תורה וארץ – סיני ושמיטה

המליצה רווחת בפי כל לאדם המערֵב שני נושאים שונים” “מה עניין שמיטה להר סיני”” מקורה בתחילת פרשתנו. רש”י מביא את “תורת כהנים” ומפרשה” כי התורה באה ללמדנו שכל התורה על כללותיה ופרטותיה נאמרו בסיני” ורק נשנתה באהל מועד ובערבות מואב (רש”י כה א; וע’ רמב”ן וספורנו).
מדוע נבחרה מצוות השמיטה מכל תרי”ג המצוות” כדי ללמדנו יסוד זה?
כברת דרך ארוכה עברנו מהר סיני ומתן תורה עד הלום. נבנה המשכן ובמרכזו הארון והכרובים ומשם קול ה’ יוצא כנאמר (שמות כה כב) “ונועדתי לך שם” ודיברתי אתך מעל הכפורת” מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות” את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל”. בהמשך נלמדו תורת הקרבנות וקדושת מקריביו הכהנים וקדושת האדם בגופו ובמאכלו” ובמפתיע שוב חזרנו בתחילת פרשתנו להר סיני” כנאמר “וידבר ה’ אל משה בהר סיני… בבואכם אל הארץ אשר אני נותן לכם” ושבתה הארץ שבת לה'”.
בדרך הטבע נטה עם ישראל להמשיך להידבק בהר סיני ובחיי המדבר” המעניקים לו ביטחון” כלכלה ותורה” על ידי ענני הכבוד” המן” הבאר והשגחה אלקית גלויה ונסית” לימוד תורה מפי משה רבנו. הפרעות וקשיים” כהקמת צבא וכיבוש הארץ” והתמודדות כלכלית” יגרמו לכך שיסרב להחליף חיים אלה במדינה וארץ.
התורה בחרה לקשר בין השמיטה לסיני כדי להדגיש וללמדנו שאין קיומה של תורה בסיני אלא בארץ ישראל. כל מטרת ה’תורה מסיני'” לצאת מן המדבר” לבוא לארץ ישראל” לבנות בה חברה ועם היודעים לחבר ארץ ושמים. מדינה אשר בתוכה צבא” התיישבות” חקלאות וכלכלה” משפט וסדרי חברה” על פי התורה. אסור שאידיאה של תורה תישאר בתחום המופשט. יש לממשה בחיי המעשה בבחינת “נקדש את שמך בעולם (המעשה) כשם שמקדישים המלאכים בשמי מרום”. השמיטה נבחרה כמצווה המייצגת את כל התורה בגלל חשיבותה המרכזית” ואי קיום מצוותה” גורם לגלוּת העם מארצו” ממקום חיותו הטבעי. כנאמר (ויקרא כו לד) “אז תשבות הארץ והרצת את שבתותיה”.
הכלי יקר כדרכו בקודש מחדש חידוש מקורי” לקשר בין שמיטה ויובל להר סיני” כי לשניהם אותם מוטיבים ויסודות. לסיני הגענו לאחר שספרנו שבעה שבועות מפסח עד עצרת וביום החמישים קיבלנו תורה. נתקדש ההר ונאסר השימוש בו בזריעה וחרישה. קול השופר ההולך וחזק מאד” משה ידבר והאלקים יעננו בקול” על ידו זכינו לחירות רוחנית כנאמר בפרקי אבות “אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה”. אף השמיטה והיובל הנספרים בשבע ובחמישים משרים קדושתם על ארץ ישראל וגם בהם נאסרה עבודת הקרקע” זריעה וחרישה. ובשנת החמישים” היובל” יוצאים העבדים לחירות על ידי קול השופר ביום הכיפורים” וכל השנה מוקדש ללימוד תורה אינטנסיבי ולמילוי המצברים. השמיטה והיובל מהווים תזכורת מתמדת להתגלות החד פעמית של מתן תורה בסיני.
החיים בארץ ישראל אשר אווירתה מחכימה כאותה התגלות ראשונית בסיני” משחזרים את ההתגלות בסיני. וכדברי הכלי יקר: באותו זמן הגיד הקב”ה למשה עניין השמיטה והיובל” לומר שבמספר שבע ובמספר ארבעים ותשע אני נותן קדושה זו בכל ארץ ישראל” שיש לה דמיון וייחוס עם הר סיני מצד היותה אווירה דמחכים” ואין תורה כתורת ארץ ישראל” והר סיני… או כדי לעשות זכרון למעמד הר סיני בקריאת דרור והעברת שופר.
שנת השמיטה הנקראת שבתון לה'” מאפשרת לאדם הישראלי להתחבר מחדש להתגלות הראשונית בסיני” ולעבודת ה’. והשגת החירות המלאה המורכבת משתי קומות” כנאמר “ואולך אתכם קוממיות” – קומת החירות הלאומית” חג הפסח” והחירות הרוחנית – מתן תורה” שבועות. וביניהם ספירת העומר.
גם בזמננו אנו” זכינו לעצמאות לאומית ומדינית ביום העצמאות והולכת ונבנית הקומה הרוחנית בריבוי התורה” לומדיה ומקימיה המסומלת ביום ירושלים.
נמשיך בתפילתנו “והאר עינינו בתורתך… ויחד לבבנו לאהבה… והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ ותוליכנו קוממיות לארצנו”” אמן” כי”ר.