עניינו של היום הזה: הכרזת ההחלטה כי קמה ותהי מדינת ישראל” שהיא שליטתנו העצמאית על ארץ אבותינו מורשת נחלתנו. זכינו” על פי ההשגחה האלוהית” לקיים את המצוה הכלל ישראלית לכבוש את ארץ ישראל – מצות הירושה” כדברי הרמב”ן “ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות” [כמובא בשני הגליונות הקודמים]. ארץ שנמצאת ביד אומה” בצורה של שלטון מדיני וממשלה” אין לזה מובן אחר מאשר מדינה. מצוה מן התורה שתהיה מדינה. כשמקיימים מצוה” זו מציאות של קדושה – “אשר קדשנו במצוותיו וציונו”. מדינת ישראל וסידור שלטון בישראל – הוא קודש. לכן” ברור הוא” שקדושה מרובה קיימת ביום בו הוקמה מדינתם של עם הקודש על אדמת הקודש. קדושת היום הזה היא קדושה קיימת” קדושה בכל תוקף” תוקף קדושת יום עצמאותנו – מתוך אמונה שלמה. “זה היום עשה ד'” – לא אנחנו עשינו” אלא רבונו של עולם הוא שעשה את היום הזה. לכן” “נגילה ונשמחה בו”” זהו יום שמחתנו בגאולת ד’.
אומץ הגבורה ועוז הרוח של אנשי צבוריותנו” אשר נתכנסו ביום ה’ אייר בתל אביב” והודיעו אל מרחבי העולם כולו וממשלותיו” כי יש מדינת ישראל – אחד הוא עם רוח הגבורה הנשגבה של גיבורי צבאותינו קדושינו” מוסרי נפשותיהם הטהורות על קדושת ד’ וארצו ועמו ותורתו. רוח הגבורה הזה נמשך ממקור נשמת כנסת ישראל כולה” “מאת ד’ היתה זאת”” מתוך גבורה של מעלה.
מצווים אנו על ההודיה על הניסים והנפלאות שנעשו לנו. עם זאת” יסוד הכל צריך להיות ריבוי השמחה לגבי עצם הקמת המדינה. מתוך כך” מתוך אמונה במעשה ד’ שמתגלה עכשיו במציאות” נוכל גם להתגבר על הסיבוכים” ולהתעלות בקודש. ככל שנחזק את עצמאותנו” נזכור את הערך המיוחד של עם ישראל” ונרבה את הבנת עצמאותנו – כך נזכה יותר להצלחה בבנין המדינה ובצבא” ומתוך כך נתעלה יותר בבנין התורה. משנה לשנה אנו זוכים לבירור יותר שלם.
צריכים להרבות שמחה ביום העצמאות על החזרת השכינה לציון אשר בהתחדשות הממלכתיות הישראלית [1].
מקורות:
[1] ע”פ לנתיבות ישראל א’ עמ’ קפ”א-קפ”ג” ב’ קנ”ו-קס”א” שיחות הרצ”י מועדים ב’
עמ’ 131″ 139″ 143-162″ 192″ 206 .
