את ממש גיבורה!

כידוע” ילד בגיל הרך הוא רך. בתשעת חודשי ההריון הוא נהנה מרחם אמו” כלומר מאיזון – בין גבול הרחם לבין הָכלה. רחם מסמל את מידת הרחמים. כשילד מקבל חינוך למידת הרחמים אפשר לומר שהוא התפתח טוב” שכן מדובר במיזוג בין דין לחסד” בין גבול לנתינה.
במשך תשעת החודשים שאחרי הלידה התינוק נמצא בשלב של הריון מחוץ לרחם” לפי האר”י ז”ל. כלומר” הוא במצב של תלות מלאה” אך הרחם עכשיו היא חיוך” קול” מבט” ריח” תחושה” חיבוק ונשיקה. כי התינוק צריך לקבל מחוץ לרחם את אותו חום וביטחון שהוא קיבל בבטן אמו. בהדרגה אטית האֵם מאפשרת לרך עצמאות” עד שבגיל שנה וחצי בערך הוא עובר שלב קריטי בהתפתחותו” הוא מתחיל להשתחרר מתלותו. אולם למרות עצמאותו הוא חייב להרגיש שאנחנו אתו” בדיוק כמו חבר הנפרד מחברו עם דיבורים של חיבה או דברי תורה” או כמו יהודי שנשאר ללמוד עם התפילין לאחר התפילה… כך בדיוק התינוק צריך להרגיש” שעל אף שהוא מסוגל להתרחק” יש בריחוק הזה דווקא העמקה של הקשר אם-ילד…
ואני הקטן” מסתכל עלייך ושואל: איך את עושה את זה?!… את ממש גיבורה… להעניק לילד כל כך הרבה חום ואהבה וגם לטפל בבית” בעצמך ובבעלך… אולי באמת כדאי שלא תשכחי לשמור על זמן איכות גם לעצמך…! אל תמלאי עצמך ברגשי באשמה שאולי את לא האימא האידיאלית” אני אומר לך” בזכותך הגאולה הפרטית של הילדים שלנו” ושל העם כולו…