בית הספר כמקום לחיבורים

אנחנו מכירים את ערבי אבות ובנים או אימהות ובנות. זהו רעיון נפלא שבית הספר תורם לחיבור בין הדורות. וזה על מנת שלא יווצר פער גדול מדי בין ההורים וילדיהם” אלא גדילה וצמיחה של כל אחד מתוך חיבור וכבוד הדדי. אולם באחרונה התחילו בתי ספר לארגן ימים או ערבים של לימוד בנים וסבים או בנות וסבתות וזהו רעיון מקורי. כי הילד מקבל מהסבים בחינה שהוא אינו מקבל מהוריו. לפעמים זו עדות של כל הדורות הקודמים” לפעמים שייכות לעדה” לפעמים הארת פנים” סבלנות” פנימיות” נוכחות שהיא אבן פינה לבניין אישיותו של הילד. זהו רעיון חשוב להחזיר את החיבור הבין דורי גם ברמה הזאת. כמו כן” שמעתי על ימי לימוד אבות ובנות באולפנה וזה נראה לי עוד חידוש. כי יש חיבור מיוחד בין אבות ובנות. האב אמור להיות המקום האוהב” החכם” המכיל” והבת צמאה להידוק ושכלול קשר זה. גם הבנים ישמחו לשבת עם אימותיהם וללמוד שכן זהו המשך לקשר מגיל העוברות” קשר אוהב והכרחי. בדור שמבינים שהגרעין המשפחתי צריך להתחזק” תפקידו של בית הספר לחולל את השינויים שההורים והילדים ימשיכו בעתיד בביתם” אך זוהי אחת המשימות של מקום הלימודים. אפשר שבימי הלימוד ישמעו שיחות על החשיבות של חיבור זה אפשר ללוות בסדנא או בפעילות חווייתית משותפת… “וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם” (מלאכי ג” כד)” אב בן” אבן” לחבר את הסיבה עם התולדה…