סִיוָן 2488
– “שְׁמַעְתֶּם מַה קָּרָה?” נִכְנַס אָחִי בִּסְעָרָה לָאֹהֶל.
– “מָה? מָה?”
– “אַבְרִי” אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַשַּׁגְרִירִים שֶׁהִגִּיעוּ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים?”
– “וַדַּאי!”
– “הֵם בִּכְלָל לֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה! הֵם יוֹשְׁבֵי גִּבְעוֹן! הֵם מֵהַחִיוִי!”1
– “אֵיךְ זֶה נוֹדַע?” הִשְׁתּוֹמַמְתִּי.
– “שָׁמַעְנוּ. וְאָז הִגַּעְנוּ לְעָרֵיהֶם עִם הַצָּבָא” וְאָכֵן הִתְבָּרֵר שֶׁהֵם מִגִּבְעוֹן וְהָאֵזוֹר.”
– “אֵלּוּ שַׁקְרָנִים!” צָעַקְתִּי. “אָז חִסַּלְתֶּם אוֹתָם?”
– “הִתְפַּתֵּחַ שָׁם וִכּוּחַ בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ. בֶּאֱמֶת אָנוּ הַחַיָּלִים רָצִינוּ לְהַכּוֹתָם.”2
– “מַגִּיעַ לָהֶם!”
– “אֲבָל הַנְּשִׂיאִים וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הִתְנַגְּדוּ בְּכָל תֹּקֶף.”
– “לָמָּה?”
– “הֵם אָמְרוּ: שְׁבוּעָה זוֹ שְׁבוּעָה!3 אִם לֹא נְקַיֵּם שְׁבוּעָתֵנוּ זֶה יִהְיֶה חִלּוּל הַשֵּׁם.”
– “אָז עַכְשָׁו הָרַמָּאִים הָאֵלֶּה יִסְתּוֹבְבוּ חָפְשִׁי?”
– “לֹא. יְהוֹשֻׁעַ וְהַנְּשִׂיאִים יִפְסְקוּ שֶׁהֵם יִהְיוּ חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לְבֵית הַשֵּׁם.4 הֵם יִהְיוּ בְּתַחְתִּית הַחֶבְרָה וְלֹא יַשְׁפִּיעוּ עָלֵינוּ לְרָעָה” וְגַם אוּלַי יֻשְׁפְּעוּ עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים.”
– “נְקַוֶּה שֶׁיִּהְיֶה בְּסֵדֶר”” אָמַרְתִּי בְּפִקְפּוּק.5
– “תִּרְאֶה” אַבְרִי” הֲרֵי אֲנַחְנוּ אַנְשֵׁי שָׁלוֹם” לֹא אַנְשֵׁי מִלְחָמָה. מִלְחָמָה” זֶה בְּלֵית בְּרֵרָה. הֵם בָּאוּ כְּדֵי לְהִתְקָרֵב” אִי אֶפְשָׁר לְהַרְחִיקָם. אִם נַתְחִיל לְהַרְחִיק רְחוֹקִים – סוֹפֵנוּ לְהַרְחִיק קְרוֹבִים.6 אַתָּה מֵבִין” אַבְרִי?”
– “טוֹב” טוֹב…”
***
כָּל זֶה מַשְׁאִיר לִי טַעַם לֹא טוֹב בַּפֶּה. אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן צָדַק. שֶׁלֹּא יַגִּידוּ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים שָׁלוֹם. אִם הֵם לוֹחֲמִים נֶגְדֵּנוּ – זֶה לֹא בִּגְלָלֵנוּ.7 הָעִקָּר שֶׁאֲנַחְנוּ בְּאַרְצֵנוּ” וַאֲנַחְנוּ בְּעָלִים עֲלֵיהֶם.
וּמַה אַתֶּם חוֹשְׁבִים” קוֹרְאִים יְקָרִים?
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)