ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: עקב
פרשה נוכחית: ראה
פרשה הבאה: שופטים
 


המדינה - יסוד כסא ה'

הרב יעקב פילבר

"אין המדינה האושר היותר עליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המון האידיאות, שהם עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה התוכן האידיאלי היותר עליון, שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר. ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון." (אורות עמ' קס).
בדבריו אלו מציג הראי"ה בפנינו שני סוגי מדינה: האחת מדינה רגילה שהיא כ"חברת אחריות גדולה", שכל עניינה להבטיח את קיומם והישרדותם של אזרחיה, היא יכולה לקום בכל מקום בעולם, עם כל קבוצת אנשים שמתאגדים יחד וכורתים ביניהם ברית לערבות ודאגה איש לזולתו, ובכך מבטיחים את קיומם הפיזי, גם התרבותי, של אוכלוסייתה עלי אדמות.
הסוג השני של מדינה לפי הראי"ה היא מדינה שתכליתה ותפקידה אינם רק לספק ולהבטיח את הצרכים הגשמיים והאישיים של אזרחיה, אלא קודם לכל עליה להיות "מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהוויתה התוכן האידיאלי היותר עליון", המדינה האידיאלית היא מדינה שהוקמה ראשית כל לקדם מטרה רוחנית-מוסרית, שהיחיד אינו יכול להרים אותה בכוחו האישי ורק כוחו של הכלל יוכל להוציאה מן הכוח אל הפועל.

לשאלה: מדינה מן התורה מניין? נוכל למצוא תשובה בהגדרתו של הרמב"ן את מצוות ישוב הארץ: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". לפי הרמב"ן, שתי מטרות במצוות "ישוב הארץ": האחת, היא ריבונות יהודית בכל מרחביה של ארץ ישראל, והשניה שגם לאחר שכבשנו את הארץ עלינו ליישב את מרחביה משממותיה. את שתי המטרות הללו, ריבונות והתיישבות, אי אפשר לממש אלא בהקמת מדינה. המדינה אינה מטרה, אלא אמצעי ל"יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד", ואת המדינה הזו אין כל עם יכול להקים אלא רק עם שהנביא מעיד עליו: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", הוא עם ישראל. כמו כן אין המדינה הזו יכולה לקום אלא רק במקום שנאמר עליו (דברים יא יב): "ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה". והיא ארץ ישראל.

נעים זמירות ישראל אומר: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם" - האם יש קשר בין השמים והארץ או שהם שתי ישויות נפרדות כמו שכתוב: "כי האלוקים בשמים ואתה על הארץ"? אדם דתי רואה בעיקר את הכסא, את מלכות השמים, בעוד הארץ היא דבר טפל שאינו חשוב, ואילו מדברי הנביא ישעיה: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" אנו לומדים שלא רק שיש קשר בין השמים והארץ אלא שהארץ היא הבסיס למלכות ה' בבחינת הדום לכסא, ועל כן יש לטפח לא רק את מלכות השמים אלא גם לבסס את בסיסה שהיא פה בארץ שלנו.

בספרו אורות הקודש (ח"ג עמ' קפ) כותב הראי"ה כי "כל מחשבה שהיא מפקרת את תיקון העולם וסדרי המדינות ופורחת באוויר רוחני לבדה, ומתפארת בתיקון נשמות והצלחתן, הרי היא מיוסדת בשקר שאין לו רגלים". ומאידך "כל מחשבה שדבר אין לה עם הרוממות הנצחיות, ומתעסקת רק עם סדרי החיים החומריים ותיקוניהם, אפילו אם יהיו בה תכנים מוסריים ואורחות צדק ומישרים, סופה להתעכר, מפני קטנותה, ומפני הזוהמא והסרחון שהחיים החומריים לקויים בהם בטבעם, כשהם מנותקים מיסוד חיים נצחיים ותשוקתם".
על הקשר של הרוח עם החומר, של הכסא עם ההדום, כותב הראי"ה בספרו "עין איה" (ברכות ט א) שם הוא מסביר את בקשתו של הקב"ה ממשה שיבקש מבני ישראל לשאול ממצרים כלי כסף וכלי זהב, מפני הצורך בשפע ועוצמה כלכלית כדי לאפשר לעם ישראל להגשים את מטרותיו הרוחניות, והבקשה הזו קשורה לאמירתו של אברהם, "מפני שכל מטרתו היתה להעמיד אומה שלא רק שהיא מכרת את ד,' אלא גם מודיעה את שמו הגדול של ה' בעולם ע"י מציאותה והתנהגותה כדרך שעשה אברהם ע"ה בהיותו אחד בעולם. ו(כדי) לפעול ולהשפיע על עמים רבים יש צורך בגדולת נפש ועוצמה כלכלית הבאה ע"י שאיפה ג"כ לרכוש מקנה וקניין... שעי"ז מתקרבים עמים רבים זה לזה ולמדים איש מדרכי רעהו. על כו ע"י אהבת הכסף שמזה בא מקנה וקנין כשהוא במצב הגון, לעשות עושר במשפט, מביא ג"כ לידי התכלית המבוקש להאיר אור ד' ע"י ישראל בעולם. מה שא"כ אם יסתפקו (ישראל) בשפלות נפשם רק להיות מרעים (רועי צאן) בעדר ואיכרים לבדם, ודבר לא יהי' להם עם אדם, ועמים זולתם לא ידעום, איך מתפשט אור ד' בעולם? ע"כ אברהם לתכליתו העליון בקש להרגיל נפשם (של ישראל) אחרי שפלות עבדותם, שהי' כור הברזל לצרף סיגיהם ולהרגילם בהכנעה הדרושה לעול תורה ומצותי', שעם זה יחד יתרגלו (גם) ברוממות הנפש ושאיפה לחיים מדיניים חברותיים שיבואו ע"י הרצון להרבות הרכוש".



תגיות: חומר ורוח | יסוד כבא ה' בעולם



מאמרים נוספים מעלון פרשת אמור התשע"א:
האם פרחה הגפן - הרב שלמה אבינר
לקסיקון חינוכי - הרב אלישע אבינר
כנגד ארבע מוחין דברה התורה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
קץ נסתר וקץ מגולה - הרב יורם אליהו
זֶה שֶׁלִּי / סיפורי אברי - הרב שלמה אבינר
"השתיקה"! - הרב ערן טמיר
אביב התשע"א - הרב יואב מלכא

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: