מה משפיע על בני הנוער (ג)

התרבות הסובבת אותנו בנויה על נורמות וערכים של חברת שפע. המונח “אורח חיים צנוע” איננו קיים בלכסיקון שלה. החברה המערבית מביטה על מי שנוהג בצניעות כעל אדם מוזר” טיפוס ביזארי. בנינו פוגשים את חברת השפע על כל צעד ושעל ברחוב: פרסומות ססגוניות” מרכולים עם אלפי מוצרים לאורך מאות מטרים של מדפים” קניונים מפוארים שהם מקומות בילוי לבני נוער ולמבוגרים. מה הבילוי? תרבות הצריכה!!
כיצד מתמודדים אתה? אם הרחוב משדר אורח חיים קיצוני של חברת שפע” הרי שתפקיד הבית הוא לשדר אורח חיים צנוע ולהרגיל את הילדים אליו. קשה לנו לשלוט על האווירה ברחוב” אבל יש לנו שליטה מלאה על האווירה בבית.
יש השואלים: מה מועיל שהבית יחנך את הילדים לאורח חיים צנוע” אם בצאתם מהבית הם יפגשו את חברת השפע שהשתלטה על כל המרחב שמחוץ לבית. האין חשש שהפער הענק בין האווירה הצנועה בבית לאווירת הרחוב יזעזע את בנינו” יעורר אצלם תהיות ודילמות עם מי להזדהות ולאן להשתייך?! האין המעבר החד והחריף מהצניעות של הבית לחומרנות הצועקת של הרחוב עלול להכות את בנינו בהלם ולהזיק להם” משל למי שיוצא מחדר ממוזג וקריר לקרני השמש הלוהטות?! אולי עדיף לצמצם את הפער בין הבית לרחוב” על מנת שלא ייווצר קרע ביניהם” מה שעלול לפגוע בסיכויים לחנך את ילדינו?
שאלות מעין אלו נשאלות בכל תחומי ומישורי החינוך: האם קיומו של פער חינוכי בין הבית לרחוב הוא אפשרי או שמא הוא מכניס את הילד לדילמות קשות העלולות להביא אותו להכריע לטובת הרחוב? שאלה זו קשורה בשאלה אחרת: מי משפיע יותר על ילדים ובני נוער – הבית או הרחוב? נקדים ונאמר שסוד השפעתו של הבית הוא באיכות הקשר בין ההורים לבין בני הבית” בחמימות” בעקביות ובהתמדה החינוכית” באווירה האיכותית. סוד עוצמתו של הרחוב הוא בצבעוניות וברעש” בפיתויים החיצוניים” בעוצמה הכמותית (“כולם עושים כך”” תרבות ההמונים” לחץ חברתי. כמות” הרבה פחות איכות). ככל שהבית חם והאווירה בו היא איכותית כך סיכויו לנצח בתחרות מול הרחוב גדלים” ואז אין הבית צריך לחשוש מהפער בינו לבין הרחוב. אם הבית הוא חם ואיכותי” יכולים ההורים ללא חשש לחנך את ילדיהם לאורח חיים צנוע ומרוסן אף שהנורמות ברחוב הן ראוותניות ומטפחות צריכה מוגברת של מוצרים מיותרים.
יחד עם זאת” ההורים צריכים להיות מודעים להתרחשות שברחוב” ולהכיר בעובדה שבמוקדם או במאוחר ייחשפו מרבית בני הנוער למה שיש מעבר לקירות הבית. בימינו” קשה עד בלתי אפשרי לחסום את המגע עם הרחוב. ניתן למנוע את השפעת הרחוב על הילדים באמצעות חינוך משמעותי בבית” אבל אי אפשר למנוע את המגע אתו. לכן אי אפשר להסתפק בחסימת הגישה אל הרחוב” מפני שזה לא יצלח. לא קיימות בימינו חסימות בלתי עבירות. גם לו היינו מנסים להסתגר לגמרי” ספק אם היינו מצליחים בכך” על אחת כמה וכמה שאין אנו מסתגרים אלא חיים בסגנון חיים מערבי!!
הורים רבים שדגלו בהסתגרות כשיטה חינוכית אידיאלית המבטיחה הצלחה חינוכית והאמינו באפשרות לחסום השפעות חיצוניות” הופתעו לגלות שילדיהם המתבגרים נחשפו ל”חוץ” בצורה מזיקה” ומאמציהם החינוכיים (קרי – איטום קירות הבית) ירדו לטמיון. אין לסמוך על חסימה בלבד מפני שהיא איננה בטוחה. חסימת התרבות החיצונית איננה ערובה להצלחה חינוכית.
החינוך בבית צריך לטפח ערכי תורה ואורח חיים צנוע ולהתנגד לאורח החיים שברחוב. ההצלחה החינוכית תלויה באיכות הקשר בין ההורים לילדים” ובחום שההורים מקרינים בתוך הבית. אם הילדים ירגישו טוב בבית” יש סיכוי טוב שהם יאמצו את ערכי הבית ולא יתפתו אחרי תרבות הרחוב.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.