ואהבת לרעך כמוך

לפני אלפיים שנה בא גר להלל הזקן וביקשו ללמדו את התורה כשעומד על רגל אחת. הלל הסכים לגיירו ואמר לו “מאן דעלך סני לחברך אל תעביד” ואידך זיל גמור” (שבת לא). מאה שנים לאחר מכן” בא ר’ עקיבא ולימדנו “ואהבת לרעך כמוך” – זה כלל גדול בתורה. דהיינו כלל הכולל הכול (ירושלמי נדרים פ”ט ה”א). הלל בחר במשפט על דרך השלילה – מאי דעלך סני וכו’ כי ידע שהדרישה ל”ואהבת” גבוהה מדי לדרגתו של הנכנס בשערי היהדות בשלב זה.
פרשתנו פותחת בדרישה גבוהה ביותר “קדושים תהיו כי קדוש אני ה’ אלקיכם”. ודרישה זו מגיעה לשיאה לאחר 18 פסוקים בציווי “ואהבת לרעך כמוך”. כאשר ביניהם 18 פסוקים שבהם 31 מצוות” מיעוטן בין אדם למקום ורובן בין אדם לחברו. פסוקים אלו מלמדים כיצד נגיע לקדושה מלאה שבשיאה – אהבת הרֵע.
ואכן חכמי הקבלה” ובראשם האר”י ז”ל” קבעו כי על האדם בתחילת כל יום לקבל על עצמו קודם התפילה” “הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך”.
הכלי יקר” בבואו להסביר פסוק זה” מביא את המעשה בגר ובהלל ואומר כי כל גר צדק בבואו לקבל על עצמו עול מלכות שמים ויהדות” מודע לגודל המעמסה שנוטל על עצמו הכוללת תרי”ג מצוות מעשיות בכל תחומי החיים. ומאחר שלא גדל מילדותו עליהן חושש הוא שמא ישכח פרטים” אך הוא יודע שללא שמירת כל המצוות לא יגיע לדבקות בה’. ועל כן ביקש מהלל: מסור נא לי כלל יסודי אחד הכולל את כל התורה אשר ינחני לרוח הדברים” על פיהם אזכור את כל פרטי המצוות. כלי יקר: “ועל דרך המליצה אמר: כשאני עומד על רגל אחת” וכוונתו למסור דבר הנאמר מהרה בלשון קצר” דהיינו ג”כ יסוד ורגל אחד” ועל ידי שיזכור כלל זה” יזכור את כל מצוות ה’.”
והנה” התלמוד במס’ מכות (כא ע)מזכיר כי “בא חבקוק והעמידם על אחת” שנאמר וצדיק באמונתו יחיה”. לפי דברי חבקוק כל התורה כולה עומדת על אמונה בה’ ולא על מצוות אהבת הרע כדברי הלל. עונה על כך הכלי יקר: הלל” בתשובתו לגר אמר לו: התורה מתחלקת לשתי רגליים (יסודות)” רגל אחת מצוות שבין אדם למקום” והרגל השניה בין אדם לחברו. ואתן לך משפט הכולל גם את שניהם – “ואהבת לרעך כמוך” אני ה’.”
בטעות רגילים לצטט באופן חלקי פסוק זה. ומשמיטים לעתים את “אני ה’.” ובדומה לזה מצאנו “שלח את עמי – ויעבדוני”” כשמשמיטים את המילה האחרונה. וכמו כן “בית יעקב לכו ונלכה באור ה'”” וכו’. הכלי יקר מדגים רעיון זה במעשה הכרובים. מרכז המקדש הוא קודש הקדשים” ומרכז קה”ק הוא ארון הברית שבו הלוחות והתורה. ועליהם הכרובים” אשר מתוארים בפסוק “פורשי כנפיים למעלה” ופניהם איש אל אחיו”. תיאור ציורי זה מסמן את שני חלקי התורה – פורשי כנפיים למעלה – בין אדם למקום” ופניהם איש אל אחיו – בין אדם לחברו. וקניין התורה יהיה אך ורק בשילובם של השניים.
כמו כן מצאנו בלוחות חלוקה לשניים: הלוח הראשון הפותח ב”אנכי ה’ אלקיך” בין אדם למקום” והלוח השני בין אדם לחברו” ומסיים ב”לא תחמוד” כמופיע בדברי ר’ לוי (ויקרא רבא כד ה) שלא תחמוד הוא כנגד “ואהבת לרעך כמוך” (עיי”ש).
הרב חרל”פ זצ”ל בספרו מי מרום” מאחד את שתי הרגליים באומרו: “כאשר מתקנים את המידות הרעות ומתדבקים במידות הישרות והתמימות” לאהוב כל אחד ואחד מישראל כמוהו ממש” באים על ידי זה לידי קיום כל התורה כולה. יתר על כן מכיון שקודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הם” אי אפשר להגיע לידי דבקות בהי”ת ובתורתו כי אם על ידי אהבת כלל ישראל”.