א. ליל התקדש החג
“בכל שנה ושנה בהתקדש ליל שמורים לה’ זוכה כל אחד ואחד מישראל שהקב”ה כביכול מטפל בו בכבודו ובעצמו” ובעת עריכת הסדר וכל היום הראשון של החג הוא יושב במחיצתו של מקום ואור הנשמה מתגלה אז לכל יחיד ויחיד בכל הדר קודשה… והאור הזה מאיר בו בכל השנה כולה…” (הרב חרל”פ הגדה של פסח” מי מרום).
ב. ערך היחיד בכלל
הרב חרל”פ מדגיש “לכל יחיד ויחיד”” וזה אחד הגילויים של הלילה הזה. אם תמיד נראה לנו שחלקו של היחיד בכלל טפל” משני” וערכו מיטשטש ונמחק מתוך חיבורו לכלל” הרי בא הלילה הזה ומגלה לנו עד כמה גדול ומיוחד חלקו” תפקידו והשפעתו” של האדם על הכלל כולו.
כך כותב מרן הרב קוק על המשנה “כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא”: “אין היחיד נטבע בים הכלל בתור דבר אבוד במציאות. כגודל האחדות של כלל האומה” כגדלותה של הנשמה הכללית… כן הפרטיות הגדולה של כל נפש מישראל של כל נשמה פרטית עולם מלא היא. כל יחיד” עולם מלא הוא בפני עצמו” וגוון מיוחד וצבע בהיר וחדש הוא נותן בעוזו על מלוא כל” (עולת ראיה ח”ב עמ’ קנז).
כשם שכל איבר באדם מבטא עניין מיוחד” וייחודיותו אינה מיטשטשת ונמחקת מחמת חיבורו לכלל האיברים ולמרכז האיברים” הלב והמוח. אדרבא” דווקא ע”י חיבור זה מתגלה ערכו של האיבר הפרטי הזה” וכך מוציא הוא לפועל יותר את ערכו” ייעודו וכוחו. כך גם יחס הפרט והכלל” דווקא הצטרפותו של הפרט אל הכלל מביאה לידי הבלטה את הנקודה הפרטית. הפרט מתגלה כאיבר של הכלל ומקבל מהכלל את הנקודה המרכזית שלו” וכאשר יוצאת ייחודיותו אל הפועל הוא מעשיר בכך את הכלל. באופן כזה הפרט לא נפעל על ידי הכלל ונבלע בו אלא להפך” הוא פועל על הכלל והופעת שיעור קומתו של הכלל לא תיתכן בלא הביטוי של הכישרון המיוחד של כל אחד ואחד.
לכל יחיד יש תפקיד בבניין הכלל ואין שום אדם שיכול למלא אותו במקומו” ומתוך כך בעומק האמת כל אחד מישראל הוא כלל” כלומר בכל אחד מישראל מתגלה בחינה של אוצר החיים” אוצר הנשמה של כנסת ישראל (נכתב על פי קובץ שיחות לפסח של הרב צבי טאו שליט”א).
“עניין זה של התעלות הפרט אל ערכו הכללי” אומר רבנו הרצי”ה זצ”ל” היא הנקודה הפנימית של פסח – התעלותו של כל יחיד אל מדרגה עליונה כזו” זאת היא היציאה לחירות” חירות הנשמה” (שם)
במצב זה הכלל מתגלה דרך היחיד” ודבר זה בא לידי ביטוי בכך שקורבן פסח הוא קרבן יחיד הדומה לקרבן ציבור בכך שדוחה שבת” טומאה ועוד. (עיין עולת ראיה ח”א קעח).
ג.קדש!
מתוך כך מבאר הרב קוק זצ”ל את המילה הפותחת את ליל הסדר ‘קדש’. לא באים רק לומר לנו לעשות עכשיו קידוש” אלא יש בזה קריאה והודעה לכל אחד מישראל את גודל ערכו “שיש ביד כל אחד מישראל ליתן כוח קדושה מצדו על היום מתוך שהשם יתברך בייחודו האמתי לעד הוא להם למושיע”. כוח האמת האלקית הזו “נותן כוחו לכל יחיד פרטי להתקדש בכוח עצמי ולהיעשות בזה מוכן להוסיף קדושה מיוחדת מצדו ליום” (עולת ראיה ח”ב רנד). “קדש! דע שאתה קדוש” תביע את עובדת היותך קדוש. ההודעה זאת קובעת במציאות הממשית העובדתית ומגלה את הקדושה הנמצאת בפנים” בנשמה הנצחית” (הרצי”ה זצ”ל” הגדה של פסח).
כי כמו שביארנו” בלילה הזה במיוחד “מתעלה כל אחד מישראל מצד חלקו בכנסת ישראל למדרגה של ‘מקדש את הזמנים’. לכן אנו קוראים לכל אחד ואחד מישראל ואומרים לו: הוסף אתה את חלקך הפרטי בקידוש הזמן” כנסת ישראל כולה זקוקה להוספת הבחינה המיוחדת שלך… האומה כולה זקוקה לסיפור יציאת מצרים שאתה תספר” ובו תוציא לפועל את בחינת אמונת ישראל המיוחדת שלך – אין מי שיעשה זאת במקומך”.
“בלילה הזה פעילותנו מגיעה לשיא” ובכוחו של כל אחד ואחד לפעול באופן ממשי קדושה על הזמן” כמו בכוחה של כנסת ישראל” (הרב טאו” שם).
וזוהי הנקודה הפנימית של החירות” כי חירות היא לא רק שאתה לא משועבד לאדם אחר אלא “שהאדם נאמן לגודל נשמתו”… חירות אמיתית היא חשיפת העצמיות וביטויה של האמת הפנימית ושל מהות חיים.
“בלילה הזה” כשהיחיד מתעלה לקדושת האחיזה שלו בכלל” ומבטא את פנים פנימיותו ואת הגוון המיוחד שלו בכנסת ישראל – אז מופיע כוח החירות. ומחירות זו אנו מדושני עונג” ומלאי שמחה ורוממות” (שם)
נזכה לדעת באמת את ערכנו” לגלות את פנימיותנו” להיות תמיד אלה שמוסיפים אור וקדושה במציאות. חג שמח!
