פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > אשרי הגפרור

אשרי הגפרור

להבות
ניצוצות מתעופפים” קולות עצים מתבקעים וחבר שמוסיף גזעים למדורה. ל”ג בעומר. אנו יושבים ומביטים יחד בלהבות המתפרצות לאוויר. אף אחד לא נשאר אדיש למתרחש” הלהבות מעירות משהו בתוכנו ומעיפות אותו לשמים. משהו מבפנים עולה לאוויר” משהו אמיתי.

את משה בסנה” לקחה לבת האש לקדושה” הוא הוריד נעליים.
את אליהו בכרמל” לקחה האש לנצחון” ואחר כך בסופה לשמים.
את לוחמי הלח”י לקחה ה’אש” אש” אש’ לחירות!
ואותי היא לוקחת למקום אחר…
זו אנרגיה שלא נחה לרגע” לא מפסיקה להתחדש. אנרגיה שמבעירה את כל מה שסביבה ולא משאירה אותו אדיש. אך מי הבעיר את כל העניין? הגפרור הקטן.
הפנסאי
חמי” הרב ישראל הס זצ”ל” צייר דמות של פנסאי בספרו ‘אמונות’: ‘תפקידו של כל יהודי – למצוא פנסים שאינם דולקים עדיין ולהאירם” גם אם לא נתבקש לכך על ידי חברו. אם אכן יודלק החבר ויתעורר – הדבר תלוי בו” באופן ניצולו את הבחירה החופשית שלו. עלי להדליק פנסים גם אם בעליהם לא ידלקו בהמשך באורם העצמי. זו מהותה של אהבת ישראל – לפעול למען הזולת גם כשאין לי כל טובה ותועלת מכך. אני רק המוט הארוך המגיש את האש שבקצהו אל הפנס. אם ידלק” תהיה זו אשו הפרטית של הזולת האצורה בנשמתו’. כזה היה חמי.
בדרני רחוב
מספרת הגמרא בתענית כב” על רבי ברוקא שהיה מהלך בשוק ונגלה אליו אליהו. שאל רבי ברוקא: יש בשוק אדם שהוא בן העולם הבא? ענה לו אליהו: לא. פתאום עברו להם שני אנשים” אמר אליהו: אלו בני העולם הבא. רץ אחריהם רבי ברוקא ושאל: מה מעשיכם? ענו לו: אנשים בדרנים אנחנו” מבדרים עצובים. או כשיש מריבה בין אנשים” אנחנו דואגים שיהיה בניהם שלום…
לאנשים אלו יש עוצמות של גפרור” הכשרון שלהם הוא להצית ולהתחיל תנועה של פריחה. לאילו ממדים תגיע מדורת האחווה? הם ממש לא יודעים. כך דרכו של עולם” אחרי שהמצת הבעיר” האש כבר תתחדש מעצמה” היא תמצא במה להתלות ואפילו תוביל בהתלהבות.
נשמע שזו שפה של רגשות אך זו בדיוק אותה תנועה בלימוד התורה. להיות תלמיד חכם זה דורש עמל רב” עמל של מצת. אך ברגע שתלמיד מתחיל לפרוח… ‘כיון דנבט- נבט!’ (תענית ד’).
אשרי הגפרור
חנה סנש” בת למשפחת משכילים מהונגריה” חונכה בילדותה בבית ספר נוצרי רחוק מנחלת המסורת. בנערותה התחיל לבעור בה גפרור” גפרור שגרם לה לנטוש את הגלות להתקרב לנחלת אבותיה. עמוק בלבה הבעיר הגפרור געגועים גם לנחלת המורשת. הזהות היהודית החלה לבעור בה עד כדי מסירות נפש על עם ישראל.
ביום הולדתה השמונה עשר היא כתבה ביומנה: ‘אני מרגישה עכשיו שיהודיה אנוכי בכל מאודי… אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה.’
שיריה יעידו על הנשמה שהחלה לדלוק בה-
‘אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות.
אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות’.
שלהבת שנדלקה ועלתה מאליה בתפילה ‘א-לי א-לי שלא יגמר לעולם… תפילת האדם’. (חנה סנש).
המדורה דולקת” ניצוצות מתעופפים וצלילי תורת רבי שמעון בר יוחאי מבשמים את הלילה. אנו מביטים באש והקב”ה מגלה לנו” תראו אילו עוצמות נולדו מניצוץ קטן של גפרור” גפרור שכבר מזמן נעלם. תעריכו את משקל המצת” גם המצת שבכם! תבעירו ניצוץ ראשון של אהבה ואמונה” שכולם יזכו להתבשם באהבה ובאמונה.
קדושה
מחציתה הראשונה של פרשת אמור עוסקת בשלמות סדר עבודת הקודש” בין בנוגע למקריבים” בין בנוגע לנקרבים. במחצית השניה של הפרשה מופיע עניין שלמות הבריאות הישראלית שמתגלה בקדושת הזמנים.
חז”ל מגדירים: “קדוש לעולם קיים”[1]. קדושה אינה ביטול מציאות או שלילתה” אדרבה” היא גבורת מציאות ושלמות מציאות היותר גדולה. בהפטרת יום הכיפורים אנו קוראים: “הכזה יהיה צום אבחרהו” יום ענות אדם נפשו” הלכוף כאגמון ראשו?”[2]” שמתאר צום שאינו רצוי משום שהוא הפוך מגבורה ושלמות מציאות. וכן מתברר ב”מסילת ישרים” בפרק על קדושה[3]” שהאדם הקדוש הוא האדם היותר שלם” עד שגם כל הגשמיות שלו” מאכלו ומשתהו הם קדושה. במסכת תענית מופיעה התנגדות של חז”ל לתעניות” לסיגופים ולמיעוט אכילה. אדרבה” “לעולם ימוד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו” שנאמר: ‘בקרבך קדוש'[4]”[5]” ורש”י שם מסביר “כאילו כל מעיו קדוש ואסור להכחישן”. ועוד נאמר בגמרא שם שתלמיד חכם אחד צדיק ומתמיד שנמנע מארוחה” קיבל גערה בסגנון קצת מצחיק: “ליכול כלבא לשירותיה”” כלומר: מה הרווח? כלב יאכל את סעודתו! מיעוט גופניות אינו שלמות. הדבקות בתורה לא צריכה להתגלות במיעוט הגוף” אלא בשלמות היותר גדולה של הגופניות והרוחניות. קדושה אמיתית עניינה לרומם את ערך המציאות כולה. כשאדם מתרומם במדרגות של ה”מסילת ישרים”” המדרגה הראשונה היא צדקות – שלמות בתורה ומצוות. מעליה עומדת מדרגת החסיד” העושה לפנים משורת הדין. מעל הכל” אדם יכול להתרומם עד מדרגת הקדושה” שבה אפילו גופו נהיה קדוש[6].

________________________________________
[1] סנהדרין דף צ”ב עמ’ א’.
[2] ישעיהו נ”ח” ה’.
[3] פרק כ”ו.
[4] הושע י”א” ט’.
[5] תענית דף י”א עמ’ א’.
[6] ע”פ שיחות הרצ”י ויקרא עמ’ 181-2″ 224″ בראשית עמ’ 225.

תגיות: אש, לג בעומר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

מיוחד לפרשיות ויקהל פקודי: כשמפצח האגוזים מגיע לארון הקודש
כשמפצח האגוזים מגיע לארון הקודש
דודאים” תרופות וחשיבה מחוץ לקופסה
Shape-2
machon
אורות מהטבע – התנועה שלו
Shape-2
machon
סיפורה של לביאה
Shape-2
machon
קליפות” תחפושות ושמחה מהטבע
Shape-2
machon
חרוב- ניגון של גישור
Shape-2
machon
קופים ואיכות חיים
Shape-2
machon
צבע אדום
Shape-2
machon
קרב במגרש ביתי
Shape-2
machon
עורב- אליה וקוץ בה
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן