גיל ההתבגרות – הדרך לאולפנה ולישיבה – חלק א

אחד הנושאים המלחיצים ובוערים בעונה זו של השנה הוא תהליך הרישום לישיבות ואולפנות. הורים שותפים ומזדהים עם הלבטים והקשיים הצפויים בדרך. אמנם יש ניסיון לתקן את המציאות על ידי מבחנים אחידים אולם זה רחוק מלפתור את הבעיה המרכזית שאיתה מתמודדים רוב התלמידים המסיימים כיתה ח'” ועומדים בפני מערכת מסננת ומחמירה. הילדים המצטיינים בדרך כלל מסתדרים היטב. הילדים הבינוניים ומטה” שהרקע התורני הוא חזק ויציב” עוברים בכל שנה סבל גדול” כיוון שהם לא מתקבלים לישיבות ואולפנות הנחשבות “יוקרתיות”.
בכל שנה אני מוצאת את עצמי נלחמת את מלחמתם” והופכת סנגורית של תלמידים שנופלים בין הישיבות והאולפנות” בטענה ש”הוא לא מתאים”” “הוא לא יחזיק מעמד”” “חבל להלחיץ אותו” ועוד סיבות ותירוצים רבים שבאים לכאורה משיקולים חינוכיים וטובת הילד. בדרך כלל החשש גדול” קיים חוסר אמון ותקווה בילד. תהליך הקבלה מלווה בהרבה מתח וכאב” שהוא רק תוספת מעיקה בשלב ההתפתחותי שעובר המתבגר/ת” ואינו מתחשב בתהליך הגדילה שלו.
גיל ההתבגרות במהותו הוא תקופת מעבר – גשר מהילדות לבגרות” מעבר שמלווה בתנודות מהתנהגות ילדותית להתנהגות בוגרת. זהו מצב חדש שדורש מהמתבגר להסתגל לשינויים תוך פנימיים” עיצוב הדימוי וההערכה העצמית. המתבגר מתמודד בכמה חזיתות ולכן תקופה זו רגישה במיוחד” ובעוד הוא עסוק מאד בגיבוש הזהות האישית” עולה גם מערכת הציפיות מצד ביה”ס” המשפחה” והחברה.
בתחום הפיזיולוגי – מתרחשים הרבה שינויים” חלקם מבהילים ולא צפויים. טווח ההתפתחות שונה מאחד לשני דבר שעלול לגרום לדימוי גוף נמוך. יש מתבגר שמתפתח מאוחר יותר וחושש שמא משהו לא בסדר איתו” שהוא לא בקצב” מנגד” יש מתבגרת שמתפתחת מהר מדי וקשה לה מאוד לקבל את עצמה.
בתחום הקוגנטיבי – מתפתחת יכולת החשיבה המופשטת. הנער חושב כבוגר ” מביע את דעתו” מנתח סיטואציות” מתוך הבנות חדשות” הוא מטיל ספק בדעות ועקרונות” אפשר לדבר איתו בגובה העיניים.
בתחום החברתי – החברה הופכת להיות בעלת חשיבות רבה ועדיפות גבוהה כיוון שזה חלק מתהליך ההיפרדות מההורים” מעין תחליף. הוא מפתח מערכות יחסים חזקה עם קבוצת השווים” החברה תורמת מאוד לעיצוב ולגיבוש העצמי של המתבגר” היא מספקת לו מקור כוח והשתייכות” ראי – משוב “איך אני נראה” “איך אני נתפס ע”י אחרים”. הם מפרגנים זה לזה” משווים ביניהם” הם נעשים מודל לחיקוי ותורמים לזהות העצמית. מכאן נובע הלחץ החברתי להזדהות בלבוש” בהתנהגות” בדיבור… הם הופכים קבוצת תמיכה” מציעים דרכים אלטרנטיביות כדי להיפרד מההורים ולפתח עצמאות. כמו מקלט רגשי נפשי” כולם חווים חוויות חדשות מבלבלות” הם משתפים במה שעובר עליהם מעודדים זה את זה” יוצאים לטיולים וקניות משותפים” רק לא עם ההורים.
בתחום הרגשי – הוא בונה את עצמו כישות בעלת זהות אישית נפרדת” הכוללת תהליך היפרדות תוך התרחקות מההורים” התמרדות כדי להשתחרר מהתלות בהם. זהו תהליך נורמטיבי” שבו הוא שואל את עצמו: מי אני? מה אני כבר לא? ובהמשך” מה אהיה?
תהליך הקבלה לישיבה מעמיד את התלמיד מול עצמו” בדיוק בתחילת תהליך שעדיין לא מגובש” הצלחתי = אני שווה” מוערך” לא הצלחתי = אני כישלון… נכון שאנחנו המבוגרים צריכים לעזור ולתת כלים להתמודד עם החוויה הלא נעימה” אבל גם חייבים לקחת בחשבון שהנוער הזה הוא באמצע הדרך. הוא גדל” צומח” מתפתח” הוא לא ייפול אם נאמין בו” הוא יתאים אם נסמוך עליו. יש לו שנים לפניו לעצב את אישיותו” יש לו את כל הנתונים גם אם הוא בינוני” יש הרבה גדולי ישראל שהתחילו מבינוניות וצמחו לתפארת התורה.
לאחרונה התפרסם סרטון על החינוך בפינלנד. כידוע פינלנד זכתה במקום הראשון בעולם במבחני הפיזה” אחד הגורמים להישגים שלהם כפי שנראה בסרט מעורר התפעלות” הוא האמון בתלמיד שהוא חלק מהתפיסה והעשיה החינוכית” העיקרון השני זה הטיפול באלה שמתקשים” אף אחד לא נשאר מאחור” הם משקיעים ותומכים בילדים שהקצב שלהם שונה ומקדמים אותו באופן אישי.
אבן הפינה ויסוד היסודות הוא האמון שלנו בילד” כהורים ומחנכים” המתבגר זקוק לכך ביותר” שיסמכו עליו” יאמינו בו כי הוא בשלב צמיחה” השתנות והתפתחות. אל תפחדו הוא בדרך להיות משהו גדול” עוד תשמעו עליו .
hadasage@walla.com