א. אשר בחר בנו מכל העמים
לאחר שהודה האדם לה’ אלוקיו שהחזיר לו נשמתו” הוא פותח בסדר של ברכות הודאה” על שפקח את עיניו” זקף את גופו” ואף מודה לה’ על נתינת התורה לישראל. בשו”ע (סי’ מז) נאמר שצריך להיזהר מאוד בברכה זו” ומבאר המשנה ברורה שצריך “להיזהר שלא ללמוד עד שיברך” ויברך אותה בשמחה גדולה”. שהרי חז”ל ביארו על הפסוק בירמיה שבו נשאלה השאלה “על מה אבדה הארץ”” מדוע נענשו בגלות בית ראשון” ועונה ה’ בפי הנביא “ויאמר ה’ על עזבם תורתי”” וביארו חז”ל (נדרים פ) שלא בירכו בתורה תחילה” כלומר ישראל עסקו בתורה ובמצוות “אלא שלא היו עסוקים בתורה לשם לימוד תורה אלא כמו שלומדים שאר חכמות”. אם רגילים ללמוד תורה כעוד מקצוע” אם התורה הופכת למעין ספר חוקים מעניין שרוצים רק לפתח דרכו את השכל והחשיבה” אבל לא מבינים שהתורה ניתנה מאת נותן התורה ובאה להביא אותנו לדבוק בו – אזי תורה כזו לא יכולה להגן עלינו ולכן מסיים “צריך להיזהר מאוד לתת הודאה על שבחר בנו ונתן לנו כלי חמדתו”.
רבנו הרצי”ה” אף הוא הסביר שהיתה להם בעיה בגישה” ביחס לתורה. והיה מדגיש שצריך לגשת לתורה מתוך “אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו”” “יסודה של תורה שהיא ניתנה לנו ככלל – אם אדם לומד את התורה רק כספר מצוות שבא להורות לו את דרך חייו הפרטיים” אף הוא טועה” זוהי הזנחה של התורה” “אין דרך אחרת לעסוק בתורה אלא מתוך “אשר בחר בנו מתוך הכרת הערך האלקי של עם ישראל” (שיחות הרצי”ה ו תלמוד תורה עמ’ 60) – רק כך התורה אכן נעשית לדרך חיים לאומה כולה” כי אז מבינים מה ערכנו ותפקידנו כעם” כציבור” ביחס לעולם ולאומות העולם” ומצליחים ליישם משימות וערכים אלו כראוי.
ב. נשים וברכות התורה
“אף הנשים מברכות ברכות התורה (שו”ע שם). והרי אינן חייבות בלימוד תורה? אלא הן חייבות בלימוד ההלכות והדינים השייכים להן ולכן הן מברכות.
ועל זה היה מוסיף הרצי”ה שנשים חייבות גם בלימוד אמונה” שמה שפטרו אותן מלימוד תורה” לא נוגע ללימוד אמונה” ובחיוך היה מוסיף “וכי אמונה זו מצוות עשה שהזמן גרמא?!”