ימים אלו הם ימים של חשבונות” ימים של תשובה. תשובה חייבת לכלול גם חרטה [1]” שיש בה מידה מסוימת של כאב” אך מתוך הכאב יש להגיע לרוממות נפש ושמחה של תשובה. לכן בספר נחמיה מסופר שעזרא קרא לקהל לפני ראש השנה ואמר להם: “אל תעצבו” כי חדוות ד’ היא מעוזכם”. עזרא הוא המשך של משה רבנו. חז”ל מוסרים לנו ש”ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו לישראל”. הוא אומר לקהל: “קדוש היום לאדוננו”” ויחד עם זה קדושת יום הדין וחרדתו אינן צריכות להעציב” “חדוות ד’ היא מעוזכם”. וכן נאמר במשלי: “מגדל עוז שם ד'” בו ירוץ צדיק ונשגב”. העוז הזה מתגלה מתוך הדבקות בד'” “ואתם הדבקים בד’ אלוהיכם חיים כולכם היום”. אנו מתרוממים למדרגה של שמחה פנימית המעורבת בחרדת קודש.
תשובה זו מתוך שמחה ומתוך חרדה הולכת ומתגלה עכשיו “בשוב ד’ את שיבת ציון”. עניינו המיוחד של עזרא הוא גילוי התורה מחדש בארץ ישראל. וכן בימינו” אנו חוזרים לארצנו” למקומנו הטבעי” בתוקף יד ד’ המכנס אותנו מארבע כנפות הארץ” ואנו חוזרים לבריאותנו מן המיצרים הרוחניים של הגלות. הופעת התורה הולכת ומשתכללת. האומה הישראלית” כנסת ישראל כולה” חוזרת אל מלוא שלמות חייה וטבעיותם האלוהית. מתוך כך היא מגלה את התחדשות הכוחות של מהותה העצמית” כשתשובת היחיד מעוונות משולבת יחד עם התשובה הכללית של האומה לארצה” וכדברי דוד המלך: “הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי – תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי” [2]. [3]
מקורות:
[1] עי’ רמב”ם הלכות תשובה פרק ב’ הלכה ב’.
[2] תהלים ק”ג ג’-ה'” וכפי שמובא באגרות הראיה אגרת שע”ח.
[3] לנתיבות ישראל א’ עמ’ מ”ח” שיחות הרצ”י מועדים א’ עמ’ 45-6.
