ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תבוא
פרשה נוכחית: נצבים
 


חטא המרגלים

הרב אורי שרקי


בפרשתנו, דנה התורה באחד החטאים שהביאו את האסונות הגדולים ביותר שאירעו לאומה. הלוא בתשעה באב - נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר, וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. (תענית פ"ד מ"ו) - וזהו חטא המרגלים.
מהי חומרתו של החטא הזה? כיצד ייתכן, שעשרה גדולים מעם ישראל, שאפילו בזמנו של משה רבינו נחשבו גדולים קדושים, דווקא הם, ימאסו 'בארץ חמדה' (ע"פ תהילים קו כד), ויחטיאו את העם בחטא נורא כל כך? ועוד, החטא של המרגלים שונה מכל החטאים בזה שבדרך כלל הם נעשו לפני הזמן - לפני שהגיעה העת. למשל: בחטא העגל - רצו להקדים את השראת השכינה, וחטא אדם הראשון בזה רצה להקדים את זמן אכילת הפרי ועוד, אבל חטא של איחור, שכאשר כבר מגיע הזמן - אין האדם חפץ לאכול מטוב הארץ, זהו חטא של חוסר שייכות, של אדישות, לכן הוא חמור כל כך.
מנין נובע החטא הזה? ודאי הטעמים שונים אצל המרגלים ואצל העם - אצל ההמון. מצד המרגלים שהיו גדולי ישראל, ברור ששיקול רוחני הוא זה שהדריך אותם. הם פחדו כנראה שההשתקעות בחיי המדיניות, בחיי הארציות בארץ ישראל, יביאו את העם לידי שקיעה חומרית שתשכיח מהם את הקב"ה. לכן הם חששו שלא תהיה תקומה מוסרית לעם ישראל אחרי הידרדרותו בארץ ישראל. לכן אמרו כי עדיף לחיות בגלות מאשר להתמודד עם קשיי הארץ. אמנם דבר זה הוא לשבחם, אלא שהוא גם לגנותם, שהרי חוסר אמונה יש כאן - הלא הקב"ה אמר שאפשר להצליח, ואתם אומרים שאי אפשר, ע"י סברותיכם הפילוסופיות הרוחניות דתיות?!
ייתכן שזו גם כוונתו של ספר הזוהר (שלח), שאומר שחטאם היה בזה שחששו כי ברגע שייכנסו לארץ ישראל, יחליף משה את ראשי העם, וייתן אנשים אחרים תחתם, והם רצו בעצם להישאר ראשי שבטים. ברור שאין מדובר פה בסתם תאוות שלטון, אלא בהבנה עמוקה, שיש שני סוגי מנהיגים לעם ישראל: מנהיגים המתאימים לתקופת הגלות, ומנהיגים אחרים המתאימים לארץ ישראל. מכיוון שאותם המרגלים אהבו מאד את עם ישראל, והרגישו שרק הם המנהיגים היותר כשרים - הם פחדו - לטובת האומה, שמא המנהיגים שיקומו בארץ ישראל יהיו פחות טובים מהם, לכן אמרו עדיף כ"הוראת שעה" לא לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל, ויישארו הם ראשי שבטים.
אלא שצריך גם לשכנע את ההמון. ולצורך שכנוע ההמון, באי-הכדאיות של הכניסה לארץ, משתמשים לראשונה בהיסטוריה בטיעון של "פיקוח נפש דוחה את ארץ ישראל". מכיוון שכניסה לארץ ישראל תצריך גם מלחמה, שעלולה לגבות הרבה אבדות חס וחלילה, לכן מפני שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, הרי גם כאן ידחה את מצוות המלחמה בארץ ישראל. על זה נענשו כפי שהתורה מספרת לנו.
הטיעון הזה חוזר על עצמו במשך כל הדורות. לכן התורה יידעה אותנו מראש, שאם כבר הופיע הטיעון כאן, הוא יכול להופיע גם בעתיד, כדי שנוכל להתמודד אתו בשיבתנו לארץ ישראל. ברור, שהאמת נמצאת עם יהושע וכלב, שמצוות מלחמה גוברת על השיקול של פיקוח נפש, וכפי שהם אמרו, כדעת מיעוט כנגד דעת הרוב של גדולי ישראל אז - "עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה" (במדבר יג ל). ולמרבה הפלא, שלא כפי דעת התורה כולה, כאן ההלכה דווקא כדעת מיעוט - האומרת שצריך לכבוש את ארץ ישראל.
שמא תאמר ומה עם הרוב? אלא שבזמן ששבים לארץ ישראל, דווקא הכוחות של יהושע וכלב, הם היכולים להנהיג את האומה. יהושע וכלב הם משבטי יהודה ואפרים. ומסורת בידינו שהכוח המשיחי מסור בידי שני שבטים אלו - דווקא משיח בן יוסף משבט אפרים, ומשיח בן דוד משבט יהודה, והם הם המצילים את כבודה של האומה וכבודם של לומדי התורה בעתות גאולה בימים ההם ובזמננו זה, במהרה בימינו אמן.


תגיות: חטא המרגלים



מאמרים נוספים מעלון פרשת שלח לך התשע"ב:
האם יש בה עץ אם אין - הרב דב ביגון
קברי צדיקים - הרב שלמה אבינר
מה משפיע על בני הנוער (ג) - הרב אלישע אבינר
סודו של דורנו - הרב יהודה בן ישי
סיפורו של גרגר - הרב נתנאל לוי
חטא המרגלים - הרב דוד לנדאו
כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: