ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


אגוז קשה לפיצוח

הרב נתנאל לוי


כבדות החומר
סופות החול הסתחררו במדבר ולא נתנו לאיש לפקוח עיניים או להביט לשמים, שקועים היינו בחיי החול עד צוואר. מְחולות העגל יצרו מתח אדיר מול לוחות משמים וברחה הזדמנות לחיבור. עברו ימים, נשאנו את התורה בחיקנו והמשכנו לנוע, רגלינו המשיכו לשקוע בחולות המדבר הרדודים והלב זעק: מי יגאל את הארץ בחיבור לשמים? כל פינה בעולם זעקה.
תשוקת העולם
בשורת הקמת משכן נשמעה מפי משה, והלב היהודי התעורר בשקיקה להתנדב. המציאות כולה חיכתה להשתתף במפעל והצטרפה לתנועת הקרבנות שיעלו כניחוח אל על. הבנייה, האריגה וכל כוחות היצירה שלחו את נציגיהם לבניית המשכן. בנייתו היתה תמצית היצירה בעולם, לכן נלמדו ממנו אבות המלאכה לעניין איסור יצירה בשבת.
עצים, אבנים ועורות תחשים, נעו קדימה בחפץ לב. כל היקום השתוקק להשתתף בהכנת מקום לשכינה בארץ. אוצרות טבע, מצמר ועד יהלום, הצטופפו תחת יריעות המשכן וקיבלו תקומה. גאולת החומר הגיעה, סרה ממנו הבדידות ממקור חייו. הרי כולו אנרגיה, אלקטרונים שנעים על פי דיבור אלוקי. עתה בהקמת המשכן החומר מחובר לשורשו ומוצא את זהותו.
משוואת המלבי"ם
"מי שחסרה לו יד אחת (הבנה ואחיזה) במדע, חסרים לו מאה ידות בתורה", זה היה משפטו של הגר"א. המלבי"ם בחיבורו 'רמזי המשכן' גילה ידע נרחב באנטומיה ונתן לנו נגיעה בהשלמה בין קודש לחול. הוא הצביע על התאמה בין גוף האדם לבין כלים במשכן.
לדוגמא, ארון הקודש היה בנוי משלושה ארונות: זהב בתוך עץ בתוך זהב. כאשר בתוכו: שברי לוחות, לוחות וספר התורה. המקביל אליו בגופנו הוא הראש, אף הוא בנוי משלושה כיסויים: עור, גולגולת וקרום המוח. כאשר בתוכו: מוח גדול הנראה כשבור לימני ושמאלי, מוח קטן וגזע המוח.
עצי השדה משתוקקים גם הם להצטרף למשוואה המשלימה את תמונת המשכן. אז נמשיך את מבטו של המלבי"ם ונמצא נציג מהטבע. התבוננות באגוז מראה כי גם לו שלוש קליפות, האחת ירוקה עבה הנושרת בעודו על העץ, השנייה מעוצה וקשה לפיצוח והשלישית דקה ונאכלת עם הפרי. אף הוא נראה שבור וחצוי כמו לוחות, כמו המוח. אגוז מלך דומה במיוחד למח הנתון בתוך גולגולת סדוקה בהירה וקשה.
חידה
גילינו התאמה בין נציג מעולם הצומח, נציג מגוף האדם ונציג מכלי הקודש. לא נסתפק בדמיון חיצוני כי מניסיון, התבוננות חיצונית מעוררת לנקודה פנימית יותר. מראה-עיניים או שיעור מדע הם פתח עצום ללב העניין. אז מה העניין המשותף לאגוז, מוח וארון הקודש? אם נתייחס רק לארון ולמוח נגלה מיד שהעניין הוא חכמה. הלוחות וספר התורה שהיו בארון הם חכמת היהדות, חכמה המקדשת את החיים ביראת ה' ובלימוד מצוותיו המרוממים את עולם המעשה. בהתאמה, גם מוח האדם הוא משכן לחכמתו.
פה אותיר חידה שהטרידה אותי. אם כנים דברי, חייב להיות קשר ממשי בין אגוז לחכמה. אז איפה האגוז מצטרף למגרש החכמה?
רמז
"מה אגוז יש לו ד' פרדים (הזרע מפוצל לארבע) כך ישראל יש להם ד' דברים מועילים וטובים, מקרא משנה הלכה והגדה". ובמדרש אליהו רבה: "מה אגוז זה יש בו ארבעה בתים, כך כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו, יש בו חכמה ובינה דעה והשכל'. האם יש משהו מעבר למשל ודמיון חיצוני בין אגוז לחכמה?
ישנה שיטת ריפוי טבעית המחפשת מרפא בצמח הדומה לאיבר החולה. אגוז מלך דומה למוח ואולי יש פה רמז מבריאתו שהוא מסוגל להועיל למוח. איזה נתון מהטבע ישלים את התמונה?
פתרון החידה
אגוז מלך ניחן במנה גדושה של חומצת שומן מסוג אומגה 3. כל איבר זקוק לה אך המוח הוא צרכן גדול של חומצה זו. החומצה חיונית ביותר כבר בבניית מוח העובר, היא ממשיכה להגיע אליו בחלב האם ובגיל מבוגר יותר היא משפרת את תפקודי המוח. מחקרים שפורסמו לפני חצי שנה הראו גם הטבה קלה עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מיצירה ועד שיבה, היא מטפחת את המוח ומיטיבה את תפקודו העירני בימי הזקנה. ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין תבונה ואומגה אך עדיין לא זכיתי לקרוא.
מה שניכר הוא שב"ה הגענו לפתרון. אגוז בהחלט קשור למגרש החכמה בטבע, הוא שחקן מרכזי! נתון זה השלים את המשוואה. הדמיון החיצוני הוא סימפטום שפתח לנו שער ללב ההתרחשות.
שפה אחת
כל המציאות זורמת במעלה הקדושה. שורשי האגוז יונקים מהעפר וגובהו מיתמר השמימה. הוא מעניק לנו פרי שיבנה תאים במוח וייטיב את תפקודם. השמן הזך שבו, מתמזג במוח האדם ומזכך אותו. האדם בקומתו משתוקק לקדושה, נוהר אחרי הארון במדבר ומגלה כי הארון נושא את נושאיו ורגליו אינן שוקעות עוד בחול. הוא לומד באותיות התורה שנישאו בארון והן חיות במוחו ונפשו מתעלה ונגאלת. משוואה שהיא מסלול תנועה.
במבט שטחי בטבע מזהים רק את פירמידת המזון של טורפי על. בהתבוננות מזווית יהודית בטבע מתגלה פירמידת צדיקי על, המובילים עילוי והשתוקקות אל הקודש. שורשיהם נטועים בארץ וראשם מגיע השמימה.
"כל מי שחכמתו מרובה ומעשיו הטובים מרובין למה הוא דומה? לאילן אגוז שענפיו מרובין ושורשיו מרובין ועומד במקומו ואין הרוח יכול להזיזו ממקומו. וישבו בצלו בני אדם להציל נפשם מן החמה. ואין אילן אגוז אלא בעלי תורה!" (אבות דרבי נתן פ"ז בהוספות).

נתנאל לוי
מרצה בתחום התבוננות בטבע מזווית יהודית


תגיות: אגוז



מאמרים נוספים מעלון פרשיות ויקהל פקודי התשע"ב:
חשבון נפש - הרב שלמה אבינר
מרד גיל הנעורים? - הרב אלישע אבינר
חינוך להתבוננות - ד"ר מיכאל אבולעפיה
ניקיון הבית והנפש לפסח - הרב חגי לונדין
במפגש הזמן והמקום. - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
סוד הכיור - הרב רונן טמיר

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: