עצמאות כלכלית או תלות בהורים?

שאלה: האם לתמוך כלכלית בבת או בן בוגרים (בן בוגר צבא) בתקופת לימודיהם האקדמאיים?
א. עצמאות כלכלית – מוסכם על כל העוסקים בתורת הנפש” שאחד הביטויים המרכזיים של הבגרוּת הוא הפסקת התלוּת הכלכלית בהורים” כלומר: פיתוח יכולת להגיע לעצמאות כלכלית. רמז לדבר” בהגדרת חז”ל לבן “גדול” שמציאתו לעצמו. קטן המוצא מציאה – מציאתו לאביו. מיהו קטן ומיהו גדול? “גדול וסמוך על שולחן אביו – זהו קטן. קטן ואינו סמוך על שולחן אביו – זהו גדול” (ב”מ יב ב). כל עוד הבן סמוך על שולחן הוריו ונתמך על ידם מבחינה כלכלית” הוא עדיין מוגדר “קטן”” אף שהוא גדול בגיל.
בעבר הרחוק” בני מצווה (מגיל 13 ואילך) כבר עבדו למחייתם. תמורות תרבותיות” חברתיות וכלכליות” חוללו שינויים בתחום זה והעניקו לילדים כמה שנים נוספות (בדרך כלל עד גילאי 16/18) של חופש מעבודה לטובת לימודים וקניית יידע. בדור האחרון” בזכות השפע והעושר הכלכלי של החברות המתועשות” התווספו עוד שנים אחדות של חופש מעמל ועבודה. יש הסבורים” שזה פינוק מיותר ומזיק” המשחית את הנפש. פינוק זה מאפשר לבני הנוער לשקוע בבטלה” ואף “להקדיש” שנה/שנתיים מחייהם למסעות ברחבי העולם. אין שום דבר שדוחק בהם לעמוד על רגליהם מבחינה כלכלית. התוצאה היא: התארכות גיל ההתבגרות.
ב. טווח קצר וטווח ארוך – לאור הנ”ל” האם נכון שלא לתמוך כלכלית בבן בוגר צבא? האם מומלץ לעודד אותו לעבוד ולהתפרנס לבד” כדי לקדם את בגרותו? – מסקנה זו איננה הכרחית. לעיתים” דווקא שיקול העצמאות הכלכלית מוביל למסקנה הפוכה: עידוד המשך ההישענות הכלכלית על ההורים” באופן זמני” עד שתהפוך למיותרת. הכיצד? על מנת לעמוד על רגליו מבחינה כלכלית חייבים הילדים לרכוש מקצוע. שמירה” ניקוי חדרי מדרגות וחלוקת עיתונים ומיצים בבתים” הם מקור הכנסה מצוין” אבל זמני” הם אינם מבטיחים “פרנסה” לטווח הרחוק. “פרנסה” אפילו מינימאלית תלויה בלימודים אקדמאיים או בהכשרה מקצועית. לכן” חשוב שהבן ישקיע בלימודים ויפיק מהם את המיטב. אם הלימודים אינטנסיביים מאוד ואינם מאפשרים להפנות משאבי זמן לטובת עבודות זמניות” מוצדק לדחות את “עידן” העצמאות הכלכלית לכמה שנים. אם ההשתכרות של הבן מעבודה פוגעת בהישגיו הלימודיים” נכון לוותר על אידיאל העצמאות הכלכלית עד לסיום לימודיו. עתה” עליו להתמסר להכשרתו המקצועית.
הדרישה לעצמאות כלכלית” לפעמים איננה באה מההורים אלא דווקא מהבן” המבקש להרגיש עצמאי. הוא מסרב לקבל את התמיכה הכלכלית הנדיבה שמציעים לו הוריו” והולך לעבוד. היצר הרע של “כאן ועכשיו” דוחק אותו להשיג מיד עצמאות כלכלית” גם אם זה פוגע בלימודיו. חשוב להבהיר לו שהשיקול האמיתי איננו ה”כאן” וה”עכשיו” אלא הטווח הארוך. אחד מסימני הבגרוּת הוא היכולת לחשוב לטווח רחוק. ילדים קטנים חושבים רק על התועלת המיידית ומתקשים לערוך תכנון ארוך טווח. אבל” אדם מבוגר יודע להרים את עיניו ולהביט מרחוק.
ג. בנייה רוחנית מול עצמאות כלכלית
העצמאות הכלכלית איננה הביטוי היחיד של הבגרות” היא מרכיב אחד בלבד בתוכה. אחד המרכיבים המרכזיים בבגרות הוא גיבוש הזהות ועיצוב האישיות. “קטן”” הוא סמוך על שולחן הוריו לא רק בהיבט הכלכלי אלא גם בהיבט הרוחני (האידיאולוגי) והנפשי. בוגר הוא מי שעבר את שלב גיבוש הזהות. זה כולל גם את גיבוש הזהות האמונית (= זהות דתית). בוגר צבא המרגיש שהוא טרם בנה את התשתית התורנית של אישיותו ומשום כך בוחר ללמוד בישיבה שנה אחת או שנים אחדות” אף הוא מעצים את בגרותו ומקדם אותה. קידום הבגרות ב”רוח” קודם לקידומה ב”חומר”. כלומר: העיצוב הרוחני של האישיות קודם להשגת עצמאות כלכלית. לכן” אם קיימת התנגשות ביניהם” לדוגמה: העבודה משבשת את הלימודים הסדירים בישיבה” אזי הבנייה התורנית של האישיות מכריעה” והשגת העצמאות הכלכלית תידחה.
ד. “סעודה שאיננה מספקת את בעליה”
סעיף זה נכתב עבור הבנים הבוגרים שמתלבטים אם להיתמך כלכלית על ידי הוריהם. חז”ל (חולין ז ב) מספרים על רבי פנחס בן יאיר שרק לעיתים נדירות אכל אצל אחרים. לא מפני שחשש שיאכילו אותו מאכלים אסורים אלא מפני שחשש שהמארח הוא מאלו ש”רוצה – ואין לו”. ברוח דומה פסק הרמב”ם: “ה’ דברים” העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן” לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם” ונמצא חוטא והוא ידמה שאין זה חטא; ואלו הן: (א) האוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה – שזה אבק גזל” והוא מדמה שלא חטא ויאמר ‘כלום אכלתי אלא ברשותן?!'” (הל’ תשובה ד א). למדנו מכאן שאין לקבל מהזולת אלא אך ורק כאשר איננו מכבידים עליו. אבל” אם האירוח מכביד עליו” למרות שהוא נותן לנו מחפץ לב” עלינו לדחות את טוב לבו. אם ההורים אינם אמידים” ההישענות הכלכלית עליהם היא כעין השתתפות בסעודה שאינה מספקת את בעליה.
אמנם” יש הורים המעניקים לילדיהם ביד נדיבה גם אם זה דורש מהם להדק את החגורה ולצמצם את הוצאותיהם האישיות. הם אינם רואים בכך ויתור לטובת הזולת אלא ויתור לטובת עצמם. ילדיהם הם הם בשר מבשרם. אבל” כשם שאין פרצופיהם של ההורים שווים” כך אין דעתם בסוגיה זו שווה. יש הורים ששמחים לתמוך בילדיהם הבוגרים” ויש שסבורים שזה איננו חינוכי. יש הורים שהידוק החגורה קל להם ויש שהוא קשה להם. לכן” על הבוגר לבדוק היטב לפני שהוא מקבל תמיכה כלכלית מהוריו. והעיקר: אל יקפיד עליהם אם הם לא תומכים בו” ואל ידון אותם עד שיגיע למקומם.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.