לשוב אל עצמנו / נכון לעכשיו

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (בראשית כח” י). מפרש רש”י” לא היה צריך לכתוב אלא וילך חרנה” למה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם” שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה” יצא משם” פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. אמנם יעקב יוצא מבאר שבע” אבל הקב”ה מבטיח לו שישוב אל הארץ ובגדול” ככתוב “והנה ד’ ניצב עליו ויאמר אני ד’ אלקי אברהם ואלקי יצחק” הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך” והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך” (כח” יג-יד). ואכן כשם שיעקב יצא מבאר שבע” גלה עם ישראל מארצו לאלפיים שנות גלות והארץ היתה שוממה” איבדה את הודה זיוה והדרה. לא רק הארץ איבדה את אורה אלא האנושות כולה בחשכה רוחנית ומוסרית כל זמן שעם ישראל בחשכת הגלות הארוכה.
נכון לעכשיו” עם ישראל” עם הנצח” שב הביתה לארץ ישראל” ואנו רואים עין בעין בהתקיימות דברי הנביא יחזקאל: “ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם” (יחזקאל לו כד). אלא שבשלב קיבוץ הגלויות עדיין לא ניכר הודה זיוה והדרה של האומה בארצה. יש צורך להיטהר מזוהמת הגלות” שאחד הקלקולים היותר גדולים שלה הוא טשטוש זהותו של עם ישראל” עם הנצח” כעם סגולה” כממלכת כהנים וגוי קדוש שנבחר להיטיב ולהאיר לעולם את ערכי הנצח. ההשקפה הרואה בעם ישראל עם ככל הגויים” ומדינת ישראל כמדינה ככל הארצות ותו לא” משפילה את עמנו” בעיני עצמנו ובעיני אומות העולם. יש לשוב לא רק אל ארצנו אלא גם אל עצמנו” להכיר בערך הייחודי של עם ישראל ובתפקיד המיוחד של עם ישראל כעם הנצח המאיר לעולם את ערכי הנצח האלוקיים. ועל זה אומר הנביא “וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר” ואת רוחי אתן בקרבכם … וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלקים… וידעו הגויים אשר סביבותיכם כי אני ד’ בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה” (יחזקאל לו). צו השעה ללמוד ולהכיר ולהסביר מהם זהותה” ערכה ותפקידה של אומתנו האהובה. ומתוך כך יתגלה לעין כל הודה זיוה והדרה של אומתנו בארץ חיינו.
מהמצפה לישועה השלמה