרְזֶל! חָזָק וֶאֱמַץ!”5
אַבָּא מְחַיֵּךְ” טוֹפֵחַ עַל שִׁכְמִי וְאוֹמֵר:
– “טוֹב שֶׁשָּׁמַעְתָּ” אַבְרִי” אֵיךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן יוֹדֵעַ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד” לְהַקְשִׁיב וּלְחַזֵּק. הוּא לֹא מַטִּיף מוּסָר אֶלָּא מְעוֹדֵד. זְכֹר זֹאת” בְּנִי…”
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)
יהושע יז יד רש”י.
2 יהושע יז יד.
3 שם טו רש”י.
4 שם טז. רש”י. מצ”ד.
5 שם יז יח רש”י. מצ”ד.