מפורש ומוחלט בגמרא[1]” ללא מחלוקת על כך” כי הקץ הודאי של הגלות הוא בזה שישובו ישראל לארצם” לעבודת אדמתה ותחייתה. אין בדברים הללו “אופטימיות” בלבד” אלא אמונה שלמה וברורה ומוחלטת בדברי תורה ונבואה וחז”ל וההשגחה האלהית המתגלה עלינו. וכן החליטו והודיעו גאוני צדיקי קדושי ישראל – החל מלפני כמאה [וששים] שנה והלאה” בתחילת תנועת ישוב ארץ ישראל וחיבת ציון – כי שיבה זו של ישראל לאדמת הקודש ולעבודתה היא אתחלתא דגאולה. הגאון הצדיק ר’ אליהו גוטמכר כתב” שכאשר שיהיו ק”ל משפחות מישראל עובדי אדמת הקודש – תהיה התחלת הגאולה” גם כשלא יהיו ישראל ראויים לכך. כבר עברנו מספר זה בהרבה” והננו כבר לא בהתחלה” אלא בהמשך הדרך של הגאולה.
העולם אינו הפקר” חס ושלום” אלא מודרך על ידי רבונו של עולם. ד’ הוא יוצר העולם” והוא היוצר עמים וממלכות” ואין זולתו. הוא סיבב את כל המהפכות הגדולות שהתרחשו בחמישים [ומאה] השנים האחרונות. כפי שנאמר בדניאל – הוא מסלק מלכים ומקים מלכים. כל זה אינו מקרי!
נפסקה ההלכה כר’ יהושע בגמרא סנהדרין[2] שאין הגאולה תלויה בתשובה ומעשים טובים. וכן כתב ה”אור החיים” כי קץ הגלות ישנו” אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים” חס ושלום. כמובן” אין זה מפחית בכל שהוא את חיובנו בטיפול” חיזוק” תיקון והשפעה – לתורה ומצוות” אמונה” קדושה וטהרה. אבל ההחלטיות של הגאולה” שהננו ממשיכים בה” קבועה וקיימת היא כדבר ד’ בפי שלוחיו הנאמנים. יש זמן קבוע לקץ הגלות. הגאולה תלויה בברית שד’ כרת עם ישראל” ואין בה תנאי של תשובה. התשובה תלך” תופיע ותתפתח מתוך תהליך הגאולה[3].
מקורות:
[1] סנהדרין דף צ”ח ע”א.
[2] סנהדרין דף צ”ז-צ”ח.
[3] ע”פ לנתיבות ישראל א’ עמ’ ק”ז-ק”ח” שיחות הרצ”י אורות א’ עמ’ 85-91″ ארץ ישראל עמ’ 193″
דברים עמ’ 426-436.
