ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


שמחת הסיום

הרב אלישע אבינר

את המנהג של חתני התורה לעשות סעודה ולהזמין אליה את כל קהל המתפללים, סמכו הראשונים (ב"י או"ח סי' תרסט) על המדרש על הפסוק "ויבוא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה'... ויעש משתה לעבדיו" - "אמר רבי יצחק: מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה". שמחת תורה היא שמחה של "סיום", ועל כן עושים בה "סעודת סיום". בגמרא (שבת קיח ב) מסופר על אביי שהתפאר שכאשר אחד מתלמידיו סיים מסכת הוא עשה "יום טוב" לכל התלמידים. ומכאן פסק הרמ"א (יו"ד רמו כו): "כשמסיים מסכתא - מצווה לשמוח ולעשות סעודה, ונקראת סעודת מצווה".
השלמת כל מלאכה מעוררת שמחה, על אחת כמה וכמה השלמת לימוד מסכת או נושא מקיף ורחב בתורה. השמחה מורכבת מעונג פנימי על הזכות שנפלה בחלקנו להקיף מסכת שלמה בתורה, וגם מסיפוק אישי ומתחושה של שלמות. ההגעה לקו הגמר משמחת, היא תורמת לא רק להרגשה הטובה, אלא היא גם פועלת כלפי העתיד: היא מעודדת, מחזקת ומדרבנת. השלמת משימה אחת מעוררת חשק להתחיל משימה חדשה. מי שמקבל על עצמו משימה שגבולותיה אינסופיים עלול להתייאש מהר מאוד. הוא משקיע ומתאמץ, טורח ויגע, אבל איננו חש שיש תפוקה כלשהי למאמציו. נדמה לו שהוא דורך במקום, שכל מאמציו הם לריק, שאין כל תועלת למעשיו ולהשתדלותו. לכן, חשוב לבחור משימות שיש להן "סיום", ולחגוג את הסיום בשמחה.
לרבים מבנינו ומבנותינו נדמה שהתורה היא ים שאין לו סוף, ושכל מי ששוחה בה, סופו לטבוע בה מאפיסת כוחות. ברור מאליו שעם מחשבה כזו אין שום סיכוי לשרוד אפילו פרק זמן קצר בתוך ימה של תורה. הטביעה היא ודאית, זהו רק עניין של זמן. לכן, נערים רבים לומדים תורה בעצלתיים, כעובדי עבודות כפייה, ללא שאיפה ברורה וללא תקווה להישג כלשהו. אין התלהבות, אין מטרה, אין מוטיבציה.
לכאורה, צודקים בנינו: התורה היא באמת רחבה מאוד, כפי שנאמר (תהילים קיט צו): "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ, רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאד", "ארוכה מארץ מִדה ורחבה מִנִי ים" (איוב יא). על הפסוק "ויכֻלו השמים והארץ" דורש המדרש (בר"ר י) שלכל דבר בעולם יש גבול ומידה, אפילו לשמים ולארץ. קיים רק יוצא מן הכלל אחד: התורה, שאין לה "סיקוסים" (=שיעור), שנאמר: "ארוכה מארץ מִדה ורחבה מִנִי ים".
אם אין קץ לתורה ואין יכולת להקיף אותה, מה הטעם בכל המאמץ?!
יש עונים שהתשובה מצויה ב"פרקי אבות": "לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה", ופירש רבנו יונה: "שלא תעלה על דעתך: 'אינני רחב לב ולא אוכל לגומרה, ומה יתרון בעמל ומה אועיל ביגיעתי?!' - שלא עליך לגומרה אלא אחר שבתורה אתה עמל קיימת מצוַת בוראך". הוי אומר: יש ערך לעצם לימוד התורה, גם אם הוא איננו מושלם. סוף כל סוף, מקיים האדם מצוַת תלמוד תורה.
הראי"ה קוק זצ"ל דן בסוגיה זו מתוך גישה חינוכית מובהקת. הוא טוען שאמנם ארוכה היא התורה אבל קיימת אפשרות ריאלית להקיף את עקרונותיה המרכזיים, גם במישור ההלכתי וגם במישור האמוני. "מה הורגל לומר שאין קץ לתורה ביחס לענינים המעשיים שבה [= העיון ההלכתי, הש"ס ומפרשיו], הוא נאמר רק על פי תנאים מיוחדים [= עיון נקודתי, עמוק ומדוקדק], אבל באמת אפשר לו לאדם, כשילך בדרך ישרה, לכלול הקפה ברורה מכל הצד המעשי שבתורה" (אוה"ת ט ג). המאמר "לא עליך המלאכה לגמור" איננו קביעה שאי אפשר לגמור את המלאכה, אלא הוא דברי עידוד ותמיכה לקראת הדרך הארוכה. לפעמים אדם חותר בעצבנות אל קו הגמר, ואיננו מסוגל ליהנות מהדרך. תופעה זו מוכרת בטיולים: יש מטיילים החותרים בעצבנות להגיע לסוף המסלול, הם בולעים מרחקים עצומים במהירות רבה, ואינם מספיקים ליהנות מהנוף, מהטבע, מהאוויר הצח. כך גם בלימוד תורה, עלול אדם להיכנס לטרנס או לעצבנות בגלל המלאכה הרבה שנותרה לו. לכן, נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור" על מנת לתת "מנוחה ללב למען יעסוק בכל ענין וענין ברוח בטוח ושוקט, שלא יטרידהו ענין אחר".
ובחזרה אל בנינו. שמחת ה"סיום" היא אמצעי חשוב לדִרבון ולהגברת החשק והמוטיבציה. לכן, צריך להשתדל לבנות תכנית לימודים שתאפשר "סיומים" בתחומים שונים: הקפת ספרים שלמים בתנ"ך, הקפת מסכתות שלמות (אפילו קטנות וקלות) במשנה ובגמרא, הקפת ספרי אמונה. התורה איננה ים שטובעים בתוכו, אלא יבשה שאפשר לצעוד עליה בבטחה. התורה מורכבת ממשימות רבות בנות השגה. כל משימה היא יחידה אחת שלמה. בסופה חוגגים את ה"סיום" וזוכים לשמחתה של תורה.

לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill אתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.


תגיות: התורה | סעודת סיום | סיום התורה | חתן תורה



לב טוב - הרב שלמה אבינר
הילד שלי מפחד מכישלון - ד"ר מיכאל אבולעפיה
אהבת כל ישראל - הרב דוד לנדאו
כה תאמר לבנות יעקב... - הרב יואב מלכא
על עצירה, מתנה ופרדה... - הרב ערן טמיר
הביאני המלך חדריו - הרב יורם אליהו
שַׁקְרָן / סיפורי אברי - הרב שלמה אבינר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: