פרשיות השבוע האחרונות עוסקות בתרומת מחצית השקל” תרומות לבניין המשכן. התרומה היא רעיון מהותי בחינוך לשותפות ונתינה בחברה. חברה בריאה היא חברה שמנהלת יחסי נתינה הדדיים. ערך הנתינה הוא ערך מוסרי ואבן יסוד במידות הנפש” לקחת משלך ולתת לאחר.
ילדים צעירים מאד הם אגואיסטיים” רכושניים” “הכל שלי” – קשה להם לוותר. בתהליך החינוך אנו מפתחים בהם את הרצון להיטיב” לעשות חסד עם הזולת” לתת למי שנזקק” ואנחנו עושים את זה באופן טבעי” על ידי שמעניקים להם” קונים ונענים לצורכיהם” מזדהים עם הכאב והשמחה שלהם. כך אנו מפתחים רגישות בנפש של הילד. הורים שנותנים ללא הגבלה” ומבלי לדרוש מהילד לתת” מרגילים רק לקבל” וכך הוא הופך להיות אנוכי – אנטי חברתי.
הכישורים החברתיים של הילד מתפתחים דרך הנתינה. היכולת שלו ליצור קשרים חברתיים היא דרך הרגישות שלו” שמטפחת הבנה פנימית של מצבים חברתיים. היכולת להתחלק” לתת” לשתף” לוותר” אלו מידות שנקנות באמצעות הנתינה. ילדים נותנים הם ילדים חברתיים” אהודים ומקובלים.
כיצד נפתח את התכונה של נתינה בנפש הילד? בגיל הרך כאשר הילד מתחיל להבין הוראות” בערך בגיל 3 ” אנחנו נשתף אותו במשימות המתאימות לגיל שלו כמו למשל להביא טיטול או חפץ אחר לאמא” לעזור בסידור השולחן” להשקות עציצים” לטאטא ועוד – תפקידים המותאמים לכוחותיו הפיזיים והנפשיים” שמפתחים אצלו אחריות.
שיתוף הילד במילוי תפקידים במשפחה” הוא אחת הדרכים המעצימות את הילד בכל תחומי החיים. ילד מרגיש שהוא בעל ערך” שהוא תורם. הורים המשתפים את ילדיהם במשימות הבית נוטעים בהם את ההרגשה שהם חשובים” משמעותיים” וזה מחזק את הערכתם העצמית. משפחה שמחנכת לעזרה ולשותפות בין הילדים ובין ההורים בונה משפחה בריאה וחזקה.
מה עושים כאשר הילדים אינם מוכנים להיות שותפים ולקחת חלק במשימות הבית? בשבוע הבא.
hadasage@walla.com