חינוך לאחר יום העצמאות

מהו הרושם שנשאר לנו מהחג הגדול הזה? הרי לכאורה לא חל שינוי בחיינו” כמו מאז עצמאותנו בארץ ישראל.
לא כן. בתחום עבודת הנפש” מאז חזרתנו אל הארץ” אנחנו עובדים בצורה שונה לפחות בשלושה תחומים:
1. עברנו מן הרצון לשלוט לכתחילה לתפיסה בדיעבדית” שהרי “אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח” (תהילים פה” יב)” כלומר” יש לנו סוף סוף אפשרות לא רק לנסות לשלוט על המציאות שתהיה כפי שאני מצפה” אלא אנו יכולים ללמוד מהמתרחש. ואם כן שני ספרים פתוחים לפנינו: תורת משה” שהיא התורה הנלמדת דרך משקפיים שבלעדיהם אין לנו עיניים לראות. ויש גם תורת ה'” המתגלה מתוך הניסיונות כשכל מפגש עם כל נפילה” חושף עוד הבנה עמוקה” עוד שיעור בחכמת ה’.
2. פיתוח כוח המדמה. בחוץ לארץ היינו כחולמים” כלומר המדמה היה בעיקר דמיונות שווא. ועכשיו: אוירא דארץ ישראל מחכים (בבא בתרא” קנח” ב) – יש אפשרות לפתח את כוח המדמה” בתנאי כמובן שהאדם מוסר את נפשו בלימוד תורה בשקידה ובמשך שנים רבות… היצירה הופכת סוף סוף לגילוי אוטנטי” היופי נהפך לגילוי של אמת והחומר בסיס להתעלות רוחנית.
3. החשיבה שלנו מסוגלת לשאת הפכים. לא חשיבה כמו “רק המפלגה שלי צודקת” אלא היכולת להכיל גם וגם… אנחנו מסוגלים לחשוב שאם יש אנשים עם דעות שונות ממני” כנראה עלי ללמוד להרחיב את התובנות הישנות שהיו לי. כי הרי בַּשורש – כל דעה מרחיבה ומעמיקה את החשיבה. מעכשיו” אין מחלוקת לשם שמים אלא דו שיח על מנת להבין במה הזולת מסוגל להעשיר את תובנותיי ואת עולמי.
החינוך באור עצמאותנו” הוא חינוך לחשיבה מחוברת אל המציאות” הלומדת ממנה” הרואה מתוכה ומסוגלת לשאת הפכים…