כותב ה”אור החיים” הקדוש [1]: “אם אין ישראל” אין תורה”. “מה מובן המילה תורה? היא כוללת כל מיני דברים: קיום התורה ולימוד תורה” תורה שבכתב ותורה שבעל פה” הלכותיה ואגדותיה” כלליותיה ופרטיותיה – כל המובנים האלה הם אחד” [הם תורת ה’]. התורה היא תורה מן השמים” אולם ‘לא בשמים היא'” כי אם מכוונת אלינו” יורדת אלינו. היא תורה שיש לה כתובת” אלינו. על כן כותב ה’אור החיים’ הקדוש: ‘אם אין ישראל” אין תורה’. זהו עניינה של תורה” שמצד אחד היא לעילא לעילא” ומצד שני היא נמשכת משמים אלינו” [2].
“נשמת ישראל היא היא התורה. דבר ד’ המחיה אותנו מתגלה בנו בכל מציאותנו בתור עם” בכל הסדרים הרוחניים” הממלכתיים” התורניים והמצוותיים. ישראל הוא מין בריאה אלוהית מיוחדת שהתורה מונחת בעצם בטבעה” ועובדה זו קודמת לכל התפרטות של תורה ומצוות. כלל גדול זה” ואמת אלוהית גדולה זו” עניינם להתגלות על ידי התורה ומצוותיה” שהיא הגילוי האמיתי של ישראל” [3].
על פי זה יש להבין את דברי חז”ל שישראל קדמו לתורה. “הכוונה לנשמתם של ישראל” דבר אלוהים המחיה אותנו” ‘רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך’.” ישראל שקדם” זהו ישראל שיש לו נשמה” שהמהות הפנימית שלו היא התורה. “כשם שאם אין ישראל אין תורה” כך אם אין תורה אין ישראל. …רבונו של עולם יצר נשמה כללית לאומית [ישראל] בעלת תוכן מיוחד: התורה. ביצירה המיוחדת הזאת” כבר מונח היסוד והשורש של התגלות כל התורה כולה לכל פרטיה ודקדוקיה. ישראל בנשמתו וחיוניותו [כח החיים שבו] הוא הכלל של התורה” ומן היצירה הזאת נמשכים פרטים של תורה” [4].
מקורות:
[1] ויקרא כו” מו.
[2] שיחות הרצ”י תלמוד תורה עמ’ 63.
[3] שם עמ’ 62.
[4] שם עמ’ 65-6.