במסגרת הגורמים המשפיעים על חינוכה ועיצוב דמותה של הבת” ובעיקר בקביעת זהותה הנשית” תופסים מקום משמעותי מאוד יחסיה עם אמה. זה מתבטא בקבלה או בדחייה של האם את הבת” בקִרבה או בריחוק ממנה” בהבנת האם את עצמה” בקבלה והשלמה עם הדיוקן הנשי שלה” בתחושת החוזק והביטחון שלה עם מעמדה כאישה. בתפיסת חיים שבאה מעמדה יציבה היונקת משורשים אידיאולוגים עמוקים. כאשר האם שמחה בנשיותה” היא יוצרת סביבה חיובית” היא מהווה מרחב גדילה” כאן נובט הגרעין המרכזי באישיותו של האדם” בזהות האישית” שמתפתח ומתגבש בשלבי חייו.
הזהות הנשית היא התודעה הפנימית של הבת שמתפתחת ומבחינה במאפיינים הייחודיים לה” במבנה הפיזי” בחלקים הרגשיים ובתפקידים במשפחה ובחברה. הבת בונה את הדימוי הנשי שלה מתוך הקשר וההזדהות שלה עם האם. זהו קשר של דורות – מאם לבת.
השנים הראשונות של הילד הן שמעצבות את האישיות” כאשר האם מתווכת בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. המרחב האימהי-הנשי הוא החממה שבה הילד מפנים את דמות האם” בגיל חמש הילד עושה הבחנה בין המינים. כאשר מתחילה הילדה לזהות את עצמה כבת” השונה מן הבן” היא רואה את האם כמודל להזדהות – “הדמות שאני רוצה להיות כמוה”. היא מתחילה לחקות את האם” להתנהג ולדבר כמוה. הדוגמא האישית של האם” המסרים שהיא מעבירה בצורה ישירה ועקיפה – הם הדרך שבה היא מלמדת ומחנכת את הבת לקבל את נשיותה” לאהוב את עצמה ואת גופה. תהליך של ההזדהות הוא ארוך. דרך חיקוי ולימוד הן מפנימות את העצמי-הנשי” ובגיל ההתבגרות הן מגדירות את העצמי דרך הפרידה מהאם.
המשך בשבוע הבא
‘להרגיש בטוח עם האישה שבך’
hadasage@walla.com