ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: חוקת
פרשה נוכחית: בלק
פרשה הבאה: פנחס
 


הנהגות חינוכיות של הרב צבי יהודה זצ"ל

הרב שלמה אבינר

תלמיד בישיבה, מבוגר ממני בשנה, התלבט אם להמשיך את לימודיו בישיבה או להתגייס לשירות צבאי. הוא הלך להתייעץ עם הרב צבי יהודה. הוא פרש לפני הרב את לבטיו והמתין למוצא פיו. הרב פתח בהרצאה ארוכה על הערך של לימוד התורה. התלמיד הניח שזוהי תשובת הרב. אבל הרב המשיך בהרצאה ארוכה נוספת, על הערך של השירות הצבאי. התלמיד יצא במפח נפש, הוא ציפה לשמוע הדרכה חד-משמעית מהרב! הוא אזר עוז ולאחר שבוע הוא חזר אל הרב ואמר לו: הבנתי היטב את צדדי הספק, עתה אבקש מהרב שיורה לי הוראה ברורה: להמשיך בישיבה או להתגייס בצבא? הרב פתח בהרצאה ארוכה על ערך לימוד תורה, ולאחריה הרחיב את הדיבור על הערך של השירות בצה"ל....
יש מי שיסיק מכאן שהרב התקשה לתת תשובה חותכת וחד-משמעית, לכן העדיף מענה רך ומעורפל. לא כן. בהזדמנויות רבות הכריע, ואף כאשר לא נתבקש. מעשה בתלמיד אחד שהתקשה להכריע בבחירת בת זוג. הוא שטח בפני הרב את לבטיו. הרב שקל ופסק: להתארס. אבל התלמיד היה קשה החלטה. ימים ספורים לאחר מכן, במהלך שיעור שהתלמיד השתתף בו, בישר הרב לכל הנוכחים על האירוסין הקרובים של התלמיד ... בדרך זו דחף הרב את התלמיד להכריע ולהתארס.
אם כן, מדוע לא סייע הרב לתלמיד בהתלבטותו אם לחבוש את ספסלי הישיבה או להתגייס? התשובה היא, שהרב חינך את תלמידיו לאחריות אישית. כאשר תלמיד ביקש להתייעץ עם הרב בסוגיה חינוכית, הרב תרם לו את עומק המבט, את המשמעות האמיתית של הדילמה. אבל לאחר שהרב סייע לתלמיד להיות מודע היטב למשמעות של שני צדדי הספק (ישיבה או צבא), הוא הותיר את ההכרעה בידי התלמיד על מנת שיכריע בהתאם לאישיותו, אופיו, תכונותיו וכוחותיו. רוב בני אדם אינם מתלבטים כרוניים, התלבטויותיהם נובעות מראייה חלקית של התמונה הכללית, מחוסר ידע או מחוסר הבנה. לכן, אין כל צורך להכריע במקום המתלבט אלא צריך לתרום בהירות ועומק, ואז יהיה המתלבט מסוגל להחליט לבדו.
אם השואל איננו מכריע מפני שחסרה לו יכולת הכרעה, הוא אכוּל ספקות ואיננו מצליח לצאת מהם, רצוי לעיתים "לדחוף" אותו להכריע על מנת לחלץ אותו מספקותיו המיותרים. אבל, זהו יוצא מן הכלל שלא בא ללמד על הכלל.
היה תלמיד אחד בישיבה שלאחר שלוש שנות לימוד ביקש להתייעץ עם הרב צבי יהודה אם לצאת לסמינר בחו"ל. הוא התלווה לרב מ"בית הרב" (ברחוב הרב קוק) עד לביתו (ברחוב עובדיה) והציג בפניו את לבטיו. הרב שמע וציטט את הגמרא במסכת "כתובות" על מעלת ארץ ישראל, והרחיב את הדיבור על חשיבות לימוד התורה והעלייה לארץ ישראל. לאחר כרבע שעה, התלמיד שאל שנית: האם אני צריך לנסוע? הרב חזר על דבריו הקודמים. התלמיד התעקש ושאל, האם לנסוע? ושוב חזר הרב על דבריו. וחוזר חלילה. כך במשך ארבעים וחמש דקות, עד שהגיע הרב לביתו (מתוך "צבי קודש" ח"ב, בעריכה).
זו היתה גישתו החינוכית של הרב צבי יהודה. תפקידו של הרב הוא להעשיר את התלמיד בידע ובהעמקה, לסייע לו להכיר מה עומד כאן לשיקול דעת ולהכרעה, ולאפשר לו הכרעה ראויה. אין כל צורך להכריע במקומו.
כמובן, באופן הכללי, אין להגדיר את החינוך כהעברת מידע בלבד. כאשר נשאל הרב על ידי קבוצת מנהלי בתי ספר "מהו יסוד החינוך", הרב השיב להם שהמחנך איננו "מכשיר" להעברת ידע לתלמיד אלא אישיות מלאה תורה ויראת שמים. מתוך שהוא כל כך מלא, נשפך התוכן הפנימי החוצה, וכך נהנים ממנו תלמידיו. דרך העולם, שלפני השיעור, המחנך מתכונן: הוא מכין מערך שיעור ומעביר אותו לתלמידיו. אבל מחנך גדול מתמלא בתורה וחכמה, אמונה ויראת שמים, ואז השיעור "גולש" ככוס מלאה שנשפכת לכל עבר ("צבי קודש" שם).
פעם סיפר תלמיד צעיר לרב צבי יהודה שיש לו צורך נפשי לצאת ולהשפיע על עם ישראל. הרב לא השיב לו אלא קם ממקומו והביא מהמטבח קנקן מלא מים וכוס ריקה. מזג מהקנקן לכוס עד שהתמלאה ונשפכו מהמים החוצה. התלמיד הבין, והודה לרב על הדרכתו.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill אתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: