ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


מה נעשה בחופש?

הרב אלישע אבינר

נפילה, ממש נפילה. במשך כל השנה הוא תלמיד מצטיין, לומד, קם מוקדם (ממש מזנק מן המיטה), מתוכנן היטב ומנצל כל רגע. אבל, משמתחיל החופש, לא עוברים יומיים והכל קורס. הוא מפסיק ללמוד, לא פותח ספר, רובץ במיטה, נשרך ונגרר. הוא מפוזר ומבזבז את זמנו. לא ניתן להכיר אותו. אם מחנכיו היו מבקרים בביתנו, הם היו מתקשים לחבר בין הדמות המרשימה שפגשו במהלך השנה לדמות הנוכחית - נער עייף ושפוף, חסר צבע ותוכן.
התיאור הנ"ל איננו דמיוני. הוא אותנטי. לקוח מבתים רבים. ומביא תסכול רב להורי הנער והנערה שהתיאור הנ"ל מתאים להם. מה פשר השינוי הרדיקאלי?
התשובה היא פשוטה: חוסר יכולת ההתמודדות של הנער עם הכמויות האדירות של זמן פנוי הוא הסיבה לשינוי הרדיקאלי בהתנהגותו. חודש וחצי עד חודשיים של זמן פנוי - הם מעמסה כבדה שהוא מתקשה לשאת והם מכריעים אותו.
יותר מפעם שיתפו אותי הורים בדאגתם על שבנם, תלמיד מצטיין ושקדן בישיבה תיכונית, איננו פותח ספר בשבתות חופשיות, ואף גרוע מזה - לעיתים איננו קם לתפילה. לשאלתי האם הוא חבר בתנועת נוער או שיש לו חברים קרובים במקום מגוריו (ולא רק בפנימייה), ענו לי שאין לו. לא נזקקתי לפרטים נוספים - זה הפשר להתנהגותו. אם אין לו פעילות חברתית, והתעסוקה היחידה הפתוחה לפניו היא ללמוד ועוד ללמוד. ומאחר שהוא מתקשה ללמוד לבדו כל היום, הוא לא לומד אפילו דקה.
בין בני הנוער ישנם יחידי סגולה, בעלי כוחות נפש מיוחדים, אהבת תורה אדירה וכשרונות חריגים של שקידה, שמסוגלים ללמוד ללא הפסקה, ללא תמיכת הסביבה וללא מזון חברתי. אם יתמידו במנהגם, הם יהיו גדולי הדור הבאים, תלמידי חכמים מופלגים ומורי הוראה לרבים. על כדוגמתם, אנחנו קוראים בספרים על גדולי ישראל. אבל, מרבית בני הנוער לא עומדים במדרגה זו. הם אינם מסוגלים ללמוד יום שלם בימי החופש. ומאחר שאינם משתתפים בפעילות חברתית, מפני שאינם שייכים לתנועת נוער ואין להם חברים קרובים, היום שלהם פנוי לחלוטין. למלא את כל יומם בלימוד תורה הם אינם מסוגלים, לכן לא רק שאינם לומדים כל היום אלא אפילו שעה אחת אינם לומדים.
נער שאין לו במה להעסיק את עצמו במהלך היום, מתקשה לקום בבוקר, סוחב בקושי רב את יומו, נחלש מבפנים ומאבד כל מוטיבציה. מסרב לעזור בבית, מסרב ללמוד אפילו דקה. הוא הופך ל"בטלן" לא רק בהתנהגותו אלא גם בדרך החשיבה שלו ובהרגשתו הפנימית. הוא גורר את עצמו משעה לשעה עד שנגמר היום ומקצת מהלילה.
לעומתו, נער שעסוק וטרוד מעל הראש, כוחות החיים שלו ערניים ותוססים, לכן יש לו מרץ בלתי נדלה ומוטיבציה לקבל על עצמו משימות נוספות עד בלי די. למרות סדר יומו העמוס הוא יצליח להקדיש זמן ללמוד תורה. ליתר דיוק: דווקא בגלל סדר יומו עמוס, הוא ימצא בתוכו כוחות נפש ללמוד תורה, לעזור בבית, להתנדב וכדו'. הפוּך על הפוּך!!
אין מה לצפות מבני הנוער בחופש הגדול אם לא יהיה להם סדר יום עמוס. ולרוב קשה להגיע לסדר יום עמוס ללא השתתפות בפעילות חברתית תוססת. נער איננו מטייל לבד ואיננו מתנדב לבד. אם האדם בכללו הוגדר כ"יצור חברתי", על אחת כמה וכמה ילדים, ולמעלה מהם - מתבגרים. המצב האידיאלי הוא חברוּת בתנועת נוער. יש הורים שמתלוננים על בנם המבזבז את זמנו בתנועת הנוער. יתכן. אבל, ללא חברות בתנועת נוער או זיקה לחבורת נוער מקומית חיובית, קיים חשש סביר שהוא יבזבז עוד יותר זמן בגלל החלל הגדול שייווצר שאין בכוחו למלא.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


תגיות: אחריות | שעמום | החופש הגדול | בני נוער



מאמרים נוספים מעלון פרשת קרח התשע"ב:
תנ"ך מתוך אמונה - חלק א - הרב שלמה אבינר
כִּבּוּשׁ חֶבְרוֹן - הרב שלמה אבינר
אומנות ההקשבה - נתן קוטלר
כ-ו-ל-ם קדושים - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
'הכור הגרעיני' - הרב ערן טמיר
פרשת קורח - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: